אבו סיר אל-מלק

אַבּוּ סִיר אלְ-מֶלֶק (בערבית: أبو صير الملق, תעתיק מדויק: אבו ציר אלמלק) היא עיירה ואתר ארכאולוגי במחוז בני סויף שבמצרים. האתר, על הנקרופוליס שבו, שוכן צפונית לכניסה לנווה המדבר פיום.^[1] הוא התגלה ונחפר לראשונה על ידי הארכאולוג הגרמני אוטו רובנזון, ונמצאו בו קברים רבים, בעיקר מן המאה ה-16 לפנה"ס, אך גם מתקופות מאוחרות יותר.

היסטוריה

האתר הארכאולוגי אבו סיר אל-מלק היה מיושב משנת 3250 לפנה"ס לכל המאוחר ועד למאה ה-7 לספירה והיה בעל חשיבות דתית רבה בגלל הפולחן הפעיל בו לאל אוסיריס.

הנקרופוליס באתר נחפר על ידי הארכאולוג הגרמני אוטו רובנזון בארבע משלחות בין השנים 1902–1905. רובנזון חיפש בסמוך לכפר פפירוסים, בשם אוסף הפפירוסים של המוזיאון המצרי של ברלין, וגילה שם קברים פרהיסטוריים. בתוך מספר חודשים ארגנה החברה המזרחית הגרמנית משלחת בראשות האגיפטולוג גאורג מלר. החפירות התקיימו בקיץ 1905 ובסתיו 1906, ובהן התגלו כ-850 קברים שזוהו כשייכים לתרבויות נקאדה II ו-III.

מחקר מאוחר יותר הראה שהאתר היה מקום של מגורים, בתי קברות ומקדשים במשך כמה אלפי שנים. הקברים העתיקים ביותר היו של הנקאדה, ואילו המאוחרים יותר שימשו בתקופות היוונית, הרומית והשלטון הערבי.

קרבתה של אבו סיר אל-מלק לנווה המדבר פיום הובילה לגידול משמעותי באוכלוסייתה במהלך המאות הראשונות לשלטון בית תלמי, ככל הנראה עקב הגירה של יוונים לאזור. בהמשך, בתקופה הרומית, הגיעו לאזור חיילים בצבא הרומי לאחר סיום שירותם הצבאי.