אבו כרב אסעד
אַבּוּ כַּרִבּ אַסְעַד (בערבית: أبو كرب أسعد; נפטר בשנת 420) היה מונרך חִמְיַרִי במפנה המאה ה-5, שלפי רוב המקורות ההיסטוריים התגייר.
רקע
חצי האי ערב של המאה ה-4 וה-5 היה נטוע בין שתי האימפריות המתחרות, ביזנטיון הנוצרית מחד ופרס הזורואסטרית מאידך. כמה היסטוריונים סבורים כי נתיבי הסחר שעברו במרחב הזה גרמו לתושביו לדבוק ככל יכולתם בגישה נייטרלית בין הכוחות השכנים, ומסבירים בכך את תופעת הגיור הנרחבת שמתוארת בתקופה זו במרחב זה. היהדות אפשרה למקבלים אותה להתקיים בין הכוחות בשלווה יחסית. היסטוריונים אחרים סוברים שהייתה זו דווקא הפשטות שבפילוסופיה היהודית המונתאיסטית שהייתה קלה לעיכול ולפיכך אטרקטיבית בעיני עובדי האלילים של חצי האי.
גיורו של המלך
בעוד רוב המקורות מסכימים כי אבו כרב (מלך בין 385 עד 420) היה הראשון בין מלכי חמיר שהתגייר, נסיבות ההתגיירות אפופים אגדות עם. ככל הנראה הגיור התרחש בשנת 390, במהלך מסעות לחימה פנימיים שניהל ביַתְ'רִבּ מול מתקוממים שהרגו את קרוב משפחתו שהתעמר בהם. עם גיורו התגייר גם חלק ניכר מהאוכלוסייה, אך אין הסכמה באשר להיקף הגיור העממי. אחיינו של אבו כרב, חרית' אבן-עמרו, שהתגייר אף הוא, התמנה כמושל מכה ויתר'ב.
ב-420 נרצח אבו כרב בידי שומרי ראשו, ובנו, חסן, מלך במקומו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אליקים כרמולי, אַבּוּ-כַּרְבְּ אַסַּעַד, בתוך: תולדות גדולי ישראל, מיץ: אפרים הדאמר, תקפ"ח. עמ' יא-יב, באתר היברובוקס
- חיים שוארצבוים, גרים ומתייהדים בחצי-האי ערב, באתר "דעת" (מתוך: מחניים, גיליון צ"ב, ה'תשכ"ד)