אאטיוס מאנטיוכיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אָאֶטְיוֹס מֵאַנְטִיּוֹכְיָהיוונית: Ἀέτιος ὁ Ἀντιοχεύς;‏ ? – 367) היה תאולוג נוצרי, ממייסדי פלג האנומויאניות (anomoeanism), שדגלו באריאניות קפדנית.

חייו

אאטיוס נולד בקוילה-סוריה, שם גדל בעוני או כעבד. בבגרותו עבד כצורף זהב באנטיוכיה כדי לפרנס את אמו האלמנה ולמד פילוסופיה. לאחר מות אמו המשיך אאטיוס במשלח ידו, והרחיב את לימודיו לכתבי הקודש הנוצריים, לתאולוגיה נוצרית ולרפואה. לאחר שעבד ככורם וכצורף זהב, היה לרופא נוסע. במקצוע זה הפגין מיומנויות ויכוח, אשר בהמשך שימשו אותו בדיונים תאולוגיים.

אאטיוס למד בזה אחר זה משרביטם של האריאנים, אתנסיוס, הבישוף של אנזרבוס ואנטוניוס מטרסוס. בשנת 350 הוסמך לדיאקונות על ידי לאונטיוס מאנטיוכיה, אולם זמן קצר לאחר מכן אילצו אותו תומכי השילוש ה"קדוש" לעזוב את העיר. בסינוד הראשון של סירמיום הוא גבר בדיאלקטיקה על הבישופים ההומויוסיאניים, בזיליוס ואאוסטתיוס, שניסו לאחר מכן לשווא לעורר עליו את איבתו של קונסטנטיוס גאלוס. בשנת 356 נסע לאלכסנדריה עם אאונומיוס במטרה לגייס תמיכה באריאניות, ושם לכאורה התפלמס נמרצות עם אפתוניוס מאלכסנדריה עד שהאחרון מת. לאחר מכן גורש מאלכסנדריה על ידי קונסטנטיוס השני. הקיסר יוליאנוס הכופר השיב אותו מגלותו, העניק לו נחלה בלסבוס והשאיר אותו בחצרו בקונסטנטינופול לזמן מה.

לאחר הסמכתו לבישוף קידם את האריאניות בהסמיכו בישופים נוספים מזרם זה. עם עלייתו של ואלנס בשנת 364 פרש לנחלתו בלסבוס, אולם עד מהרה שב לקונסטנטינופול, שם מת ב-367.

הפלג האנומויאני

הפלג האנומויאני באריאניות, שהיה בין מייסדיו, נקרא אף לעיתים על שמו – אאטיאניות. חיבורו, De Fide, השתמר כחלק מהפרכתו על ידי אפיפניוס מסלמיס. הרעיון המרכזי בחיבור זה הוא שההומואוזיה – הגישה שלפיה אותו האיש, הבן, הוא למעשה אלוקים – סותרת את עצמה, מאחר שהאלוקים הרי אינו נולד, בעוד שהבן מעצם הגדרתו נולד. על כן הוא דגל בגישה שהאב והבן אינם שווים במידה זהה.

נגד זאת, כתב בזיליוס הגדול באחד מחיבוריו נגד האנומויאנים בהובלתו של אאטיוס, ומתאר אותם ככלי בידיים של "אויב האמת".

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32612583אאטיוס מאנטיוכיה