אאוזינופיליה
 | |
| אאוזינופילים בדם ההיקפי של חולה עם אאוזינופיליה אידיופטית |
אאוזינופיליה (באנגלית: Eosinophilia) היא מצב בו ספירת האאוזינופילים בדם ההיקפי עולה על 500 תאים למיקרוליטר[1]. ישנן מספר סיבות ידועות לאאוזינופיליה, כשהשכיחות ביותר שביניהן כוללות סוג של תגובה אלרגית או זיהום טפילי. האבחנה של אאוזינופיליה מתבצעת באמצעות בדיקת ספירת דם מלאה (CBC), אך הליכי האבחון המכוונים לסיבה שגרמה למצב זה משתנים בהתאם למצבים החשודים. בדרך כלל אין צורך בספירת אאוזינופילים מוחלטת אם ספירת הדם המלאה מראה אאוזינופיליה ניכרת[2] . ניתן לסווג אאוזינופיליה לפי הגורם למצב, אאוזינופיליה אינטרינזית (פנימית) מתארת מצב בו האאוזינופיליה קשורה לגורם לאאוזינופיליה במח העצם לואקסטרינזית (חיצונית) עקב גורם מחוץ למח העצם[3]. הטיפולים לאאוזינופיליה תלויים בסיבה הבסיסית למצב, כשהטיפול באאוזינופיליה אידיופטית הוא באמצעות סטרואידים. אאוזינופיליה אינה הפרעה (אלא רק סימן), אלא אם כן היא אידיופטית[2].
ספירת האאוזינופילים התקינה בדם אנושי נעה בדרך כלל בין 100–500 לכל/µL. שמירה על רמות אלה נובעת מאיזון בין ייצור אאוזינופילים על ידי תאי האב של האאוזינופילים במח העצם המכונים CFU-Eos לבין תנועה של אאוזינופילים במחזור הדם דרך ורידים פוסט-נימיים לרקמות. אאוזינופילים מייצגים אחוז קטן מהלוקוציטים בדם ההיקפיים (בדרך כלל פחות מ-8%), והם בעלי זמן מחצית חיים במחזור הדם של 8–18 שעות בלבד. עם זאת, ברקמות, זמן מחצית החיים שלהם הוא כמספר שבועות לפחות[4][5] . באופן לא פורמלי, רמות האאוזינופילים בדם נחשבות לרוב כעלייה קלה כמספרם בין 500-1,500 תאים למיקרוליטר, רמות גבוהות בינונית בין 1,500-5,000 למיקורליטר, וגבוהות באופן חמור כאשר הן גבוהות מ-5,000 תאים למיקרוליטרק. העלייה במספר האאוזינופילים בדם יכולה להיות חולפת, מתמשכת, חוזרת או מחזורית[6][7]. היפראאוזינופיליה היא רמת אאוזינופילים בדם של מעל 1,500 תאים למיקורליטר. עלייה ניכרת במספר האאוזינופילים של רקמות שאינן בדם שהבחינו בבדיקה היסטופתולוגית היא אבחנה לאוזינופיליה של רקמות[3].
אאוזינופילים שייכים למשפחת התאים הגרנולוציטים ומתפקדים לנטרול פתוגנים פולשים, בעיקר טפילים ותולעים טפיליות, אך גם סוגים מסוימים של פטריות ווירוסים. הם גם משתתפים בתהליך דחיית שתל, מחלת השתל נגד המאכסן והריגת תאים סרטניים. כחלק מתפקידים אלו, אאוזינופילים מייצרים ומשחררים מגוון רדיקלים חופשיים (למשל היפוברומיט, חומצה היפוברומית, סופראוקסיד ופראוקסיד) וציטוקינים, כמוקינים, גורמי גדילה, מתווכי שומנים (למשל לויקוטריאנים, פרוסטגלנדינים, גורם מפעיל טסיות) וחלבונים רעילים (למשל מטלופרוטאינים, חלבון בסיסי עיקרי, חלבון קטיוני אאוזינופיל, פרוקסידאז אאוזינופיל, ונוירוטוקסין הנגזר מאוזינופיל). חומרים כימים אלו משמשים להשרות תגובות חיסוניות ודלקתיות חזקות ההורסות פתוגנים פולשים, רקמות זרות ותאים ממאירים. כאשר ייצור האאוזנופילים מופעל יתר על המידה, אאוזינופילים עלולים לנתב את החומרים הכימים הללו לעבר רקמות רגילות, מצב העלול לגרום לפגיעה חמורה באיברים כמו הריאה, הלב, הכליות והמוח[8][9].
הערות שוליים
- ^ "Eosinophilic Disorders". Merck & Co. נבדק ב-2012-11-02.
- ^ 2.0 2.1 Beers, Mark; Porter, Robert; Jones, Thomas (2006). "Ch. 11". The Merck Manual of Diagnosis and Therapy (18th ed.). Whitehouse Station, New Jersey: Merck Research Laboratories. pp. 1093–6. ISBN 0-911910-18-2.
- ^ 3.0 3.1 Simon, Dagmar; HU Simon (16 בינואר 2007). "Eosinophilic Disorders". Journal of Allergy and Clinical Immunology. New York: Elsevier. 119 (6): 1291–300, quiz 1301–2. doi:10.1016/j.jaci.2007.02.010. PMID 17399779. נבדק ב-21 באוקטובר 2010.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Beeken WL, Northwood I, Beliveau C, Baigent G, Gump D (1987). "Eosinophils of human colonic mucosa: C3b and Fc gamma receptor expression and phagocytic capabilities". Clinical Immunology and Immunopathology. 43 (3): 289–300. doi:10.1016/0090-1229(87)90138-3. PMID 2953511.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Kovalszki A, Weller PF (2016). "Eosinophilia". Primary Care. 43 (4): 607–617. doi:10.1016/j.pop.2016.07.010. PMC 5293177. PMID 27866580.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Butt NM, Lambert J, Ali S, Beer PA, Cross NC, Duncombe A, Ewing J, Harrison CN, Knapper S, McLornan D, Mead AJ, Radia D, Bain BJ (2017). "Guideline for the investigation and management of eosinophilia" (PDF). British Journal of Haematology. 176 (4): 553–572. doi:10.1111/bjh.14488. PMID 28112388.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Gotlib J (2017). "World Health Organization-defined eosinophilic disorders: 2017 update on diagnosis, risk stratification, and management". American Journal of Hematology. 92 (11): 1243–1259. doi:10.1002/ajh.24880. PMID 29044676.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Roufosse F (2013). "L4. Eosinophils: how they contribute to endothelial damage and dysfunction". Presse Médicale. 42 (4 Pt 2): 503–7. doi:10.1016/j.lpm.2013.01.005. PMID 23453213.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Long H, Liao W, Wang L, Lu Q (2016). "A Player and Coordinator: The Versatile Roles of Eosinophils in the Immune System". Transfusion Medicine and Hemotherapy. 43 (2): 96–108. doi:10.1159/000445215. PMC 4872051. PMID 27226792.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
אאוזינופיליה31921312Q505142