פורטל:היסטוריה/הידעת?/קטעי הידעת

קטעי "הידעת?" נוספים

1 עד 100

101 עד 200

לקט קטעי "הידעת?"

1	אוליבר קרומוול (25 באפריל 1599 - 3 בספטמבר 1658) היה מצביא ומדינאי אנגלי, שלא זכה למנוחה נכונה - הוא נתלה ונערף שנתיים לאחר מותו. קרומוול עמד בראש צבאות הפרלמנט במלחמת האזרחים האנגלית, אשר תוצאתה הייתה הדחת המלך צ'ארלס הראשון, הוצאתו להורג והכרזה על "הרפובליקה הבריטית". בשנת 1658 מת קרומוול ממחלה ונקבר בהלוויה מפוארת במנזר וסטמינסטר שבלונדון. לאחר תקופה נטולת שליט הכתיר הפרלמנט של בריטניה את צ'ארלס השני כמלך בשנת 1660. בשנת 1661 הוצאה גופתו של קרומוול ממקום קבורתה והועברה טקס של הוצאה להורג לאחר המוות ב-30 בינואר, אותו תאריך שבו הוצא להורג צ'ארלס הראשון. הגופה נגררה ברחובות לונדון ונתלתה באתר ההוצאה להורג טייברן עד לשעות אחר הצהריים אז נכרת הראש והגופה הושלכה לבור. הראש הוצג לראווה על עמוד מחוץ למנזר וסטמינסטר עד 1685, לאחר מכן החליף ראשו מספר ידיים והפך לחפץ המוצג כקוריוז בפני הציבור עד שבסופו של דבר הוא נקבר באוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1960.	עריכה | תבנית | שיחה
2	שני נסיכים רוסים טוענים כיום לכתר הצאר הרוסי, שאיננו מאויש מאז 1917. האחת היא הנסיכה מריה ולדימירובנה רומנובה, בת-נינו של הצאר אלכסנדר השני, אשר ממוקמת, נכון ל-2011, גם במקום ה-117 לסדר הירושה לכתר הבריטי, כבת דודה מדרגה רביעית של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת. הטוען השני לכתר, ניקולאי רומנוביץ' רומנוב, צאצאו של הצאר ניקולאי הראשון, מתגורר כיום ברומא ובשווייץ. בזמן מלחמת העולם השנייה, פנתה אליו ממשלת איטליה הפשיסטית והציעה לו להיות מלך מונטנגרו, שבה שלטה אז ממשלת בובות בחסות איטלקית, אך ניקולאי דחה את ההצעה. כיום, הוא מנהל את חיי היום-יום שלו לפי הלוח היוליאני, שאינו מהווה עוד את לוח השנה הרשמי באף אחת ממדינות העולם.	עריכה | תבנית | שיחה
3	בשנת 1942, בעת שצבאות הפילדמרשל הנאצי ארווין רומל התקדמו אל ארץ ישראל, תכננו ראשי היישוב לרכז את התושבים היהודים במובלעת מבוצרת בין חיפה ועמק יזרעאל, על מנת להילחם באויב עד לאיש האחרון. תוכנית זו, שהגה יצחק שדה, כונתה "מצדה על הכרמל". לאחר תבוסתו של רומל נגנזה התוכנית. תקופת התקדמותו של רומל ידועה בקורות היישוב כמאתיים ימי חרדה. בפעולת הכוחות הבריטים וכוחות צרפת החופשית ב-1941 כנגד כוחות צרפת של וישי בסוריה ובלבנון במהלך מלחמת העולם השנייה, השתתף גם צעיר יהודי בן 26 בשם משה דיין. במהלך פעולה זו פגע צלף צרפתי במשקפת שאחז דיין, ורסיסי הזכוכית גרמו לריסוק עינו השמאלית. דיין כיהן בהמשך כרמטכ"ל צה"ל וכשר הביטחון, והרטייה על עינו הפגועה הייתה ל"סמלו המסחרי" הן בארץ והן ברחבי העולם. עם פטירתו של דיין נמסרה הרטייה לשומר ראשו, ובשנת 2005 הוצעה למכירה באתר eBay.	עריכה | תבנית | שיחה
4	"המירוץ לאפריקה", הוא ביטוי המתאר את הקולוניזציה ברחבי יבשת אפריקה על ידי מדינות אירופה החל מסוף המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20. תהליך זה תרם רבות לעיצובה המדיני של היבשת, ועם סיומו - במחצית המאה העשרים - טבע את חותמו ההיסטורי על פני העולם. בסוף המאה ה-19 הייתה אפריקה האזור הנרחב היחיד בעולם שטרם היה נתון לשליטה אירופית. בעקבות כך החל תהליך של קולוניזציה מואצת של היבשת, שבסופו כל היבשת הייתה תחת שליטה אירופית (למעט אתיופיה וליבריה). בתהליך הקולוניזציה השתתפו הן כוחות קולוניאליים ותיקים: ספרד, פורטוגל, בריטניה וצרפת, והן מדינות שהצטרפו באיחור: איטליה, גרמניה ובלגיה.	עריכה | תבנית | שיחה
5	שנת 69 לספירה מכונה על ידי ההיסטוריונים של רומא העתיקה שנת ארבעת הקיסרים. סמוך לשנה זו הסתיים עידן הטירוף של הקיסר נירון. נירון עלה לשלטון בגיל 16, וכעבור מספר שנים פתח בשרשרת הוצאות להורג, ולפי חלק מההיסטוריונים היה גם אחראי לשרפתה של רומא. עם התאבדותו ביוני 68 עלה לשלטון הקיסר גלבה, שנרצח בידי קושרים בינואר 69. במקומו עלה לשלטון הקיסר מרקוס סלביוס אותו שכיהן שלושה חודשים בדיוק, והתאבד באפריל, לאחר שכוחותיו של ויטליוס, הקיסר הבא בתור, איימו לעלות על רומא. ויטליוס האריך 8 חודשים בתפקיד, וכונן שלטון אימים, עד שנרצח בידי ההמון. בדצמבר 69 עלה לשלטון אספסיאנוס, שהביא לרומא עידן של שקט ויציבות.	עריכה | תבנית | שיחה
6	יבגני חאלדיי, צלם יהודי שהצטרף לצבא האדום, התקנא בתצלום הנפת הדגל באיוו ג'ימה של ג'ו רוזנטל, ונשא עמו את דגל ברית המועצות כדי ליצור תמונת ניצחון מקבילה עבור ארצו. לאחר כיבוש הרייכסטג שבברלין ב-2 במאי 1945, הגיע חאלדיי למבנה ההרוס וביקש מכמה חיילים שיניפו את הדגל. על אף שהתמונה בוימה, היא הפכה לאחת המפורסמות בהיסטוריה של הצילום. בתמונה המקורית של חאלדיי מבצבצים שני שעונים על ידו של אחד החיילים, ככל הנראה שלל ביזה מאחת הגופות שפגש בדרכו. כדי לא לבייש את הצבא האדום רוטשה התמונה ואחד השעונים הועלם. באותה הזדמנות הוסיף חאלדיי עשן לתצלום כדי להאדיר את הרושם.	עריכה | תבנית | שיחה
7	לאחר מלחמת קוריאה, בין הדרום הקפיטליסטי הנתמך על ידי ארצות הברית, לבין הצפון הקומוניסטי הנתמך על ידי סין העממית וברית המועצות, צפון קוריאה שגשגה יותר מדרום קוריאה, ואיכות החיים בצפון קוריאה הייתה גבוהה יותר מבדרומה. התל"ג (תוצר לאומי גולמי לנפש) בצפון היה גבוה בהרבה מאשר בדרום, התעשייה הכבדה הייתה מתקדמת יותר, רשת החשמל הייתה מתקדמת יותר, נסללו יותר כבישים, התחבורה הייתה יותר מפותחת, מערכת הבריאות הייתה מודרנית יותר וזולה, והחינוך היה ברמה גבוהה יותר ונגיש לכל. משנת 1953 (קצת לאחר סיום המלחמה) ועד לשנות השישים הצמיחה הייתה יותר מ-10% בכל שנה, ובשנות השבעים בין3%-6% בשנה. היום זה נשמע אבסורד לגמרי אך בשנות החמישים והשישים הרבה אזרחים מדרום קוריאה ברחו לצפון קוריאה על-מנת להתחיל שם מחדש את חייהם, אך המשטר ראה בהם מרגלים והוציא את חלקם להורג.	עריכה | תבנית | שיחה
8	לאחר שסולימאן המפואר כבש את האי רודוס מידי מסדר ההוספיטלרים ב־1522 וגירש אותם, העניק קארל החמישי לאבירים ב-1530 את השלטון על איי מלטה. הם ביצרו את האיים והמשיכו להציק לטורקים בשוד ימי ובפשיטות על ספינות מוסלמיות תוך שהם מסכנים את נתיבי השיט הטורקיים לצפון אפריקה. בתגובה שלח הסולטאן כוח סיור למלטה במטרה להכין את המתקפה עליה, אולם כוח זה לא הצליח לאתר את האי, שב לאיסטנבול ודיווח לסולטאן כי "Malta yok!" ("מלטה לא קיימת"). המפות הגאוגרפיות העות'מאניות כוסו בפיסות נייר קטנות אשר הסתירו את איי מלטה. אף על פי שאין סימוכין חד משמעיים לסיפור וייתכן שמדובר באגדה אורבנית, הביטוי הפך למטבע לשון בינלאומי שפירושו הכחשת המציאות.	עריכה | תבנית | שיחה
9	בספר הילדים האמריקאי "הנס ברינקר", משנת 1865, מופיע לראשונה הסיפור על הילד ההולנדי מהעיר הארלם שסתם פירצה בסכר באצבעו. תיירים אמריקאים בהולנד התאכזבו לגלות שהמקומיים אינם מכירים את הסיפור. למענם הציבה לשכת התיירות ההולנדית פסלים לזכרו של הילד הבדוי בעיירה ספארנדם הסמוכה להארלם ובעיר המיניאטורות מדורודם. תרגום הספר מאנגלית להולנדית עודכן בהתאם, כך שעלילתו תתרחש בספארנדם. כשלוש שנים לאחר הצבת הפסל בספארנדם אירע מקרה אמיתי דומה בעיירה ניברקרק. רבבות תושבי העיירה ניצלו מתוצאות שיטפון הים הצפוני כשפירצה בסכר סמוך נסתמה זמנית על ידי ספינה שהושטה לתוכה ומנעה את הצפת הפולדר.	עריכה | תבנית | שיחה
10	על אף שארץ ישראל לא הייתה זירת קרבות פעילה במהלך מלחמת העולם השנייה, וצבאות מדינות הציר מעולם לא הגיעו לאדמתה, סבל היישוב בשנת 1940 מהפצצות של חיל האוויר האיטלקי. חיפה ותל אביב הופצצו מספר פעמים, נגרם הרס רב למבנים ולרכוש, רבים נפצעו, ומאות נהרגו. זכורה לרעה הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב מה-9 בספטמבר 1940, המתקפה התרחשה בשעה 16:12 אחר הצהריים והמטוסים המפציצים השתייכו לטייסת ששכנה באיים רודוס ולרוס. היו אלה אותם מפציצים שנשלחו לשתי ההפצצות על העיר חיפה באותה השנה בתאריכים 15 ביולי ו-24 ביולי שגם בהן נהרגו עשרות אנשים, בהתקפה על תל אביב נהרגו 130 אנשים. קורבנות ההפצצה בתל אביב נטמנו בקבר אחים בבית הקברות נחלת יצחק ובכיכר מיכאל'ס, הנמצאת בסמוך למוקד ההפצצה, מוצבת יד זיכרון להרוגים.	עריכה | תבנית | שיחה
11	תנועת המחאה וזכויות האדם אפרו-אמריקאית נהנתה מתמיכה של ארגונים יהודים הן בלוגיסטיקה אך גם בסיוע מוסרי ותקשורתי. אנשי רוח יהודים היו פעילים באירועי מצעדי המחאה וההפגנות בכלל וכיועצים ותומכים של מרטין לותר קינג, המפורסם שבהם היה הרב אברהם יהושע השל שפעל למען השגת שוויון לשחורים בארצות הברית. על רקע זה היה יחסו של קינג כלפי יהדות יהודים ומדינת ישראל חיובי ואוהד. אך הוא התחמק מביקור במדינת ישראל. ארכיון המדינה חשף מסמכים מהם עולה כי החל משנת 1962 ניסו נציגים של ממשלת ישראל ושל ההסתדרות להזמין את קינג לביקור רשמי או רשמי למחצה בישראל אך אף על פי שקינג הביע נכונות ורצון בוטל הביקור המתוכנן כל פעם, ככל הנראה רצה קינג לבקר בישראל כעולה רגל וחלק מקבוצה גדולה ללא זיקה או הצהרה פוליטית. הקלטות סתר של ה FBI חושפות חשש של קינג שביקור בישראל עלול להציב אותו בין הפטיש לסדן, בשיחה בין קינג לאחד מיועציו אמר קינג כי הוא חושש כי הוא "ייקלע למצב בו הוא ארור אם אני אומר דבר אחד ואהיה ארור אם אגיד שלא משנה מה אני אומר, ואני כבר ניצב מול ביקורת קשה כולל פרו-ערבית"	עריכה | תבנית | שיחה
12	יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), שספריו הם המקור ההיסטורי העיקרי על תקופת מלכותו של הורדוס, מתאר מעשי זוועה שחולל המלך, רדיפתו את בני בית חשמונאי והריגתם בזה אחר זה, העזתו אל מול הסנהדרין, חנופתו לאדוניו הרומאים, ומעל לכל אכזריותו אף אל בני משפחתו הקרובים ביותר.מרים החשמונאית שהייתה נשואה למלך הורדוס הוצאה להורג על ידו באמתלה של בגידה. הגמרא במסכת בבא בתרא מספרת כי הוא לא קבר אותה אלא שימר את גופתה בדבש, כדי לטעון שהוא נשוי לבת מלך ולשמר את הלגיטימיות של מלכותו. ניצחון הצי הבריטי בקרב טרפלגר ב-1805 סיכל את תוכניתו של נפוליאון בונפרטה לפלוש לבריטניה בדרך הים, אך גם היה הקרב האחרון של המפקד המנצח האדמירל הוריישו נלסון. מזירת הקרב הובאה גופתו של האדמירל לקבורה באנגליה. על פי המסורת, ועל מנת למנוע ריקבון הוכנסה הגופה לתוך חבית רום (או של ברנדי), משהגיע הספינה למחוז חפצה התברר כי המלחים קדחו חור בתחתית החבית ושתו את תוכנה, מאז זכה המשקה האלכוהולי שהיה חלק ממנות הקרב על הספינות לשם הציורי "דמו של נלסון" על ידי מלחי הצי הבריטי והמנהג לשתות את הרום ישירות מהחבית - בדרך כלל תוך שימוש בקשית שתייה זכה לשם "לשים ברז האדמירל" (אנגלית: Tapping the admiral), או "דימום הקוף" (אנגלית: Bleeding the monkey).	עריכה | תבנית | שיחה
13	מלחמת הברית המשולשת שהתנהלה בין 1864 ל-1870 בין פרגוואי לבין ארגנטינה, ברזיל ואורוגוואי נחשבת אחת מן המלחמות העקובות ביותר מדם שנוהלו על אדמת אמריקה. המאבק על השליטה באזור ריו דה לה פלטה האסטרטגי, אישיותו יוצאת הדופן של רודן פרגוואי פרנסיסקו סולנו לופז ושל ידידתו האירית אלייזה לינץ' וגורמים נוספים הובילו למלחמה. פרגוואי הובסה בקנה מידה שנדיר למצוא בתולדות המלחמות. יש אומדנים שלפיהם אבדותיה של פרגוואי הגיעו ל-1.2 מיליון נפש, כ-90% מאוכלוסיית המדינה לפני המלחמה.	עריכה | תבנית | שיחה
14	מלבד זאת אני סבור שיש להרוס את קרתגו הוא ניב לטיני שנטבע במקור על ידי קאטו הזקן, אחד מהמדינאים הרומאים הבולטים והמשפיעים בתקופתו. קאטו רחש איבה עמוקה לקרתגו וחשש מפניה, רגשות שנבעו משנותיו כחייל במהלך המלחמה הפונית השנייה. עם חזרתו לרומא הוא החל במסע תעמולה בסנאט הרומאי שמטרתו הייתה הכרזת מלחמה על קרתגו והשמדתה. במסגרת זו אימץ לעצמו קאטו הזקן מנהג לסיים כל נאום בקריאה להרוס את קרתגו. בסופו של דבר אכן חרבה קרתגו במלחמה הפונית השלישית.	עריכה | תבנית | שיחה
15	בשנות ה-70 הנהיג אידי אמין משטר צבאי באוגנדה. הוא ערף את ראשי הקצינים שלא תמכו בו, ולפי השמועות, גם אכל אותם. "חוליות הרצח" שייסד רצחו מאות אלפי אזרחים, כולל הארכיבישוף של אוגנדה, נשיא בית המשפט העליון, רקטור אוניברסיטת מקררי, נגיד הבנק המרכזי ואחדים משריו. אמין גירש רבבות אסיאתים, שהיוו חלק חשוב ממעמד הביניים, בטיעון שאלוקים דרש זאת, בחלומו. אמין ניתק את הקשר הדיפלומטי עם בריטניה, וקרא לעצמו "הוד מעלתו הנשיא לכל החיים, פילדמרשל החאג' דוקטור אידי אמין, VC, DSO, MC, אדון כל חיות האדמה ודגי הים, כובש האימפריה הבריטית באפריקה בכלל ובאוגנדה בפרט, ומלך סקוטלנד". אמין ניתק גם את הקשר עם ישראל, הציע לאש"ף את בניין שגרירותה, וסייע למחבלים פלסטינים שחטפו מטוס (ראו מבצע יונתן). אולם את כנפי הצניחה שקיבל מצה"ל, המשיך לענוד. הוא ענד מדליות כה רבות, עד שחולצותיו נקרעו ממשקלן. וכשהוא נעדר קשרים עם כל מדינה שהיא, פלש עם צבאו לטנזניה, הובס והודח.	עריכה | תבנית | שיחה
16	תקלת קריאה, שנקלטה בציבור כגמגום, אשר נעשתה בעת נאום לאומה שנשא ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול, ב-28 במאי 1967 בשידור חי בקול ישראל, בעיצומה של תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, חיזקה את תדמיתו של אשכול כאדם מהוסס. ברם, הגמגום לא נבע מהססנות אלא מבעיה טכנית. הנאום הודפס במכונת כתיבה, ודקות לפני הקראתו ביקש אשכול מהשר ישראל גלילי לערוך אותו. גלילי ביצע בו מספר תיקונים בכתב ידו. במהלך הנאום, כאשר הגיע למשפטים המתוקנים, עצר אשכול למספר שניות ופנה בלחישה לנמצאים באולפן, אירוע שנקלט כגמגום. ה"גמגום" נתן נקודת אחיזה למבקריו של אשכול, ולחצים מגורמים שונים בפוליטיקה הישראלית ומהציבור הובילו להחלפתו בתפקידו הנוסף כשר הביטחון ולהקמת ממשלת ליכוד לאומי. לסרטיית קול ישראל הועבר הנאום לאחר עיבוד, ולכן גרסת ההקלטה שאותה ניתן לשמוע היום שונה מזו ששמע הציבור בשידור. לימים קיבל הנאום את הכינוי הנאום המגומגם.	עריכה | תבנית | שיחה
17	לאורך ההיסטוריה האנושית היוו חיידקים, וירוסים, פטריות וטפילים אחרים, גורם מרכזי שהשפיע על גודלן של אוכלוסיות. מגפת הדבר המכונה המוות השחור התחוללה באירופה במאה ה-14, וקטלה כשליש מאוכלוסיית היבשת. הרעב הגדול שהתחולל באירלנד בין השנים 1846 ו-1849 נבע מפרוטיסט שגרם למחלת הכימשון בתפוחי האדמה. ברעב ההמוני גוועו למעלה ממיליון איש, כ-10% מאוכלוסיית אירלנד. דוגמה נוספת היא מחלת האבעבועות השחורות שתקפה את האצטקים וסייעה לספרדים להשתלט על ממלכתם. למעשה, במהלכן של מלחמות מספר המתים בשל זיהומים היה גבוה ממספר החללים בקרבות עצמם, אך מאז גילויים של המזיקים הזעירים נמצאו דרכים חדשות להילחם בהם, באמצעות תרופות וחיסונים. מלחמת האזרחים האמריקנית היא המלחמה הראשונה שעליה ניתן לומר בוודאות כי נהרגו בה יותר בני-אדם מידיהם של בני-אדם אחרים, מאשר מזיהומים.	עריכה | תבנית | שיחה
18	על אף המוניטין לה זכתה בבל כאימפריה, ואזכורה הרב בתרבות המערבית, העיר בבל שהתקיימה למעלה מאלפיים שנים, הייתה בחלק מהזמן עיר ממלכה ששלטה על אזור קטן בדרום מסופוטמיה. רק פעמיים הפכה העיר לאימפריה, במאה ה-18 לפנה"ס בתקופתו של מלך בבל חמורבי, ופעם נוספת לאחר כ-1200 שנים במאה ה-6 לפנה"ס, בתקופה הנאו-בבלית בתקופת שלטונו של המלך נבוכדנצר השני.	עריכה | תבנית | שיחה
19	ב-1812 רצח אזרח בריטי בשם ג'ון בלינגהאם את ראש ממשלת בריטניה, ספנסר פרסיבל. זה מקרה הרצח היחידי של ראש ממשלה בבריטניה. הנרי בלינגהאם, שלמרות שמו אינו צאצא של הרוצח, המכהן כיום בבית הנבחרים הבריטי מטעם המפלגה השמרנית הבריטית, התמודד במערכת הבחירות של 1997 מול רוג'ר פרסיבל, צאצא של ספנסר פרסיבל. רופאו האישי של מלך בריטניה ג'ורג' החמישי, הודה שזירז את מותו של המלך, ב-20 בינואר 1936 בשעה 11:55 בלילה, על ידי הזרקת קוקאין ומורפיום. הוא הסביר את מעשהו בכך שרצה למנוע סבל נוסף ממשפחתו של המלך הגוסס וכדי שהחדשות על מותו של המלך יספיקו להתפרסם במהדורת הבוקר של עיתון הטיימס של לונדון. למרות זאת, כאשר עלה נושא המתת החסד לדיון בבית הלורדים, התנגד לו הרופא.	עריכה | תבנית | שיחה
20	מריה תרזה הייתה ארכי-דוכסית אוסטריה ומלכת בוהמיה והונגריה בין 1740 ו-1780. היא רחשה לנתיניה היהודים שנאה עמוקה ודיכאה אותם. בשנת 1744, בעיצומו של החורף העז, פרסמה מריה תרזה צו מלכותי שגזר גירוש מיידי על כל יהודי פראג ובודה. המגורשים פנו אל הנגיד היהודי יהודה ברוך, שהיה בנקאי הארמון של הסולטאן הטורקי מהמוט הראשון, וביקשו לקבל אזרחות עות'מאנית. כאשר שמע הסולטאן על הגירוש, שלח אולטימטום למלכה להחזירם לבתיהם. מריה תרזה נרתעה מהאיום והביעה את התנצלותה בפני הסולטאן. היא טענה כי "נפלה אי הבנה" ומיהרה להשיב את היהודים, אותם נהגה לכנות "מגפה", אך לא לפני שאילצה אותם לשלם קנס הגון לאוצר המלוכה.	עריכה | תבנית | שיחה
21	לאחר דיכוי המרד הגדול, הטיל הקיסר הרומאי אספסיאנוס מס מיוחד על היהודים בגובה מחצית השקל. תרומת מחצית השקל שבעבר ניתנה לבית המקדש ניתנה עתה ל"מקדשו" של יופיטר הקפיטוליני, שבמיתולוגיה הרומאית עמד בראש פנתאון האלילים הרומאי, במטרה להשפיל את היהודים ולהראות את ניצחון אלילי הרומאים על אלוקי ישראל. תשלום המס היהודי היה חובה על כל היהודים באימפריה, כולל נשים, ילדים וזקנים עד גיל 62. כמו כן מסופר על מקרים בהם נהוג היה להפשיט אנשים על מנת להוכיח את יהדותם. הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס, שחולל רפורמות מרחיקות לכת בקיסרות ושם קץ למשבר שלטוני ממושך, הוא היחיד מבין קיסרי רומא שהתפטר מרצונו מתפקידו. לאחר פרישתו עבר להתגורר בארמון דיוקלטיאנוס שבנה, ועסק בגידול כרוב. כאשר נתבקש לחזור וליטול את מושכות השלטון בידיו, אמר כי הוא מבכר לעבוד בגן הירק שלו.	עריכה | תבנית | שיחה
22	סבוכים ונפתלים היו חייו הקצרים של לוחם האצ"ל ברוך מזרחי. מזרחי נולד ב-1926 כחמודה אבו אל-עיניין למשפחה ערבית מפורסמת מצפת. בגיל צעיר התקרב לקבוצת אנשי בית"ר ועבר ללמוד בבית הספר אליאנס. בגיל 16, לאחר מות אמו, התגייר, הצטרף לאצ"ל והשתתף בפעולות כנגד הבריטים. לאחר שנתפס, נשלח יחד עם עוד 55 אנשי אצ"ל ולח"י לגלות באריתריאה, שם נורה על ידי שומרים סודאנים וניצל בנס. לאחר שנתיים שוחרר, חזר לארץ ישראל ועסק באיסוף מודיעין לקראת פעולה בג'נין. ב-18 באפריל 1948 נעצר האוטובוס הערבי בו נסע לבדיקה שגרתית, ולרוע מזלו שוטר ערבי זיהה אותו לפי שן הזהב שבפיו ומאז נעלמו עקבותיו. גורלו נותר בגדר תעלומה לא פתורה עד שב-1968 הגיע עיתונאי ישראלי שחקר את הפרשה לכפר ליד שא-נור, שמע מהמקומיים על ה"יהודי" שהוצא להורג על ידי כנופיות קאוקג'י והגיע למערה בה נקבר. ב-9 באוקטובר 1969 הובא מזרחי למנוחת עולמים בטקס צבאי מלא, כיהודי, בחלקה הצבאית בבית הקברות בנתניה ובין מלוויו היה גם מפקד האצ"ל מנחם בגין.	עריכה | תבנית | שיחה
23	לאחר מותו של אלפונסו השנים עשר מלך ספרד בשנת 1885 ללא בנים, שימשה בתו הנסיכה מרסדס, נסיכת אסטוריאס בת החמש, כמלכה בפועל, עד לבירור מינו של העובר שברחמהּ של אמהּ. לאחר שישה חודשים נולד אחיה, שהוכתר מיד עם לידתו כמלך אלפונסו השלושה עשר. אלפונסו השלושה עשר הודח מתפקידו על ידי הרודן פרנסיסקו פרנקו ב-1931, ויצא לגלות. עם מותו של פרנקו הושבה המלוכה לספרד ונכדו של אלפונסו, חואן קרלוס הראשון, הוכרז כמלך ב-22 בנובמבר 1975. מארי אנטואנט, מלכת צרפת, זכורה בשל המשפט "אם אין לחם יאכלו עוגות", אותו אמרה, לכאורה, כתגובה על תלונות העם שאין לו לחם לאכול. ואולם המשפט תועד בפעם הראשונה בספר "הווידויים", מאת הסופר והפילוסוף ז'אן-ז'אק רוסו שנחתם ב-1770, בעוד מארי אנטואנט נישאה ללואי ה-16, ובכך הפכה למלכת צרפת, רק בשנה זו. למעשה, המשפט המדובר, שבצרפתית כלל לא מתייחס לעוגות, אלא לבריוש, נאמר על ידי אחותה של מארי אנטואנט, מריה קארולינה, מלכת נאפולי, אך המהפכנים העדיפו לייחסו למארי אנטואנט.	עריכה | תבנית | שיחה
24	מבין המרשלים שבגרנד ארמה של נפוליאון בונפרטה, נחשב ז'אן-בטיסט ברנדוט להססן ביותר, והוא הודח מן הפיקוד לאחר מספר כישלונות בשדה הקרב. ואולם טוב לבו, כאשר ריחם על שבויים שוודים במהלך המלחמות הנפוליאוניות, השתלם. הוא נבחר ליורשו של מלך שוודיה חסר הילדים, והוכתר בשם קרל הארבעה עשר. צאצאיו, שעִמם נמנה הרוזן פולקה ברנדוט, מולכים עד היום בשוודיה ובמדינות אחרות באירופה. מיתוס נפוץ גורס שבמותו, התגלתה על גופתו של המלך קרל ה-14 כתובת הקעקע "מוות למלכים", מזכרת מימיו המהפכניים. ז'אן ויקטור מארי מורו, גנרל מהולל שפיקד על צבאות הרפובליקה הצרפתית במלחמתה נגד אויביה, שינה את עמדתו הפוליטית, בין היתר, בגלל ריב אישי עם נפוליאון, שעלה בינתיים לשלטון בצרפת והצטרף למלוכנים. בקרב דרזדן הורה נפוליאון באופן אישי לכוון את התותחים לעבר גבעה שעליה ניצב מורו עם הצאר הרוסי אלכסנדר הראשון וקצינים נוספים, ולפי האגדה, אפילו ירה בתותח בעצמו. כתוצאה מהירי נפצע מורו אנושות ונפטר מפצעיו ימים אחדים לאחר מכן.	עריכה | תבנית | שיחה
25	יהודי תימן שעלו ארצה בשנת ה'תרמ"ב בעליית אעלה בתמר נתקלו בקשיי פרנסה, גילויי גזענות ופקפוק בעצם יהדותם מצד חלק מתושבי ירושלים. גם תימני כנרת שעלו ארצה ב-1909 סבלו מבעיות דומות. בחלוף מאה שנים נתקלו יהודי אתיופיה בקשיים דומים. מחקרים גנטיים עדכניים מצאו מידה רבה של דמיון תורשתי בין יהודי אתיופיה, תימן, אשכנז ולוב. לפי אחת ההשערות, מקורה של יהדות אתיופיה הוא בקהילה היהודית מימי בית ראשון באי המצרי יב. בחודש שבט ה'תר"ע (1910), נכנסה משפחתו של עקיבא אריה ויס, ממייסדי אחוזת בית, לביתה החדש באחוזת בית, אשר באותה עת החל אכלוסה. היה זה בית ויס ברחוב הרצל 2. בסמוך למועד חנוכת הבית, נולדה למשפחת ויס בת נוספת, שביעית במניין ילדי המשפחה, הבת הראשונה של העיר העברית הראשונה. אביה רצה לקרוא לה בשם "אחוזת בית", כשם היישוב שזה עתה נולד, אולם עקב התנגדות אשתו, נבחר כפשרה השם אחוּזָבֶּת, שנהגה בדומה לאליזבט. מכריה כינו אותה אחוזה.	עריכה | תבנית | שיחה
26	כיכר בבל בעיר ברלין, בשמה דאז כיכר האופרה, נודעה בשל אירוע שריפת הספרים שהתרחש במקום ב-10 במאי 1933, אז נשרפו כ-20 אלף ספרים, כולל עבודות של תומאס מאן, היינריך היינה, קרל מרקס ועוד סופרים רבים. טקס שריפת הספרים התרחש בעקבות יוזמה שר התעמולה הגרמני, יוזף גבלס. במהלך הלילה סטודנטים ופרופסורים, בליווי מוזיקלי של מקהלות אס אס ו-אס אה, שרפו למעלה מ-20 אלף ספרים של כ-200 סופרים, אנשי מדע, פילוסופים, אנשי אמנות ועיתונאים, כשני שלישים מהם יהודים, אותם בזזו מספריות סמוכות ואוספים פרטיים רבים. לזכר אירוע שריפת הספרים בכיכר בבל על ידי המפלגה הנאצית, הוקמה במקום אנדרטת הספרייה הריקה על ידי האומן הישראלי מיכה אולמן. האנדרטה נחנכה ב-20 במרץ 1995. האנדרטה היא חדר תת-קרקעי בעל תקרת זכוכית, הנמצא מתחת לכיכר במקום המדויק בו נשרפו הספרים. החדר מואר בתאורה פנימית ומכוסה במדפי ספרים רקים המתאימים לאחסונם של 20,000 ספרים ומייצגים את החלל התרבותי הנותר לאחר שריפת הספרים. ליד האנדרטה שני לוחות ברונזה עליהם חקוק, בין היתר, ציטוטו הנבואי של המשורר הגרמני-יהודי, היינריך היינה: ”הייתה זו רק הקדמה. במקום שבו שורפים ספרים, ישרפו בסוף גם בני אדם”.	עריכה | תבנית | שיחה
27	פיליפוס השני, מלך מוקדון (336-359 לפני הספירה), ואביו של אלכסנדר הגדול הצליח להכניע את כל ערי המדינה של יון העתיקה ולבסוף הפנה את תשומת לבו לאגוד הקשה ביותר לפיצוח הפוליס ספרטה. שליחיו הופיעו בפני ראשי המדינה עם המסר "אני מייעץ לכם להיכנע ללא דיחוי. כי אם אבוא עם צבא, אפלוש אל אדמתכם, אחריב את כפריכם, אהרוג את אנשיכם ואחריב את עירכם" על כך ענו הספרטנים שהיו ידועים בחסכנות במילים את התשובה "אם". פיליפוס העדיף שלא להיכנס לעימות עם הספרטנים שנותרו כקוץ בבשרו ומטרד לממלכתו.	עריכה | תבנית | שיחה
28	קיימים מספר סוגים של אבני חן, המכונות אבני בזואר. נראה שחלק מסוגי הטריכובזואר שביניהן, מסוגלים לנטרל רעל ארסן, במשקאות. אבנים אלה נוצרות בקיבות ובמעיים של עז הבר, על ידי משקעים סידניים, שיש בהם גם שיירי גופרית, הקשורה בקשר כימי עם פוספט. כאשר מוכנסת האבן למשקה שמעורב בו ארסן, הארסן מתרכב עם הגופרית שבאבן, ומנוטרל. היו מלכים שהתקשטו במחרוזות או טבעות של אבני בזואר, כמו אליזבת הראשונה מלכת אנגליה, כדי שתהיינה זמינות לידם לטבילה במשקה.	עריכה | תבנית | שיחה
29	קרב הירמוך היה קרב מכריע שנערך בחודש אוגוסט 636, בין צבאה של האימפריה הרומית המזרחית, הידועה יותר כאימפריה הביזנטית, לבין הכוחות האסלאמיים של צבאות הראשידון, ביום הקרב השני, תקפו הביזנטים לאורך כל החזית כשהם מפתיעים את המוסלמים בעיצומה של תפילת השחר. האגף האסלאמי הימני נשבר תחת המהלומות הביזנטיות והחל בנסיגה תוך שהכוחות הביזנטיים שוטפים חלק מהמחנות המוסלמים. משהגיעו הלוחמים המוסלמים בריצה למחנה הם נתקלו בנשותיהם, שבצעקות ולעיתים במכות, הכריחו אותם לסוב ולחזור ללחום בביזנטים. על פי האגדה, צעק אחד הלוחמים הערבים "קל יותר להילחם ברומאים מאשר בנשותינו". על כך העיר היסטוריון בריטי כי הסיבה העיקרית לניצחון האסלאמי בקרב הירמוך היה העידוד והדחיפה שנתנו הנשים ללוחמים המוסלמים ופחדם של הללו מזעם נשותיהם.	עריכה | תבנית | שיחה
30	ב-1921 הגיע וינסטון צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי, לביקור ממלכתי בתל אביב, וראש העיר מאיר דיזנגוף החליט להרשימו. מאחר שתל אביב הייתה אז בת פחות מ-15 שנה ורחובותיה היו דלים וחפים מצמחייה, הובאו עצים בוגרים מן המושבות הסמוכות, וניטעו באופן זמני בחולות שדרות רוטשילד. צ'רצ'יל עמד נפעם מול "העיר שהתפתחה פלאים", אך פרץ בצחוק למראה העצים הקורסים אחד אחד, כאשר ילדיה הסקרנים של תל אביב טיפסו עליהם כדי לחזות בשר מקרוב. דיזנגוף הנבוך לא ידע את נפשו, אך צ'רצ'יל רק טפח על שכמו ואמר לו: "הקפידו להעמיק שורשיכם, שכן בלעדיהם לא תחזיקו מעמד."	עריכה | תבנית | שיחה
31	בתרבות הפופולרית נתפס כריסטופר קולומבוס כאיש שגילה את אמריקה בשנת 1492. למעשה, לייף איריקסון הוויקינגי הקדים אותו בכ-500 שנה. משערים שהוא הגיע לצפון אמריקה בתחילת המאה ה-11, ואף התיישב בה לזמן קצר. קולומבוס, כמו איריקסון, לא ידע שגילה יבשת חדשה, ועד יום מותו סבר שהגיע להודו. קולומבוס סייר במהלך מרבית מסעותיו בסביבות האיים הקריביים, ועד למסע הרביעי ב-1502 הוא בעצם לא דרך על היבשת עצמה. במסע השלישי החמיץ קולומבוס הזדמנות להציב את כף רגלו על חוף אמריקה הדרומית, כאשר גילה עדות לשפך נהר גדול (האורינוקו), אך החליט שלא להשיט את ספינתו לשם משום שלא האמין בקיומה של יבשת המהווה מקור מים לנהר כה גדול.	עריכה | תבנית | שיחה
32	בשנת 362, כ-300 שנים לאחר חורבן בית המקדש השני, לחץ קיסר רומא יוליאנוס הכופר על היהודים להקים את בית המקדש מחדש. חלק מהחכמים התנגדו להקמתו מחדש של בית המקדש וחלקם הסכימו. הבנייה החלה, אך נפסקה עקב רעידת אדמה שגרמה לשרפה גדולה באתר הר הבית. באותה עת נלחם יוליאנוס באימפריה הסאסאנית, ומנהלי הבנייה הרומיים ניצלו זאת להפסקת הבנייה עד שובו. ב-26 ביוני 363 נהרג יוליאנוס בקרב בממלכת פרס ויורשו, הקיסר יוביאנוס שהיה נוצרי, הפסיק את הבנייה. כחלק ממאבקו בנצרות, הפקיע קיסר רומא יוליאנוס הכופר את כל הרכוש שקיבלה הכנסייה מידי הקיסר קונסטנטינוס. הוא טען, באירוניה, שהוא עושה זאת משום שהוא רוצה לסייע לכנסייה לשמור על אידיאל העוני שלה.	עריכה | תבנית | שיחה
33	בטון מודרני הוא חומר נפוץ וחיוני בבנייה המודרנית, ומכיוון שעד לעת החדשה, הרבה בניינים נבנו ללא בטון, עלול היה להתקבל הרושם השגוי, שלא היה בטון קודם לכן. אולם תרכובות להדבקת לבנים נוסו עוד בפרה היסטוריה. הרכב הבטון הרומאי ואופן הכנתו נותרו בגדר תעלומה עד לעשור השני של המאה ה-21. לעומת הבטון המודרני, המורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים, הבטון הרומאי הורכב מתערובת סיד ואפר געשי, שבמגע עם מי ים מתקשה בתגובה כימית איטית. הבטון הרומי היה חזק, עמיד ופחות מזהם מהמודרני. עדות לחוזקו היא כיפת האוקולוס בפנתאון ברומא (בתמונה). הכיפה, שנוצקה כולה מבטון רומאי, היא כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה, ועומדת בשלמותה עד היום, החל מהמאה השנייה.	עריכה | תבנית | שיחה
34	חומוס (מערבית: حُمُّص, להאזנה (מידע • עזרה), תעתיק מדויק: חֻמֻּץ) הוא מאכל, העשוי מגרגרי חִמְצָה טחונים, המוגש כממרח מעורב בטחינה. יש עדויות עוד ממצרים העתיקה למאכלי גרגרי חמצה. ממרח גרגרי חומוס טחונים, מעורב בטחינה, נוצר במזרח התיכון בימי הביניים – מתי שהוא בין המאה ה-10 למאה ה-13. אולי אפילו הוא הומצא בידי צלאח א-דין עצמו. השאלה הקשה היא ממתי נהוג היה לאכול ממרח חומוס, בטרם הוספה לו הטחינה. יש מלומדים הסבורים, כי המתכון המופיע בתלמוד הבבלי ל"מקפה של גריסים" מתאר ממרח חומוס, ולפי פרשנות שנויה במחלוקת של הסופר מאיר שלו, ממרח החומוס מוזכר כבר בתנ"ך, במגילת רות.	עריכה | תבנית | שיחה
35	פיזיקה גרמנית (בגרמנית: Deutsche Physik) או פיזיקה ארית הייתה תנועה בגרמניה הנאצית שהתנגדה למה שנתפס בעיניה כ"פיזיקה יהודית", והתייחס לתורות הפיזיקליות המתקדמות באותה תקופה, תורת הקוונטים ותורת היחסות, שלהן תרם רבות המדען היהודי אלברט איינשטיין. שם התנועה היה כותרתו של ספר משנת 1936 של הפיזיקאי פיליפ לנארד, זוכה פרס נובל ואנטישמי, שניסה להסביר את התגליות החדשות באותה תקופה תוך שימוש בפיזיקה קלאסית, ללא שימוש בתורות ה"יהודיות", בין היתר באמצעות תורות שהיו ידועות כשגויות כמו האתר. התנועה החלה בעקבות מלחמת העולם הראשונה והסכם ורסאי, שהציתו רגשות לאומניים בגרמניה. נראה שגם שמרנות מדעית תרמה להצלחת התנועה, בעיקר ניסיון להגן על הפיזיקה הקלאסית שבה התמחו הפיזיקאים עד אותה תקופה, והתנגדותם לתורות המודרניות שגרמו לשינוי רדיקלי של כל אופן החשיבה בפיזיקה. התנועה קיבלה תמיכה שלטונית מהמפלגה הנאצית, שמצאה בה דרך ולגיטימציה נוספת למימוש רעיונותיה הגזעניים בשנות ה-30. התנועה זכתה להצלחות מסוימות אך נתקלה בקשיים. הפיזיקאי הגרמני הנודע ורנר הייזנברג היה מחלוצי תורת הקוונטים, ולכן התנגד לקיפאון המדעי שהתנועה ניסתה לכפות. עד סוף שנות ה-30 גם תורת היחסות זכתה לתמיכה גורפת של הקהילה המדעית והתנגדות לה לא נתפשה עוד כאפשרית.	עריכה | תבנית | שיחה
36	בית המלוכה הבריטי הנוכחי הוא למעשה שושלת מלוכה גרמנית. ב-1714 עלה לשלטון המלך ג'ורג' הראשון, שהיה נסיך גרמני בשם גאורג לודוויג, שאפילו לא ידע לדבר אנגלית. ב-1917, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, החליף המלך ג'ורג' החמישי את שם משפחתו משמה הגרמני סקסה-קובורג-גותה לשם בעל הנופך הבריטי וינדזור, הואיל ונטען כי אין זה יאה שיהיה שם גרמני לבית המלוכה, בזמן שגרמניה היא אויב לבריטים. מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד אדוארד השביעי, היה ידוע בכינוי "הדוד של אירופה". זאת משום שקשרי המשפחה הפנימיים בין משפחות המלוכה של אירופה גרמו לכך, שדרכו או דרך אשתו המלכה אלכסנדרה, הוא היה דודם של קיסר גרמניה וילהלם השני, צאר רוסיה ניקולאי השני ואשתו הנסיכה אלכסנדרה, ויקטוריה מלכת ספרד, אשת יורש העצר של שוודיה, מריה מאדינבורו מלכת רומניה ואשת המלך פרדיננד הראשון והרוזנים מהסה וסקסה-קובורג-גותה. כמו כן היה בן דודם של מלכי בלגיה, פורטוגל, בולגריה והולנד וגיסם של מלכי דנמרק ויוון.	עריכה | תבנית | שיחה
37	עם כיבושה של ירושלים על ידי הבריטים מידי האימפריה העות'מאנית ב-9 בדצמבר 1917 נכנע ראש העיר בפני הכובשים ארבע פעמים. שלוש הפעמים הראשונות התרחשו במקום בו תוקם לימים כיכר אלנבי. תחילה בפני שני סמלי מטבח שתעו בדרכם והגיעו למקום במקרה, אחר כך מול קצין בכיר יותר ולבסוף בפני מפקד הדיוויזיה. הבריטים ניאותו לקבל את הכניעה רק בפעם הרביעית, כשזו נערכה בפני הגנרל אדמונד אלנבי, הפעם בשער יפו. בשנת 1955 הוקמה במזרח התיכון ברית בגדאד, בה חברו עיראק, איראן, טורקיה ופקיסטן, לברית פרו-מערבית ופרו-בריטית, כנגד התחברותם של משטרים ערבים אחרים אל ברית המועצות. על אף שעיראק פרשה מן הברית בשנת 1958, הייתה הברית פעילה עד לשנת 1979, שבה התחוללה המהפכה האסלאמית באיראן.	עריכה | תבנית | שיחה
38	האניגמה (מיוונית: αἴνιγμα - תעלומה, חידה) היא משפחה של מכונות להצפנה ולפיענוח של מסרים טקסטואליים, ששימשו את הכוחות הגרמנים והאיטלקים במלחמת העולם השנייה. בזכות התקשורת המוצפנת שאפשרה האניגמה, הצליח הקריגסמרינה (הצי הגרמני), ובמיוחד צי הצוללות, להטיל מצור אפקטיבי על בריטניה. בעלות הברית הצליחו לפצח את ההצפנה, ובמשך רוב המלחמה פיענחו מספר גדול של הודעות מוצפנות. פיצוח הצופן הקנה לצי הבריטי יתרון משמעותי במלחמה מול חיל הים הגרמני. גוטליב דיימלר וקרל בנץ, האבות המייסדים של החברות "דיימלר-מרצדס" ו"בנץ" שהתמזגו והפכו ליצרנית המכוניות מרצדס-בנץ, לא נפגשו מעולם, למרות שעבדו במקביל, ובמרחק של כמאה ק"מ זה מזה. החברות התמזגו בשנת 1926, 26 שנים לאחר מותו של דיימלר.	עריכה | תבנית | שיחה
39	$\pi$ שווה להיקף של מעגל שקוטרו 1 (ורדיוסו ½) בגאומטריה האוקלידית, $\pi$ הוא מספר טהור, המייצג את היחס הקבוע בין היקף המעגל לקוטרו. $\pi$ הוא קבוע מתמטי שמופיע בנוסחאות רבות במתמטיקה ובפיזיקה. כבר בעת העתיקה ניסו אנשים לקבוע את ערכו של היחס בין היקף המעגל לקוטרו. המתמטיקאי היווני אנטיפון הציע דרך חישוב לקבוע זה בסביבות בשנת 430 לפנה"ס, ומאוחר יותר שכלל אותה ארכימדס. ערכו של קבוע זה הוא בקירוב 3.14. האות היוונית $\pi$ משמשת כסמל לייצוג הקבוע הנ"ל, משום שהמילה היוונית "περίμετρος" (פרימטרוס), שמשמעותה היקף, מתחילה בה. אולם השימוש המתועד הראשון של האות לייצוג הקבוע הוא מ-1706.	עריכה | תבנית | שיחה
40	יוסף טרומפלדור, המכונה "הגיבור הגידם", איבד את ידו בפורט ארתור במהלך מלחמת רוסיה–יפן, כשפגז ריסק את ידו השמאלית. לאחר שהשתחרר מהשבי היפני, היה טרומפלדור ליהודי הראשון בצבא האימפריה הרוסית שזכה לדרגת קצונה מבלי להמיר את דתו. הוא קיבל את הדרגה יחד עם אותות הצטיינות רבים, מידי הצאר הרוסי ניקולאי השני, בנוכחות הצארינה אלכסנדרה. הצארינה ענדה לו את המדליות באופן אישי ונתנה לו במתנה יד תותבת. הצאר הציע לטרומפלדור מספר הטבות ובהן קריירה צבאית ואחוזה גדולה, אך הוא סירב וביקש לעלות לארץ ישראל. טרומפלדור נהרג במאורעות תל חי בי"א באדר ה'תר"פ (1 במרץ 1920). יחד עם חמישה ממגיני תל חי שנהרגו באותו יום, ושניים שנהרגו קודם לכן, הוא מונצח בשם העיר הסמוכה - קריית שמונה.	עריכה | תבנית | שיחה
41	רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד או "הרעב הגדול" הוא השם שניתן לרעב ההמוני ששרר באירלנד בין השנים 1846 ו-1849. התנאים לקיומו של רעב במדינה מערב אירופית באמצע המאה ה-19 נוצרו בחמישים השנה שקדמו לרעב, ומחולליהם היו המדיניות הכלכלית של ממלכת בריטניה הגדולה (אשר אירלנד הייתה חלק ממנה), שיטות חקלאיות כושלות, והופעת הכימשון, פרוטיסט שהרס את יבול תפוחי האדמה שהיה מקור מחייתם של רוב תושבי האי. תוצאותיו המיידיות של הרעב נמשכו עד 1851, ובשנים שבין אלו מיוחסות בין 750 אלף למיליון מיתות לרעב. מספר דומה של אנשים היגרו מן האי לאנגליה, לארצות הברית, לקנדה ולאוסטרליה ויצרו שם פזורה אירית. ההשפעה המיידית של הרעב על אירלנד הייתה הרסנית, והתוצאות לטווח רחוק היו כבדות משקל. הן גרמו לשינוי של קבע בתרבות האירית ובמסורת האירית עד היום.	עריכה | תבנית | שיחה
42	בנוסף למניין השנים מבריאת העולם, ישנן עוד שתי שיטות למניין השנים בקרב היהודים. מניין לחורבן הבית, הייתה בשימוש בקרב יהודי ארץ ישראל לאחר חורבן בית שני. בנוסח התפילה של חלק מיהודי ספרד ועדות המזרח מציינים בסיום תפילת ערבית בתשעה באב, לאחר הקינות, את מניין השנים לחורבן בית שני, ויש גם שמציינים את מניין השנים לחורבן בית ראשון. מניין השטרות, גם הייתה בשימוש נפוץ בקרב היהודים מג'ת"ן עד למאה ה-13 ובקרב יהודי תימן עד המאה ה-20. היישוב היהודי בטבריה חודש במאה השמונה עשרה על ידי הרב חיים אבולעפיה. הוא הוזמן מהעיר איזמיר בטורקיה על ידי שליט הגליל, הבדואי דאהר אל-עומר, שחשב כי יהיה זה רעיון טוב שיהודים יישבו את הגליל השומם.	עריכה | תבנית | שיחה
43	לידתה של "פולקסווגן סימן 1", המוכרת יותר כחיפושית, הייתה בפנייה של אדולף היטלר למהנדס הרכב פרדיננד פורשה לעצב מכונית זולה וחסכונית בדלק. בגרמניה הנאצית יוצרה המכונית בעזרת גוף שנקרא "כוח באמצעות שמחה". לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה גרמניה המערבית לייצר את כלי הרכב, תחילה בחסות בעלות הברית ואחר כך באופן עצמאי ובמדינות ברזיל, מקסיקו, דרום אפריקה וניגריה. עם הזמן הפכה החיפושית לאחת המכוניות הנמכרות ביותר בהיסטוריה - למעלה מ-21.5 מיליון חיפושיות יוצרו עד שנת 2003, בה הופסק ייצור כלי הרכב. במשך השנים הספיקה החיפושית לככב במספר רב של סרטים ולהפוך לסמל תרבותי פופולרי וחינני.	עריכה | תבנית | שיחה
44	טלאל, מלך ירדן, עלה לשלטון ב-1951 ומלך רק במשך 11 חודשים עד שאובחן כסובל מסכיזופרניה ונשלח למוסד לחולי נפש. את כסאו ירש ב-11 באוגוסט 1952 בנו הבכור חוסיין, שניצל מלא פחות מ-12 ניסיונות התנקשות בחייו. כשהיה בן 15 בלבד, עוד לפני שהוכתר למלך, ניצל ממוות כאשר קליע שנורה לעבר סבו, עבדאללה הראשון, פגע בו, משום שמדליה שענד על חזהו עצרה את הקליע. עבדאללה הראשון נרצח ביריות בעיר העתיקה של ירושלים.	עריכה | תבנית | שיחה
45	מרי מלכת הסקוטים הואשמה בבגידה באנגליה בטענה כי שיתפה פעולה עם מחתרת קתולית שפעלה נגד המלוכה. למלכת אנגליה, אליזבת הראשונה, היו מספר סיבות להסס מלפסוק כי מרי אכן אשמה בבגידה, דבר שהעונש עליו באותם ימים היה עונש מוות: ראשית, אליזבת הייתה דודנית של ג'יימס החמישי, אבא של מרי. שנית, מרי הייתה מלכתה של סקוטלנד, מדינה עצמאית באותם ימים, ועלתה השאלה האם סמכותו של בית המשפט האנגלי לדון ראשי מדינות אחרות למוות. שלישית, הוצאה להורג של מלכה אחת עלולה ליצור תקדים לחיסולה של מלכה אחרת: אליזבת בעצמה. לכן, היה צורך להוכיח מעל כל ספק סביר כי מרי אשמה בבגידה. בסופו של דבר נמצאה ההוכחה: מסרים מוצפנים בצופן החלפה שכללו התכתבויות בין מרי ובין חברי המחתרת, שפוענחו באמצעות ניתוח תדירות. ההוכחה הזו הביאה לקביעת אשמתה של מרי במיוחס לה ולהוצאתה להורג.	עריכה | תבנית | שיחה
46	במהלך מלחמת העולם השנייה נקטה אירלנד באופן רשמי עמדה נייטרלית. יחד עם זאת ניתן לומר כי אהדתה הייתה נתונה לבעלות הברית ודוגמה לכך הוא העיתוי המדויק של הפלישה לנורמנדי, אשר נקבע על פי נתונים מטאורולוגיים שסופקו מתחנות שהוצבו באי האירי. דוגמה נוספת לכך היא שטייסיהן של בעלות הברית, אשר מטוסיהם נפלו באירלנד, הורשו "להימלט" לאירלנד הצפונית. למרות כל זאת, זכור לרעה ביקור התנחומים שערך ראש ממשלת אירלנד, איימון דה ואלירה, אצל השגריר הגרמני בדבלין ומכתב התנחומים שכתב לעם הגרמני עם מותו של אדולף היטלר.	עריכה | תבנית | שיחה
47	ב-1950 פלשה קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית, בעידודו של סטלין, מנהיג ברית המועצות, שרצה בהתפשטות הקומוניזם. הצבא הצפון קוריאני חצה את קו הרוחב 38 וכבש את עיר הבירה של קוריאה הדרומית, סיאול. נשיא ארצות הברית, הרי טרומן, שחשש מהתפשטות הקומוניזם, שיגר צבא, שהדף את הצפון קוריאנים אל מעבר לקו הרוחב 38, כבש את עיר הבירה של קוריאה הצפונית פיונגיאנג, והגיע עד סמוך לגבול הרפובליקה העממית של סין. הסינים התערבו במלחמה, ושיגרו צבא גדול, שהדף את האמריקנים דרומה, מעבר לקו הרוחב 38, וכבש את הבירה סיאול. אולם האמריקנים ריכזו כוחות, כבשו בחזרה את סיאול, הדפו את הסינים לקו הרוחב 38, שם נעצרו.	עריכה | תבנית | שיחה
48	עם ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, פלש הלגיון הערבי, צבאה של ממלכת ירדן, למדינת ישראל הצעירה. בראש הלגיון עמד קצין בריטי, סר ג'ון באגוט גלאב, הידוע גם בכינויו גלאב פאשה. תחת פיקודו כבש הלגיון את הרובע היהודי בירושלים. היהודים שנפלו בשבי הלגיון קיבלו טיפול הומני, והושבו לישראל בתום המלחמה. בעקבות המלחמה נחשד עבדאללה‎ מלך ירדן, בן השושלת ההאשמית, באהדה יתרה לישראל ובהיותו בובה של האימפריאליזם הבריטי, והוא נרצח ב- 1951. נכדו, המלך חוסיין, עמד בפני אותן בעיות שגרמו למותו של סבו, וב-1956 זימן את גלאב פאשה ונתן לו שעתיים לעזוב את שטח הממלכה. פאשה נפטר ב-1986, באנגליה, כשהוא עטור בתואר אבירות על פועלו בשירות הוד מלכותה.	עריכה | תבנית | שיחה
49	עם שוך הקרבות בירושלים במלחמת העצמאות, נפגשו בבית נטוש בשכונת מוסררה מפקד חטיבת עציוני, משה דיין ומפקד הרגימנט ה-6 של הלגיון הערבי, עבדאללה א-תל. המפקדים שרטטו את קווי העמדות שבהן כל כוח שלט וקווים אלו הפכו להיות קווי הפסקת האש. הקו הירדני נקרא הקו הירוק, משום שזה היה צבע עפרון השעווה של עבדאללה. שני המפקדים חשבו שהקו שהם מתווים יהיה רק קו הפסקת אש זמני, ולא הקפידו במיוחד על התוואי, אולם הקו הפך לקבוע עם הסכמי שביתת הנשק ועובי העיפרון קבע בעצם שטח הפקר של 40-60 מטר. וכך, בירושלים, חצה הקו העירוני שכונות וחצרות לשניים, ומקרים כמו בניית בית שימוש הצריכו דיון מיוחד בוועדת שביתת הנשק של האו"ם.	עריכה | תבנית | שיחה
50	במדינת ניו מקסיקו בדרום-מערב ארצות הברית שוכן הפארק הלאומי ההיסטורי תרבות צ'אקו המוקדש להיסטוריה האנושית של האזור. בין שנת 900 ל-1150 היה קניון צ'אקו מרכז תרבותי חשוב עבור תרבות הפואבלו האינדיאנית. תושבי המקום, הצ'אקואנים, חצבו גושי אבן חול והביאו עצים ממרחקים גדולים, והקימו חמישה-עשר מתחמים בניינים שהחשבו לגדולים ביותר בצפון אמריקה עד למאה ה-19. בצ'אקו נמצאו עדויות לעיסוק בארכאואסטרונומיה, וההשערה היא כי מבנים צ'אקואנים רבים נבנו כך שיתאימו למחזורי השמש והירח. לפי סברה נוספת גרמו שינויי אקלים לצ'אקואנים לנטוש את הקניון, ככל הנראה בעקבות בצורת קשה שהחלה ב-1130 ונמשכה חמישים שנה. המג'לה, קובץ החוקים העות'מאני המבוסס על המשפט המוסלמי, בוטלה בישראל רק בשנת 1984, בעוד שטורקיה ביטלה את המג'לה כבר בשנת 1926, והחליפה אותה בקוד האזרחי השווייצרי.	עריכה | תבנית | שיחה
51	עם כיבושה של ירושלים על ידי הבריטים מידי האימפריה העות'מאנית ב-9 בדצמבר 1917 נכנע ראש העיר בפני הכובשים ארבע פעמים. שלוש הפעמים הראשונות התרחשו במקום בו תוקם לימים כיכר אלנבי. תחילה בפני שני סמלי מטבח שתעו בדרכם והגיעו למקום במקרה, אחר כך מול קצין בכיר יותר ולבסוף בפני מפקד הדיוויזיה. הבריטים ניאותו לקבל את הכניעה רק בפעם הרביעית, כשזו נערכה בפני הגנרל אדמונד אלנבי, הפעם בשער יפו. קרב קדש, שהתחולל בסביבות שנת 1300 לפנה"ס על גדות נהר האורונטס בין צבא מצרים העתיקה והצבא החתי, הוא הקרב הראשון בהיסטוריה שהשתמר לגביו תיעוד כה מפורט עד שאפשר לשחזר באופן ברור את מהלכיו. בתחילתו, השכילו החתים להציב מארב ל"גיס רע" המצרי, אך למזלם של המצרים, גילו החתים את הזהב של פרעה, והתנפלו לבזוז אותו, בעוד שרעמסס השני עצמו, באומץ לב רב ועם כוח קטן הסתער עליהם והכריע את הקרב. עקב האבדות הכבדות לשני הצדדים, הסתיים הקרב בתיקו טקטי.	עריכה | תבנית | שיחה
52	סדרת פיגועים גזעניים שהתרחשה בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים בעיר ברמינגהאם באלבמה שבארצות הברית, העניקה לה את כינוי הלעג "Bombingham", מהמילה פצצה - Bomb. בעקבות רצח ארבע ילדות שחורות בעיר בשנת 1963, כתב המשורר דדלי רנדל את "הבלדה של ברמינגהאם", הסקסופוניסט ג'ון קולטריין חיבר את השיר "אלבמה", וארגוני המאבק השחורים, בראשם עמד הכומר מרטין לותר קינג, פתחו בהפגנות מחאה לא אלימות כנגד חוקי ההפרדה הגזעיים. משטרת ברמינגהאם פעלה בברוטליות רבה נגד המפגינים והשתמשה בגז מדמיע ובכלבי תקיפה. קינג, שנעצר עם אלפי מפגינים נוספים, חיבר בכלא את המנשר "מכתב מבית הכלא של ברמינגהאם", מסה בנושא ההתנגדות להפרדה הגזעית. בסופו של דבר, נחל המאבק הצלחה, בהובילו לביטול החקיקה הגזעית בארצות הברית.	עריכה | תבנית | שיחה
53	המלך האחרון של מצרים וסודאן, פואד השני, נולד בינואר 1952. על אף שלא הוכתר רשמית, הוא ירש את כס המלכות בגיל שישה חודשים, כשאביו, פארוק הראשון, אולץ להתפטר ביולי 1952 בעת מהפכת הקצינים החופשיים. כעבור פחות משנה, ביוני 1953, הוכרזה מצרים כרפובליקה על ידי המועצה המהפכנית, והגיע הקץ לשלטון המלוכני באופן רשמי. פואד השני הודח מתפקידו, והצטרף למשפחתו הגולה באירופה. פפי השני, פרעה מצרים בתקופת השושלת השישית, נחשב לפי כמה מהמחקרים למונרך ששלט במשך הזמן הארוך ביותר בהיסטוריה - 94 שנים. יש הסכמה בין האגיפטולוגים שפפי השני החל למלוך כשהיה בן שש, אך יש חוקרים הסבורים שמלך רק 64 שנים.	עריכה | תבנית | שיחה
54	שלושה ילדים נולדו לבנימין זאב הרצל. פאולינה, שנקראה על שם אחותו שנפטרה בגיל 19, נפטרה בשנת 1930 בגיל 40 ממנת יתר של משככי כאבים; האנס התאבד לאחר מכן על קברה; ואילו טרודה, הבת הצעירה, הייתה היחידה שנישאה והשאירה אחריה בן. היא מתה, כנראה מרעב, בגטו טרזיינשטט בשנת 1943. הצאצא האחרון למשפחת הרצל היה סטפן תאודור, בנה של טרודה. עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בשנת 1933, נשלח על ידי הוריו לבריטניה. סטפן שירת במלחמת העולם השנייה בצבא הבריטי כקצין תותחנים בהודו, ולאחר שחרורו ב-1945 ביקר בארץ ישראל, התקבל באהדה ואף קיבל הצעות להשתקע בארץ מצד קיבוצים ועמותות. הוא התאבד בוושינגטון ב-25 בנובמבר 1946, לאחר שנודע לו על הירצחם של שני הוריו בשואה.	עריכה | תבנית | שיחה
55	לקראת מלחמת ששת הימים ביקש מפקד חיל האוויר, עזר ויצמן, מראש המוסד, מאיר עמית, שישיג מטוס מיג 21. זאת כדי שטייסי צה"ל יוכלו להתאמן בהתמודדות עם מטוס הקרב החדיש של האויב, שהיה זר למדינות המערב. עמית פנה אל סוכנו בטהראן, יעקב נמרודי, וזה נזכר כי יהודי תושב עיראק, יוסף שמש, פנה אליו, ביוזמתו, בדיוק בעניין זה. שמש שכנע את מוניר רדפא, טייס קרב מתוסכל, לערוק. ואחרי הכנות מדוקדקות, רדפא נחת בישראל עם מיג 21, שמספרו הסידורי 007 (בתמונה), וחוברת הדרכה.	עריכה | תבנית | שיחה
56	המילה קיסר (בלטינית: Caesar) כתואר לשליט אימפריה נגזרת בעברית ובשפות נוספות (למשל קייזר בגרמנית וצאר ברוסית) משם משפחתו של יוליוס קיסר. הוא עצמו שימש בתפקיד דיקטטור, וראשון קיסרי רומא היה יורשו - אוגוסטוס קיסר. קיסרים רומים רבים אימצו את השם קיסר אך תאריהם הקיסריים היו "אימפרטור" שממנו נגזר התואר "Emperor" במספר שפות, "אוגוסטוס", "פרינקפס" ועוד. לתואר "קיסר" היו מספר משמעויות לאורך ההיסטוריה. בביוגרפיה "חיי שנים עשר הקיסרים" (De Vita Caesarum) מאת סווטוניוס שפורסמה בשנת 121 המילה משמשת הן כשם משפחה והן כתואר נוסף של השליט. בהמשך שימש מונח זה כתואר זוטר יותר בחצר השליט. בתקופת הטטררכיה ניתן התואר קיסר לסגנו של השליט שכונה "אוגוסטוס". בתקופה הביזנטית נשא השליט החילוני בתואר קיסר, אך היה נמוך בדרגתו מהפטריארך. הסולטאן העות'מאני מהמט השני היה זה שהחזיר לתואר קיסר את מעמדו העליון כשהעניק לעצמו את התואר קיסר האימפריה הרומית (בטורקית: Kayser-i-Rûm‎).	עריכה | תבנית | שיחה
57	בשנת 1948, במהלך מלחמת העצמאות, יצא צה"ל למבצע בן נון א', שהיה הניסיון הראשון לכבוש את לטרון. הכוח התוקף כלל את חטיבה שבע, שאך זה הוקמה (1450 לוחמים), מתוגברת בגדוד 32 מחטיבת אלכסנדרוני הוותיקה (450 לוחמים). בכוח היו לוחמים ברמות ושיטות הכשרה מגוונות: חיילי הצבא הבריטי לשעבר, אנשי פלמ"ח, אנשי חי"ש ואנשי גיוס חוץ לארץ, שאך עלו לישראל. עקב העדר מידע מודיעיני מהימן, לא ידעו הישראלים, שכוח סדיר של הלגיון העבר ירדני מגן על המקום, ושהכוח המגן נהנה מעדיפות מספרית ואיכותית גדולה על הכוח התוקף. צה"ל נכשל, נאלץ לסגת, וספג 74 הרוגים, ששה שבויים ופצועים רבים. במהלך הנסיגה ניתנה הוראה להותיר פצועים קשה בשטח. הוראה זו שונתה כלקח מקרב זה, להוראה הקבועה, שאין משאירים פצועים בשטח. אחד הפצועים הקשים, שפונה למרות ההוראה, ולמרות אמצעי הפינוי הדלים, היה אריאל שרון.	עריכה | תבנית | שיחה
58	עד 1852 התקיים הכלל "כל אדם לעצמו" במהלך נטישת ספינה טובעת. ואולם טביעתה של הספינה אה"מ בירקנהד בשנה זו הביאה לשינוי בנוהג. כשהחלה הספינה לטבוע, ועליה 643 איש ובהם 20 נשים וילדים, הכריז רב החובל "כל אדם לעצמו", אך אחד הקצינים, אלכסנדר סטון, שלף את חרבו ואיים לפגוע במי שיירד לסירות ההצלה לפני הנשים והילדים. 450 איש טבעו באסון, אך בזכות גבורתו של הקצין ניצלו כל הנשים והילדים. הסלע שלידו טבעה הספינה נקרא מאז "סלע בירקנהד" ועל המצבה שעליו חקוקות המילים, שהפכו מאז למטבע לשון: "Women and children first" ("נשים וילדים תחילה").	עריכה | תבנית | שיחה
59	מדע הארכאולוגיה נוצר רק בסוף המאה ה-19. הארכאולוגים עד לתקופה זו התעניינו יותר בממצאים מעניינים לצורך הצגה במוזיאונים מאשר במחקר מדעי ארכאולוגי באתר, והתנהגותם דמתה יותר להתנהגות הארכאולוג הבדיוני אינדיאנה ג'ונס. ידוע הסיפור על האגיפטולוג הצרפתי אמיל אמלינו, אשר גילה באבידוס שבמצרים העליונה כ-3,000 כדי אבן מפוארים שלמים מהשושלות ה-1–3 של הממלכה הקדומה (המאה ה-30 לפנה"ס–המאה ה-27 לפנה"ס). אמלינו בחר מתוכם את הכדים היפים ביותר עם כתובות חרותות על גביהם, ואת יתרת הכדים ניפץ לרסיסים כדי למנוע מאחרים להשיגם. השינוי חל כאשר הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי (בתמונה) חפר בשנת 1890 את תל חסי שבשפלת ארץ ישראל. פיטרי הקפיד על תיעוד ורישום מדויק של כל ממצא, התעניין בשברי הקרמיקה, והבין שכלי החרס הם הכלי הטוב ביותר לצורך תיארוך.	עריכה | תבנית | שיחה
60	אם אורך ניצב אחד של משולש ישר-זווית הוא 3 יחידות מידה, ואורך השני 4, אורך היתר יהיה 5. דהיינו, המספרים 3, 4 ו-5 מקיימים את משפט פיתגורס. יתרה מזאת, אם נכפול כל אחד משלושת המספרים האלו באותו מספר חיובי, גם המכפלות יקיימו את משפט פיתגורס. לכן, לשלשת מספרים כזו, כמו 3, 4 ו-5, קוראים שלשה פיתגורית. שלשות כאלו היו מוכרות משחר ההיסטוריה. לוח החרס, לוח פלימפטון 322 (בתמונה), המתעד חמש עשרה שלשות פיתגוריות, נכתב בבבל לפחות 1000 שנים לפני הולדת פיתגורס – המתמטיקאי היווני, שנחשב למגלה משפט פיתגורס. ההיסטויונים אינם סבורים כי כותבי הלוח הכירו את הנוסח הפשוט של משפט פיתגורס, אותו גילה פיתגורס ("אם אורכי הניצבים במשולש ישר-זווית הם $\ a$ ו-$\ b$, ואורך היתר הוא $\ c$, אז: $\ a^{2}+b^{2}=c^{2}$"). הם סבורים כי הבבלים ידעו שאפשר למצוא שלשות פיתגוריות באמצעות הנוסחה: $a=2st,b=s^{2}-t^{2},c=s^{2}+t^{2}$, כאשר $s,t$ מספרים טבעיים.	עריכה | תבנית | שיחה
61	ההתנקשות בצאר היוגוסלבי אלכסנדר הראשון ב-9 באוקטובר 1934 במרסיי, הייתה אחת הראשונות שהוסרטו ושודרו ביומני קולנוע. מן הירי נהרג גם שר החוץ הצרפתי, לואי בארטו. רק ב-1974 נודע כי הכדור שהרג את בארטו לא נורה מהרובה של המתנקש, אלא נורה (ככל הנראה בשוגג) מרובהו של אחד השוטרים הצרפתים. ב-1889 נמצאו בעיירה מאיירלינג שבאוסטריה תחתית גופותיהם של יורש העצר רודולף, בנו יחידו של הקיסר פרנץ יוזף והברונית מריה וטסרה, במה שנראה כהתאבדות משותפת. אך מאה שנה מאוחר יותר, בדצמבר 1992, לאחר שגופת הברונית נגנבה מקברה, בדקה אותה משטרת אוסטריה ומצאה כי היא נרצחה במכות ממכשיר קהה ואילו הנסיך נורה שש פעמים ברובה שלא היה שלו. התעלומה מי רצח אותם נותרה בלתי פתורה.	עריכה | תבנית | שיחה
62	מקובל לחשוב, שאתרים ארכאולוגיים ממחישים לבני העת החדשה את אורחות חייהם של בני תקופות קדומות. אך לא תמיד כך הדבר. כשהארכאולוגים חשפו את קטע הרחוב המרוצף במנהרות הכותל, מתחת שכבות העפר, ששפכו הממלוכים על המתווה הישן של רחוב הגיא ותחת אבני הריסות בית המקדש השני, הם ייחסו את ריצוף הרחוב להורדוס. הם חשבו, שמאז שיפוץ בית המקדש בידי הורדוס, בָּאֵי ירושלים הלכו על מרצפות אלו. אולם השערה זו עוררה שאלות. מדוע ריצוף הרחוב מעולם לא הושלם עד סוף תוואי הרחוב? מדוע מחצבת המרצפות, בקצה הרחוב, מעולם לא כוסתה? ומדוע על המרצפות לא ניכרים שום סימני שחיקה של הליכת עולי הרגל הרבים ושל נסיעת כרכרות? הפתרון נמצא בכתבי יוסף בן מתתיהו, שחי בתקופה זו ותיעד אותה. את הריצוף יזם נינו של הורדוס, אגריפס השני, באמצע המאה הראשונה. הרצפים לא סיימו מעולם את מלאכתם, כי חורבן הבית עצמו קטע אותה. למעשה, קטע הרחוב המרוצף נפתח לראשונה לקהל רק בסוף המאה העשרים, בידי הארכאולוגים.	עריכה | תבנית | שיחה
63	התצלום המפורסם של הנפת הדגל באיוו ג'ימה ב-23 בפברואר 1945, לא מתעד את ההנפה הראשונה של דגל ארצות הברית מיד לאחר כיבוש הר סורבאצ'י בקרב איוו ג'ימה, אלא הנפה שנייה של הדגל באי. תמונת ההנפה הראשונה שצילם לואיס לווארי התפרסמה הרבה פחות מזו של הצלם זוכה פרס פוליצר ג'ו רוזנטל מסוכנות Associated Press. נשמעו טענות רבות כי הצילום השני היה מבוים, אולם זה לא פגע בהצלחתה של התמונה שהפכה לתמונה המייצגת של מלחמת העולם השנייה בקרב הציבור האמריקאי. הדגל השני מוצג כיום במוזיאון חיל הנחתים האמריקני.	עריכה | תבנית | שיחה
64	נהוג לזקוף את כישלון מבצע ברברוסה בעיקר לזכותם של "גנרל חורף", טכניקת האדמה החרוכה ותנאי השטח של רוסיה. אך לו היה נשאל מנהיג גרמניה הנאצית, אדולף היטלר, הוא היה נותן סיבה משלו: בשנת 1940 פלשה איטליה הפשיסטית בהנהגתו של בניטו מוסוליני ליוון. ההכנות למלחמה היו שטחיות ומרושלות. הדבר הביא לכך שצבא יוון הלא מיומן הצליח להדוף את צבא איטליה, תוך כדי שהוא מנצל לטובתו את תנאי מזג האוויר הקשים ששררו באזור. הדבר הביא להצבתם של כוחות בריטיים באזור, ולגרמניה לא הייתה בררה אלא לפלוש ולהצטרף למערכה בבלקן, בניגוד לתוכנית המקורית. הדבר עיכב את היציאה למבצע ברברוסה במספר שבועות ולהקטנת הכוחות הפולשים לברית המועצות. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, כשהפסדה של גרמניה כבר נראה לעין, טען היטלר שלולא הפלישה האיטלקית המיותרת מבצע ברברוסה היה נוחל הצלחה.	עריכה | תבנית | שיחה
65	פינלנד והונגריה שיתפו פעולה עם גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, וכך תושביהן היהודים שגויסו לצבא נלחמו בשורות מדינות הציר ובעלות בריתן. עם זאת, חיילי הגדודים היהודים בצבא הונגריה לא צוידו בנשק אישי, ושירתו רק ביחידות בינוי. החיילים היהודים ההונגרים ששירתו בחזית הרוסית, נלקחו על ידי הנאצים למחנות ריכוז והשמדה לאחר ששוחררו וחזרו לביתם. חלק מאלה ששרדו באושוויץ שוחררו על ידי הצבא האדום שנגדו נלחמו. ליגה V היה ארגון שנוסד בתקופת מלחמת העולם השנייה בארץ ישראל ומטרתו הייתה לסייע לברית המועצות במלחמתה בגרמניה הנאצית. שיא פעילות הארגון היה רכישתם של שלושה אמבולנסים שנמסרו לצבא האדום. האמבולנסים נסעו דרך עבר הירדן, עיראק ואיראן, וב-28 באפריל 1943 הגיעו לטהראן ונמסרו לידי אנשי השגרירות הרוסית.	עריכה | תבנית | שיחה
66	סבשטיאו הראשון, מלך פורטוגל, נעלם במהלך קרב אל-קסר אל-כביר בצפון מרוקו, ב-4 באוגוסט 1578. היעלמותו של המלך גרמה למשבר הנהגה בפורטוגל, וכתוצאה מכך היא נכבשה בידי פליפה השני, מלך ספרד. שלטון ספרד בכלל חצי האי האיברי הסתיים רק בשנת 1640, במהלך מלחמת שלושים השנים. בפולקלור הפורטוגלי קיימת אגדה שלפיה המלך הנעלם יחזור ויושיע את עמו בשעותיו הקשות. משחק השחמט הומצא כנראה במאה השישית לספירה בהודו תחת השם צ'טורנגה. משמעות השם בסנסקריט היא "בעל ארבע זרועות", על שם ארבעת סוגי היחידות בצבא ההודי הקדום - רגלים, פרשים, פילים ומרכבות. מקור השם הנוכחי בפרסית: "ש'אח - מט", שפירושו "מארב למלך" או "מלך מובס". כללי המשחק המוכרים כיום נקבעו ככל הנראה במאה ה-16 באיטליה.	עריכה | תבנית | שיחה
67	בשנות השמונים של המאה ה-19 החלו בתי הספר המודרניים ברחבי האימפריה העות'מאנית לספק די בוגרים, כדי לאייש את הפקידות במדינה. השיפור בחינוך הביא להגברת האוריינות, ויצר שוק לעיתונות העות'מאנית. וזו התרחבה במהירות מבחינת מספר הפרסומים ונתוני התפוצה גם יחד. עיתוני התקופה הפכו מקצועיים יותר והגיעו לקהל קוראים גדול בהרבה. עם זאת, חופש הביטוי בהם הוגבל מאד, בידי צנזורה. הסולטן עבדול חמיד השני אסר על העיתונים להתייחס לעניינים פוליטיים רבים, ובמיוחד אלו שקשור בליברליזם, לאומיות או חוקתיות. זאת אולי במטרה למנוע מאזרחיו השראה לדרישות, שיצמצמו את סמכויותיו. יש הטוענים כי הוא גם אסר לדווח על ניסיונות התנקשות בשליטים ובמנהיגים. זאת אולי כדי לא לתת לאזרחיו השראה להתנקש בו. בסופו של דבר, במהלך העשור הראשון של המאה ה-20, כן התקיימו בטורקיה הפגנות למען ליברליזם וכן היה ניסיון התנקשות בסולטן.	עריכה | תבנית | שיחה
68	יהודים רבים מבני היישוב נלכדו באירופה שתחת הכיבוש הנאצי, עם פתיחת מלחמת העולם השנייה. במקביל, היו הטמפלרים, בני כת דתית גרמנית שגרו בארץ ישראל, כלואים במחנות מעצר. לחץ של אנשי הסוכנות היהודית מצד אחד, ושל גרמנים שקרוביהם היו נתונים במעצר בארץ ישראל מן הצד השני, הביא לעסקת חילופין יוצאת דופן, בזמן בו התאמצו הגרמנים להשמיד את כל היהודים שנפלו תחת שלטונם. בין יולי 1944 למרץ 1945 הוחלפו 551 יהודים מהמחנות בברגן-בלזן וברוונסבריק תמורת 455 טמפלרים שנשלחו לגרמניה. במסגרת מבצע זעם האל הקים המוסד צוות רחב לצורך איתורם של אנשי "ספטמבר השחור", האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, ולצורך התנקשות בחייהם. המוסד נקט בלוחמה פסיכולוגית ובמקרים מסוימים אף פרסם בעיתונות מודעות אבל על המיועדים לחיסול מספר ימים לפני ההתנקשות עצמה.	עריכה | תבנית | שיחה
69	מלחמת העולם השנייה הסתיימה ב-15 באוגוסט 1945, כאשר הקיסר היפני הירוהיטו הודיע על כניעת האימפריה לארצות הברית, ימים ספורים לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי. אך ההודעה לא הגיעה לכל החיילים שיפן פרסה ברחבי האוקיינוס השקט, בניסיון לעצור את התקדמות בעלות הברית. קצין המודיעין הצבאי היראו אונודה, סירב להכנע עד ל-1974, עת תייר יפני מצא אותו, שומר על עמדתו במעבה היער באחד מאיי הפיליפינים ומתעמת עם תושבי האי, בהם ראה כוחות אויב. אונודה ייחס כוונות תעמולה ודיסאינפורמציה לעיתונים ועלוני מידע שהוצגו בפניו. לבסוף הובא מפקדו הישיר, שפרש כבר לחיי אזרחות, ורק אז השתכנע אונודה לסיים את המלחמה.	עריכה | תבנית | שיחה
70	בעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, טרם הושלמה כתיבתה של מגילת העצמאות על-גבי קלף. לפיכך חתמו המכובדים את שמותיהם על קלף ריק מתוכן, ורק לאחר מכן הוסף לאותו קלף תוכן המגילה כפי שאנו מכירים אותו כיום. 25 נציגי מועצת העם חתמו במקום ובהם גולדה מאיר שניסתה לחזור לירושלים הנצורה ביום ההכרזה, אך מטוס ה"פרימוס" שלה חזר על עקבותיו בשל מזג אוויר סוער. 12 נציגים שלא נכחו בטקס, הוסיפו את חתימותיהם בשבועות שלאחר מכן. בין חותמי המגילה בולט בהיעדרו חיים ויצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל. ניתן להבחין בטור הראשון של החותמים כי המקום בין אליהו דובקין ומאיר וילנר, בו אמור היה ויצמן לחתום לפי סדר אלפביתי, נותר ריק. ויצמן, שהיה בארצות הברית בעת ההכרזה, לא הצטרף לחותמים במחאה על כך שדוד בן-גוריון חתם בראש הרשימה ובחריגה מהסדר האלפביתי.	עריכה | תבנית | שיחה
71	מעמדה הבינלאומי של טאיוואן נתון במחלוקת מאז גירשו הקומוניסטים את ממשלתו של צ'יאנג קאי שק מסין היבשתית לאי פורמוזה ב-1949. עם זאת, הכירו רוב המעצמות בממשלת טאיפיי כממשלה הלגיטימית של סין, וטאיוואן, הקוראת לעצמה הרפובליקה הסינית אף ישבה כאחת מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון במקום השמור לסין באומות המאוחדות. הדטאנט אותו הוביל נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון הביא לפיוס בין ארצות הברית לרפובליקה העממית של סין ולסילוקה של טאיוואן מהאו"ם ב-1971 ולהחלפתה על ידי סין העממית.	עריכה | תבנית | שיחה
72	במסגרת מדיניות הקיצוב, שהנהיגה מדינה בשנותיה הראשונות, צומצם השימוש בדלק, ומכוניות פרטיות הושבתו יומיים בשבוע. שר התחבורה דאז, דוד צבי פנקס, מסיעת החזית הדתית המאוחדת ומחותמי מגילת העצמאות, השיג רוב בממשלה לתקנה, לפיה אחד מימי השבתת כל כלי הרכב יהיה שבת. הדבר עורר טענות על כפייה דתית, וב-20 ביוני 1952 התגלה מטען נפץ שלא התפוצץ במרפסת דירתו של פנקס. למחרת, נזרקה פצצה אחרת לדלת דירתו של פנקס, וגרמה לנזק רב לרכוש. ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון סירב להעלות את הנושא לדיון. בהמשך קיבל פנקס, ככול הנראה, מכתבי איום על חייו, וכחודשיים לאחר ניסיון ההתנקשות הוא נפטר מהתקף לב. עמוס קינן ושאלתיאל בן יאיר נתפסו בסביבת זירת הפשע ובחקירה המשטרתית שמרו על זכות השתיקה. כשנשפטו, קיינן טען כי כעיתונאי הוא שהה במקום, משום שאלמוני הודיע לו, שעומד להיות שם דבר מה מעניין. קיינן ובן יאיר זוכו מחוסר אשמה, ולאחר ערעור, זוכו מחמת הספק. אך כעבור עשרות שנים סיפרו קיינן ומקורביו, שהוא היה המתנקש.	עריכה | תבנית | שיחה
73	על שמו של אלתר לוין, לא קרוי שום רחוב בישראל. זאת למרות שהיה ממייסדי ענף הביטוח בארץ ומשורר עברי מצליח, שמותו המסתורי משך תשומת לב רבה. לוין נמצא תלוי על דקל בשכונת רוממה, בשנת 1933. ספק אם מדינת ישראל עשתה איזו שהיא פעולה להנצחתו. זאת למרות שראש המודיעין של הארמייה הרביעית העות'מאנית, עזיז ביי, כתב שלוין היה המרגל החשוב ביותר, שסייע לבריטים במזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה. לוין שילם מחיר כבד על כך שלא עזב את הטריטוריה הטורקית, כשיכול היה לעשות זאת. הוא וידידו, ח'ליל א-סכאכיני, נידונו למוות והוגלו מהארץ לצורך ביצוע פסק הדין. השניים ניצלו בעזרת סחבת, שתדלנות ושוחד רב. בהיעדרם מהארץ, הטורקים עינו למוות את בתו של לוין.	עריכה | תבנית | שיחה
74	המשמר הפרטוריאני הייתה יחידת עילית של הצבא הרומי, חיילי המשמר שימשו כשומרי ראש עבור הקיסר הרומאי. היחידה זכתה למוניטין מפוקפק כקבוצה פורעת חוק, חסרי מוסר וכבוד. כבר בשלב מוקד יחסית בהיסטוריה של המשמר הפרטוריאני צברו מפקדי המשמר כוח פוליטי רב ולא בחלו מלהשתמש בכוחם ובהשפעתם על מנת למנות ולהדיח קיסרים לרצוח ולשדוד. יש מידה של אירוניה היסטורית בעובדה שבתקופתו של הקיסר אלכסנדר סוורוס הגיעה היצירה וההגות בתחום המשפטים לשיאה, הישג זה מיוחס למפקדי המשמר הפרטוריאניים שמונו על ידי אלכסנדר סוורוס ובהם מהוגי הדעות הגדולים של רומא: פפיניאנוס, אולפיאנוס ומודסטינוס. אלו חיברו ספרי משפט ששימשו כבסיס לתורת המשפט הקונטיננטלי.	עריכה | תבנית | שיחה
75	הפעם האחרונה שבה השתתפה שווייץ בעימות צבאי הייתה בשנת 1798 בעת שכבש נפוליאון בונפרטה חלקים ממנה, ומאז קונגרס וינה בשנת 1815 היא מוכרת כמדינה נייטרלית וחסרת אויבים. בשל כך גופים בינלאומיים רבים, כמו של האו"ם והצלב האדום, קבעו את מרכזם במדינה והבנקים השווייצריים זכו במוניטין של מקומות בטוחים לשמירת כספים. למרות זאת, בשווייץ עדיין מונהג גיוס חובה לצבא הסדיר ולמערך המילואים והיא בעלת הצבא השני בגודלו בעולם, ביחס לגודל האוכלוסייה. שווייץ גם לא חדלה מלהיות המאבטחת הצבאית של קריית הוותיקן, למרות ההסכמים הלטרניים בין הוותיקן לבין איטליה משנת 1929, שהפכו גם קריה זו לטריטוריה חסרת אויבים. המשמר השווייצרי אמון על תפקיד זה משנת 1526, שבה הצילו שכירי חרב שווייצריים את האפיפיור קלמנס השביעי.	עריכה | תבנית | שיחה
76	ב-19 במאי 1991 שוגר הקוסמונאוט הסובייטי סרגיי קריקאליוב לתחנת החלל מיר, למשימה שאורכה המתוכנן היה חמישה חודשים. אך חודשיים לפני מועד החזרה המתוכנן התפרקה ברית המועצות, ותוכנית החלל שלה חולקה בין רוסיה שקיבלה את מרכז הבקרה, אוקראינה שקיבלה את מערכות הטילים, וקזחסטן שבשטחה נמצא נמל החלל קוסמודרום בייקונור. שלוש הרפובליקות לא הצליחו להגיע להסכמה על שיגור חללית חילוץ, ושיגרו רק חללית בלתי מאוישת לאספקת מזון וחמצן. בסופו של דבר תרמה גרמניה שיגור של חללית סויוז וקריקאליוב חזר לכדור הארץ לאחר 313 ימים בחלל. הוא שהה בתחנת החלל כמעט שישה חודשים מעבר למתוכנן. קריקאליוב המשיך לטוס לחלל, ונכון ל-2009 הוא עדיין קוסמונאוט פעיל המחזיק בשיא השהייה המצטברת בחלל, שש משימות שמשכן המצטבר 803 ימים.	עריכה | תבנית | שיחה
77	תרבותה של יפן ידועה באיפוקה ובטקסיות שלה. אחד הסמלים לטקסיות זו, הוא קיסר יפן, אך לא כולם היו טקסיים ומאופקים; יושיהיטו קיסר יפן ה-123 לקה בילדותו בדלקת קרום המוח, שהביאה ככל הנראה לפגיעה מוטורית ונפשית. בעקבות זאת, הוגבלו הופעותיו הפומביות למינימום ההכרחי. עם זאת, הוא הופיע בפתיחת הפרלמנט היפני בשנת 1913 ובמהלך הישיבה הוא גלגל את הדף עליו נכתב נאומו למעין טלסקופ ובהה דרכו בקהל ההמום. בשנת 1919, כשבע שנים לאחר שהחל את כהונתו, ויתר על התפקיד לטובת בכורו בן ה-18, הירוהיטו - אם כי באופן רשמי, ירש אותו רק שבע שנים מאוחר יותר, במותו.	עריכה | תבנית | שיחה
78	בין השנים 1976 ו-1983 נעלמו ונרצחו על ידי החונטה הצבאית ששלטה בארגנטינה עשרות אלפי אזרחים שנחשדו בהתנגדות למשטר הצבאי. בנעלמים היו גם ילדים, ובהם עשרה תלמידי בית ספר תיכון שביקשו סבסוד לנסיעה באוטובוסים ונחטפו בליל העפרונות, ב-16 בספטמבר 1976. הכינוי הלא מחמיא שדבק בפעולות הצבא והמשטרה של ארגנטינה באותה תקופה, המלחמה המלוכלכת, נטבע על ידי החונטה הצבאית עצמה.	עריכה | תבנית | שיחה
79	ויקטוריה נסיכת שוודיה, בתו הבכורה של מלך שוודיה קרל השישה עשר גוסטב, הוכרזה עם לידתה בשנת 1977 כיורשת העצר של הממלכה. תואר זה נלקח ממנה עם לידתו של אחיה קרל פיליפ בשנת 1979 בשל חוק העדפת הבן הבכור בירושת המלוכה. אך לאחר שבעה חודשים נוספים, חזר אליה התואר, לאחר שממשלת שוודיה שינתה את חוק ירושת המלוכה, כך שניתן שוויון גמור בין נשים לגברים. שוודיה היא המדינה הראשונה בעולם שחקקה בחוק שוויון כזה. נורווגיה לעומתה, ששינתה את חוקי הירושה שלה בשנת 1990, לא שינתה אותם למפרע, ולכן יורש העצר, הנסיך הוקון לא איבד את תוארו לאחותו הגדולה הנסיכה מרתה לואיז.	עריכה | תבנית | שיחה
80	בין מדינות רבות בעולם קיימים סכסוכי גבולות, בהם בני עשרות שנים כגון הסכסוך הישראלי-ערבי או הסכסוך בין הודו לפקיסטן על חבל קשמיר. מקובל לחשוב כי בין מדינות המערב כבר לא קיימים היום סכסוכים מעין אלו, אך למרבה ההפתעה דווקא בין קנדה ודנמרק מתנהל סכסוך טריטוריאלי על האי הנס. זהו אי קטנטן, כגודלה של העיר העתיקה בירושלים, נידח ובלתי מיושב הנמצא במרכז תעלת קנדי שבמצר נארס, מול החוף הצפון-מערבי של האי גרינלנד. על אף שהאי עצמו חסר חשיבות, השליטה בו עשויה להיות משמעותית לקביעת ריבונות לאורך המעבר הצפון-מערבי והאוקיינוס הארקטי. הסכסוך עצמו לא הגיע לידי לחימה, אולם התרחשו במסגרתו מספר התגרויות צבאיות ודיפלומטיות, ושתי המדינות הניפו את דגלן על האי מספר פעמים.	עריכה | תבנית | שיחה
81	ברית שלום הייתה תנועה שהוקמה בשנת 1925 על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודיים, וביקשה ליצור דו-קיום בין יהודים לערבים, באמצעות ויתור על הזכות להקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל, כפי שנוסחה בהצהרת בלפור. תנועה זו דגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית תחת המשטר של המנדט הבריטי, שבו יהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות מלא. בין חבריה ותומכיה של התנועה היו ארתור רופין, מרטין בובר, שמואל הוגו ברגמן, גרשם שלום, יהודה לייב מאגנס ואחרים, אולם התנועה לא זכתה לתמיכה רחבה בציבור היהודי, שרצה במדינה יהודית עצמאית, או בציבור הערבי.	עריכה | תבנית | שיחה
82	סימאון השני היה הצאר האחרון של בולגריה. הוא עלה לשלטון ב-23 באוגוסט 1943 לאחר מות אביו, ומלך עד 19 בספטמבר 1946, עת בוטלה המלוכה בבולגריה במשאל עם. בשנת 2001 נבחר לתפקיד ראש ממשלת בולגריה וכיהן בתפקיד עד 2005. בכך הפך לאחד משני המונרכים היחידים בהיסטוריה אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות להנהגת מדינתם לאחר שאיבדו את כס מלכותם. המנהיג השני הוא מלך קמבודיה לשעבר נורודום סיהאנוק.	עריכה | תבנית | שיחה
83	ביום 30 בספטמבר 1938 חזר נוויל צ'מברלין ממינכן ונשא נאום בפני קהל נלהב בשדה התעופה בלונדון. כשהוא אוחז במטריה שחורה - שהפכה לסמל לכניעה המבישה - הכריז את הכרזתו הידועה לשימצה כי הוא הביא לעולם "שלום בזמננו", ונופף בפיסת הנייר עליה חתם היטלר, בה נאמר כי בריטניה וגרמניה מתחייבות שלא לצאת לעולם למלחמה זו כנגד רעותה. תוך שנה, היטלר הפר כל סעיף בהסכם, פלש לפולין והחל במלחמת העולם השנייה. "הוא נראה ג'נטלמן חביב וזקן, חשבתי שיהיה נחמד לתת לו את האוטוגרף שלי" אמר היטלר על מעמד חתימת ההסכם עם צ'מברלין.	עריכה | תבנית | שיחה
84	יום הפועלים הבינלאומי, הנחוג ב-1 במאי, והדגל האדום, סמל הסוציאליזם, נקבעו בעקבות מהומות היימרקט בשיקגו, מהומות שהתפתחו בעקבות שביתה שערכו האיגודים המקצועיים בארצות הברית למען הגבלת יום העבודה ל-8 שעות. במהלך המהומות נהרגו 60 פועלים ו-6 שוטרים וצבעו של הדגל האדום מזכיר את דמם השפוך. הסופר בוריס פסטרנק הוכרז כחתן פרס נובל לספרות לשנת 1958 בזכות ספרו דוקטור ז'יוואגו שהתקבל בהערכה בעולם המערבי. אולם, בברית המועצות מולדתו, התגובה הייתה שונה לחלוטין. פסטרנק הוכרז "אנטי-סובייטי" בגלל הצגת המהפכה הבולשביקית בצורה לא מחמיאה בספרו וסולק מאיגוד הסופרים הסובייטי. עקב כך, נאלץ פסטרנק לוותר על הפרס. הרומן פורסם בברית המועצות רק ב-1988, כמעט 30 שנה לאחר מותו של פסטרנק.	עריכה | תבנית | שיחה
85	בתקופת מלחמת העולם השנייה, היה דוד הכהן איש הקשר בין ארגון "ההגנה" למודיעין הבריטי. שיתוף פעולה זה נעשה על פי הסכם שנחתם בלונדון ב־1940 בין הסוכנות היהודית לבין המודיעין הבריטי. בביתו של דוד הכהן בחיפה הותקנה תחנת רדיו חשאית שכונתה רדיו לבאנט צרפת החופשית ושידרה שידורי תעמולה לכוחות צבא וישי בסוריה ובלבנון, שקדמה לפלישה לסוריה וללבנון ב-8 ביוני 1941. התחנה הופעלה על ידי אנשי "ההגנה" והשידורים נעשו על ידי קצינים צרפתיים מכוחות "צרפת החופשית" של הגנרל דה גול. תחנת הרדיו קול ישראל בערבית שימשה בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל גם ללוחמה פסיכולוגית. כך הייתה לכלי התקשורת הישראלי הראשון שפרסם ידיעה על השמדת חילות האוויר הערביים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים, בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית. מאז שנות ה-80 צומצם היקף שידורי התעמולה בתחנה, והוגדל היקף שידורי האקטואליה.	עריכה | תבנית | שיחה
86	האדריכל אנטוני גאודי נהרג לאחר שנדרס על ידי חשמלית בעודו צועד לאחור, אוחז בתוכניות הבנייה של הקתדרלת "סגרדה פמיליה" ומסתכל על מגדליה. תחילה לא זוהה ונחשב לקבצן בשל לבושו המרושל, ונהג מונית סירב להעבירו לבית החולים, אולם בלווייתו השתתפו אלפי אנשים שעמדו בתור של 4 ק"מ כדי לעבור על פני ארונו, שהוצב במבנה. בנייתה, שהחלה בסוף המאה ה-19 ונפסקה עם מותו, חודשה רק עשרות שנים לאחר מכן ונמשכת עוד היום. לא ידוע מתי תסתיים. מייסדת המוזיאון הלאומי של עיראק הייתה הרפתקנית בריטית בשם גרטרוד בל. בל, שלחמה לצד לורנס איש ערב במהלך המרד הערבי והייתה בין יוצרי המדינה המודרנית של עיראק, הקדישה את עיקר מרצה לאחר מלחמת העולם הראשונה ליצירת המוזיאון הארכאולוגי בבגדד. היא פיקחה על חפירות ובחנה ממצאים, כשהיא פועלת מתוך העיקרון שהממצא צריך להיות מוצג במדינה בה נמצא, עיקרון שהופר על ידי הארכאולוגים האירופים במאה ה-19, שהביאו לכך שמבחר עתיקות המזרח הקרוב העתיק מוצגים במוזיאונים באירופה כמו הלובר והמוזיאון הבריטי. המוזיאון נפתח באופן רשמי ביוני 1926, אך כחודש לאחר מכן התאבדה בל, אם בשל בריאותה הרופפת, ואם בשל תחושות קיפוח והזנחה שחשה לאחר המלחמה.	עריכה | תבנית | שיחה
87	מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים הוא הכינוי שניתן לעימות משנת 1651 בין הרפובליקה ההולנדית לאיי סילי, המהווים חלק ממחוז קורנוול שבאנגליה, על רקע המעורבות ההולנדית במלחמת האזרחים האנגלית. אין ודאות לגבי הכרזת המלחמה ובפועל לא היו כל פעולות איבה בין הצדדים. ככל הידוע "מלחמה" זו נשכחה ולכן לא הוכרז על סיומה. בשנת 1985 יושב ראש המועצה של איי סילי, כתב בקשה לשגרירות הולנד בלונדון לסיים את המיתוס שהאיים עדיין במלחמה עם הולנד. צוות השגרירות בדק את הנושא ומצא שאכן המיתוס הוא נכון. הסכם שלום נחתם והשלום הוכרז ב-17 באפריל 1986, 335 שנים לאחר הכרזת המלחמה.	עריכה | תבנית | שיחה
88	בין סמכויות הנציב העליון הייתה הסמכות למנות את המופתי של ירושלים, סמכות שהייתה שמורה בימי האימפריה העות'מאנית לסולטאן הטורקי. הנציב העליון הראשון היה היהודי הרברט סמואל, וכך אירע שיהודי קיבל סמכות למנות לתפקיד מוסלמי רם מעלה. סמואל שגה, כאשר מינה לתפקיד את חאג' אמין אל-חוסייני, מינוי שהיה הרה אסון הן לממשל הבריטי והן ליישוב במשך כל ימי המנדט. הנציב העליון הבריטי השני בארץ ישראל, בין השנים 1925–1928, היה הלורד הרברט פלומר, קשיש אנגלי וגיבור מלחמה, שכיהן בתפקיד לאחר הרברט סמואל היהודי-ציוני. באחד הימים אמר לו המופתי חאג' אמין אל-חוסייני כי אם יתקעו היהודים בשופר בכותל המערבי בתשעה באב "הוא לא יהיה אחראי למה שיקרה". פלומר הזקן נופף במקלו וצרח: "אתה לא תהיה אחראי? יופי, כי אני אהיה אחראי!" בתקופת כהונתו סייע רבות ליהודים. על שמו כיכר פלומר הצמודה לגן הפעמון בירושלים בהצטלבות הרחובות ז'בוטינסקי וקרן היסוד.	עריכה | תבנית | שיחה
89	ראש הממשלה האיראני מוחמד מוסאדק, אשר שלט במדינה ב-1951 והצליח להסתכסך עם מעצמות המערב עד שהודח בקשר שיזם ה-CIA, היה ידוע בהתנהגותו התיאטרלית. בין היתר נהג להופיע לישיבות המג'לס, הוא הפרלמנט האיראני, כשהוא לבוש בחלוק רחצה. במשך עשרים וארבע שנים, בין 1920 ו-1944 נשלטה הונגריה, שהיא מדינה ללא מוצא לים, בידי מיקלוש הורטי, אדמירל בחיל הים של האימפריה האוסטרו-הונגרית. כשליט, תוארו של הורטי היה עוצר, אף על פי שלמדינה לא היה כל מלך שלמענו שמר הורטי על סמכויותיו.	עריכה | תבנית | שיחה
90	לדעת מומחים שונים, בליל 26 בספטמבר 1983, מנע לוטננט-קולונל סטניסלב פטרוב, שהיה קצין תורן בבונקר Serpukhov-15 הסמוך למוסקבה, מלחמת עולם גרעינית בין ארצות הברית לברית המועצות. מעט לאחר חצות התקבלה התרעה מהלוויינים על שיגור טיל בין-יבשתי מכיוונה של ארצות הברית, אך פטרוב החליט על דעת עצמו, ובניגוד להוראות, כי מדובר בהתרעת שווא. גם לאחר שהתקבלה התרעה על ארבעה טילים נוספים, בחר פטרוב להתעלם ממנה ולא לדווח לממונים עליו. פטרוב נסמך על חוסר-ההיגיון שבשליחת טיל אחד או כמה טילים בודדים, וכן על כך שבעבר התגלו תקלות בתפקוד מערכת הלוויין הסובייטית. בדיעבד התגלה כי אכן מדובר היה בתקלה טכנית, שנבעה ממערך נדיר של השתקפות אור השמש על עננים גבוהים, בצירוף עם תוואי מסלולי הלוויינים. הסובייטים התעלמו לחלוטין מנכונות מעשהו של פטרוב, והוא אף ננזף על הפרת הוראות. ההוקרה היחידה לה זכה פטרוב הייתה בדמות פרס כספי בסך אלף דולר, ושתי אזרחויות-כבוד מטעם "התאחדות אזרחי העולם" בסן פרנסיסקו ובניו יורק.	עריכה | תבנית | שיחה
91	בשנת 1885 קרא זאב קלונימוס ויסוצקי, מראשי חובבי ציון, להקים התיישבויות יהודיות בלב ערים ערביות כדי לתת מענה נוסף, מלבד המושבות שקמו אז, לפרנסת העולים. התוצאה של קריאתו זו הייתה יישוב יהודי קטן בן כ-30 משפחות יהודיות בעזה. במהלך מלחמת העולם הראשונה גורשו יהודי עזה, אולם שבו אליה לאחר המלחמה. במאורעות תרפ"ט התכנסה הקהילה בבית מלון בעיר, והתגוננה מפני הפורעים, עד שחולצה על ידי הבריטים. היה זה סופו של היישוב העברי בעיר עזה. פסח בר אדון היה מן הדמויות יוצאות הדופן בימי היישוב. הוא היה בן למשפחה חרדית מפולין שעלה לארץ ישראל בגיל 17. שימש כרועה צאן, חקר את חיי הבדואים ושימש כפעיל בהגנה. לאחר קום המדינה היה לסופר וארכאולוג שגילה בין השאר את מערת המטמון בנחל משמר. בשנת 1929, בעת מאורעות תרפ"ט, שהה בירושלים על מנת לארגן את ההגנה היהודית בעיר. באחת הפעמים בהן חיפשו הבריטים נשק בלתי חוקי הסתירה אחת משכנותיו את אקדחו מתחת למזרן מיטתו של בנה בן השלוש. הילד נבהל מהשוטרים ומילא בצרחותיו את הבית והבריטים ויתרו על החיפוש. שמו של הילד היה רחבעם זאבי.	עריכה | תבנית | שיחה
92	בשנת 1943 הגיע לארץ ישראל צבא אנדרס, בפיקודו של הגנרל הפולני ולדיסלב אנדרס. בין החיילים היהודים בצבא אנדרס היה גם מנחם בגין. בהגיעו ארצה קיבל בגין חופשה מצבא אנדרס ונתמנה למפקד ארגון האצ"ל, שנותר ללא מפקד לאחר נפילתו בקרב בעיראק של מפקדו דוד רזיאל. הפולנים קראו לבגין לחזור לשירות. חבריו באצ"ל קראו לו לערוק, אך הוא סירב וחזר לשירות. רק לאחר ששוחרר כדין, לאחר מאמצים והשתדלויות, חזר בגין לשמש מפקד האצ"ל. פודפולקובניק ברק יוסלביץ' היה קצין יהודי בצבא הפולני, מגיבורי התקוממות קושצ'ושקו בשנת 1794 והקרבות נגד הרוסים, האוסטרים והפרוסים בשנים שלאחר מכן. יוסלביץ' נהרג בשנת 1809 בקרב נגד האוסטרים והפך לסמל המאבק המשותף של פולנים ויהודים לעצמאות פולין. סיפורי גבורתו נלמדו באקדמיות הצבאיות, והצייר יוליוש קושטאק אף צייר אותו כשהוא רוכב על סוס בראש חייליו.	עריכה | תבנית | שיחה
93	מבצע אטלס היה מבצע שאותו יזם המופתי, חאג' אמין אל-חוסייני, בשיתוף פעולה עם אדולף היטלר להצנחת אנשי קומנדו גרמנים שיתסיסו מחדש את המרד הערבי הגדול, יפעלו כנגד היהודים ולפי אחת הגרסאות, גם ירעילו את בארות המים של תל אביב. ב-6 באוקטובר 1944 צנחו ליד יריחו שלושה גרמנים ושני ערבים, כשעמם נשק, מפות, כסף רב ורעל. חלקם נתפסו מייד, והנותרים לא הצליחו לבצע כל פעולה של ממש. את אווירת אותם הימים, והחשש ביישוב מפני מרגלים וצנחנים גרמנים ביטאה סופרת הילדים ימימה אבידר-טשרנוביץ בספרה "שמונה בעקבות אחד" שיצא ב-1945, בו חושפת חבורת ילדים מרגל גרמני. בגרסתו המוסרטת של אותו הסרט, שצולמה בשנות ה-60, הפך המרגל הגרמני למרגל בשירות מדינות ערב.	עריכה | תבנית | שיחה
94	מגדלי התאומים בניו יורק היו חלק ממרכז הסחר העולמי והתנשאו לגובה של יותר מ-400 מטר. זוג גורדי השחקים סימלו את עוצמתה הכלכלית של ארצות הברית, ויש האומרים, של העולם המערבי כולו. כיוון שכך, הם היו מטרה מפתה במיוחד לטרוריסטים. ב-1993 ניסו ארגוני טרור אסלאמיים להחריב את המגדלים על ידי פיצוץ מכונית תופת בחניון התת-קרקעי במקום, אך הניסיון נכשל. המגדלים קרסו בפיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001. שני מטוסי בואינג 767 התנגשו בהם בפיגוע התאבדות של ארגון אל-קאעידה, שהיוזם שלו היה אוסמה בין לאדן, מפקד הארגון. בפיגוע נספו קרוב ל-3,000 אנשים.	עריכה | תבנית | שיחה
95	לשלשת של עופות ימיים ועטלפים, הידועה בשם גואנו, הייתה לגורם רב השפעה בכלכלה ובפוליטיקה של המאה ה-19. בתור הדשן הטבעי היעיל ביותר בעולם, שאחוז החנקן בו גדול פי שלושים מאשר בדשן בהמות רגיל, הביא הגואנו עושר רב למדינות שעל חופיהן נמצא משאב טבעי זה, ובראשן פרו, אך בעיקר לבריטניה, שהפיקה רווחים נאים מהובלת הגואנו. בין השנים 1865-1864 התחוללה מלחמת ספרד–אמריקה הדרומית בין ספרד, פרו, צ'ילה, בוליביה ואקוודור על מרבצי גואנו, ואילו הקונגרס של ארצות הברית חוקק בשנת 1856 את חוק איי הגואנו, לפיו מותר לאזרחים אמריקאים להשתלט על איים לא מיושבים שאינם שייכים למדינה אחרת אם יש עליהם מרבצי גואנו. המפורסם באיי הגואנו הוא אטול מידוויי שהיווה, 80 שנה אחרי גילויו, את הזירה של קרב מידוויי במלחמת העולם השנייה.	עריכה | תבנית | שיחה
96	אחת ההצלחות הגדולות של צבא ארצות הברית בשתי מלחמות העולם שהתחוללו במאה ה-20 הייתה בתחום ההצפנה. האמריקאים גייסו אינדיאנים לצבא על מנת שאלו יעבירו הודעות בשפתם בין הכוחות בשדה הקרב. ההצלחה של בני הצ'ירוקי ובני הצ'וקטו במלחמת העולם הראשונה עודדה את האמריקאים להרחיב את מספר הקשרים האינדיאנים במלחמת העולם השנייה, ולמעלה מ-400 בני נאוואחו העבירו הודעות בשפתם, באמצעות שימוש במילות קוד. למעשה, הייתה בכך הצפנה כפולה משום שמומחי הסיגינט של מדינות הציר לא ידעו את מילות הקוד ולא הכירו את שפת הנאוואחו. הצופן נשאר בלתי מפוצח עד סוף המלחמה.	עריכה | תבנית | שיחה
97	הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 2008 היו ייחודיות במספר אופנים. הן היו הראשונות מאז הבחירות בשנת 1952 שבהן לא התמודד על המשרה נשיא מכהן או סגן נשיא מכהן והראשונות מאז 1928 שבהן הנשיא וסגן הנשיא המכהנים אף לא ניסו להתמודד בבחירות המקדימות. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקאית שבה שני המתמודדים על הנשיאות היו סנאטורים מכהנים, והפעם הראשונה מאז בחירתו של ג'ון פ. קנדי ב-1960 שבה נבחר סנאטור מכהן לתפקיד הנשיא. הייתה זו גם הפעם הראשונה שבה נבחר נשיא שנולד מחוץ ליבשת צפון אמריקה, אם כי שני המועמדים נולדו במקום בעל ריבונות אמריקאית, ברק אובמה בהוואי וג'ון מקיין באזור תעלת פנמה. פער הגילאים בין מקיין לאובמה שעומד על 25 שנים, הוא הגבוה ביותר בין מתמודדים לנשיאות. מקיין שהפסיד היה בן 72, ואם היה נכנס לתפקיד היה האדם המבוגר ביותר שנבחר לכהונה ראשונה כנשיא. אובמה, שניצח, הוא הנשיא הראשון ממוצא אפרו-אמריקאי.	עריכה | תבנית | שיחה
98	בשנת 1925, לאחר מהפכת אוקטובר, שונה שמה של העיר צָאריצין (Цари́цын), שנקראה על שמו של צאר רוסיה, לסטָלינגרד (Сталингра́д), על שמו של יוסיף סטלין. זאת, כחלק מניסיונותיו של המשטר המהפכני למחות את זכרו של המשטר הצארי ולהאדיר את שלטונו של סטלין. ב-1961, כחלק מהצעדים לדה-סטליניזציה ולצמצום פולחן אישיותו של סטלין, החליטה ממשלת חרושצ'וב על שינוי שם העיר לשמה הנוכחי, וולגוגרד (Волгогра́д, "עירהּ של הוולגה"). אלא, שישנם שישה ימים בשנה שבהם העיר חוזרת לשמה ההיסטורי "סטלינגרד", כאמצעי להנצחת גבורתהּ של העיר בקרב סטלינגרד וגבורתה של רוסיה במלחמת העולם השנייה. ששת הימים הם, 2 בפברואר (יום סיום קרב סטלינגרד), 9 במאי (יום הניצחון), 22 ביוני (יום תחילת מבצע ברברוסה), 23 באוגוסט (יום תחילת קרב סטלינגרד), 2 בספטמבר (יום סיום מבצע סערת אוגוסט) ו-19 בנובמבר (יום תחילת מבצע אורנוס).	עריכה | תבנית | שיחה
99	במחצית השנייה של המאה ה-19, תחנות הכוח ייצרו חשמל בזרם ישר. הן הצליחו לספק חשמל לבית מגורים, בתי עסק ופנסי רחוב, הממוקמים רק עד מרחק של פחות מקילומטר מחוצה להן. אחת החברות המרכזיות שהפעילו תחנות כוח הייתה בבעלות תומאס אדיסון. אדיסון התנגד להצעת אחד מעובדיו, ניקולא טסלה, לעבור לייצר חשמל בזרם חליפין, כדי להצליח לספק לחשמל רב בהרבה, למרחקים גדולים בהרבה. אדיסון טען שזרם חליפין מביא לסכנה חמורה של מוות בהתחשמלות. טסלה התפטר, הקים חברה מתחרה וניסה למצוא משקיעים לתחנות כוח בזרם חליפין. אדיסון, שרצה לשכנע את הקהל בסכנה שברעיונותיו של טסלה, המציא לצורך זה את מכשיר ההוצאה להורג בזרם חליפין - הכיסא החשמלי.	עריכה | תבנית | שיחה
100	המחוז היהודי האוטונומי, שבירתו בירוביג'ן היא המחוז האוטונומי היחיד בעולם, בו נוהגת עוד היום שפת היידיש כשפה רשמית. המחוז האוטונומי הוקם ב-1928 לאור חזונו של לנין למדיניות לאומית. לפי גישתו, קבוצה צריכה טריטוריה כדי להיות לאום. הדרך לאפשר ליהודים זכויות לאומיות כאחת מקבוצות הלאום בברית המועצות הייתה בהקצאת טריטוריה עבורם. השפה הלאומית שנבחרה עבור המחוז הייתה היידיש, ולא העברית, ייתכן שכהנגדה לשאיפות התנועה הציונית. נעשו פעולות תעמולה ניכרות כדי לעודד הגירה לאזור. הוכנו פוסטרים, מסמכים הוצנחו באזורים בהם התגוררו יהודים, ונכתבו ספרים ביידיש על האוטופיה הסוציאליסטית. הממשלה אף הפיקה סרט ביידיש בשם "מחפשי האושר" על משפחה שעזבה את ארצות הברית בשל השפל הכלכלי והגיעה לאזור. התעמולה הייתה כה יעילה עד כי כמה אלפי יהודים שאינם סובייטים היגרו לאזור, בכללם כמה מאות שהיגרו לאחר שחיו בישראל. במקום התפתחה תרבות יהודית. יצא עיתון ביידיש, רחובות העיר נקראו על שם סופרים יידים כמו שלום עליכם וי.ל. פרץ. מסיבות שונות, היו שנות הפריחה של המקום מועטות. בשנת 1995 חיו באזור כ-־212,000 תושבים בלבד, מתוכם נותרו כשני אחוזים יהודים.	עריכה | תבנית | שיחה

בחזרה לפורטל