דנמרק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ממלכת דנמרק
Kongeriget Danmark
דגל

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקוDenmark in European Union (-rivers -mini map).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי עזרת הא-ל, אהבת העם וגדולת דנמרק[1]
המנון לאומי ישנה ארץ נפלאה
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
ראש מדינה מלך
שפה רשמית דנית[2]
עיר בירה קופנהגן 55°43′N 12°34′E / 55.717°N 12.567°E / 55.717; 12.567
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אירופה
שטח יבשתי[3] 43,094 קמ"ר[4] (134 בעולם)
אחוז שטח המים 1.6%
אזור זמן UTC +1
היסטוריה
הקמה איחוד דנמרק
- תאריך לפני המאה ה-8 על ידי שרלי
דמוגרפיה
אוכלוסייה[5]
(הערכה 1 באפריל 2024)
5,932,546 נפש[4] (115 בעולם)
צפיפות 137.67 נפש לקמ"ר (90 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 16.42%
גילאי 15 - 24 12.33%
גילאי 25 - 54 38.71%
גילאי 55 - 64 12.63%
גילאי 65 ומעלה 19.91%
כלכלה
תמ"ג[6] (2022) 395,404 מיליון $ (40 בעולם)
תמ"ג לנפש 66,650$ (15 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[7]
(2021)
0.952 (5 בעולם)
מטבע כתר דני‏ (DKK)
שונות
סיומת אינטרנט dk
קידומת בין־לאומית 45

דֵֶנְמַרְק או דֵנֵמַרְק (בדנית: Danmark, הגייה: [ˈd̥ɛnmɑɡ̊]; שם ארכאי: דניה) היא מדינה בצפון אירופה, הקטנה והדרומית שבין המדינות הנורדיות. היא משתייכת באופן מסורתי למדינות סקנדינביה, אם כי אינה שוכנת על חצי האי סקנדינביה. דנמרק, שיושבת ברובה על חצי האי יוטלנד, גובלת בים הבלטי בצידה הצפון-מזרחי, בים הצפוני בצידה הצפון-מערבי, ובגרמניה בדרומה. האיים גרינלנד ואיי פארו משתייכים לדנמרק כחלק מממלכת דנמרק; הם נמצאים תחת חסות הכתר הדני אולם נהנים משלטון אוטונומי. בירת דנמרק, קופנהגן, היא הגדולה בין ערי סקנדינביה.

דנמרק, אשר בעבר נקראה לעיתים קרובות בעברית "דניה", היא המונרכיה האירופאית העתיקה ביותר שמתקיימת ברציפות עד היום. כיום מוגדרת שיטת הממשל בה כמלוכה חוקתית, והמדינה חברה באיחוד האירופי מאז 1973 (גרינלנד ואיי פארו אינן חברות באיחוד), וכן חברה מייסדת של המועצה הנורדית וברית נאט"ו.

במשך מאות שנים הסתמכה כלכלתה של דנמרק על חקלאות, דיג וימאות משום שאין בה משאבי טבע חשובים, אולם בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היא חוותה תקופה אינטנסיבית של תיעוש ועיור, שתרמה בהמשך להפיכתה למדינת רווחה בשנות השלושים.

דנמרק נכבשה על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה, ובשנת 1949 הפכה לאחת החברות המייסדות של נאט"ו. בשנת 2007 קבע סקר עולמי כי דנמרק היא האומה ה"מאושרת" ביותר בעולם לפי מדדי בריאות, רווחה וחינוך.

היסטוריה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – היסטוריה של דנמרק

היסטוריה מוקדמת

על התיישבות קדומה בדנמרק ישנן עדויות לכאורה מממצאים ארכאולוגים של תלי קבורה רבים הנמצאים בה ומתוארכים לתקופה המכונה עידן הברונזה הנורדי (1800-600 לפני הספירה). בממצאים אלה ניתן למצוא שפע של ממצאים ארכאולוגיים, ולפיהם שיערו החוקרים כי ההתיישבות בדמרק התחילה בסביבות האלף ה-13 לפני הספירה.

לפי תיאוריה מסוימת, במהלך עידן הברזל הפרה-רומאי (500 לפני הספירה עד 1 לספירה) התקרר האקלים בדנמרק ונעשה רטוב יותר, תהליך שהקשה על החקלאות באזור וגרם לכך שחברות רבות היגרו דרומה, לאזור גרמניה. האימפריה הרומית, שהגיעה כמעט עד לאזור דנמרק של היום, שמרה על קשרי מסחר עם השבטים המקומיים באזור, שבאותה התקופה הושפעו רבות מהתרבות הקלטית. היסטוריונים רבים מאמינים כי לפני הגעת אבותיהם של הדנים המודרניים מהאיים שממזרח לדנמרק, רוב האזור היה מיושב על ידי היוטים, שהיגרו מאוחר יותר לאיים הבריטים יחד עם הסקסונים והאנגלים ויצרו יחדיו את העם האנגלו-סקסי.

המקור המדויק של האומה הדנית המאוחדת אינו ידוע, אולם האיזכור הכתוב הראשון של העם הדני נכתב בשנת 551 בספר גטיקה של ההיסטוריון יורדנס.

התקופה הוויקינגית

בתחילת המאה ה-8, האימפריה הפרנקית של קרל הגדול התפשטה צפונה עד לגבול הדרומי של העם הדני. הדנים היו מודעים לטבח שבוצע בפגנים בגרמניה, ואיום זה גרם להם להתאחד לצד עם עמים סקנדינבים נוספים. החל מתקופה זו ובמשך מאות שנים נקראו הדנים, יחד עם הנורווגים והגיטים, בשם ויקינגים, ושלטו על הימים והחופים של אירופה. הוויקינגים הדנים היו פעילים בעיקר באיים הבריטים ובמערב אירופה, וכבשו חלקים מאנגליה, אירלנד, צרפת (ייסדו את נורמנדי) ועוד.

דנמרק אוחדה כממלכה בשנת 980 לערך על ידי האראלד כחול-השן (Harald Blåtand) שהיה למלך הראשון של דנמרק. באותה העת שכנע אותו מיסיונר גרמני להתנצר. דת חדשה זו, שהחליפה את המיתולוגיה הנורדית הישנה, הייתה מועילה ביותר מבחינת המלך החדש: היא הביאה עימה תמיכה מהאימפריה הרומית ה"קדושה", ואיפשרה למלך להיפטר מכל מתנגדיו שלא הסכימו לוותר על דתם הנורדית.

ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת

ב-1389 אוחדו שוודיה, נורווגיה ודנמרק תחת מלך אחד, איחוד זה נודע כאיחוד קאלמאר (Kalmar), והיה איחוד אישי ולא איחוד פוליטי. במהלך המאה ה-15 התנגדה שוודיה לניסיונות לרכז את השלטון תחת מלך דני, התנגדות שהגיעה אף לכדי מרד חמוש. בסופו של דבר פרשה שוודיה מהאיחוד ב-1521.

ב-1658 איבדה דנמרק את חבל סקניה (Skåne) שבדרום שוודיה לשוודיה. בתקופת המלחמות הנפוליאוניות ניסתה דנמרק לשמור על נייטרליות, אך נקלעה למלחמה נגד בריטניה, שבמהלכה פשט הצי הבריטי פעמיים על קופנהגן. כתוצאה מהמלחמה הגיע האיחוד הדני-נורווגי לסף פשיטת רגל ב-1813, ופורק בשנת 1814 כשנורווגיה נכנסה לאיחוד חדש עם שוודיה (עד 1905).

היסטוריה מודרנית

קרב קופנהגן, 1801

התנועה הדנית הליברלית הלאומית החלה לצבור מומנטום במהלך שנות השלושים של המאה ה-19. לאחר התקופה המהפכנית באירופה של שנת 1848, הידועה כ"אביב העמים", הפכה דנמרק למונרכיה חוקתית ב-5 ביוני 1849.

ב-1864 נחלה דנמרק תבוסה מידי צבאות פרוסיה והאימפריה האוסטרית במלחמת שלזוויג השנייה. כתוצאה מתבוסתה איבדה את מחוז שלזוויג שבדרומה לפרוסיה. מפלה זו הותירה רשמים עמוקים על הזהות הדנית הלאומית. בהשראת הכומר ניקולאי גרונטוויג וממשיך דרכו קריסטיאן קולד קמה בדניה לאחר המלחמה תנועת "בתי החינוך העממיים להשכלת מבוגרים, תחת הסיסמה "נרכוש בפנים את אשר הפסדנו בחוץ"; תנועה זו מילאה תפקיד חשוב בתהליך הדמוקרטיזציה של העם הדני.[8] לאחר מלחמה זו אימצה דנמרק מדיניות של נייטרליות, בעקבותיה נשארה נייטרלית בזמן מלחמת העולם הראשונה.

ב-9 באפריל 1940 פלשו לדנמרק כוחות גרמניה הנאציתמבצע וסריבונג - Weserübung), אף על פי שהכריזה על עצמה נייטרלית. דנמרק נותרה תחת הכיבוש הנאצי לאורך מלחמת העולם השנייה. כנגד הכיבוש הנאצי, שהיה נוקשה פחות מאשר במדינות אחרות, פעלה תנועת מחתרת, שהצליחה להבריח את רובם המכריע של יהודי המדינה לשוודיה הנייטרלית.

לאחר המלחמה הצטרפה דנמרק לנאט"ו וב-1973 הצטרפה לשוק האירופי המשותף (שיותר מאוחר הפך לאיחוד האירופי).

יחסי דנמרק-ישראל

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יחסי דנמרק-ישראל

בין מדינת ישראל ודנמרק מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1949. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות ומסחר.[9] לישראל יש שגרירות רשמית בקופנהגן, בעוד שלדנמרק יש שגרירות רשמית בתל אביב.

פוליטיקה

ב-1849 הפכה דנמרק למונרכיה חוקתית כשהיא מאמצת חוקה חדשה. מהמלך נלקחו כל תפקידיו הביצועיים והועברו לידי הממשלה, כך שהמלך נותר כבעל תואר סמלי בלבד וכ"ראשון בין שווים" על פי הגדרת החוקה הדנית. סמכויות החקיקה חולקו בין הממשלה לבין הפרלמנט הדני, הפולקטינג (Folketing), אשר מונה 179 חברים. מערכת המשפט הדנית מהווה זרוע שלטונית הנפרדת מהזרוע המחוקקת והמבצעת.

בחירות לפרלמנט נערכות כל 4 שנים, אולם בסמכותו של ראש הממשלה להכריז על בחירות מוקדמות. אם עוברת בפרלמנט הצעת אי אמון כנגד ראש הממשלה, על כל הממשלה להתפטר.

צבא וביטחון

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – כוחות ההגנה של דנמרק

האחריות להגנתה של דנמרק מוטלת על כוחות ההגנה של דנמרק, גוף ארבע-זרועי צבאי הכפוף למשרד ההגנה בממשלת דנמרק. נכון לשנת 2010 משרתים בכוחות ההגנה 24,200 אנשים בשירות קבע, 12,000 אנשי מילואים. וכ-51,000 איש במשמר המולדת. זרועות כוחות ההגנה הם:

כלכלה

השוק הכלכלי בדנמרק נחשב מתקדם מאד ומשלב חקלאות מתקדמת, תעשייה מסורתית בהיקף נמוך, מערכת רווחה ממשלתית ענפה, מטבע יציב, תלות גבוהה בסחר חוץ וכל זאת תחת מינימום התערבות ממשלתית המאפשרת תנאי תחרות נוחים.

עיקר הייצוא של דנמרק הוא מזון, מכונות, תרופות ואנרגיה והוא מתבצע עם מדינות האיחוד האירופי ובעיקר שוודיה, גרמניה והממלכה המאוחדת. ממדינות אלו מתבצע גם עיקר הייבוא, ועיקרו מכונות וחומרי גלם שונים לתעשייה.

כלכלתה הסוציאל-דמוקרטית של דנמרק מבוססת על מדיניות ה-Flexicurity, המושתתת על מסים גבוהים, מדינת רווחה מפותחת ואיגודים מקצועיים חזקים. העובדים בדנמרק מאוגדים מאוד, 75% מכלל העובדים במשק הדני חברים בקונפדרציית איגודי המסחר הדנית, המהווה ארגון-גג לארגוני העובדים והאיגודים המקצועיים בדנמרק. לאיגודי העובדים השפעה יום-יומית על חיי העובדים וניהול מקום עבודתם. המסורת העסקית הדנית כוללת שיתוף מקיף של האיגודים בניהול, וברוב החברות יש נציגות לעובדים במועצת המנהלים, כל זאת כמעט ללא התערבות ממשלתית (אין, לדוגמה, שכר מינימום בדנמרק).

השכר הממוצע לעובד יצור בשנת 2004 היה 300,000 קרונות דניות לשנה (40,000 אירו). שוויוניות התחלקות ההכנסות בדנמרק היא מהגבוהות בעולם, 0.22 על פי מדד גיני. בכל חברה בע"מ שבה יותר מ-50 עובדים, שליש מהדירקטוריון מורכב מנציגי האיגוד המקצועי. בעלי ההון הגדולים ביותר במגזר הלא הממשלתי הדני הן קרנות הפנסיה הממלכתיות וקרנות הפנסיה של האיגודים המקצועיים.

למרות חברותה באיחוד האירופי וחלקה הפעיל בכלכלת הארגון, דנמרק בחרה בעקבות משאל עם בספטמבר 2000 שלא לעבור למטבע האירו ולהישאר עם מטבע הכתר הדני. עם זאת הוחלט להצמיד את מטבע הכתר הדני לאירו ברצועת ניוד צרה.

בסוגיות שימור וניצול אנרגיה דנמרק היא מהמתקדמות בארצות העולם. 20% מהאנרגיה שצורכת הממלכה מסופקת באמצעות טורבינות רוח, בחוות גדולות שהוקמו בחלקן בים[דרוש מקור].

גאוגרפיה

מפת דנמרק בקוסמוגרפיה

דנמרק מחוברת יבשתית לאירופה, באמצעות חצי האי יוטלנד (בדנית: Jylland, "יילאן"). בנוסף אליו, מרכיבים את הממלכה 405 איים, כשמתוכם רק 82 מיושבים; הגדולים מביניהם הם שלן (Sjealand), בו נמצאת הבירה קופנהגן, ופין (Fyn). האי בורנהולם ממוקם מזרחית לדנמרק, בים הבלטי. רוב האיים מחוברים באמצעות גשרים, כשהבולט ביניהם הוא גשר ארסונד המגשר בין האי שלן לשוודיה.

הארץ היא ברובה המוחלט מישורית. הנקודה הגבוהה ביותר נמצאת ביוטלנד והיא "מוליהוי", שגובהו 171 מטרים מעל פני הים.

האקלים בדנמרק הוא ממוזג, החורפים מתונים והקייצים צוננים.

מבחינה אדמיניסטרטיבית מחולקת דנמרק ל-5 מחוזות. כל מחוז מחולק למספר נפות.

דמוגרפיה

נכון ל-2012[10]

  • דנמרק מונה כ-5,584,758 תושבים.
  • כ-89.51% מתושבי דנמרק הם דנים (כ-4,999,171 תושבים), המהגרים מהווים כ-10.49% (כ-585,587 תושבים), מהגרים עם רקע מערבי 201,328, מהגרים בלי רקע מערבי 384,259.
  • דנית היא השפה הנפוצה ביותר בדנמרק, אולם קבוצות קטנות בגבול גרמניה דוברות גרמנית.
  • הרכב הגילאים בדנמרק: בני 0–14: 17.69%, בני 15–64: 64.97%, בני 65 ומעלה 17.34%.
  • קצב גידול האוכלוסייה עומד על 0.36%.

דת

נכון ל-2012:

  • 79.8% מהדנים חברים בכנסיית המדינה, הכנסייה האוונגלית לותרנית של דנמרק.[11]
  • קרוב ל-3% מאוכלוסיית דנמרק הם מוסלמים.
  • כ-2.5% מאוכלוסיית דנמרק נוצרים אחרים (קתולים, אורתודוקסים ופרוטסטנטים).
  • 14.7% מגדירים את עצמם כחסרי דת וכאחרים.

ילודה ופריון

שנה לידות חי דנים אחר
2011 58,998 49,214 9,784
2010 63,411 53,333 10,078
2009 62,818 53,264 9,554
2008 65,038 55,794 9,244
שנה פריון כללי מהגרת ממוצא מערבי מהגרת ממוצא מזרחי נולדה בדנמרק ממוצא מערבי נולדה בדנמרק ממוצא מזרחי אשה דנית
2011 1.756 1.478 1.814 1.492 1.703 1.788
2010 1.875 1.562 1.942 1.830 1.901 1.904
2009 1.842 1.617 1.888 1.690 1.807 1.864
2008 1.892 1.580 1.981 1.547 2.037 1.912
2007 1.844 1.609 1.974 1.562 1.859 1.852
2006 1.847 1.655 2.036 1.487 2.046 1.847
2005 1.797 1.612 2.130 1.649 1.607 1.780
2004 1.775 1.545 2.293 1.448 1.749 1.741
2003 1.759 1.566 2.514 1.401 2.171 1.705
2002 1.756 1.502 2.750 1.548 1.705 1.690
2001 1.774 1.552 2.955 1.440 1.528 1.699
2000 1.797 1.561 3.110 1.559 1.649 1.720
1999 1.757 1.607 3.032 1.504 1.360 1.686
1998 1.743 1.543 3.047 1.601 1.739 1.676

מיעוטים לפי ארץ מוצא

לפי ה-1 בינואר:

מדינה 2011 2012 אזרחות דנית
טורקיה 60.031 60.390 30.884
פולין 29.864 31.720 6.968
גרמניה 31.263 31.475 9.357
עיראק 29.662 29.884 14.716
לבנון 24.089 24.279 20.474
בוסניה והרצגובינה 22.338 22.345 11.262
פקיסטן 21.152 21.642 11.432
סומליה 16.943 17.112 8.998
נורווגיה 16.141 16.320 3.449
איראן 15.656

הגירה

המהגרים מהווים כ-10.49% מאוכלוסיית דנמרק, מהגרים עם רקע מערבי כ-3.60%, בלי רקע מערבי כ-6.89%,[דרוש מקור] כדי לעצור את זרם המהגרים והפליטים הלא חוקיים לתוך המדינה החליטה ממשלת דנמרק להציב פקחים ומצלמות וידאו בגבולות עם גרמניה ועם שוודיה, דבר שהכעיס את ראשי האיחוד האירופאי ואיים על חזון אירופה ללא גבולות,[12] דנמרק נחשבת כיום למדינה האירופאית עם חוקי ההגירה הנוקשים ביותר.

יהדות דנמרק

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יהדות דנמרק
סירה ששימשה להברחת יהודים מדנמרק לשוודיה, בשואה. (התמונה מתוך מוזיאון יד ושם)

ראשוני היהודים הגיעו לדנמרק בראשית המאה ה-17 וקיבלו זכויות מיוחדות כסוחרים, בנקאים וספקי צבא. הקהילה היהודית הגדולה ביותר ישבה בבירה קופנהגן.

במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה דנמרק על ידי הגרמנים. תחילה לא פגעו הנאצים ביהודים בשל התנגדות הממשלה הדנית שנותרה בשלטון. כשהנאצים עמדו לאסור את היהודים כדי לשלחם למחנות השמדה, הודלף הדבר למחתרת הדנית, שארגנה פעילות הצלה המונית. כ-7,500 יהודים הועברו במחתרת, באמצעות סירות דיג דרך הים, לשוודיה הנייטרלית, בפחות משלושה שבועות. כ-300 יהודים נתפסו על ידי הנאצים ונשלחו למחנה טרזין, שם נרצחו 17 (יש מחלוקת על המספר המדויק). על מבצע ההצלה העניק יד ושם לעם הדני את תואר חסידי אומות העולם.[13][14](ראו ערך ראשי - הצלת יהודי דנמרק.)

כיום חיה בדנמרק קהילה המונה כ-7,500 יהודים.

תרבות ושפה

השפה הדנית שייכת למשפחת השפות הגרמאניות, והיא קרובה לשאר לשונות סקנדינביה. מבין הסופרים הדניים מפורסם ביותר סופר-הילדים הנודע האנס כריסטיאן אנדרסן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זהו המוטו של המלכה, והוא משמש גם כמוטו הלאומי של המדינה
  2. ^ השפה הגרינלנדית היא השפה הרשמית בגרינלנד
  3. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  4. ^ 4.0 4.1 לא כולל טריטוריות מרוחקות
  5. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  6. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  7. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2021 בדו"ח 2021/2022 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  8. ^ חיים יחיל, הסוציאליזם הסקאנדינבי, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1966. פרק: דאניה - יסודות הדמוקרטיה, עמ'133-137
  9. ^ סקירה כלכלית – דנמרק 2009 באתר משרד הכלכלה
  10. ^ http://www.dst.dk/en/Statistics/focus_on/focus_on_show.aspx?sci=565
  11. ^ [1] בדנית
  12. ^ סוכנויות הידיעות, דנמרק עוצרת את חזון "אירופה ללא גבולות", באתר nrg‏, 15 במאי 2011
  13. ^ רון פונדק, בדנמרק זה לא יכול לקרות - מבצע הברחת יהודי דנמרק לשוודיה באוקטובר 1943, תל אביב: זמורה ביתן, 1996
  14. ^ לני יחיל, הצלת היהודים בדניה - דמוקרטיה שעמדה במבחן, ירושלים: מאגנס ויד ושם, תשכ"ז