יומן קולנוע
יומן קולנוע הוא יומן אירועים מצולם שנהוג היה בעבר להקרינו בבתי הקולנוע לפני הקרנת הסרט, וכן בבתי קולנוע שעסקו רק בהקרנה של יומני קולנוע.
יומן הקולנוע היה יומן אירועים מצולם בן כעשר דקות, שהוקרן בבתי הקולנוע לפני הקרנת הסרט העיקרי. היומן ימיו כימי הקולנוע והיה מוקרן בבתי הקולנוע עוד מימי הסרט האילם, ה"ראינוע". היומן היה אקטואלי ושיקף את אירועי השבוע שחלף. בימים שלפני היות הטלוויזיה הייתה ליומן השפעה עצומה על קהל הצופים, שחזה באופן מוחשי באירועים הפוליטיים, הצבאיים והתרבותיים בעולם וכן באירועי הספורט. לשיא השפעתו הגיע היומן בימי מלחמת העולם השנייה כאשר צילומי הקרבות מכל החזיתות הוקרנו בפני הקהל בעורף.
בעולם הרחב היו ידועים "יומן פוקס" בארצות הברית ו"יומן מוביטון" בבריטניה. על השפעתו הגדולה של היומן מעיד הסיפור, שנכלל בספרו של אפטון סינקלר "מלך המכוניות", אודות לואי ב. מאייר, ממייסדיה של מטרו גולדווין מאייר, שהצליח בשנות העשרים לאלץ את הנרי פורד לחדול ממסע אנטישמי שערך, בכך שהבליט ביומניו את תאונות הדרכים שהיו מעורבות בהן מכוניות פורד.
בארץ ישראל הופיעו היומנים החל מ"יומן מולדת" ובהמשך "יומן אגא" ו"יומן כרמל" שהפך בהמשך ליומן מדבר. בתקופת המדינה הפך היומן ליומן כרמל - הרצליה. צילומי היומן, שנשמרו בחלקם, מהווים מקור רב ערך לתולדות היישוב. הסרט "עץ או פלסטיין" של אורי זוהר משנת 1962, סוקר את תולדות היישוב עד לאותה עת.
החל מהתרחבות שידורי הטלוויזיה, בארצות הברית מראשית שנות ה-50 ובישראל מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, התייתרו היומנים עד שהפקתם נפסקה כליל.
