גם אם לא רבי אז לכל הפחות הרב, ספרו טעם המלך נלמד וגם מצוטט באחרונים (למשל במנ"ח).
שיחה:רבי ברוך ייטלס/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לפי האמור בערך אני 
נגד. גם נפתלי הרץ וייזל מצוטט בספרי אחרונים, למשל בטל אורות של מהרי"ל מרגליות
וכן במלבי"ם, ודומני שגם תפא"י באבות.
ראשית אבהיר שאף אני מסתמך אך ורק על האמור בערך ואם יש מקורות אחרים אדרבה.
אחר המחילה אין שום דמיון בינו לבין נה"ו ומכמה טעמי.
לגבי עצם האישיות וקשריה להשכלה
- כל מה שמופיע בערך על היותו משכיל הוא רק בסגנון פרסם שירים ותכנים במאספים משא"כ נה"ו שפעל והטיף לשינויים.
- מחמת האמור בסעיף הקודם נגד נה"ו היתה התנגדות חריפה וממש מלחמה מגדולי זמנו ומחמת זה הדימוי אפי' לא מתחיל.
- בערך מסופר גם על פרישתו מהמאסף והתנגדותו אליו (שבעצם כל הסיפור על השכלתו הוא השתתפותו במאסף)
לגבי היותו נחשב לדמות תורנית ומצוטט בספרים.
הוא לא רק מצוטט בכמה ספרים, ספרו טעם המלך מודפס עד היום עם השער המלך וממילא נלמד תדיר ע"י רוב מוחלט של הלומדים (בשער המלך), מעטים ממש אם בכלל יודעים מי המחבר ומה היה ומתוכם מי יודע אולי יש כמה שנמנעים מהלימוד, משא"כ נה"ו שכיום ספריו הם בגדול בבחינת ב"י וב"י בביהמ"ד אלא שבעבר היו רבים וכן גדולים שלמדו בהם אבל דעתם לא התקבלה.
ועוד (ובזה אני פחות יכול להיות בטוח) גם המצטטים את נה"ו לא ראו בו 'אחרון' אלא שבתחום עיסוקו (פרשנותו למקרא בספר ויקרא) היה בדבריו הרבה תועלת, משא"כ כאן כשהמנ"ח מביא מחלוקת בין השאג"א לטעם המלך זה קצת מוזר שהוא אפי' לא מכונה הרב.
נכון שזה מביא אותנו גם לשאלה עד כמה משנה מה נחשב בעולם ועד כמה משנות העובדות כשלעצמם אבל ברור שעצם העובדה שכך מקובל וספריו נלמדים וכנ"ל יש לה חשיבות לגבי המכלול ובפרט בשים לב שמדובר בסוג המקרים הקשים להגדרה מנקודת המבט של דורינו. מלבד שסו"ס יש כאן גם הוכחה ברמה מסוימת עד כמה ובאיזה מידה הוא היה שלילי באמת.
רק אוסיף קישור להסכמות על ספרו, שתיים מדורו ואחת שמזכירו הגרי"ש נטנזון מפרספקטיבה של חמישים שנה אח"כ וברור שראה בו רב לגיטימי, ולא ברור לי מהיכן המנדט שלנו להוריד לו את התואר.
מסכים עם אחודה. אולי אפשר גם להתרשם מעט בקישור למוריה.
באופן כללי, בדור הראשון של ההשכלה הדברים לא היו כ"כ שחור ולבן. עקרונית ניתן להגדיר גם את מהרצ"ח כ"משכיל", אם כי אמנם יש הבדל.
בכל התוצאות באוצה''ח מופיע עם הרב ואף יותר מזה. כך שנראה שזו ההתיחסות המקובלת.
לא הרי פרשבורג כהרי פראג והדברים ידועים.
מסכים.
חושב בדיוק כמשפטו של שמש מרפא:
"באופן כללי, בדור הראשון (ולא רק, א.ב.ר) של ההשכלה הדברים לא היו כ"כ שחור ולבן. עקרונית ניתן להגדיר גם את מהרצ"ח כ"משכיל", אם כי אמנם יש הבדל."
היחס להשכלה בארצות השונות, נבע גם מטיבה באותם מקומות.
במקומות מסוימים היא התאפיינה בקו רדיקלי נגד הדת ודרישה ל'תיקונים'. במקומות אחרים היא היתה מתונה בהרבה, והתאפיינה ברציונליזם נוסח יהדות ספרד הקדומה, לימוד דקדוק, מדעים וכו'. היחס היה בהתאם.
חשוב להבין זאת כשבאים לשפוט את גדולי העבר.
ידוע כי בישיבות הונגריה לא הכניסו את ספריו, בעקבות הגדרת החת"ס כי הוא ממייסדי ההשכלה.
(למרות היותו "משכיל מתון" ראה בו החת"ס כמתווה דרך)
כמו"כ הוא נלחם וניצח את בן הנוב"י במלחמה על רבנות פראג
אין נושאים ישנים יותר