שיחה:רבי אברהם שלמה בידרמן/ארכיון

היה כתוב על רבי אברהם שהוכתר לאדמו"ר בירושלים לצד אחיו רבי שמעון נתן נטע שהוכתר כאדמו"ר בבני ברק, משה מ ביטל בנימוק שהיה אדמו"ר בבני ברק, אני שואל למה בערך על רבי שמעון, בפתיח, לא כתוב 'אדמו"ר מלעלוב בבני ברק' אלא 'אדמו"ר מלעלוב', האם אין דברים בגו? האם רבי שמעון היה אדמו"ר מלעלוב בני ברק, או ה'אדמו"ר מלעלוב' ותו לא. האם כיהן כאדמו"ר רק בבני ברק או שהיו לו בתי מדרש נוספים בירושלים (בהר"ן) בצפת, בארה"ב ובעוד מקומות?

אתה צודק ברמת העיקרון ששמו (עכ"פ בפי העולם) לא היה "האדמו"ר מלעלוב בני ברק" אלא האדמו"ר מלעלוב סתם, אך כשבאים לכתוב שאחד מן האחים הוכתר בירושלים לצד אחיו שהוכתר גם הוא, מן הצורך לציין היכן הוא הוכתר. אם תכתוב "לצד אחיו שהוכתר כאדמו"ר מלעלוב" - משתמע שהוא הוכתר לצד אחיו באותו מקום ממש, והיינו שהם ניהלו את החצר במשותף.

ברור שהוא הוכתר (עכ"פ בשעת ההכתרה) לאדמו"ר בבני ברק, אלא שחסידיו נפוצו על פני כל הארץ ופתחו להם בתי מדרשות בכל מקום

ממש לא. לא הוכתר לאדמו"ר בבני ברק, אחרי פטירת רבי משה מרדכי הוכתר הוא על ידי רוב ככל חסידי רמ"מ לרבם ומאורם בתור אדמו"ר מלעלוב היחיד, זה שחסידי אחיו רבי אברהם שלמה גם פתחו חצר בירושלים, זה לא אומר שרבי שמעון הוכתר רק בבני ברק, הוא הוכתר כאדמו"ר מלעלוב והדברים ידועים ומפורסמים לכל, רק לאחרונה יש אלו בעלי אינטרסים שמנסים לשכתב היסטוריה, ומפיצים בכל מיני עיתונים וכדו' ומנסים להגדיל את האדמו"רות של האחים האחרים ואכמ"ל וזה נושא כאוב מאוד.

אך לכתוב שרבי אברהם הוכתר בירושלים לצד אחיו שהוכתר בבני ברק, הרי זה רחוק מאוד מהאמת. כי הוא לא הוכתר בבני ברק אלא כאדמו"ר מלעלוב. בבני ברק כמו בצפת וכמו בירושלים וכמו בבורו פארק וכו'

יתכן. לא מתמצא בכל הפוליטיקה (הלא מעניינת) הזאת.

נמתין לשמוע מה דעת שאר המכלולאים (במידה ויהיה להם ענין להגיב)

תכליתי לא נכון ר' שמעון אף פעם לא הוכתר לאדמו"ר היחיד, ר' זלמן בריזל זקן החסידים (וחסידו של ר"ש) הכריז בציון ככלות השבעה שר"א מוכתר כאדמו"ר מלעלוב ירושלים ור"ש כאדמו"ר מלעלוב קרלין (דרשו מעל ספר. תוארים אלו גם מופיעים בספר "קדושת מרדכי" שיצא ע"י חסידי ר"ש שיצא בשנה הראשונה) בפועל ר"א קיבל את הביהמ"ד בירושלים (כשבשנים הראשונות הוא ערך לפעמים טישים גם בבהר"ן, כידוע ליודעים) ור"ש קיבל את ב"ב ואת קרלין בירושלים בשאר מקומות לא היו בימ"ד לעלוב חוץ מב"פ שם כיהן ר"ש בחיי אביו כרב. ר"ש קיבל אכן את רוב החסידים (אך לא "ככל") ולכן עם השנים פתח עוד ועוד בימ"ד

נוסח הכתרה אחר פטירת אדמו"ר הרמ"מ: היה על הבן ר"א אדמו"ר מלעלוב (ללא ההוספה ירושלים) ועל הבן ר"ש אדמו"ר מלעלוב קארלין.

עיין עלון אור הגנוז גליון ב' שנת תשמ"ז (יו"ל ע"י חסידי לעלוב קארלין) שם מופיע נוסח ההכתרה

יצחק טייכטל הקישור שלך לארכיון המדינה לא פועל.