שיחה:רבי אברהם הכהן מקליסק/ארכיון

בערך נכתב "והיה מתלמידיו הגדולים והמפורסמים ביותר של הגאון מווילנא".

זאת לא הגזמה אם ידוע על כך מקור (עדיף לא חסידי)

לא תמצא על כך מקור לא חסידי, מכיון שהמתנגדים לא הנציחו גדולי תורה שערקו.

ר' מאטיל סלאנימער סיפר שכאשר סיפרו לגאון מוילנא שהקאליסקער נהפך לחסיד - התבטא: "דער לוייתן וועט אפילו אין ים הגדול זיך נישט דערטרינקען" (הלויתן לא יטבע אפילו בים הגדול).

מקור: מאמר מרדכי (סלאנים), מזקנים אתבונן (קסטלניץ).

הרמ"ח נחשב כמקור אמין. סיפוריו הם ממה ששמע מרבי דוד מלובין ומרבי שמואל מסלונים ומהטשורטקובער.

עדין נראה לי גוזמא לכתוב "הגדולים והמפורמים ביותר"

הסיפור הוא ראיה רק לכך ששמעו של ר' אברהם הגיע עד לגר"א. לא שהיה מתלמידיו.

ואין שום סיכוי שאם הוא היה מתלמידיו "הגדולים והמפורסמים" שלא נותר לנו שום מקור קדום לעריקתו שמספר עליו, או מאזכר אותו בהקשר לגר"א.

ראה הקטע המצוטט להלן, והסק מסקנות:

מתוך "פאר הדור" על החזון איש עמוד לט בהערה

רבי אברהם מקאליסק, שברבות הימים עלה לארץ ישראל ויחד עם הה"ק רבי מנדל מויטבסק יסד את הישוב החסידי בטבריה, נמנה עם היושבים ראשונה במלכות הגר"א אשר בוילנא, והגאון אפילו מסר לו לפרקים שאלות הלכתיות שהופנו אליו כדי שישיב עליהן במקומו. אחת מהן היתה שאלתו של הג"ר חיים הכהן רפפורט מלבוב. ומספרים: שפעם נפגש הר"א מקאליסק עם שואל זה, והפליג אתו בשיחת תורה מבלי שיגלה את זהותו, אמר לו הג"ר חיים: ברי לי שהנך אחד מתלמידי רבי אברהם מקלויז הגר"א בוילנא... הכרתי זאת מדרך לימודך! שאלו הר"א: ומנין למר דרך לימודו של אותו רבי אברהם? "מתשובה אחת שערך אלי בפקודת הגאון" השיב רבי חיים, בחזרו על תוכן הדברים. הוכיח לו הר"א כי יש לפרש את כוונת דברי התשובה אחרת מכפי שחשב, עד שאיש שיחו גזר עליו בגזירת-חכם שיודה האם אין הוא רבי אברהם בעצמו... (מתוך גנזי כתביו של רבי יוסף אריה פרגר שו"ב מבריסק).

והגדיל לעשות בשם הגדולים החדש שהגדירו "ובימי עלומיו היה חבירו של הגר"א מווילנא זצ"ל ולמד עמו יחד".

או.קי.

אני מאמין שבעל פאר הדור הושפע בזה ממעשיה חסידית (הוא לא מקור קדום וממילא לא כ"כ מהוה ראיה)

אפשר לכתוב "היה מתלמידיו של הגר"א", אבל מכאן ועד ל"הגדולים והמפורסמים", (מילא הגדולים, אבל ודאי שלא המפורסמים, אם היה מפורסם היה לנו מקור עליו...)

מה דעתך?

לא רק הושפע, אלא מקורו חסידי לחלוטין... ר"י שו"ב הי' חסיד (סלונים?).

לצערי (ולפליאתי), לא מצאתי מאמר ממצה על תולדות ר"א מקאליסק; בכל אופן, כך נכתב ב'חכמי ישראל' ואנציקלופדיית דעת שבקישורים החיצוניים.

בברכה,
א.ב. קיסר

אכן, חסיד, קוברין.

חיפוש באוצר החכמה מעלה עוד תוצאות, כולם חסידיות. מהסיבה הפשוטה שהמתנגדים לא הנציחו גדולים שערקו.

ר"י שו"ב הוא הקדום שמצאתי. למיטב ידיעתי מהימנותו אינה מוטלת בספק. לא סתם מעשיה חסידית.

ואגב, רוב תלמידי הגר"א נותרו באנונימיותם.

בין כך ובין כך הניסוח נשמע לא אנציקלופדי בעליל, אלא סופרלטיבי לחלוטין. [כמובן ובמידה ויש כמה מקורות להתנהגות מיוחדת אז אפשר להתבטא בגדול ומפורסם]

אולי סופרלטיבי.

אבל אם נרכיב פאזל מדבריהם של ר"י שו"ב והרמ"ח סלאנים, (ספוילר: אנו מסתמכים רבות על מקורות פחות אמינים מאלו) תצא תמונה ברורה של תלמיד חשוב של הגר"א.

הצעה לניסוח:

היה מגדולי תלמידי הגאון מווילנא^[1], ויש אומרים שאף למד עמו בחברותא^[2]. לאחר שהתקרב לחסידות, אמר עליו הגר"א: "דער לוייתן וועט אפילו אין ים הגדול זיך נישט דערטרינקען" (=הלויתן לא יטבע אפילו בים הגדול)^[3].

את "המפורסמים" יש לדעתי להשמיט.

מעולה בעיניי.

בסדר. את הציטוט מהגאון אפשר להוריד בהערה.

ספרא רבה דצדיקיא, אשמח שאתה תכניס את הקטע לערך, מכיון שלא עיינתי במקורות אלא התבססתי על דבריך (אגב, אני אישית לא אוהב כשמכניסים מידע להערות, מלבד מקורות והערות־אגב שאינן שייכות ישירות לערך; אך עשה כהבנתך).
בברכה,
א.ב. קיסר

בוצע לפקודתך, קיסרינו.

משפט שכזה אסור לו להופיע בקטע עמוס בפרטים אנציקלופדיים, כי אם בקטעי הערכה; וכשאין כאלו - יש להשמיט או להכניס בהערת שוליים.