בקשר להערת ספרא להביא מקורות, זה מאוד מורכב ודרושים הוראות ברורות בנושא המקורות.
כי אפשר למצוא בכל ספר חסידות או בכל ספר שכתב משפיע חב"די או בשכתוב איזו התוועדות - מקור לקטע בערך... לעומת זאת בוודאי שהמקור הוא דברי האר"י, וגם פה השאלה איזה ספר, כי זה דבר שחוזר על עצמו... מישהו אחר יגיד שגם התניא מהווה מקור, ומישהו יגיד שגם ספר "לדעת את המידות" של הרב גופין או ספר "הנפש" של הרב גינזבורג הוא מקור....
לדעתי, בערכי קבלה אין מקום להביא מקורות מספרי בני דורנו, אלא מספרי היסוד בלבד. ככל והנאמר נתון להבדלים בין שיטות, חובה לציין.
אני מבין אותך. אך הבעייתיות היא - שלפעמים בספרי הקבלה זה מופיע אך פחות מוסבר טוב. לעומת זאת בספרי בני דורנו מוסבר מאוד והתחברו כמה ספרים רק על הספר הספירות בשפה עכשווית
תניא נחשב כספר יסוד, שללתי את ספרי הדור האחרון, אבל במקרה שיש דעות אחרות, זה חייב להיות מיוצג בערך (וזו אחת הבעיות בערכים שמקורם בחב"דפדיה). טענה שמבוססת על פרשנות של בן דורנו אין לה מקום בערך, הסבר של מושג ככל ומוסכם יש מקום. אם כי אני בכלל נגד ערכי קבלה באתר אינטרנט, מסונן ככל שיהיה, ובוודאי לא בהרחבה.
לו איישר חילי, אבטליניה לערך זה. וכבר נתונה דברתי במספר מקומות על ערכי קבלה מעין אלו.
אענה בכלליות: חלק גדול מערכי הקבלה, יצירתם ברמה מספקת תגרום לכך שהם יהיו לא מובנים, אלא למקובלים.
ויצירתם באופן שהם יהיו מובנים (לו יהי), תגרום לכך שהם יהיו בלי רמה, וקרובים לקצץ בנטיעות.
לא כ"כ נכון. לזה הקדמתי ואמרתי, העניין של תורת חב"ד היא לפשט את הקבלה ולבארה לעם, לא ע"י ירידה ברמה וקיצוץ בנטיעות ח"ו, אלא ע"י תוספת ביאור. בתורת חב"ד - הדברים נשארים ברמתם הגבוהה ועם זאת מבוארים לכולם. למשל סוף פרק ג' של ספר התניא שמבאר בצורה הכי פשוטה מהי ספירת ה"דעת". כמו כן ספרי משפיעים כגון "לדעת את המידות" של הרב גופין. (אגב, אני לא חב"דניק כלל).
אם אתה לא מסכים עם זה, אז אתאנו למחלוקת קדמונית מאוד שאינה קשורה בהכרח למכלול...