שיחה:נשר/ארכיון

תמהני מה ראה המכלול להיסרך אחר סילופם של המתחכמים שהופכים הקערה על פיה וקוראים נשר - עיט, ועיט - נשר. וזאת בסתירה בוטה למקרא מפורש שידוע ופשוט ומובן לכל דרדק בר בי רב: "וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם". ופירש רש"י "על שם שהוא עט ושואף אל הנבלות לטוש עלי אוכל". והרי כל באי עולם שראו דבר מימיהם יודעים שכך מנהג העוף הנקרא Vulture לסוגיו (הנקרא בפי העם עיט בלשה"ק) ממש כתיאורו של רש"י, (ואילו רוב המינים הנקראים Eagle דרכם לצוד זוחלים ומכרסמים חיים).

ידעתי גם ידעתי מהתוספות בחולין בד"ה נץ... אבל זה עורבא פרח כי מדבריהם שם אין שום ראיה לשיטת המחליפים. על ככה:

א. אמת שלדעת התוספות נשר דקרא אינו אותו הנשר שקורין בלע"ז אייגל"א. אבל מריה דאברם, מי גילה למתחכמים רז זה שהעוף הנקרא אייגל"א הוא הוא שקראתו התורה עיט? התוספות אינם באים אלא לקבוע שנשר דקרא אינו האייגל"א שהיה מוכר להם במקומם. אבל וולטור"א, מאן דכר שמיה???

ב. ראייתם של בעלי התוספות שנשר דקרא אינו הנקרא אצלם אייגל"א הוא מדקיימא לן שנשר יש לו כל ד' סימני טומאה, ואילו הנקרא אצלם אייגל"א יש לו אצבע יתרה. דא עקא שככל הידוע מיני העוף הנקראים בזמנינו אייגל"א אין להם אצבע יתרה (דרש"י)! ועל כרחן דיברו התוספות בסוג עוף אחר שהיה מצוי במקומם ובזמנם שקראוהו אייגל"א, שהוא אינו הנשר דקרא, וגם מהמינים הנקראים בזמנינו אייגל"א אינו. והשתא דאתית להכי, הרי גם העוף הנקרא וולטור"א (שהמסלפים יכנוהו נשר) אצבעו האחורית אינה יתירה, ומה הועילו מתחכמים בקלקלתם? ומכל מקום מוכח בעליל מעצם נימוקם של התוספות שלא יתכן לטעון כדבריהם שנשר דקרא הוא הוולטור"א! (ובשיטת הר"ן יש לברר במציאות אם עדיין קיים מין עוף דורס שכזה בזמנינו עם כל ד' סימני הטומאה, ועדיין אייגל"א ווולטור"א שוים בזה).

ג. בכלל, דברי הפסוקים ומאמרי חז"ל שבכל מקום לגבי נשר - על פי רוב אינם הולמים כלל את העיט (הוא וולטור"א) אשר הוא עוף מכוער ובזוי אשר לא תואר לו ולא הדר, מקומו נמוך בשרשרת המזון ונצרך תמיד לאחרים לחזר על שיירי נבלת טרפם המבאיש, ואיך יכין לכנות בריה שכזו "מלך בעופות". וגם אם אייגל"א לכל סוגיו לא זה נשר שאמרה תורה - בכל אופן הוולטור"א בוודאי ובוודאי אינו.

באם קיימים מקורות תורניים מוסמכים שמגבים החלפה זו של נשר בעיט ועיט בנשר אבקש מן הבקיאים להביאם ולסתור את טענותי. ובאם אין כאלו - מן הצורך לתקן את הערך ולהעמידו על מכונו לאמיתה של תורה ולפי רוח היהדות הנאמנה.

(עלי להודיע כי בעת כתיבת הדברים טרם זכיתי ללמוד פרק "אלו טרפות" או לעסוק בסוגית סימני עופות בכלל, וידיעתי בנושא רופסת. גם איני בקיא בתחום הצפרות. לא באתי בדברי לקבוע מסמרות אלא לעורר דיון נחוץ במקום שלמיטב תפיסתי הסילוף מגיע ממקור לא טהור. ואם שגיתי והבאתי עצמי לידי כלימה - תהא בושתי כפרתי).

יש תח"י כמה מאמרים בעניין, אם תרצה שלח לי מייל ותקבל במייל חוזר.

בקצרה ובלי עיון מספק.

א) התיאור של הנשר בספר איוב מראה לכאורה שמדובר בעוף אוכל נבלות.

ב) הזיהוי מסתמך בין השאר על שמו הערבי של הנשר המקראי - נסר. מדובר בסימן די חזק, שכן הערבית ועברית הן שפות אחיות, כדברי האבן עזרא.

ג) אמנם הראשונים כותבים שהוולטור"א הוא הדייה, אבל כמובן שהחלוקה הטקסונומית למשפחות איננה תואמת ואינה חייבת להתאים לחלוקה המקראית, ומן הסתם הכוונה למינים הקטנים שבמשפחה. הנשר המקראי עצמו הינו עוף ענק ומרשים ובעל הדרת מלכות (כך על כל פנים לפי מה שראיתיו בעיניי לפני מספר חודשים, בגן החיות התנכ"י).

א. אם הכוונה לפסוק "ובאשר חללים שם הוא" מי יימר, אמנם דרך האייגל"א לצוד למחייתו אך מהיכי תיתי להניח שבוחל בנבלות טריות כאשר אלה מזדמנות לפניו כחללים בשדה קטל. תדע, מרישיה דקרא "ואפרחו יעלעו דם" היינו שטרם הספיק לקרוש ועדיין ראוי לגמיעה. לעומת זאת הוולטור"א פגרים הם עיקר מזונו ומערכת העיכול הייחודית שלו מותאמת לאכילת בשר מקולקל ומסריח (למרות שמצאתי שיש גם אי אלו ממיני הוולטור"א הגדולים שיש וצדים טרף חי). אמנם באופן זה אפשר לדחות גם את הראיה שלי מברית בין הבתרים... אך עיקר ראייתי משם היה ממה שלומד כל ילד יהודי בחיידר מקדמת דנא שחזקתו אמת.

מנגד אני יכול להביא ראיה הפוכה על עיט שכתוב בו "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה" והגמרא דורשת "תנא, עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". והגמרא מדברת שם על דאה ראה ואיה שכולם מין אחד או מינים/שמות מתחלפים. והם הם העיט דקרא, אשר בשום אופן אין להחליפם בנשר שמיוחד בסימניו ונזכר בפני עצמו. (העיט של ברית בין הבתרים מפורש בתרגום שהוא עוף טמא, ולא נזכר עוף בשם זה בשמיני. ואולי זה שם כולל למיני עופות טמאים שאוכלים פגרים, או שמא זה שם של עוף מסוים מקבוצה גדולה זו).

ב. מהאבן עזרא אין ראיה לכאן או לכאן, הוא אומר רק שהנשר ידוע בשמו בערבית נסי"ר (ושזה כדמות ראיה כי הלשונות קרובות). אבל ללא מחקר ברור לגבי המציאות במקומו ובזמנו - מדבריו לבד אין לנו דרך לדעת איזה עוף בדיוק היה נקרא בזמנו נסי"ר. אגב, תוצאות שטחיות של חיפוש גוגל למילה نسر מובילות למסקנה שבערבית המונית בת ימינו המילה נסי"ר משמשת בהחלפה הן לנשר והן לעיט. כמובן אין בכך ללמד הרבה, מה גם שבערבית ברוכת הדיאלקטים והשמות הנרדפים אמור כנראה להיות שם מיוחד לכל מין ומין בכל מיקום גיאוגראפי... אך לצערי אין בידי כלים לערוך בדיקה יותר אינטלקטואלית בשפה הערבית.

ג. הגמרא אומרת שמאה עופות יש במזרח וכולן מין איה, ומסתבר שיש מהם קרובים יותר לנשר בתכונותיהם ורחוקים יותר. מסכים שהחלוקה המקראית לא צריכה להיות תואמת בכלל לחלוקה המדעית. וגם בחלוקה המדעית עצמה מצאתי בחיפוש שטחי מהנקראים וולטור"א שתכונותיהם כנשר ולהפך.

ועצם ההגדרה היומרנית נשר "מקראי" - על דא ודאי קא בכינא... יש לערער ולברר בדיוק מיהו החכם המופלג שברוחב תבונתו הכריע לקרוא כך בעברית פונקט לנשר (או עיט) זה ולא לעוף אחר. שלט בגן חיות התנ"כי והספרות המחקרית שממנה נשאבה האינפורמציה שבשלטים אלו אינם מקור לגטימי לפירוש של פסוקים בתורה! מערכת השיקולים הנגועה של החוקר העברי המודרני אינה עומדת בסטנדרטים הבסיסיים של המדע הכללי שבגדר חכמה בגויים, כי בתת מודע האג'נדה הראשית של חוקר כזה היא לעקם עלינו את הכתובים ולעשותן חול. אולי "הנשר המקראי" הוא העוף המרשים ביותר שיש בגן החיות התנכ"י, אך בארצות רחוקות נמצאים מיני עופות גדולים ומרשימים הימנו, ושמא הם הם הנשר ה"מקראי"?

כמה וכמה עופות שידועים למדע המודרני ומתועדים מהעבר הקרוב שנכחדו כליל בימינו אנו לבד, ומי יאמר שלא נכחד מכבר בזמן רחוק הנשר האמור בתורה? בכל אופן אני מבקש לחזור ולהדגיש את טענתי כי מדברי התוספות לא רק שאין שום ראיה שחלה החלפה "היסטורית" בין נשר לעיט, אלא אדרבה! מוכח שכבר בימי התוספות היה מקובל באופן נרחב לתרגם נשר אייגל"א. ורק לערער באו שלפי סימניו אין זה הנשר האמור בתורה, כי האייגל"א שהיה מצוי אצלם היתה אצבעו יתרה. מה שאין כן המינים הנקראים אייגל"א בימינו, שהם דורסים בה! (ואם דעת התוספות באצבע יתירה כשיטה המובאת בר"ן, וזו כוונתם באמרם שאין ד' סימני טומאה באייגל"א - א"כ לא מצאנו ידינו ורגלינו כלל לזהות בימינו את הנשר של התורה, אבל ממה נפשך ברור שזה גם לא העוף הנקרא וולטור"א!).

על כל פנים בנוגע לסימבוליזם המלכותי המובהק של הנשר באיקונוגרפיה הכלל תרבותית מימי עולם - אין להתעלם מכך שדווקא האייגל"א, ולא הוולטור"א, אומץ באופן אוניברסלי ממש בסמליהם ושלטיהם של מלכים ועמים מימים ימימה, לצד האריה, כסמל למלוכה ושלטון.

א. חילוקים למדניים אינם שיטה הגיונית לזיהוי שמות עתיקים של חיות. עובדים כאן לפי הסתברות למי התיאור הכי מתאים, ואיני יכול להוסיף יותר מזה.

הנשר כמובן אוכל גם נבילות טריות, והוא זה שנמצא היכן שיש חללים, כי הוא מחפש אותם, ולא העיט.

הנשר יכול גם לדרוס בעל חי בשעת הדחק.

לגבי העיט, לא עיינתי כעת, אבל זכור לי שיש מפרשים שאינו מין פרטי בכלל, אלא שם כוללני. ואכן אין עיט בעופות הטמאים. האם הוא עוף טהור בעצם? (שוב ראיתי שכת"ר בעצמו הביא את האפשרות הזו, ואם כן מה לנו להכביר במילין על העיט? אולי הוא הנשר ואולי לא, ואין נפק"מ).

ב. אין ראייה? יש כאן מומחים שכותבים מה שהם יודעים. כת"ר לא בדק את זה בעצמו, אלא שהוא מאשים אותם אוטומטית בנסיון לסלף.

ג. את הידע שלי בעניין לא שאבתי מגן החיות, אלא בעיקר ממה שקראתי בספר שיחת חולין בסוגיא.

אין כאן שום יומרות, פיענוח של דבר עתיק כמעט ואינו אפשרי כדבר ודאי, והוא תמיד נאמר כהשערה. מחפשים את ההשערה הכי הגיונית.

הגישה של "אולי המין נכחד?" "אולי חז"ל והנביאים במשליהם לעם דברו על מין שאיש מהם לא ראה אותו מימיו?" יכולים רק לגרום לנו להבין שאין וודאות מוחלטת בזיהוי. אבל את זה אנחנו כבר יודעים עוד מקודם. זיהוי הוא השערה ולא יותר. השערה חסרת יומרות. איש לא הולך לפסוק הלכה למעשה על פיה. אבל היא צריכה להיות ההשערה ההגיונית ביותר מבין האפשרויות הקיימות.

לגבי הסיום של אין להתעלם, לא הבנתי, הרי זה ודאי בפירוש נגד דברי התוספות?

לגבי הסיום שמצאת סתירה בדברי, זה לא נגד התוספות כלל, להפך, זה מתאים עם דברי התוספות שמעידים שהיה מקובל באופן נרחב לזהות את האייגל"א כמלך העופות. תוספות רק מעירים שעל פי סימניו האייגל"א שלהם אינו הנשר האמור בתורה.

המסקנה הפרטית שלי בנידון אינה אמורה לעניין שום אדם, אבל לא אכחד כי על פי כמה מאמרי חז"ל קשה להימלט מהמסקנה כי הנשר דקרא - אשר נעדר כל ד' סימני טהרה ואשר אליו יוחסו במקראות ובחז"ל תכונות מיוחדות שאינן ידועות בעופות המוכרים בזמנינו - ככל הנראה היה עוף עצום בגדלו שנכחד ואיננו, ואולי באשר יותר מכל עוף דורס אחר היה האייגל"א דומה אליו בצלם ובדמות ובאפיו הכללי - הורגלו לכנותו נשר זוטא. ובכל מה שנוגע לאיקונוגרפיה העתיקה שחלקה שרד עד זמנינו, אפשר את הנשר הגדול ציירו, ומתוך שהתיעודים לא נעשו בקנה מידה 1:1 על כן מתחלף בקלות באייגל"א הקטן הימנו (דרך משל, כעין הפומה והחתול אשר תבניתם ותמונתם שווה ונבדלים אך בגודלם וכוחם).

הסתמכות על משכילים ואפיקורסים אשר רק לעוות עלינו את הכתובים ולהטיל מום בקדשים באו - בודאי ובודאי שאינה שיטה הגיונית לזיהוי שמות חיות במקראות ובחז"ל.

במקום להתנצח כאן אודות תכונות בעלי הכנף השונים המוכרים במציאות של ימינו או להתפלפל בדברי חכמינו ז"ל לגבי עופות שמסובך לברר באופן חד משמעי את זהותם, ובמקום להעלות גרה את כל הטיעונים לכאן ולכאן שאני מוצא כי כבר קדמונו לדוש בהם רבים, שמא כדאי לבדוק קודם אם אין כל הויכוח מיותר מיסודו.

לפנינו ציטוטים מאירי עיניים כהודאת בעל דין מתוך מאמריהם (באדיבות שמש מרפא, חן חן למר, הפקתי תועלת מרובה מהחומר ששלח) של כמה "מלומדים" בני הדור האחרון בהם הנחתומים עצמם מעידים על עיסתם החמוצה שנילושה בעביט ועל הידים המסואבות שלשו בו, לתולדות ההיסטוריה הקצרה של חילופי השמות, ואשר מתוכם ייגלה לנו מכריסן של מי בקע זה ה"חידוש" ובדיוק כמה כבוד רחשו הנהו פוסטמאי כלפי חכמינו ז"ל.

דוד טלשיר במאמרו "עיט - גלגולי המשמעות של הנשר והעיט (והדיה) בעברית", "לשוננו" אדר התשנ"ט עמ' 107-124 כותב:

"השם נשר שימש בתקופת חיותה של העברית במשמעות אחת, ובתקופת הביניים (מימי האמוראים עד ראשית תחיית הלשון) - במשמעות אחרת. השם עיט חי בתקופת המקרא אך לא היה שם לעוף מסויים דווקא. אחר כך נגנז במרתפי הלשון העברית. כאשר החליט ישראל אהרני בראשית המאה העשרים להחזיר לנשר את המשמעות העתיקה בשביל לציין את המשמעות שציין נשר בגולה, שלף את השם הנשכח עיט והעניק למילה את ההוראה המבוקשת".

הערת המעתיק: ראו נא ראו כיצד במחי ביטוי "ימי הביניים" הוא מבטל כעפרא דארעא מסורת ישראל בת אלפי שנים מתקופת חכמי התלמוד ועד להבדיל אא"ה דור תהפוכות "מחיי השפה העברית".

"בספרי המדע שנתחברו למן המאה ה-19 ועד ימיו של אהרני באופן טבעי נקרא ה-Eagle "נשר" כהמשך ישיר למשמעות שנשתגרה בימי הביניים, בעקבות הכתוב בלשון האמוראים. בשנה שתרגם ש"י אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) את הכרך השני "העוף" של ספרו "תולדות הטבע", חיבר הנרי בייקר טריסטרם, חלוץ חוקרי תולדות הראליה המקראית בארץ ישראל בעת החדשה, את ספרו החשוב על הטבע במקרא, ובו קבע בפעם הראשונה שנשר בכל מקום הוא Vulture (בשביל Eagle למיניו הציע את השם עזנייה). את הצעתו ה"היסטורית" ביסס על מרבית הנימוקים שנמנו לעיל. טריסטרם תרם תרומה מכרעת ללימודי הטבע העבריים ובזכותו נכנסו לאוצר המילים של לשון ימינו מונחים עבריים רבים בתחום הזואולוגיה"

"בראשית המאה ה-20 החל אהרני לחבר ספרי לימוד לזואולוגיה. הוא השתמש שימוש נרחב במקורות העבריים (מקרא ותלמוד). בספרו "תורת החי" אימץ אהרני בשתי ידים את הצעת טריסטרם לזהות את הנשר עם ה-vulture. זה היה צעד נועז כי בכך שינה מסורת ארוכת שנים שעל פיה נשר הוא Eagle".

"זאב בן חיים כותב בפתח רשימה שכותרתה "נשר - עיט": "ידוע ידע כל עברי שנשר הוא העוף הנקרא Aquila, Eagle, Adler ועיט הוא Geier, Vulture עד שעמד לפני אלו שנים מי שעמד והפך את היוצרות"

"מילוני המקרא בימי הביניים לא דייקו בשמו של סוג העוף, אך מילוני המקרא בעת החדשה למן המהדורה הראשונה של גזניוס בראשית המאה ה-19 מציינים שנשר במקרא כולל את שני הסוגים Eagle ובצדו Vulture. הממצא בכלל אינו סותר את האפשרות שבמקצת המקרים השם נשר מכוון ל-Eagle כי הקדמונים יכלו לקרוא לכל עוף דורס נשר בלא הבחנה"...

בהמשך שם הוא מביא מאידך את דיעותיהם של המסכילים למיניהם, ראשונים ואחרונים, שבשיטה אחת עמדו (מנדלסון, בן-זאב, בושאר, לינדא, שיינהאק, לויזון, איינהורן, פין, בן יהודה, גרוזובסקי וילין) וכולהו סבירא להו נשר - אייגל"א, ועיט או דיה - וולטור"א, כמקובל בכלל ישראל מקדמת דנא. ומאריך לפלפל בדעת טשרניחובסקי זצוק"ל שמתאר באחד משיריו עיט, והבהיר אחר כך שכוונתו היתה ל-Vulture. כנראה אין הלכה כשיטה, כדקי"ל...

"דיוני האקדמיה ללשון העברית בקביעת המונחים. מצב זה של מינוח כפול דרש פתרון ולשם כך קיימה הוועדה לשמות בעלי החיים בשנות השישים והשבעים ישיבות אחדות ודנה בשאלה. הועדה העלתה את השאלה לפני מליאת האקדמיה והמליאה ישבה על המדוכה וייחדה לנשר ולעיט שלושה דיונים. בקבוצה זו נחלקו המשתתפים לשתי קבוצות. קבוצת הזואולוגים שביקשה לאשר את המצב הקיים (נשר-Vulture, עיט - Eagle) וקבוצת הבלשנים ואנשי הרוח, ובמיוחד הזקנים שבחבורה האמונים על המסורת שנתגבשה בדורות הקודמים (נשר - Eagle, עיט - Vulture). האחרונים יצאו נגד "שינוי הערכים" שהנהיג אהרוני וביקשו "להחזיר עטרה ליושנה" (בלשונו של בן חיים) נשר - Eagle, עיט - Vulture".

כך התגלגל לו הויכוח. הדיון בתשכ"ד הסתיים ללא הכרעה. בתשל"ג נבחן הנושא מחדש ואז הוחלט לנקוט נשר - אייגל"א אך "כדי לא לקפח את ה-Vulture הטוען גם כן לשם זה הוחלט לקראו נשר קרח". ההחלטה "עוררה סערה גדולה בקרב אנשי הטבע והם דרשו לבטלה". עקב ההתנגדות העזה נתכנסו שוב באותה שנה וקיבלו "בלב חצוי" החלטה לתת גושפנקא למצב הקיים בהתחשב בעיקרון "שבשתא כיון דעל - על". הכותב מסכם כי "שלא כשמות האחרים שבעבר הרחוק ניתנה להם משמעות מוטעית, עיט בהוראת Eagle קנה לו שביתה בדורות האחרונים בלבד, אך חזקתו על השימוש החדש אינה נופלת בעצמתה מחזקתם של שמות שמות אחרים שההיסטוריה כבר נתנה את אישורה לשימושם המוטעה".

סבורני כי מיותר להוסיף על הדברים. לא "מומחים" אובייקטיביים הגיעו להכרעה זו, אלא אנשים שכל מגמתם לסרס ולסלף ולחדש ומטרתם לזייף את התורה הקדושה. וכמדומה שהיפוך השמות לא התקבל כלל בציבור הרחב שלא ספג מארסה של האקדמיה, ואפילו יותר מכך בציבור החרדי (אני מזמין כל אחד לערוך סקר קצר בקרב אנשי סביבתו).

מדוע אם כן נענה בעל כרחנו אמן?

ברמזא, שמש מרפא ועם סגולה התלמידי-חכמים המפולגים והנעלים! שוב ושוב קורה הדבר ומכלולאים (כמו גם ויקיפדים) נופלים למלכודת של התפלסמות סביב נושאים מסוימים בדפי השיחה, כאשר הם שוכחים שהאנציקלופדיה צריכה להתבסס על חומרים כתובים כבר, כך שהשכנוע המיוחל בדף השיחה לא מעלה ולא מוריד. לכן כדאי, שכל אחד יביא מקור לטענותיו, וישבץ אותן בגוף הערך תוך ציון המקור.

במקרה זה אין צורך בתיקונים בגוף הערכים. אם יש קונצנזוס לכך אפשר פשוט להחליף את שמות הערכים בין נשר ועיט תוך ציון ברור של ההיפוך המקובל כיום בחוגי ה"מלומדים" ובשלטי גני החיות והסתייגות מזיהוי הנשר שבמקרא, והכל על מקומו יבוא בשלום.

עם סגולה הפנה בדבריו לספר "שיחת חולין" כמקור שמאשר את הזיהוי של נשר עם וולטור"א, ומכיון ששיחת חולין של ת"ח צריכה לימוד, והוא אשר דיבר עם סגולה - פניתי לעיין שם.

מצאתי אצלו שפע רב של מקורות מדברי הראשונים מהם עולה כמה עמוקה התסבוכת. כמה שיטות דריסה מהי. כמה שיטות באצבע יתרה. כמה ספקות בגדר זפק. יש ראשונים מפורשים שנשר הוא אייגל"א, אך ראשונים אחרים מוכיחים שאינו. לרמב"ן פשוט שהנשר הוא המין הקרח (ובכן אמנם רוב סוגי האייגל"א אינם קרחים ממש, ומהם שממש לא. אבל עדיין מדברי הרמב"ן אין להביא ראיה שוולטור"א או מין דיה הם הנשר רק בגלל שגם הם קרחים! הרי מאה מיני דיה יש, ורובם קרחים למדי, ואיך נדע איזה מביניהם אינו סוג דיה אלא הנשר האמור בתורה?). הוא מצטט רבינו ירוחם שאומר כי "אין לסמוך על השמות שאין אנו בקיאין בשמות העופות". לאחר שמאריך לתאר את הפלונטר מביא מדברי המאירי: "צריך אתה לידע שמשנה זו ופירושה ועניינים היוצאים ממנה מבולבלים הרבה ביד מפרשים, ופסקים שבה משתנים לפי שינוי הפירושים". ובספר האשכול: "ויש בשמועה זו דעות אחרות ובעוונותינו הרבים אנו מגששים ומחפשים באפלה ומשוטטים למצוא דבר ה' ואין אנו מוצאים האמת לאמתו".

למרות כל זאת נראה שהמחבר בציוריו אחז בשיטת המחדשים, ובשפה רפה, אבל לא ביסס את מסקנתו במילי דסברא ממש, רק ממה שנתפעל ממראה עיניו על תהום רבה בארץ הנגב, ומפסוקים שונים שביאר לפי ראות עיניו על הוולטור"א (אך בכולם יש פנים לכאן ולכאן, וראיות להפך, ומקום רב איתנו לדון). את כל החלקים שלא התאימו לו לפאזל הוא מתרץ לפי דברי היראים סימן סח "ואע״פ שאין לו שאר סימני נשר אמרינן נשתנו עליו סימני בראשית" ובזה נח הרב השי"ח על זיהוי הנשר עם הוולטור"א בשלוות הנפש, למרות הסימנים החסרים.

(אבל אי משום הא, על עצם דברי היראים קשיא לי טובא. אם נקטינן שאפשר שנשתנה מסימני בראשית - מי ערב לנו? שמא האייגל"א נשתנה מטבעו הראשון להצמיח נוצת קרחתו? או אולי הוולטור"א היה בעל נוצה מקדם ונשר ראשו, ועתה דומה עלינו כנשר? ואמנם ידוע שבעניינים מסויימים עלולים הטבעים להשתנות ברבות הימים, אבל אם התורה מסרה לנו סימני טומאה מובהקים - מוכרחים להניח שהוא סימן עומד לעד, שאלולא כן סימנים למה לנו? אבל באמת, המעיין בדברי היראים יראה כי לא אמר כן להורות על הנשר שאמרה תורה אשר לא נקפיד בהעדר חלק מהסימנים לפי שנשתנה, אלא בודאי גם להיראים הנשר דקרא יש לו כל ד' סימנים לעולם. ורק לרבות בא, לגבי דין כל הדורס, שקים להו לחז"ל שהוא ממין נשר או שאר עופות טמאים. ואע"פ שיחסרו בו איזה מהסימנים - בזה אמרינן נשתנה מסימניו, ועדיין טמא ובכלל נשר, אחר שדורס. ואולי אפשר לבאר בכוונת דבריו שאיירי בעוף בן תערובת דאמרינן הלך אחר פסולו ועוד טומאתו בו, אבל לא שנשתנה טבע ברייתו מעצמו - שהוא דבר תימה לומר שנשתנה מעצמו מאפיין אנטומי או תכונה מהותית של איזו בריה).

אוה לשמש מרפא שישלח לי את המאמרים שתחת ידו. איך אדע לאן לשלוח?

אגב, לשאר המשתתפים, קראתם את מה שכותב בנידון פרופ' זהר עמר בספרו מסורת העוף?