הרב המשתדל לעשות רצון קונו, נראה שהשמיטו את עריכתך משום שהיא הכילה ציטוט גולמי בלבד. אם תוכל לכתוב את תורף בדבריו בשפה ברורה ונעימה, למען ירוץ הקורא בו. יישר כחך.
שיחה:מיתת תלמידי רבי עקיבא/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
האם נכון להזכיר כאן במכלול את שיטתו של שי"ר וחוקרים ציוניים אחרים בנוגע לתלמידי רבי עקיבא שהפכו לפי דעתם לסתם לוחמים עזי נפש בצבאו של בר כוכבא בגיבויו והכוונתו של רבי עקיבא, ו"מתו בשמדא" שלשיטתם היינו מרד ברומאים, במקום מה שאנחנו לומדים שהיו לרבי עקיבא שנים עשר אלף זוגין תלמידין בבית המדרש שמתו על שלא נהגו כבוד כפשוטו! האין זה נוראי להפוך את מאמר הגמרא שמתו באסכרה לאלגוריה בלבד למיתה במרד??? אשמח לתגובות ואם צריך אשמח להשיל את החרפה הזו מן המכלול...
אני רואה בדברי החוקרים ספקולציה לא מבוססת, שיש עליה קושיות רבות.
מאידך, איני רואה את הגנאי והחרפה בשיטה הזו. אם ראו גדולי ישראל שנכון למרוד ולהילחם, כפי שנלחמו החשמונאים נגד היוונים, וכפי שהיה במקרים רבים בתנ"ך, ושלחו לכך את השומעים לדבריהם, אין בכך גנאי.
לעניין הסיבה הרוחנית של העונש, אין נפקא מינא האם הסיבה הטבעית של המוות היא מלחמה או מגיפה.
ולעניין הוצאת דברי חז"ל בפשוטן, יש דוגמאות לכך שחז"ל דיברו באגדתות דרך רמז, לשם העלמת דברים שהיה צורך להעלים, או מסיבות אחרות.
והיו תלמידי חכמים בדורות האחרונים שאחזו בדיעה הזו.
יעויין במאמר הזה של הרב שמואל ישמח, באתר אסיף, שמאריך מאוד בעניין השיטה הזו, מביא דעות מחכמי ישראל שסברו כמותה, [וכמובן, גם שחלקו עליה], ומקשה עליה.
לדעתי צריך להזכיר אותה אלא כדעה שולית, ולהציג את דברי רבי יצחק אייזיק הלוי בעל דורות הראשונים כשיטה המרכזית. (וכפי שזה באמת)
לכאורה הפירוש הפשוט בדברי רב שרירא הוא שנהרגו בגזירות השמד ומכיון שלא נשמעו לגזירות או במעשי טבח שהיו חלק מאותם גזירות אך לא כלוחמים בקרב וממילא דעת החוקרים היא תאוריה ללא מקור היסטורי ויש להציגה בהתאם ועכ"פ לא כדעת רב שרירא.
גם מהמדרש תנחומא אין זכר של ראיה לדבר ואדרבה אם מספר התלמידים נמוך נסתלקו כמה תמיהות ואין צורך בהשערות.
בערך צוין כי החישוב מוטעה.
אני רק מציין שלפי דעת השו"ע שבל"ד פסקו מלמות, אז זה מסתדר.
אם 15 ימים נמנים מיום מ"ט לעומר, אז הגענו לכך שביום ל"ד פסקו מלמות.
אמנם את הלשון מהמנהיג בשם הרז"ה עדיין צריך ליישב.
בערך צוין כי החישוב מוטעה.
אני רק מציין שלפי דעת השו"ע שבל"ד פסקו מלמות, אז זה מסתדר.
אם 15 ימים נמנים מיום מ"ט לעומר, אז הגענו לכך שביום ל"ד פסקו מלמות.
אמנם את הלשון מהמנהיג בשם הרז"ה עדיין צריך ליישב.
אין נושאים ישנים יותר