שיחה:דרכי לימוד התלמוד/ארכיון

משך חכמה הביא כמה שאלות על הדף, הוסיף הבהרה. השאלות כאן בדף שיחתו

למה אין פה כל כך הרחבה על מה שהולך היום בעולם הישיבות הישיבות שלומדות לאט והאלה שמהר והשיטה של יוסלה שרייבר שבכלל שינתה את מה שלמדו עד היום בעולם הישיבות הקלאסי.

תודה לשמש מרפא שטיפל בערך בצורה יסודית

כתוב בערך: "אולם במאות ה-18 וה-19 שיקף מצב הישיבות ברוב קהילות צפון אפריקה והמזרח התיכון את השקיעה הכלכלית והמדינית של הקיסרות העות'מאנית. רק בכמה קהילות גדולות, כגון דמשק ובגדאד, הייתה פעילות ישיבתית ראויה לשמה."

דברים אלו על הצטצמות הפעילות הישבתית הראויה לשמה , אינם אלא הפגנת בורות מוחלטת, או שמא בתמימות או במכוון, סילוף בוטה של מצב הישיבות בקהילות המזרח. כל מי שקצת מתמצא בנושא יודע כי המצב הפוך בדיוק. ישיבות המזרח שגשגו ופרחו במאות ה18 וה19 - כפי שלא שגשגו מעולם.

די אם נזכיר את העובדה, כי רק החל מהמאות הללו אנו מתוודעים לדמויות מיוחדות במינן אשר הפריחו את השממה ארוכת השנים בכמה מקהילות המזרח - כגון לוב (רבי מסעוד חי רקח בעל מעשה רקח), תוניסיה (רבי אברהם בן מוסא, רבי מסעוד אלפסי, רבי אהרן פרץ) ובגדד (רבי צדקה חוצין), כאשר מאז יצאו מקרבם של הקהילות הללו מאות גאונים ומחברים חשובים. אציין כי דוגמאות אלו שהצגתי, הן קצה הקרחון של תופעה שהלכה והתרחבה עם השנים, בין השאר ע"י שד"רים רבים מא"י (שנשלחו גם לבוכרה ופרס ועוד קהילות).

כמו כן, נראה שגם בשאר קהילות ספרד ידעו הישיבות אך שגשוג ופריחה. שכן מלבד העובדה הנזכרת - שרק מאז החלו חכמיהם להפריח את השממה ביתר שאת - החל מתקופה זו אנו עדים למספר עצום של של גאונים בכל תחומי התורה.

על מנת להמחיש זאת ללמדן הממוצע, המכיר מעט את היצירות החשובות של רבותינו האחרונים, אזכיר רק חלק מן הגאונים שפעלו ויצרו יצירות מפורסמות ואשר חלקן שמשו אבני יסוד בלימוד הישיבות שבארצות אשכנז: משנה למלך, "מחנה אפרים" ושושלת הגאונים שיצאה ממנו ("קרית מלך רב" ועוד), שער המלך, "אור החיים" ותלמידיו, החיד"א, "חקרי לב" והשושלת המפוארת של הגאונים של צאצאיו (חזן ופאלאג'י), משפחת אלגאזי (מהריט"א אביו וחתנו, ר"י אלגאזי באיזמיר ועוד ועוד). כמו כן אזכיר חלק מן הפוסקים - פרי חדש, מטה יהודה, ערך השולחן, מאמר מרדכי, נהר שלום - ועמם עוד רבים מגדולי הפוסקים - אשר למדנותם שיוותה להם מעמד של ספר חובה בבתי המדרש (והם שמשו תדיר, בין היתר, את בעל המשנה ברורה). וכל זאת מבלי לזכור את ישיבות המקובלים הנודעות, שאף הן התעצמו בעיקר החל מהמאה ה18 והלאה.

בנוסף לאמור אביע את מחאתי על ביזוי כבודם של גאוני התורה, כאשר בעזות מצח, נאמרה אמירה על "פעילות ישיבתית שאינה ראויה לשמה" - ע"י אדם טמא, כופר ואפיקורס, אם כי דתי למראה עיניים (ולפלא שהוא מכונה במכלול "רבי מרדכי ברויאר". הוא האמין והפיץ את התאוריות הכפרניות של ביקורת המקרא, תוך כך שהוא כפר במשמעות הפשוטה של האמונה כי התורה נתנה ע"י משה מפי הגבורה) -- שאינו מצוי בשיגם ובשיחם של גאוני התורה, ובוודאי שאין הוא ראוי להעריך אותם או לתת ציון לפעילותם.

אתה צודק לגבי הרושם המוטה שהפיסקה יוצרת, אולם מה שנאמר במפורש הוא על המבנה הישיבתי. (,פעילות ישיבתית"). אך מה שכתבת בהחלט צריך למצוא את מקומו, זאת מלבד עריכות הכרחיות נוספות.

הערך (כמו מרבית הערכים כאן) יובא מויקפדיה, והוא עדיין כתוב בצורה ויקיפדית ומוטה. מפעילי מערכת נודה לכם באם תפתחו את הערך לעריכה

מישהו מתנדב לטפל בו מכף רגל ועד ראש? אם כן אני אפתח אותו בתנאי שאתם עושים את זה תוך יום-יומיים מהפתיחה.

אשתדל בל"נ

שמש מרפא - בהצלחה.

תודה. מתייג את שלום למד