מקוה, על שום מה ביטלת את עריכתי?
שיחה:בית תפילה/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
לא ראית את התקציר?
כעת שו"ר את מה שכתבת בתקציר, ועדיין לדעתי זה לא מספיק בשביל להגדיר את בית המקדש כ"מקום בו היהודים התפללו בעבר". הוא שימש לעבודות, ומשמרות ומעמדות ששהו בו, התפללו בו. בתורה מוזכר "המקום אשר יבחר ה'" עשרות פעמים, אף אחת מהן לא בהקשר של תפילה. גם בחז"ל זה לא הכיוון.
בבהמ"ק לא היה מקום מיוחד לתפילה (הכהנים התפללו בלשכת הגזית והשאר זכור לי שבעזר"נ).
רוב עם ישראל היה מתפלל איש תחת גפנו ותאנתו. המתפללים בבהמ"ק היו יחידים. אפילו לא כמו בכותל היום.
לאור כל הנ"ל קצת מוזר לומר ש"בעבר התפללו היהודים בבית המקדש".
אין לי מושג מהיכן לקחת כל ההנחות שלך, במיוחד שזהו פסוק מפורש "והביאותים ושמחתים בבית תפילתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". אז מה לך להתוכח.
נ.ב. הצורה שבה ערכת את ההודעה הראשונה שלך אינה מקובלת ואינה ראויה, היא גורמת לכך שהיררכיית הדיון לא תהיה מובנת למי שינסה לקרוא אותה.
א. האם אתה חולק על אחת ההנחות? הן נראות לי פשוטות מאוד. אסביר את דעתי, ומקווה שיהיה לך כוח לקרוא את כל תשובתי הארוכה.
- בתורה לא מוזכר בשום מקום בית המקדש בהקשר של תפילה - תביא מקומות.
- גם בחז"ל זה לא הכיוון - פשוט לכל בר בי רב דחד יומא, וכנ"ל.
- לא היה מקום מיוחד לתפילה, הכהנים התפללו בלשכת הגזית, והיה בית כנסת בהר הבית כדמוכח ביומא ס"ח בתני' ומפורש ברש"י שם. (היה לי עוד מידע על התפילות בבהמ"ק והר הבית בספר שאינו תח"י עכשיו, אנסה לחפשו).
- רוב עמ"י היה מתפלל איש בעירו - פשוט. (וכי תעלה על דעתך שהיו עולים לרגל ג' פעמים ביום?....)
ולגבי הפסוק שהבאת - אכן צושטל יפה, אך היה לך להביא הוכחה חזקה הרבה יותר, מתפילת שלמה בעת חנוכת בהמ"ק (מלכים א' פרק ח'). אך מלבד מה שיש לומר שם שאדרבה, אם היה צריך לבקש על זה משמע שלא זה היה עיקר עניין הבית, הנה אם תעיין שם תראה שיש דגש ואריכות רבה על תפילות הנכרים.
וגם במה שהבאת, בפסוק לפני תראה שדבריו קאי על בני הנכר הנלווים אל ה' לשרתו וכו', ומשני הנ"ל משמע שעיקר המכוון הוא תפילת הנכרים, ואדרבה, אם בהמ"ק היה בו גם בחינה מהותית של בית תפילה, למה לא ראינו ולא שמענו על כך דבר בתורה ובחז"ל, ובשני המקומות (בינתיים) שהוזכרה בתנ"ך משום מה הונח לי מקום להתווכח בכך שקאי שם על נכרים בעיקר?.
(גם אם תתעקש לומר שבתפילת שלמה לא קאי בעיקר על תפילת נכרים אל על ישראל ונכרים, הנה מכאן מבואר שבחינת בית התפילה שהייתה בבהמ"ק אינה מיוחדת לישראל, אלא כאמור במפורש ממש במקום שבאת "כי ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים" וא"כ שוב אין להגדיר את ביהמ"ק כמקום שבו התפללו ישראל)
וגם בלא"ה, א"צ לכל זה, שכן כאמור ברוב המקומות עניין בית המקדש לא הוגדר כמקום תפילה מלבד שני אלו, וזה בוודאי תסכים איתי שאין לקבוע קביעה נחרצת כ"כ ע"ס לשון מקרא אחד או חז"ל אחד, והכל לפי המשתמע ברוב המקומות.
נ.ב. הייתי באמצע לשוב ולערוך את הודעתי כאשר באמצע שו"ר את תקצירך בכרטיסיה אחרת, לפני שראיתי את תשובתך.
ראה בית המקדש#בית המקדש כמקום תפילה ובהערה 133 ו134 רשימת המקומות.
הסיבה שלא צטטתי את תפילת שלמה היא בגלל שאיננה שגורה על פי בעל פה כמו הפטרת דרשו ה' בהמצאו...
ואגב חלק נכבד בתפילת שלמה מוזכר בפירוש תפילות של כלל ישראל, הענין של תפילת הנכרי במסויים מוזכר בחז"ל במקום כלשהוא, אולם ח"ו לומר שהיה מקום תפילה רק לנכרים.
אגב נוסף ה"נכרים" בנבואת ישעיהו "ולבני הנכר הנלוים וגו' כל שומר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי"...
ושלא יהיה ספק, אנשי ירושלים כנראה התפללו כל יום בבית המקדש.
א. כמובן שחלקה הראשון של התפילה הוא על תפילת ישראל. לא אמרתי שהי' מקום תפילה רק לנכרים, אבל ישראל מכל מקום יכולים להתפלל, שה' הוא א-לוהיהם, משא"כ הנכרים שאינם שייכים לעם ה' צריכים לעלות לבהמ"ק ולייחד תפילה לה'.
ב. עניין הנכרים שבישעיה שם סבוך מעט, וכנראה מדובר בגרים, ואדרבה, זה עדיין מוכיח שעיקר מה שבאו לחדש הוא שאף נכרים יכולים להתפלל שם.
עיקר העבודה בישראל היה אז ע"י קרבנות, והחידוש הוא שגם לנכרים ייתכן קשר עם א-לוהי ישראל ע"י תפילה.
ג. בהחלט אין ספק, חלק מ(הטהורים שבין) אנשי ירושלים מסתמא התפללו בבהמ"ק, וזה לא יותר משמעותי מהתפילות היום בכותל.
לגופה של תשובתך - לא התייחסת כלל לעצם דברי, רק תפסת אותי על כמה מילים.
מציע לחפש נוסח שיציין כי בית המקדש שימש גם כבית תפילה (יהודי, אך המיועד גם לכל העמים).
שלחתי אותך לקרוא כל המ"מ שם. וזה ממש לא נכון שהיה בית תפילה לנכרים בעיקר. הנכרים שם כמובן מדבר על גרים אבל ממליץ לך לא לתת סתם פירושים משלך, אם בית המקדש מכונה בפסוק "בית תפילה" אז זהו בית תפילה. אנשי ירושלים התפללו בבית המקדש לא רק חלקם, זה היה "בית התפילה" המרכזי לכל מי שיכול היה להגיע לשם תסתכל במראי המקומות.
אגב. ראה כאן בהרחבה.
שוב, כפי שכבר כתבתי איני חושב שייעודו כבית תפילה היה בעיקר לנכרים, אלא שעיקר החידוש בישעיה הוא שגם הנכרי יוכל להתפלל.
לא זוכר שהתבססתי על פירושים משלי.
המראי-מקומות שם (כולל ישעיה נו ומ"א ח) עוסקים כולם בתפילות שבמקרים מיוחדים: בעת צרה וכד', עיין ודוק.
יש לחלק בין זה לבין ייעודו של "בית תפילה" במובן של הערך, שמשמעו כמו בתי כנסת שלנו, מקום מיועד לתפילה שתכליתו התכנסות יומיומית לתפילה קבוע.
(ובלא"ה, כאמור, המ"מ לא מורידים או מעלים הרבה, ועל כל אחד שם אפשר להביא עשרה מקורות המתייחסים לבהמ"ק אחרת, אין עניין במלחמת ציטוטים. אם תרצה דווקא, נסה להתחיל בציטוטים מחז"ל...)
לגבי יושבי ירושלים - די ברור שאנשים באופן טבעי ילכו להתפלל שם מחמת קדושת וחשיבות המקום (בדיוק כמו שנמשכים למקום שחושבים שעליו נאמר "מעולם לא זזה שכינה" ממנו), אך התפילות הללו לא היו חלק ממהותו ותפקידו של בהמ"ק. כאמור, (לפחות בבית שני) היה בית כנסת בהר הבית סמוך לבהמ"ק.
ועוד, עניין הכמות של המתפללים היומיומיים בבהמ"ק לא רלוונטי, רק האיכות והצורה, כלומר - יכולים להתפלל אלפים ביום באיצקוביץ' והוא עדיין לא יהפוך ל"מרכז התפילה" של העיר.
את קישורך אני מנוע מלפתוח על-ידי נטפרי, שלח לי את תוכנו במייל כאן.
בשער הכוונות מביא האר"י הק' שבזמן ביהמ"ק כמעט ולא התפללו. עצם עבודת ביהמ"ק היתה עבודת התפילה באופן הנעלה ביותר.
נכון להגדיר את בית המקדש כבית תפילה, אך לא נכון להקביל אותו לבית כנסת, ולשאר בתי תפלות הגויים. מדובר בבית תפילה אחר.
ק"ק לגבי בית שני, שאנשי כנה"ג עמדו ותיקנו נוסח התפילה המדויק וסדרה אחר בניינו.
ייתכן שכיוון לבית ראשון, וייתכן שכיוון לעיקר וטפל.
בבית שני יש לנו עדותו של רבי יהושע בן חנניה: (סוכה נג.) כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה - תמיד של שחר, משם - לתפלה, משם - לקרבן מוסף, משם - לתפלת המוספין, משם - לבית המדרש, משם - לאכילה ושתיה, משם - לתפלת המנחה, משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך - לשמחת בית השואבה
איסתרק הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
אין נושאים ישנים יותר