המרכז הלאומי למחקר מדעי

המרכז הלאומי למחקר מדעי
Centre national de la recherche scientifique
	סמליל המרכז הלאומי למחקר מדעי
שפה רשמית	צרפתית
מקום פעילות	עולמי

שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון
פרמטרים ריקים [ נשיאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

המרכז הלאומי למחקר מדעי (בצרפתית: Le Centre national de la recherche scientifique, בראשי תיבות: CNRS, באנגלית: The French National Centre for Scientific Research) הוא ארגון המחקר הממשלתי הגדול ביותר בצרפת וגוף המחקר הבסיסי הגדול באירופה. נכון ל־2020 הוא העסיק 33,000 עובדים, מתוכם מעל ל־15,000 חוקרים קבועים (מ־90 לאומים שונים, 34.6% נשים, גיל ממוצע 47.9 שנים), כ־18,000 מהנדסים וצוותים טכניים. מטה הארגון ממוקם בפריז והוא מחזיק משרדים בבריסל, בייג'ינג, טוקיו, סינגפור, וושינגטון די. סי., בון, מוסקבה, תוניס, יוהנסבורג, סנטיאגו דה צ'ילה, ישראל וניו דלהי.

צרפת הפקידה את המרכז הלאומי למחקר מדעי בתפקיד קידום הידע לטובת החברה. הארגון מבקש לממש משימה לאומית זו תוך כיבוד כללים אתיים והפגנת מחויבות לשוויון מקצועי. המרכז הלאומי מתמקד במשימה בת חמש דרגות: 1. עריכת מחקר מדעי; 2. העברת תוצאות המחקר; 3. חלוקת ידע; 4. הכשרה דרך מחקר; 5. תרומה למדיניות מדעית.

המרכז הלאומי דורג במקום ה־3 בשנת 2015 ובמקום ה־4 בשנת 2017 על ידי Nature Index,^[1] המודד את התורמים הגדולים ביותר למאמרי מחקר שפורסמו ב־82 כתבי עת מובילים.^[2]^[3]

היסטוריה

המרכז הלאומי למחקר מדעי נוסד ב־19 באוקטובר 1939 על פי צו הנשיא הצרפתי, אלבר לברן. החל משנת 1954 העניק המרכז מספר סוגי מדליות מדי שנה למדענים צרפתים וחוקרים זוטרים בתחומי המחקר השונים על תרומתם הבולטת לחיוניות ולמוניטין של הארגון: מדליית זהב - הוא פרס המחקר המדעי הגבוה ביותר בצרפת, מדליית כסף - ניתן לחוקרים על מקוריות, איכות וחשיבות המחקר ברמה הלאומית והבין־לאומית, מדליית ארד - ניתן כהוקרה על עבודתו הראשונית של חוקר מבטיח בתחומו, מדליית החדשנות - מכירה במחקר מצטיין בתחום הטכנולוגי, הטיפולי, הכלכלי או החברתי ומדליית הקריסטל - מתגמלת מהנדסים, טכנאים ואנשי מנהלה. בשנת 1966 עבר הארגון שינויים מבניים, שהביאו להקמתם של שני מכונים מיוחדים: המכון הלאומי לאסטרונומיה וגיאופיזיקה בשנת 1967 (שהפך למכון הלאומי למדעי היקום בשנת 1985) והמכון הלאומי לפיזיקה גרעינית וחלקיקים בשנת 1971.

ארגון

מעבדות המרכז הלאומי הן "אבני הבניין" של הארגון. הצוותים שלהם, המורכבים מחוקרים, מהנדסים וטכנאים, עומדים מאחורי ייצור והעברת הידע. מרבית המעבדות הן יחידות מחקר משותפות, המאגדות שותפים מהאקדמיה (אוניברסיטאות, בתי ספר וארגוני מחקר) וגורמים תעשייתיים. 30% ממעבדות האוניברסיטאות בצרפת הן יחידות מחקר משותפות עם המרכז הלאומי למחקר מדעי. יש כ־1,100 מעבדות הפזורות בצרפת כשרובם הן יחידות מחקר משותפות (UMR) ובנוסף יש מעל 36 יחידות משותפות בין־לאומיות (UMIׂ). נכון לשנת 2020, תקציב הארגון הוא 3.3 מיליארד אירו.

מכוני המרכז הלאומי למחקר מדעי הם המבנים הארגוניים המיישמים את המדיניות המדעית של המוסד, ומפקחים ומתאמים את פעילות המעבדות.
המרכז מחולק ל־10 מכוני מחקר לאומיים:^[4]

המכון למדעים ביולגיים (INSB) - תחומי המחקר: ביולוגיה מבנית, ביואינפורמטיקה, פרמקולוגיה, מדעי המוח, מדעים קוגניטיביים, אימונולוגיה, גנטיקה, ביולוגיה של התא, מיקרוביולוגיה, פיזיולוגיה, ביולוגית צמחים, ביולוגיה מערכתית, מגוון ביולוגי
המכון לכימיה (INC) - תחומי המחקר: כימיה של החיים ועבור החיים, כימיה ירוקה ופיתוח בר קיימא, פונקציונליזציה של חומר
המכון לאקולוגיה וסביבה (INEE) - תחומי המחקר: ביולוגיה, מגוון ביולוגי, השפעת השינוי העולמי, סביבה בריאה, משאבים, אקולוגיה כימית וכימיה סביבתית
המכון למדעי הרוח והחברה (INSHS) - תחומי המחקר: תרבויות וחברות בהיסטוריה, בני אדם, חברות וסביבה, התנהגות, הכרה ותקשורת, עולמות עכשוויים
המכון להנדסה ומדעי מערכות (INSIS) - תחומי המחקר: מדעים וטכנולוגיות הקשורות לאוטומציה, אותות ומערכות אלקטרוניות ופוטוניות, מדעים וטכנולוגיות המכסים מכניקה, אנרגיה ותהליכים
המכון הלאומי למדעי המתמטיקה ואינטראקציות ביניהם (INSMI) - תחומי המחקר: התחומים השונים של המתמטיקה, דימנת וסימולציה מתמטית, ממשק עם תחומים מדעיים אחרים, אינטראקציות עם חברות וחברה
המכון לפיזיקה (INP) - תחומי המחקר: חוקים יסודיים, אופטיקה ולייזרים, פיזיקה של חומר מעובה ומדעי ננוטכנולוגיה
המכון למדעי מידע וטכנולוגיות (INS2I) - תחומי המחקר: מדעי המחשב וטכנולוגיה דיגיטלית
המכון הלאומי לפיזיקה גרעינית וחלקיקים (IN2P3) - תחומי המחקר: פיזיקת חלקיקים, פלזמת קווארקים-גלואונים ופיזיקת האדרון, אסטרופיזיקה גרעינית ואסטרופיזיקה, אסטרופיזיקה חלקיקית, פיזיקת נייטרינו ואסטרופיזיקה, מחקר ופיתוח מאיצים, מחשוב סריגי ומדע הנתונים, יישומים גרעיניים לתחום הבריאות, האנרגיה והסביבה
המכון הלאומי למדעי כדור הארץ ואסטרונומיה (INSU) - תחומי המחקר: אוקיינוגרפיה, גאולוגיה, גאופיזיקה, קלימטולוגיה, הידרולוגיה, וולקנולוגיה, סייסמולוגיה, סביבה, מדעים פלנטריים, אסטרונומיה, אסטרופיזיקה

למטרות מנהליות, הארגון מחולק בצרפת ל־18 משרדים אזוריים המופקדים על ניהול ישיר ומקומי של מעבדות בתחומי משאבי אנוש, ניהול פיננסי, שותפויות והעברת טכנולוגיה, מערכות מידע, היגיינה וביטחון, מתקשרים עם שותפים ורשויות מקומיות. המשרדים מאורגנים בחמישה אזורים גאוגרפיים: 5 בפריז, 2 בגראנד אסט, 4 בצפון מערב, 4 בדרום מזרח ו־3 בדרום מערב.