מרשל וורן נירנברג
מרשל וורן נירנברג (באנגלית: Marshal Warren Nirenberg; 10 באפריל 1927 - 15 בינואר 2010). היה ביוכימאי אמריקאי, יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1968 על תיאור הקוד הגנטי ותפקודו בסינתזה של חלבון.
 | |
| לידה | 10 באפריל 1927 |
|---|---|
| פטירה | 15 בינואר 2010 (בגיל 82) |
| ענף מדעי | ביוכימיה |
| מקום מגורים | גרמניה, ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1968 |
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| תיאור הקוד הגנטי ותפקודו בסינתזה של חלבון. | |
תולדות חייו
נירנברג נולד בעיר ניו יורק, בנם של הרי ומינרבה נירנברג. אביו למד רפואה במשך מספר שנים, אך משהתחתן עזב את לימודיו והצטרף לעסק המשפחתי של ייצור חולצות. אמו הייתה בוגרת אוניברסיטה ושני הוריו עודדו אותו ללמוד. משפחתו לא הייתה דתית, אך נירנברג נהג ללכת לבית כנסת בימים הנוראים. מגיל 8 עד גיל 13 הוא סבל מקדחת שגרונית שהייתה אז תעלומה ללא מרפא ונירנברג רותק למיטתו למשך תקופות ארוכות. למען בריאותו עקרה משפחתו לאורלנדו, פלורידה, אזור בו מזג האוויר חם יותר. מגיל צעיר פיתח נירנברג עניין בביולוגיה והיה זוכה בציונים לשבח בטבע בקייטנות. כילד הוא היה מסתובב באופן יום יומי בביצה ליד ביתו ואוסף עכבישים עבור המוזיאון הלאומי של ההיסטוריה של הטבע. כתלמיד תיכון במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא פגש אורניתולוג שהגיע לאזור ללמד בקורס הישרדות של חיל האוויר האמריקאי, ויצא איתו למסעות זיהוי ציפורים.
בשנת 1948 סיים תואר ראשון במדעים בכימיה וזואולוגיה והצטרף לאביו בעסק לייצור ממתקים. במהרה הוא שב לאוניברסיטה ובשנת 1952 תואר שני בזואולוגיה באוניברסיטת פלורידה בגיינסוויל. במקביל ללימודיו הוא עבד כטכנאי במעבדת תזונה ותחום הביוכימיה שבה את לבו. הוא סיים דוקטורט בביוכימיה באוניברסיטת מישיגן, בשנת 1957.
הוא החל בעבודת פוסט-דוקטורט במכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בשנת 1957, כעמית מחקר של החברה האמריקנית לסרטן. בשנת 1960 הפך לחוקר ביוכימאי ב-NIH. בשנת 1959 החל במחקרו על ה-DNA. בשנת 1962, בזכות מחקריו פורצי הדרך התמנה נירנברג לעמוד בראש המדור לגנטיקה ביוכימית. הוא התחתן בשנת 1961 לפרולה זלצמן, כימאית מאוניברסיטת ברזיל, בריו דה ז'ניירו.
בשנת 1966 הוענקה לנירנברג המדליה הלאומית למדעים של ארצות הברית ובשנת 1968 העניק לו הנשיא לינדון ג'ונסון את מדליית הכבוד הלאומית. הוא נבחר לחברה הפילוסופית האמריקאית בשנת 2001.
מחקר
עד לשנת 1959 הדגימו ניסוייהם של אוסוולד אייברי, פרנסיס קריק, ג'יימס ד. ווטסון, ואחרים כי ה-DNA הוא המולקולה של המידע הגנטי. יחד עם זאת לא היה ברור תהליך השעתוק של ה-DNA, כיצד שלט ה-DNA על ייצור החלבונים בתא ומה היה תפקיד ה-RNA בתהליכים הללו. נירנברג חבר להיינריך מתאי ב-NIH כדי לענות על השאלות הללו. הם ייצרו RNA שהיה מורכב רק מאורציל, נוקלאוטיד הקיים רק ב-RNA. הם הוסיפו את ה-RNA המלאכותי הזה לתמצית נקייה מתאים של Escherichia coli אשר הכילה את DNA, RNA, ריבוזומים וחומרים תאיים אחרים הדרושים לסינתזה של חלבון. הם הוסיפו את האנזים Deoxyribonuclease, הידוע בשם DNase, המפרק את ה-DNA, כך שלא ייוצרו חלבונים נוספים חוץ מאשר ה-RNA המלאכותי שלהם. בשלב זה הם הוסיפו כל פעם חומצת אמינו אחרת המסומנת באופן רדיואקטיבי ואת כל שאר חומצות האמינו לא מסומנות, החלבון שנוצר היה אף הוא רדיואקטיבי. רצף חומצות האמינו שהתקבל הורכב מפנילאלנין בלבד וכך הם הבינו שהם מצאו את הקוד הגנטי ל-UUU (שלושה בסיסי אורציל בשורה) על RNA. היה זה הצעד הראשון לפענוח הקוד הגנטי וההדגמה הראשונה ל-mRNA.
ניסויים אלה של נירנברג זכו לתשומת לב רבה בעולם המדע. בתוך שנים ספורות קבוצת המחקר שבראשה עמד ביצעה ניסויים דומים שהדגימו את דרך הייצור של חומצות אמינו נוספות. פריצת הדרך הבאה הגיעה כאשר פיליפ לדר, חוקר פוסט-דוקטורט במעבדתו של נירנברג, פיתח שיטה לזיהוי הקוד הגנטי על פיסות של tRNA. ניסוייו של הר גובינד חורנה אישרו את התוצאות הללו והשלימו את תרגום הקוד הגנטי.
מחקריו המאוחרים של נירנברג התמקדו בתחום מדעי המוח והתפתחות עצבית.
קישורים חיצוניים
- Magdolna Hargittai, Candid science II: conversations with famous biomedical scientists, Imperial College Press, 2002, pages 131-141
- מרשל וורן נירנברג, באתר פרס נובל (באנגלית)
- מידע על נירנברג באתר הספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית כולל ביבליוגרפיה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מרשל וורן נירנברג23105646