הליודורוסיוונית: Ηλιόδωρος) היה המשנה למלך הסלאוקי סלאוקוס הרביעי, אשר נודע בשל ניסיונו להחרים כספים מאוצר בית המקדש בירושלים.

כתובת הליודורוס כפי שמוצגת במוזיאון ישראל

הליודורוס ושוד בית המקדש

הליודורוס הוא האדם המוזכר בספר מכבים ב', פרק ג', שם מסופר כי המלך סלאוקוס הרביעי שלחו לירושלים כדי שיחרים כספים מאוצר בית-המקדש. אולם כתוצאה מהתערבות אלקית, הופיע פרש מסתורי רכוב על סוסו, ושני מלאכים תפסו את הליודורוס, הפילוהו ארצה והכו אותו נמרצות. הליודורוס הוצא מן המקדש מחוסר הכרה; ורק בזכות תפילתו של הכוהן הגדול חוניו השלישי, ניצלו חייו.

הסיפור המופיע בספר מכבים ב' מעיד, ככל הנראה, על ויכוח בין פקידי המלך לנציגי היהודים, וכי הפשרה שאליה הגיעו נתפסה בעיני מחבר הספר כניצחון יהודי.

כתובת הליודורוס

  ערך מורחב – כתובת הליודורוס

הכתובת, משנת 178 לפנה"ס, היא הכרזה של המלך סלאוקוס הרביעי, אחיו של אנטיוכוס הרביעי, בנוגע למינוי "אחראי על המקדשים" במחוז החדש "קוילה-סוריה ופויניקיה". מחוז זה כלל בתוכו את ארץ ישראל, שנשלטה באותם ימים על ידי המלכים היוונים-סֶלֶווקים, יורשי אלכסנדר הגדול. בכתובת מודיע המלך על מינוי הליודורוס למשנה שלו ("הממונה על העניינים"). הליודורוס מסר בתורו את דבר ההחלטה לפקידים שתחתיו בהיררכיה השלטונית, דריומנס ודיופאנס. תפקיד האחראי על המקדשים במחוז החדש הוטל על אולימפיאודורוס.

כתובת חפציבה

  ערך מורחב – כתובת חפציבה

הליודורוס נזכר גם בכתובת חפציבה משנת 195 לפנה"ס. הכתובות כוללת מספר צווים מלכותיים שנשלחו כל אחד כאיגרת. שש איגרות כאלה נשלחו מטעם המלך אנטיוכוס השלישי אל הנציב המקומי, תלמי בן תֵרֵסיאס, ושתי איגרות הנזכרות בכתובת נשלחו מטעם הנציב תלמי אל המלך.

הצווים הנזכרים באיגרות, אשר קובצו בכתובת האבן, נוגעים למינהל המקומי ולמצב הכפרים והאיכרים בראשית התקופה הסלאוקית. היא עוסקת בכפרים שהיו בבעלות תלמי בן תרסאס הנציב (סטרטגוס) והכהן העליון של קוילה-סוריה ופניקיה, שארץ ישראל נכללה אז בתחומיה. הכתובת עוסקת גם בכפרים נוספים שחכר תלמי מן המלך. תלמי שולח תזכיר למלך, שבו הוא מבקש ממנו שידרוש מקלאון ומהליודורוס, האדמיניסטרטורים האחראים על הכפרים, לאסור כניסת זרים, והחרמת רכוש. המלך שולח הוראות לארבעה אנשים (כנראה מושלי מחוזות) ודורש לקבוע עונשים לעבריינים. המלך מצווה על הנציב תלמי לחקוק את המכתבים – שוודאי נכתבו במקור על יריעות פפירוס – באבן, ולהציב עותקים מהם בכפרים.

אזכורים נוספים להליודורוס

הליודורוס נזכר בחיבורו של אפיאנוס מאלכסנדריה כאחד מאנשי חצרו של סלאוקוס הרביעי שקשר קשר ורצח את סלאוקוס הרביעי.[1] הוא ניסה להפוך למלך אולם עד מהרה נתפס ונהרג על ידי אנטיוכוס הרביעי בסיוע של מלך פרגמון אאומנס השני (Eumenes II). הליודורוס מופיע גם בחיבור הביוגרפי "חיי פילונידס". החיבור נשתמר חלקית על פפירוס שהתגלה בעיר הרקולנאום שבאיטליה,[2] ובמספר כתובות ביוונית.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא הליודורוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אפאינוס, סיריאקי 45
  2. ^ Gera, D., Philonides the Epicurean at Court: Early Connections, ZPE 125, 1999, 77-83


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
הליודורוס21508648