גנייזנאו (סיירת, 1906): הבדלים בין גרסאות בדף

בספטמבר, קרוסיגק העביר את דגלו לגנייזנאו בזמן ששארנהורסט הייתה ברציף יבש לצורך תחזוקה תקופתית. ב-[[10 באוקטובר]] פרצה [[מהפכת שינהאי]] נגד [[שושלת צ'ינג]], שגרמה למתח רב בקרב האירופים במדינה, שזכרו את ההתקפות על זרים במהלך [[מרד הבוקסרים]] בשנים [[1900]]–[[1901]]. שאר שייטת מזרח אסיה הועמדה בכוננות כדי להגן על האינטרסים הגרמניים וכוחות נוספים נשלחו להגן על הקונסוליה הגרמנית. אבל ההתקפות שחששו נגד האירופים לא יצאו לפועל ולכן לא היה צורך בשייטת מזרח אסיה. בסוף נובמבר, שרנהורסט חזרה לשירות וקרוסיגק חזר אליה. גנייזנאו זכתה שוב ב-''Scheßpreis'' עבור שנת האימונים 1910–1911.

גנייזנאו נכנסה למעגן יבש בצ'ינגדאו לתיקונים שנתיים ברבעון הראשון של [[1912]]. ב-[[13 באפריל]], הספינות יצאו לשייט בן חודש למימי יפן, וחזרו לצ'ינגדאו ב-[[13 במאי]]. ביוני, קפיטן צור זי וילי ברונינגהאוס החליף את אוזלר כמפקדה של גנייזנאו. במהלך [[1 באוגוסט|1]]–[[4 באוגוסט]], גנייזנאו יצאה ל[[פוסאן]], [[קוריאה]], שם היא חילצה את אוניית הקיטור HAPAG שלזיה לחופשי לאחר שעלתה על שרטון וליוותה אותה ל[[נגסאקי]]. בסוף השנה עגנה גנייזנאו ב[[שאנגחאי]]. בתחילת דצמבר, קרוסיגק הוחלף על ידי [[קונטר-אדמירל]] [[מקסימיליאן פון שפה]], שלקח את שרנהורסט וגנייזנאו לסיור בדרום מערב האוקיינוס השקט, כולל עצירות באמוי, סינגפור ו[[ג'קרטה|בטאביה]]. השייט נמשך לתחילת [[1913]], ושתי הסיירות חזרו לצ'ינגדאו ב-[[2 במרץ]] 1913. גנייזנאו זכתה ב-''Scheßpreis'' עבור השנה 1912–1913.