חסידות סטרופקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן הגיוגרפי ביותר. הפרטים הרלוונטים נמצאים בערכי האדמו"רים. לא קצרמר.
סטרופקוב
 
(25 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב}}
{{חסידות
[[קובץ:אברהם שלום מסטרופקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם שלום מסטרופקוב]]
| תמונה = [[קובץ:אברהם שלום מסטרופקוב.jpg|מרכז|200px|]]
'''[[חסידות]] סטרופקוב''' היא [[חצר חסידית]] משושלת [[חסידות צאנז|צאנז]], שמקורה בעיירה סטרופקוב שב[[סלובקיה]].
| כיתוב = רבי אברהם שלום הלברשטאם, מייסד חסידות סטרופקוב
 
| מקום ייסוד = [[סטרופקוב]] {{דגל|סלובקיה||+}}
== שושלת החסידות ==
| מייסד = [[רבי אברהם שלום הלברשטאם]]
 
| אדמו"ר = [[הרב אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם]]
האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי '''[[אברהם שלום הלברשטאם]]''', בנו השלישי של רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]], בנו בכורו של רבי [[חיים הלברשטאם|חיים מצאנז]]. נולד בשנת [[תרט"ז]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] בסטרופקוב בחיי אביו. בשנת [[תרע"ט]] עבר ל[[אונגוואר]] ולאחר מכן חזר לסטרופקוב. בסוף ימיו התגורר בעיר ([[קושיצה|קאשוי]]). נפטר בקאשוי ב[[חג השבועות]] [[ת"ש]] ושם נטמן. חיבר את הספר "דברי שלום"{{הערה|הספר נדפס ע"י נכדו האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם, והוהדר מחדש בשנת תשע"ה ע"י מכון דברי יחזקאל שרגא.}}.
| תאריך ייסוד = [[תרנ"ח]]
 
| מרכזי פעילות = [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]]
בנו רבי '''[[מנחם מנדל הלברשטאם]]''' מילא את מקומו באדמו"רות. בשנות [[השואה]] שהה [[בונקר]] ב[[פרשבורג]] ולאחר מכן נמלט ל[[שווייץ]]. כל ילדיו נספו בשואה. בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]], בה התגורר עד פטירתו ב[[ו' באייר]] [[תשי"ד]]. ארונו הועלה לישראל. דברי תורתו נדפסו בספר "דברי מנחם". במקביל לכהונתו - כיהן בקאשוי אחיו רבי יום טוב יוזפא, שכבר בילדותו קיבל [[קוויטל|קוויטלאך]]. נרצח בשנת [[תש"ב]].
}}
 
'''חסידות סטרופקוב''' היא [[חצר חסידית]] מ[[שושלת]] [[חסידות צאנז|צאנז]], שמקורה ב[[סטרופקוב]] שב[[סלובקיה]].
רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, חוץ מנכדה אחת בת בתו ששהתה אתו לאורך כל המלחמה. לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר אחיינו{{הערה|בן גיסו רבי [[ישכר דוב ליפשיץ]] מ[[אונגוואר]] מגזע [[חסידות וישניצא|וישניצא]].}} רבי '''[[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]]''', שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית מדרשו ב[[מאה שערים]] שב[[ירושלים]]. בשנת תשל"ז ייסד בית מדרש נוסף ב[[בני ברק]] ברחוב נחום. נפטר ב[[ו' בכסלו]] [[תשנ"ה]]. חיבר את הספר "דברי יחזקאל שרגא".
==שושלת החסידות==
 
[[קובץ:אברהם_שלום_ישכר_דוב_ליפשיץ_הלברשטרם.jpg||ימין|ממוזער|200px|האדמו"ר הנוכחי מסטרופקוב ב[[סידור קידושין]]]]
לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בנו יחידו רבי '''[[אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם]]''' המתגורר בירושלים. חתנו של רבי [[מנחם מנדל שנייבאלג]] מ[[מנצ'סטר]].
===הדור הראשון===
 
האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה [[רבי אברהם שלום הלברשטאם]], בנו ;השלישי של [[רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם]] מ[[חסידות שינאווא|שינובה]], בנו בכורו של [[רבי חיים הלברשטאם|רבי חיים מצאנז]]. נולד בשנת [[תרט"ז]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] בחיי אביו. בשנת [[ה'תרנ"ח|תרנ"ח]] (1898) עבר לסטרופקוב החל להנהיג את קהילתו, בשנת [[תרע"ט]] עבר ל[[אונגוואר]] ולאחר מכן חזר לסטרופקוב. בסוף ימיו התגורר בעיר קאשוי ([[קושיצה]]). דברי תורתו של רבי אברהם שלום, נאספו בספר "דברי שלום"{{הערה|הספר נדפס על ידי נכדו האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם, והוהדר מחדש בשנת תשע"ה על ידי מכון דברי יחזקאל שרגא.}}.
בשנות הנהגתו התפתחה החסידות ונפתחו עוד בתי מדרש, חבורות לאברכים ובחורים, קופת הצדקה "צדקת מנחם", ומכון להוצאת ספרים "דברי יחזקאל שרגא".
===הדור השני ===
 
לאחר פטירתו של [[רבי אברהם שלום הלברשטאם|רבי אברהם שלום]] ב[[ו' בסיוון]] [[ת"ש]], התמנה לאדמו"ר בנו [[רבי מנחם מנדל הלברשטאם]], מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם בשנות [[השואה]] שהה ב[[בונקר]] ב[[פרשבורג]] ולאחר מכן נמלט ל[[שווייץ]]. כל ילדיו נספו בשואה. בשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]], בה התגורר עד פטירתו ב[[ו' באייר]] [[תשי"ד]]. ארונו הועלה לישראל. בן נוסף שכיהן באדמו"רות בקאשוי בעודו בחור היה רבי יוסף יום טוב, שכבר בילדותו קיבל [[קוויטל]]אך. נרצח בשנת [[תש"ב]].
החסידים בארץ מתגוררים בעיקר בירושלים. קהילות נוספות נמצאות בגבעת זאב, בית שמש, נתניה וצפת. וכמו כן בלונדון, מנצ'סטר, בארא פארק, מאנסי, לוס אנג'לס ואוסטרליה.
===הדור השלישי===
 
רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, חוץ מנכדה אחת בת בתו ששהתה איתו לאורך כל המלחמה. לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר אחיינו (בן גיסו [[רבי ישכר דוב ליפשיץ]] מ[[אונגוואר]] מגזע [[חסידות וישניצא|וישניצא]]) [[רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]], מחבר ספר "דברי יחזקאל שרגא", שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית מדרשו ב[[מאה שערים]] וב[[שערי ירושלים (שכונה)|שערי ירושלים]] שב[[ירושלים]] וב[[בני ברק]]. הוסיף לשם משפחתו את השם 'הלברשטאם' לזכר דודו, נפטר ב[[ו' בכסלו]] [[תשנ"ה]].
===הדור הרביעי===
[[קובץ:Israel - Jerusalem - 08 (4260752279).jpg|ממוזער|260px|צובאים על חלונות בית המדרש של חסידות סטרופקוב ב[[רחוב מאה שערים]], סתיו 2009]]
לאחר פטירתו התמנה לאדמו"ר בנו יחידו [[הרב אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם]] המתגורר בירושלים. חתנו של [[רבי מנחם מנדל שנייבלג]] מ[[מנצ'סטר]].
בשנות הנהגתו התפתחה החסידות ונפתחו עוד בתי מדרש, ב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|וויליאמסבורג]], ושני בתי מדרש ב[[ירושלים]]. חבורות לאברכים ובחורים, קופת הצדקה "צדקת מנחם", ומכון להוצאת ספרים "דברי יחזקאל שרגא".
החסידים בארץ מתגוררים בעיקר בירושלים ובבני ברק.
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{חסידויות}}
{{חסידויות}}
{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:חצרות חסידיות|סטרופקוב]]
[[קטגוריה:חצרות חסידיות|סטרופקוב]]
[[קטגוריה:חסידות צאנז]]
[[קטגוריה:חסידות צאנז]]
[[קטגוריה:יהדות סלובקיה]]
[[קטגוריה:יהדות סלובקיה]]
[[קטגוריה:ביקורת עמיתים לאחר המבצע]]
{{וח}}
{{קרד}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=חסידות סטרופקוב|גרסה=35549963|פריט=Q6666817}}
{{נבמ}}