נישואים בהלכה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ החלפת טקסט – " מאוד " ב־" מאד " |
מ הסבת תבנית:רמב"ם |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נישואים''' נחשבים ב[[הלכה]] לדרך היחידה בה ניתן לקיים את מצוות [[פרו ורבו]], ולכן מקובל לראות בהם חובה על כל אדם יהודי. ביהדות נקבעו הסדרים לגבי טקס הנישואים הידוע כ[[חופה וקידושין]], על הסדרי הממון בין בני הזוג, ועל דרכי סיום הנישואים ב[[גירושים]] שבהלכה מחייבים שימוש ב[[גט]]. | |||
'''נישואים''' נחשבים ב[[הלכה]] לדרך היחידה בה ניתן לקיים את מצוות [[פרו ורבו]], ולכן מקובל לראות בהם חובה על כל אדם יהודי. ביהדות נקבעו הסדרים לגבי טקס הנישואים הידוע כ[[חופה וקידושין]], על הסדרי הממון בין בני הזוג ועל דרכי סיום הנישואים ב[[גירושים]] שבהלכה מחייבים שימוש ב[[גט]]. | |||
==זהות הנישאים== | ==זהות הנישאים== | ||
{{הפניה לערך מורחב|פסול חיתון}} | {{הפניה לערך מורחב|פסול חיתון}} | ||
ביהדות קיימים רק נישואים של [[אישה]] ל[[גבר]]. סיכום של הקבוצות השונות המוכרות בהלכה לנישואים, הנקראות [[עשרת היוחסין]], מופיע ב[[מסכת קידושין]]. | |||
===גויים=== | ===גויים=== | ||
נישואי [[גוי]]ים תקפים הלכתית, אולם הם אינם חלים באמצעות [[חופה וקידושין]] ופוקעים באמצעות [[גט]], אלא חלים באמצעות קיום [[יחסי | נישואי [[גוי]]ים תקפים הלכתית, אולם הם אינם חלים באמצעות [[חופה וקידושין]] ופוקעים באמצעות [[גט]], אלא חלים באמצעות קיום [[יחסי אישות]] במסגרת חיי אישות, ופוקעים כשאחד הצדדים נפרד מהאחר במטרה לסיימם.{{הערה|{{רמב"ם|מלכים|ט|ספר=קדושה}} הלכות ט ו- יב.}} נישואים בין יהודים לגויים מכונים "[[נישואי תערובת ביהדות|נישואי תערובת]]". הטמיעה והתערבות בגויים בדרך של חיתון נקראת גם [[התבוללות]], על פי לשון הפסוק ב[[ספר הושע]]{{הערה|{{תנך|הושע|ז|ח}}}}. הלכתית אין לנישואין אלו תוקף כי ההלכה מבדילה [[יהודים]] מגויים, לרבות בגדרי הנישואים.{{הערה|עם זאת, האיסור בדרך נישואין חמור יותר מאשר באופן של זנות. ראו {{רמב"ם|איסורי ביאה|יב|ב|ספר=קדושה}}.}} | ||
===קרובים=== | ===קרובים=== | ||
{{הפניה לערך מורחב|איסור עריות}} | {{הפניה לערך מורחב|איסור עריות}} | ||
ה[[תורה]] אוסרת [[נישואי קרובים]] שקיום יחסי | ה[[תורה]] אוסרת [[נישואי קרובים]] שקיום יחסי אישות ביניהם נחשב [[גילוי עריות]].{{הערה|להרחבה בטעם איסור זה, ראו {{דעת|רן כלילי|kitveyet/maaliyot/tahlit-2.htm|תכלית הנישואין}}.}} ההלכה אינה מכירה בנישואים אלו אף אם התבצעו, אולם מעשה הקידושין עצמו תקף לעניין חלות האיסור. חז"ל הוסיפו איסורי נישואים של קרובים רחוקים יותר הקרואים "[[שניות לעריות]]". נישואים כאלו חלים מהתורה, אולם מ[[דרבנן|דברי חכמים]] הם כמי שאינם ולכן ההלכה אינה מכירה במחויבויות הכספיות הנלוות להם, לרבות במקרה של גירושים. נישואי קרובים האסורים ביהדות נדירים מאד בעולם בכלל ובעולם היהודי בפרט, וכמעט אינם עולים לדיון ציבורי בישראל ובקהילות יהודיות בעולם. | ||
====קרובים מותרים==== | ====קרובים מותרים==== | ||
אף על פי ש[[נישואי קרובים]] נאסרו כ[[גילוי עריות]], נישואים עם הקרובים שלא נאסרו דווקא נחשבו למעלה, כפי שפסק הרמב"ם: {{ציטוטון|ומצות חכמים, שיישא אדם בת אחותו; והוא הדין לבת אחיו: שנאמר "ומבשרך לא תתעלם" (ישעיהו נח,ז).|{{רמב"ם | אף על פי ש[[נישואי קרובים]] נאסרו כ[[גילוי עריות]], נישואים עם הקרובים שלא נאסרו דווקא נחשבו למעלה, כפי שפסק הרמב"ם: {{ציטוטון|ומצות חכמים, שיישא אדם בת אחותו; והוא הדין לבת אחיו: שנאמר "ומבשרך לא תתעלם" (ישעיהו נח,ז).|{{רמב"ם|איסורי ביאה|ב|יד|ספר=קדושה}}}} גם כיום מקובלים נישואי קרובים, בעיקר במשפחות האדמור"ים החסידיים. | ||
כבר ב[[תנ"ך]] אנו מוצאים את [[אברהם]] נושא את [[שרה]] אחותו מאביו, [[יצחק]] נושא את [[רבקה]] בת בן-דודו [[בתואל הארמי]], ואת [[יעקב]] נושא את בנות [[לבן הארמי|לבן]] דודו. גם [[רבן גמליאל]] השיא את בתו לאחיו,{{הערה|{{בבלי|יבמות|ד|א}}.}} ובתלמוד תועדו מקרים רבים של נישואים כאלו.{{הערה|כך למשל תיקנו חז"ל שב[[גט]] ייכתב הזמן המדויק בו נכתב הגט "משום בת אחותו", שכן חשו חז"ל, שגם במקרה בו תזנה האשה על בעלה ותבגוד בו, הוא עדיין יאהב אותה וירחם עליה הודות לקשר הדם שביניהם, ולכן הוא יכתוב לה גט ללא זמן, כדי שתוכל לטעון שהוא ניתן עוד לפני הזנות, ואינה חייבת [[ארבע מיתות בית דין|מיתה]], שכן הייתה פנויה בשעת הזנות. ({{בבלי|יבמות|לא|ב}}) בתלמוד אף אוזכרו דיונים בין הבעל לאשתו, האם להשיא את האשה לקרוביו של הבעל או לקרוביה של האשה. כך למשל מסופר ב{{בבלי|קידושין|מה|ב}} מעשה שהיה, כאשר בעל ואשתו התווכחו למי ל[[קידושין|קדש]] את בתם, אם לקרובו של הבעל או לקרובו של האישה. לבסוף הסכים הבעל בעל כורחו לדעת אשתו, והם אף ערכו סעודה לרגל ה[[קידושין]], אלא שבינתיים בא קרובו של הבעל וקידש את הבת במקום מסתור. על כך פסק [[רבא]] כי {{ציטוטון|שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב}}' ויש להניח כי מכיוון שהבעל הסכים לכך שקרובה של האשה יקדש את הבת אין בדעתו לחזור בו, ואם כן הקידושין שהתבצעו במקום המסתור אינם תקפים, שכן הם לא היו בהסכמתו של האב (והבת הייתה [[נערה (הלכה)|נערה]] שאינה כשירה להתקדש על דעת עצמה). אף מסופר ב{{בבלי|ברכות|נו|ב}} כי כאשר [[אביי]] אמר ל[[בר הדיא]], פותר החלומות, כי הקרו לו בחלומו את הפסוק: {{ציטוטון|בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר|{{תנ"ך|דברים|כח|לב}}}} הוא פתר לו את החלום בכך שיהיו לו הרבה בנים ובנות, אביי ירצה להשיא אותם לקרוביו ואילו אשתו תרצה להשיא אותם לקרובותיה, ואשתו תנצח ותשיא אותם לקרוביה הנחשבים במובן מסוים כ"עם אחר", משפחה זרה מאשר משפחתו של אביי.}} אמנם ה[[קראים]] ראו בנישואים לאחיינית עבירה של גילוי עריות. | |||
===כהן=== | ===כהן=== | ||
היהודים מתחלקים על פי ייחוסם ל[[כהן|כהנים]], [[לוי (יהדות)|לוי]]ים וישראלים. הזכרים הכהנים אסורים לישא אחת מהנשים האסורות להם במסגרת [[איסורי נישואים לכהן]]. | היהודים מתחלקים על פי ייחוסם ל[[כהן|כהנים]], [[לוי (יהדות)|לוי]]ים וישראלים. הזכרים הכהנים אסורים לישא אחת מהנשים האסורות להם במסגרת [[איסורי נישואים לכהן]]. | ||
| שורה 25: | שורה 23: | ||
===סריס=== | ===סריס=== | ||
ההלכה אוסרת על נישואי יהודיה מלידה למי שסורס באופן מכני, ככתוב: {{ציטוטון|לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה'|{{תנ"ך|דברים|כג|ב}}}}. [[פצוע דכא]] הוא מי שנחתכו [[אשכים|אשכיו]] או שבילי הזרע, ו[[כרות שפכה]] הוא מי שנחתכה לו ה[[שופכה]] למעלה | ההלכה אוסרת על נישואי יהודיה מלידה למי שסורס באופן מכני, ככתוב: {{ציטוטון|לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה'|{{תנ"ך|דברים|כג|ב}}}}. [[פצוע דכא]] הוא מי שנחתכו [[אשכים|אשכיו]] או שבילי הזרע, ו[[כרות שפכה]] הוא מי שנחתכה לו ה[[שופכה]] למעלה מהעטרה.{{הערה|1=מסכת קידושין פרק ח' משנה ב'.}} | ||
==גיל הנישואים== | ==גיל הנישואים== | ||
| שורה 39: | שורה 37: | ||
==הליכי יצירת הנישואים== | ==הליכי יצירת הנישואים== | ||
המונח "שידוכין" השתרש ב[[תקופת המשנה]] כתיאור לשלב הראשון בתהליך הנישואים באותה תקופה, שהיה | המונח "שידוכין" השתרש ב[[תקופת המשנה]] כתיאור לשלב הראשון בתהליך הנישואים באותה תקופה, שהיה סיכום והתקשרות בין הגבר והאישה לקיים ביניהם את השלבים הבאים, שהם ה[[קידושין]] וה[[נישואים]]. מונח זה מקביל למונח "אירוסים" של ימינו, אם כי בימינו לשלב האירוסים אין תמיד תוקף חוקי. המילה "אירוסין" מקורה במונח המקראי למה שנקרא החל מתקופת המשנה "קידושין". מוסד השידוכים של ימינו, הכולל עריכת היכרות והתאמה בין בני הזוג, הוסיף שלב נוסף בדרך לנישואים, המקביל לשלב שידול וריצוי האשה או הוריה, המכונה בתקופת המקרא "לדבר באשה"{{הערה|למשל {{תנך|שמואל א|כה|לט|קצר=כן}} {{תנך|שיר השירים|ח|ח|קצר=כן}}}}. וכך תפס לו כל אחד מהמונחים השונים בעבר משמעות אחרת בתהליך הנישואים המקובל כיום. | ||
{| class="wikitable" | {| class="wikitable" | ||
| שורה 70: | שורה 68: | ||
==פוליגמיה== | ==פוליגמיה== | ||
{{הפניה לערך מורחב|חרם דרבנו גרשום}} | |||
ביהדות, הנישואים בעיקרם הם יחס אסימטרי המייחד אישה לגבר ובכך מונע קיום [[פוליאנדריה|יחס דומה בינה ובין כל גבר נוסף]],{{הערה|אמנם ראו בערך [[שיור בקידושין וגירושין]] שלפי דעות מסוימות בהלכה ישנה אפשרות תאורטית לסייג מעשה קידושין או מעשה גירושין כך שלא יחול ביחס לגברים מסוים.}} אך לא [[פוליגיניה|בין הגבר לאישה אחרת]]. על מלך ישראל מוטל איסור מיוחד: {{ציטוטון|לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו|{{תנ"ך|דברים|יז|יז}}}}. מדברי [[נתן הנביא]] המובאים בספר שמואל, למדו [[חז"ל]] שהאיסור הוא לישא יותר משמונה-עשר נשים. ב[[תקופת הראשונים]] התקבל ברוב תפוצות ישראל [[חרם דרבנו גרשום]] האוסר על נישואי גבר ליותר מאישה אחת, למעט מקרים מיוחדים כגון מצוות [[יבום]]. | ביהדות, הנישואים בעיקרם הם יחס אסימטרי המייחד אישה לגבר ובכך מונע קיום [[פוליאנדריה|יחס דומה בינה ובין כל גבר נוסף]],{{הערה|אמנם ראו בערך [[שיור בקידושין וגירושין]] שלפי דעות מסוימות בהלכה ישנה אפשרות תאורטית לסייג מעשה קידושין או מעשה גירושין כך שלא יחול ביחס לגברים מסוים.}} אך לא [[פוליגיניה|בין הגבר לאישה אחרת]]. על מלך ישראל מוטל איסור מיוחד: {{ציטוטון|לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו|{{תנ"ך|דברים|יז|יז}}}}. מדברי [[נתן הנביא]] המובאים בספר שמואל, למדו [[חז"ל]] שהאיסור הוא לישא יותר משמונה-עשר נשים. ב[[תקופת הראשונים]] התקבל ברוב תפוצות ישראל [[חרם דרבנו גרשום]] האוסר על נישואי גבר ליותר מאישה אחת, למעט מקרים מיוחדים כגון מצוות [[יבום]]. | ||
| שורה 81: | שורה 80: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
{{ויקישיתוף בשורה}} | {{ויקישיתוף בשורה|Category:Jewish weddings}} | ||
* {{הארץ|שני ליטמן|האם ייתכנו נישואים דתיים מבלי שהאשה תהפוך לקניין?|1.2074586|17 ביולי 2013}} | * {{הארץ|שני ליטמן|האם ייתכנו נישואים דתיים מבלי שהאשה תהפוך לקניין?|1.2074586|17 ביולי 2013}} | ||
* {{יוטיוב|i7RX2DeqxJI|שם=התפתחות מוסד השידוכין - פרופ' יוסף ריבלין}} | * {{יוטיוב|i7RX2DeqxJI|שם=התפתחות מוסד השידוכין - פרופ' יוסף ריבלין}} | ||