הצגת המקור של הדף "שלמה להט (לנדאו)"

{{פירוש נוסף|נוכחי=סגן מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל-על|אחר=ראש עיריית תל אביב-יפו ואלוף בצה"ל|ראו=[[שלמה להט]]}}
{{חייל
|סיווג=חייל
|שם=שלמה להט
|תמונה=[[קובץ:Shlomo lahat landau.JPG|מרכז|250px|שלמה להט (לנדאו), 1955]]
|כיתוב=
|תאריך לידה עברי=
|מקום לידה=[[אוסטריה]]
|תאריך עלייה=
|תאריך פטירה עברי=
|מקום פטירה=[[ישראל]]
|כינוי=
|השתייכות={{דגל|הצבא הבריטי||+}}{{ש}}{{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
|התחלת פעילות=[[1942]]–[[1946]] (הצבא הבריטי) {{ש}} [[1948]]
|סיום פעילות=[[1958]] (צה"ל)
|דרגה={{דרגה|אלוף משנה (אוויר)}} [[אלוף משנה]]
|תפקידים בשירות=*מפקד [[טייסת 103]]
*מפקד בסיס [[חצור (בסיס)|חצור]]
*ראש מחלקת המבצעים בחיל האוויר 
*ראש [[להק האוויר|מחלקת אוויר]]
|פעולות ומבצעים=[[מלחמת העולם השנייה]]{{ש}}{{דרגה|מלחמת העצמאות||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת סיני||+}}
|עיטורים=
|תפקידים אזרחיים=מנכ"ל [[אל על]]{{ש}}סנכ"ל [[דיסקונט השקעות]]
|הנצחה=
|תאריך לידה=[[1924]]
|תאריך פטירה=[[1999]]}}

'''שלמה להט''' ([[1924]]–[[1999]]) היה [[אלוף משנה]] ב[[צה"ל]], סגן מפקד [[חיל האוויר]] ומנכ"ל חברת [[אל על]].

==ביוגרפיה==
להט, בנם של גרטה ומשה לנדאו, נולד ב[[וינה|ווינה]] שב[[אוסטריה]] ועלה לארץ ישראל ב-[[1933]]. הוריו היו חברי הגרעין "בתלם" וממייסדי [[קיבוץ]] [[עין גב]] ב-[[1937]]. 

התנדב לארגון [[ההגנה]] וב-[[1942]] התגייס לצבא הבריטי, ביקש להגיע ל[[חיל האוויר המלכותי]] ולשרת כטייס אך נענה כי אין מגייסים תושבי ישראל לחיל זה ושובץ ליחידת תובלה עמה לחם בקרבות אל-עלמיין, וב[[פלישת בעלות הברית לאיטליה]]. במקביל היה פעיל [[ההעפלה]] וסייע בהברחת נשק ויהודים לישראל. השתחרר מהשירות ב-[[1946]] ובהמשך ניסה להתקבל לשירות האוויר של ההגנה אולם נדחה. לנדאו נסע ל[[ניו יורק]], [[ארצות הברית]] ללימודי [[הנדסת חשמל]] כשבכוונתו ללמוד גם טיסה במקביל. עם הגיעו לניו יורק נרשם לבית ספר פרטי לטייס ועד תחילת שנת הלימודים האקדמיים החל ללמוד את הפרקים העיוניים של לימודי הטיס. במקביל עבד במשלחת ארגון ההגנה בארצות הברית. בראשית [[1948]] הצליח לנדאו להשתלב בקורס טיס ב[[בייקרספילד]], [[קליפורניה]] שארגן [[טדי קולק]]{{הערה|[http://www.iaf.org.il/3196-7487-HE/IAF.aspx קורס הטיס בביקרספילד באתר חיל האוויר]}} ועזב את לימודי ההנדסה{{הערה|שם=ביטאון19|יצחק זמיר, "מפקדים בחיל - סא"ל שלמה לנדאו" '''ביטאון חיל האוויר''', 1952, גיליון 19, עמ' 130-135}}.

ביולי 1948 שב לנדאו לישראל היישר לעיצומה של [[מלחמת העצמאות]]. הוא שובץ כטייס ב[[טייסת א']] ("טייסת תל אביב"), פיקד על טייסת הנגב באוקטובר-נובמבר 1948{{הערה|עודד מרום, '''טייסת הנגב במלחמת העצמאות''', עמותת חיל האוויר, 2003}} והשתתף בהפצצת [[כיס פלוג'ה]], בינואר [[1949]] מונה למפקד הראשון של [[טייסת 100]] במתכונתה החדשה בבסיס עקרון ושירת בתפקיד זה במשך 3 חודשים. באפריל 1949 עבר ל[[טייסת 103]] - טייסת ה[[DC-3 דקוטה|דקוטות]], שירת בטייסת מטוסי [[B-17]], בהמשך מונה לסגן מפקד טייסת 103 ובפברואר [[1950]] למפקדה. 

בסוף שנת 1950 נערך בצה"ל תרגיל "צמד" בו הפגין חיל האוויר ביצועים נמוכים וספג ביקורת קשה על תפקודו{{הערה|[http://www.iaf.org.il/3231-3576-HE/IAF.aspx תרגיל "צמד" באתר חיל האוויר]}}. אחת ממסקנות התרגיל הייתה כי יש לשפר את הכשרת המפקדים וב-[[1951]] נבחרו שני המפקדים הראשונים ללימודים בחו"ל, [[עזר ויצמן]] אשר נשלח [[הממלכה המאוחדת|לאנגליה]] ושלמה להט לנדאו{{הערה|דני שלום, '''כרעם ביום בהיר''', באוויר - פרסומי תעופה, 2002, עמ' 19}}, שהיה לקצין הראשון מצה"ל שנשלח ללימודים בבית הספר לפיקוד ומטה בארצות הברית, אותו סיים בהצטיינות{{הערה|שם=ביטאון19}}. בשובו מונה למפקד בסיס [[תל נוף]] ואחר כך למפקד בסיס [[חצור (בסיס)|חצור]]. 

ב-[[1953]] עבר למטה החיל ועמד בראש מחלקת המבצעים. בתפקיד זה יצא ללא אישור ב-[[3 בספטמבר]] 1953{{הערה|[[אליעזר כהן]], צבי לביא, '''השמים אינם הגבול''', ספריית מעריב, 1990, עמ' 126}}, ל[[צילום אווירי|טיסת צילום]] ב[[מצרים]] במטוס [[מוסקיטו]]. יחד עם בן זוגו, הנווט נתן אלדר, צילמו השניים את שדות התעופה ב[[קהיר]] וב[[אלכסנדריה]] וגילו תכונה רבה של מטוסי קרב והפצצה. בשובם דרש מפקד חיל האוויר [[דן טולקובסקי]] להעמידם למשפט צבאי, אך התערבותו של [[דוד בן-גוריון]], שהתרשם מהמבצע הנועז ומתוצאותיו הביאה לביטול הדרישה. השפעת הצילומים הייתה הגדלת תקציב החיל ושיפור היערכותו.{{הערה|[[אביגדור שחן]], '''חישול הכנפים''', הוצאת משרד הביטחון, 1991, עמ' 219}}. בתפקיד רמ"ח מבצעים ריכז להט, בין השאר, את ההכנות ל[[מבצע שנונית]]. 

תפקידו הבא היה ראש [[להק האוויר|מחלקת אוויר]] וסגן מפקד החיל, היה ממתכנני [[מבצע קדש]] ופיקד על [[מבצע שחרית]], ההטסה החפוזה לארץ של עשרות מטוסי המיסטר מ[[צרפת]] ערב המלחמה{{הערה|[http://www.iaf.org.il/3307-6712-HE/IAF.aspx מבצע שחרית באתר חיל האוויר]}}

ב-[[1958]] יצא ללימודי מנהל תעשייתי ב[[אוניברסיטת קולומביה]] ב[[ניו יורק]]. עם שובו ב-[[1960]], מונה למשנה למנכ"ל ויו"ר [[אל על]], [[אפרים בן ארצי]] ולראש אגף המבצעים של החברה. ערב כניסתו של להט לתפקיד השתתף בהכנות לחלקה של אל על במבצע [[לכידת אדולף אייכמן]] בפועל שימש להט כמנהל החברה{{הערה|לובה וולק, [http://moreshet.elal.co.il/posts/company_dev/presidents/Pages/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%98.aspx מורשת אל-על - המנכ"לים לדורותיהם - שלמה להט], אתר מורשת אל-על }} וב-[[1966]] מונה רשמית למנכ"ל. ביולי [[1967]] התפטר להט מאל-על יחד עם היו"ר, בן-ארצי.

להט חבר ל[[דן טולקובסקי]] שמונה למנכ"ל [[דיסקונט השקעות]] וכיהן כסגנו ואחד מבעלי המניות הבולטים בחברה ובחברות שהשקיעה בהן. כמו כן היה חבר מועצת המנהלים של [[ישקר]]. הוא היה מאבות תעשיית ה[[היי-טק]] בישראל. בין השאר התיידד עם [[אפי ארזי]] בעת שזה ביקר בישראל, מה שהביא להשקעה של דסק"ש בהקמת [[סאיטקס]].{{הערה|דלית מילשטיין, בדרכו שלו, אפי ארזי: ביוגרפיה, 2005, עמ' 63}}

==קישורים חיצוניים==
* {{מעריב|[[אורי דן]]|אוויראי הוזעק לחיזוק "אל על"|1960/09/05|00304}}
* יצחק זמיר, [http://www.fisherlibrary.co.il/BITEONIM/19.pdf "מפקדים בחיל - סא"ל שלמה לנדאו"] '''ביטאון חיל האוויר''', 1952, גיליון 19, עמ' 130-135. בספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר, [[מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{ראשי להק האוויר}}
{{מיון רגיל:להט, שלמה}}
[[קטגוריה:טייסי חיל האוויר הישראלי]]
[[קטגוריה:מפקדי בסיס חצור]]
[[קטגוריה:מפקדי בסיס תל נוף]]
[[קטגוריה:ראשי להק האוויר]]
[[קטגוריה:מנהלים ישראלים]]
[[קטגוריה:לוחמי ההגנה]]
[[קטגוריה:מתנדבי היישוב לצבא הבריטי]]
[[קטגוריה:מנכ"לי אל על]]
[[קטגוריה:ראשי מחלקת מבצעים בחיל האוויר]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1999]]
{{קרד}}