הצגת המקור של הדף "רבי יחיאל מיכל פיינשטיין"

{{אישיות רבנית
| תמונה = קובץ:רבי מיכל פיינשטיין.jpg
| תאריך לידה = [[16 ביוני]] [[1907]]
| מקום לידה = [[אוזדה]], [[ליטא]]
| תאריך פטירה = [[17 במאי]] [[2003]]
| תאריך לידה עברי = [[ד' בתמוז]] [[תרס"ז]]
| תאריך פטירה עברי = [[ט"ז באייר]] [[ה'תשס"ג]]
| רבותיו = [[רבי איסר זלמן מלצר]], [[רבי אליעזר יהודה פינקל]]
| צאצאים = [[הרב חיים פיינשטיין]], [[הרב דוד פיינשטיין (בני ברק)|הרב דוד פיינשטיין]]
| חותנים = [[רבי יצחק זאב סולובייצ'יק]]
| חתנים = [[הרב צבי קפלן]]
}}
[[קובץ:הגאון רבי מיכל פיינשטיין.jpg|ממוזער|250px|רבי יחיאל מיכל פיינשטיין]]
הרב '''יחיאל מיכל פיינשטיין''' ([[ד' בתמוז]] [[תרס"ז]], [[16 ביוני]] [[1907]] – [[ט"ז באייר]] [[תשס"ג]], [[17 במאי]] [[2003]]) היה ראש ישיבת בית יהודה ב[[תל אביב]] ולאחר מכן ב[[בני ברק]].

==ביוגרפיה==
===ילדות ונערות===
נולד בעיירה [[אוזדה]], על יד [[מינסק]], שהייתה אז חלק מן האימפריה הרוסית. אביו, הרב אברהם יצחק פיינשטיין, נפטר בהיותו בן שבע. לאחר שהתייתם לקח אותו תחת חסותו דודו, [[הרב משה פיינשטיין]], ששימש באותה עת כרבה של הקהילה ה[[חסידות|חסידית]] באוזדה. לאחר זמן מה עבר לגור עם סבו [[רבי דוד פיינשטיין (סטראבין)|הרב דוד פיינשטיין]] ב[[סטרבין]], שבה כיהן כרב המקומי. הוא למד בתקופה זו עם סבו, ועם דודו הרב מרדכי פיינשטיין, לימים רבה של [[שקלוב]]. בשל תקופה זו דבק בו מאוחר יותר הכינוי "מיכל סטרבינר".

לאחר [[בר מצווה|בר המצווה]] שלו עברה אמו לגור בבית הוריה ב[[סלוצק]] והוא החל ללמוד ב[[ישיבת סלוצק]] אצל הרב [[איסר זלמן מלצר]]. הרב מלצר חיבב אותו לאחר שענה על שאלה שהציב לו כמבחן, באותה תשובה שענה תלמידו המפורסם, הרב [[נפתלי טרופ]]. בזמן [[מהפכת אוקטובר|המהפכה הבולשביקית]] עברה הישיבה ל[[קלצק]] (אז ב[[פולין]]), שבה שהה חתנו של הרב מלצר, [[רבי אהרן קוטלר]], בראש סניף של הישיבה. הרב מלצר קיבל את אישור האלמנה פיינשטיין ולקח עמו את בנה. בקלצק שמע גם את שיעוריו של הרב קוטלר. אחרי שלוש שנים בסלוצק-קלצק, ולאחר [[עלייה לארץ ישראל|עליית]] הרב מלצר ל[[ארץ ישראל]], עבר ל[[ישיבת מיר]], שם למד אצל ראש הישיבה [[רבי אליעזר יהודה פינקל]] והמשגיח [[רבי ירוחם ליבוביץ]]. למרות גילו הצעיר תיאם לו ה[[משגיח]], [[חברותא]] עם רבי [[יחיאל מיכל שלזינגר]]. חברו לחדר בבית שבו התאכסן, היה [[רבי דוד פוברסקי]]. "חברותות" נוספים שלו במיר התפרסמו בעולם התורני: [[רבי אריה לייב מאלין]], [[רבי יונה קרפילוב]], ושלושה עילויים צעירים נוספים שנספו ב[[השואה|שואה]]: אייזל וילנר,{{הערה|לימים נישא לבתו של הרב [[יחיאל מרדכי גורדון]].}} שלמה חומסקר ונפתלי וסרמן.{{הערה|בנו של [[רבי אלחנן וסרמן]], נהרג עם אביו ב[[הפורט השביעי|פורט השביעי]] ב[[קובנה]].}}

בעת לימודיו בישיבת מיר הגיעה אליו הידיעה על פטירת אמו. ל[[עילוי נשמה|עילוי נשמתה]] החל ללמוד, מלבד חומר הלימודים הישיבתי, גם את [[סדר טהרות]]. ברבות הימים נעשה מומחה לסדר זה, ולאחר פטירתו נדפסו כמה כרכים מחידושיו בו. הוא [[סמיכה לרבנות|נסמך לרבנות]] בידי רבה של [[מיר (עיר)|מיר]], [[רבי אברהם צבי קמאי]].

בחודש חשון [[ה'תר"ץ]] בא הרב איסר זלמן מלצר מ[[ירושלים]] לחנוכת היכלה החדש של ישיבת קלצק. במעמד זה התייעץ עמו הרב פיינשטיין לגבי המשך דרכו, ולפי עצתו נסע ל[[ברסט ליטובסק|בריסק]] ללמוד מפי רבה של העיר, [[רבי יצחק זאב סולובייצ'יק]].{{הערה|ממחברותיו נדפסו לאחר המלחמה, חלק מחידושי הרב מבריסק ב[[סטנסיל]].}} בעקבות נסיעתו עם אחרים לבריסק נוצר בישיבת מיר נוהל קבוע שלפיו נסעו תלמידים מובחרים לתקופות השתלמות בבריסק, ללמוד את [[שיטת בריסק|שיטת לימוד זו]]. בשנתיים שבהן למד בבריסק רכש בקיאות ב[[סדר קדשים]]. לאחר שנתיים חזר לישיבת מיר למשך עשר שנים שבהן שב עוד פעמיים לבריסק לתקופות קצרות יחסית. כדי להיפטר משירות צבאי נסע להיבדק אצל רופא בסמוך ל[[הורדנה]] שנודע כמי שמנפיק אישורים על רקע בריאותי בקלות. בדרכו לשם נסע ל[[ראדין]] כדי לקבל את ברכתו של [[החפץ חיים]]. בדרכו חזרה מן הרופא התעכב כחצי שנה ללימוד ב[[ישיבת שער התורה]] מפי רבי [[שמעון שקופ]].

===תקופת מלחמת העולם השנייה===
כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] היה בין הדומיננטים ב[[ישיבת מיר]] שפעלו להעברת הישיבה ל[[וילנה]] יחד עם כל שאר הישיבות שהגיעו באותה עת לו[[וילנה]]. בווילנה התקרב לרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]. גם הרב מבריסק הגיע באותם ימים לווילנה, והרב פיינשטיין נרתם לעזרתו, הכין עבורו [[מצה|מצות]] ל[[פסח]], וארגן מחדש את ה"קיבוץ", קבוצת הבחורים ששמעה שיעורים מפיו.

עם רוב תלמידי ישיבת מיר נמלט ב{{ה|רכבת הטרנס-סיבירית}} לאורכה של [[ברית המועצות]], ל[[ולדיווסטוק]] וממנה ל[[קובה (יפן)|קובה]] שב[[יפן]], באמצעות אשרות הכניסה שהנפיק הקונסול היפני ב[[קובנה]], [[חסיד אומות העולם]] [[צ'יאונה סוגיהארה]]. דודו [[רבי משה פיינשטיין]] ששהה כבר אז ב[[ארצות הברית]] סידר עבורו [[גרין קארד|אשרת כניסה]] ובמהלך שנת [[ה'תש"א]] [[הגירה לארצות הברית|הגיע לארצות הברית]], באונייה היפנית האחרונה שיצאה לחופי ארצות הברית בטרם פרוץ מצב המלחמה בין שתי המדינות.

===לאחר המלחמה===
בארצות הברית מינה אותו הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דב סולובייצ'יק]] לעמוד במקומו בראשות ישיבת "היכל רבינו חיים הלוי" ב[[בוסטון]]{{מקור}}, כאשר עבר לכהן כראש [[ישיבת רבנו יצחק אלחנן]]. כעבור שנה הזמינו דודו, הרב משה פיינשטיין, לעבוד לצדו כראש [[מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק]]. הוא צורף ל[[אגודת הרבנים]], היה פעיל בזירה הציבורית ונמנה עם ראשי [[ועד ההצלה (ארצות הברית)|ועד ההצלה]]. במסגרת פעילותו זו נסע לאחר תום המלחמה ל[[צרפת]] כדי לסייע לפליטים היהודים. בחנוכה [[ה'תש"ו]] השתתף בכנסייה המכינה של [[אגודת ישראל]] ב[[לונדון]].

בהמשך השנה הגיע הרב פיינשטיין ל[[ארץ ישראל]], הוא נקרא לשוחח בלימוד עם רבו לשעבר, הרב מבריסק, ובהמשך התארס ונישא לבתו ליפשא. ה[[חתונה]] התקיימה ב[[ירושלים]] ב[[י"ז באב]] ה'תש"ו, והרב איסר זלמן מלצר היה [[חופה וקידושין|מסדר הקידושין]]. שנתיים אחרי חתונתו ([[1948]]) חזר הזוג ל[[ארצות הברית]] שבה המשיך הרב פיינשטיין לכהן כראש ישיבה בישיבת תפארת ירושלים.

===בישראל===
בשנת [[ה'תשי"ב]], [[1952]], [[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראל]] על מנת להשתקע בה בקביעות. הוא התיישב ב[[תל אביב]] והקים בה [[כולל אברכים]] שנקרא "ישיבת בית יהודה". בתקופה זו נהג להתייעץ עם [[החזון איש]] שגר ב[[בני ברק]] הסמוכה. בכולל זה למד והעביר שיעורים במשך חמישים שנה עד פטירתו. הוא היה מעביר 16 שיעורים בשבוע. השיעור בסוגיה הנלמדת בשעות הבוקר נמשך בשנים הראשונות כ-4 שעות מדי יום. בתקופות מאוחרות יותר הצטמצם זמן השיעור לכדי שעתיים.

בשנת [[תשל"ז]] נפטרה אחת מבנותיו ולאחר פטירתה עבר לגור ב[[בני ברק]]. בשנת [[תשמ"ד]] חנך בניין חדש לכולל, ובו העביר כעשרים שיעורים מדי שבוע.

הרב פיינשטיין המשיך את השקפת בריסק. הוא התנגד ל[[חוק טל]], ל[[הנח"ל החרדי|נח"ל החרדי]] ולכל צורה של לימודים אקדמיים לחרדים. זמן קצר לפני פטירתו כתב: "לאחרונה פרצו הנציגים החרדים פרצות חמורות בחומת היהדות והישיבות בהקמת הנחל החרדי ומכונים להכשרת מקצועית, והעבירו חוק טל להחדרת חרב מסלולי הגיוס והתבוללות בהיכלי התורה, והם מחטיאי הרבים במעל שאין גרוע ממנו ובכוונתם להמשיך בדרך זה".{{מקור}}.

בשבת ט"ו באייר ה'תשס"ג פונה ל[[בית החולים תל השומר]] ועם צאת השבת נפטר.{{הערה|[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=7181&p=624977&hilit=%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C+%D7%9E%D7%99%D7%9B%D7%9C+%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F#p624977 דיון על תאריך הפטירה] בפורום [[אוצר החכמה]].}} נקבר למחרת ב[[הר המנוחות]] בירושלים.

==משפחתו==
*בנו [[הרב חיים פיינשטיין|הרב חיים]], ראש [[ישיבת עטרת שלמה]] ב[[ראשון לציון]] וראש כולל "בית יהודה".
*בנו [[הרב דוד פיינשטיין (בני ברק)|הרב דוד]], ראש כולל "בית יהודה".
*חתנו [[הרב צבי קפלן]], ראש ישיבה בדרך בריסק בירושלים.
*בתו הינדה הייתה נשואה במשך כעשור לרב [[אריה מלכיאל קוטלר]]. לבני הזוג לא נולדו ילדים. לאחר פטירת אביו, [[רבי שניאור קוטלר]], בשנת [[1982]], נקרא הבן למלא את מקומו בראשות [[ישיבת לייקווד]] ב[[ניו ג'רזי]]. הינדה סרבה [[הגירה לארצות הברית|להגר עמו לארצות הברית]] או להתגרש ממנו, ובסופו של דבר קיבל הרב קוטלר [[היתר מאה רבנים]] לשאת אישה נוספת. הפרשה משכה תשומת לב רבה.

==ספריו==
בשנת [[תש"ו]] הדפיס את הספר [[מעלות התורה (ספר)|מעלות התורה]] לאחי [[הגר"א]], יחד עם הרב [[ניסן וקסמן]]. חידושיו ל[[מסכת כריתות]] נדפסו בסוף חידושי חותנו הרב מבריסק לאותה מסכת.

כתביו יוצאים לאור על ידי הרב צבי אריה קראוס תחת השם "שיעורי רבנו יחיאל מיכל". נכון ל[[ה'תשפ"ב]] יצאו לאור על מסכתות [[מסכת שבת|שבת]], [[מסכת יומא|יומא]], [[מסכת חגיגה|חגיגה]], [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת סוטה|סוטה]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], [[מסכת שבועות|שבועות]], [[מסכת זבחים|זבחים]], [[מסכת מנחות|מנחות]], [[מסכת בכורות|בכורות]], [[מסכת ערכין|ערכין]], [[מסכת כריתות|כריתות]], [[מסכת כלים|כלים]], [[מסכת מקואות|מקוואות]], [[מסכת פרה|פרה]] ו[[מסכת נגעים|נגעים]].

כמו כן יצאו לאור על ידי אחרים מבני משפחתו תחת השם '''חידושי הגרי"מ''' שני כרכים על מסכת זבחים, וכן שני כרכים על חמשה חומשי תורה.

מאמרים תורניים שפרסם ב[[כתב עת תורני|קבצים תורניים]] יצאו לאור תחת השם "חידושי מרן הגרי"מ".

==לקריאה נוספת==
*'''שר התורה''', ירושלים תשס"ד.
*[[רבי משה מרדכי שולזינגר]], '''מי יתנך כאח לי''', בני ברק תשס"ג.

==ספריו==
{{טורים
|תוכן=
'''כללי''':
*{{אוצר החכמה||חידושי מרן הגרי"מ|151057}}
'''על התורה''':
*{{אוצר החכמה||חידושי רבינו הגרי"מ - תורה א|166178}}
*{{אוצר החכמה||חידושי רבינו הגרי"מ - תורה ב|172594}}
'''[[סדר מועד]]''':
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - שבת א|165067}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - יומא א|635784}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - יומא ב|632818}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - חגיגה|151082}}
'''[[סדר נשים]]''':
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - סוטה|147567}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - גיטין|613596}}
'''[[סדר נזיקין]]''':
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - בבא קמא ב|148323}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - סנהדרין|147568}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - שבועות|165067}}
'''[[סדר קדשים]]''':
*{{אוצר החכמה||חידושי רבינו הגרי"מ - זבחים א|166176}}
*{{אוצר החכמה||חידושי רבינו הגרי"מ - זבחים ב|166177}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - זבחים א|151073}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - זבחים ב|176640}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - מנחות ג|165063}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - מנחות ג ב|176643}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - מנחות ד|176643}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - מנחות ה|156572}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - מנחות ו|176641}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - בכורות|156570}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - ערכין|194897}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - כריתות א|613594}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - כריתות ב|613593}}
'''[[סדר טהרות]]''':
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - טהרות|50367}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - כלים א|147564}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - כלים ב|147565}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - כלים ג|147565}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - מקואות|147566}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - נגעים א|194895}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - נגעים ב|194896}}
*{{אוצר החכמה||שיעורי רבנו יחיאל מיכל - פרה|194897}}
}}
==קישורים חיצוניים==
*{{תאש|109|הרב ר' יחיאל מיכל פיינשטיין שליט"א}}
*{{HebrewBooks||קונטרס '''נתיבות ים''': לזכרו של מרן הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל|46422|בתוך: [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], כרך י"ד, ניסן תשס"ד, עמ' רכג-תשנ (בתחילת הקונטרס, פתח דבר מאת הרב משה רייס הכולל ביוגרפיה מקוצרת שלו)|עמוד=221}}
{{עץ משפחת סולובייצ'יק}}
{{ניווט|מוסתר=כן|רוחב=100%|כותרת=עץ משפחת פיינשטיין|תוכן={{עץ משפחת פיינשטיין}}}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:פיינשטיין, יחיאל מיכל}}
[[קטגוריה:רבנים חרדים ישראלים]]
[[קטגוריה:משפחת פיינשטיין|יחיאל מיכל]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר (בלארוס)]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:בני ברק: רבנים]]
[[קטגוריה:ראשי כולל אברכים ישראלים]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: רבנים]]
[[קטגוריה:עולים לאחר מלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:משפחת סולובייצ'יק]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1906]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2003]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי יצחק זאב סולובייצ'יק]]
{{וח|יחיאל מיכל פיינשטיין}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=יחיאל מיכל פיינשטיין|גרסה=32827794|פריט=Q8051050}}