הצגת המקור של הדף "חסידות זווהיל"

{{חסידות
| תמונה = קובץ:רבי גדליה משה מזוויהל.jpg
| כיתוב = האדמו"ר רבי גדליה משה (הראשון) מזווהיל
}}

[[קובץ:רבי שלמה גולדמן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו"ר רבי שלמה גולדמן מזווהיל]]
[[קובץ:Rebbe from Zhvil.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו"ר רבי גדליה משה (הנוכחי) מקהילת זווהיל]]
[[קובץ:Rabbi Gedalia Moseh Goldman.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו"ר רבי גדליה משה (השני) מקהילת זווהיל בהדלקת נר ראשון של חנוכה [[ה'תשע"ז]]]]
[[קובץ:Yaakov Yisroel Korff.jpg|ממוזער|200px|האדמו"ר רבי יעקב ישראל מזווהיל-מז'יבוז']]
[[קובץ:Grand Rabbi Yitzhak Aharon Korff in his study.jpg|שמאל|ממוזער|200px|האדמו"רים רבי [[שלמה גולדמן (זווהיל-צאנז)|שלמה גולדמן]] מזוויהל צאנז (מימין), ורבי [[יצחק אהרן קארף|יצחק אהרן מזווהיל-מז'יבוז']] (במרכז)]]
'''חסידות זווהיל''' (נכתב ב[[יידיש]]: '''זוועהיל''', נהגה: זְוִויל) היא [[חצר חסידית]] שתחילתה בעיר [[זוויאהל]] בשלהי [[המאה ה-18]].

==תולדות החסידות==
*מייסד החסידות היה '''רבי [[משה גולדמן (זווהיל)|משה גולדמן]]''' מזווהיל, בנו השלישי של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]], תלמיד [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממעזריטש]]. בהתחלה סירב לשמש כ[[אדמו"ר]] אך נעתר להפצרות רבותיו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], רבי [[מרדכי מנישכיז]] ו[[החוזה מלובלין]]. היה חתנו של הרב דוד זק [[אב"ד]] [[גראבוביץ]]. נפטר ב[[י' באייר]] [[תקצ"א]] ([[1831]]).
*בדור השני, מילא את מקומו, בנו, '''[[רבי יחיאל מיכל גולדמן]]''' (הראשון) מזווהיל. נולד בשנת [[תקמ"ח]] ([[1788]]). היה חתנו של רבי ישראל חיים מלודמיר, בנו של רבי [[אברהם המלאך]] וחתנו של רבי [[שלמה מקרלין]]. היה מקרב את פשוטי העם. נפטר ב[[י"ב בתשרי]] [[תרי"ז]] ([[1857]]).
*האדמו"ר השלישי היה בנו '''[[רבי מרדכי גולדמן]]''' מזווהיל. נולד בשנת [[תקפ"ה]] ([[1825]]). היה חתנו של רבי שלמה מגראינוב (מגזע [[חסידות ליניץ|ליניץ]]). היה שקוע ב[[דבקות]] ובמחשבות במשך [[שעה|שעות]]. את כספי הפדיונות שקיבל מחסידיו חילק ל[[צדקה]]. חתנו היה רבי אברהם שמואל פצ'ניק מ[[חסידות ברזנה|ברזנה]]. בנים נוספים של רבי יחיאל מיכל היו רבי יצחק שלמה מזליחוב גם שימש באדמו"רות ונמשכה ממנו שושלת עד ל[[השואה|שואה]] ראו [[#גזע זליחוב|להלן]] ורבי משה (חותנו של רבי מרדכי אריה בן רבי מאיר מפרמישלאן){{הערה|חתנו של רבי יחיאל מיכל היה רבי יעקב מרדכי בן הרב משה יוסף [[אב"ד]] הלקוביסק מגזע ה[[בעל שם טוב]]. בנו של רבי יעקב מרדכי היה רבי יוסף חתן [[אורי לנגר|רבי אורי]] מ[[רוהטין]] האדמו"ר השלישי מ[[חסידות סטרטין|סטרטין]]}}.

בדור הרביעי כיהנו שני בניו של רבי מרדכי כאדמו"רים וכרבני העיר:
*'''רבי יחיאל מיכל (השני) מזווהיל''', נקרא על שם סב סבו. לאחר הכיבוש הסובייטי עבר ל[[קוריץ]] ובה נפטר לאחר תקופה קצרה, בשנת [[תרפ"ב]].
**את מקומו ירש חתנו '''[[רבי יעקב ישראל קארף]]''' ([[תרמ"ג]], [[1883]] - [[תש"ז]]). בנו של רבי מרדכי, בנו של רבי יחיאל מיכל מ[[דרוהוביץ'|דרוהוביטש]], בנו של רבי יצחק מ[[חסידות יאמפולה|יאמפולה]]. בשנת [[תרפ"ד]] ([[1924]]) עבר ל[[בוסטון]] ב[[ארצות הברית]]. חיבר מספר ספרים.
***בנו '''רבי שמואל יצחק''', מילא את מקומו. היה חתנו של רבי מנחם נחום טברסקי מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]]-[[חסידות מחנובקה|מחנובקה]]. נפטר [[ד' בטבת]] [[תשל"ה]] בבוסטון.
****את מקומו ממלא אחיינו (בן אחיו נתן נחום) '''[[הרב יצחק אהרן קארף]]''' (חתנו של רבי [[אברהם חיים ראטה]], אדמו"ר מ[[שומרי אמונים]]), המכהן כאדמו"ר מזוויהל-מעז'יבוז' בבוסטון.
**חתן אחר של רבי יחיאל מיכל היה רבי פנחס רוקח מנאוואריה.
*'''[[רבי שלמה גולדמן]]''' ("ר' שלומקה") כיהן כ[[רב]] העיר וכאדמו"ר יחד עם אחיו שנים רבות. נולד בשנת [[תרכ"ט]] ([[1869]]). היה חתנו של רבי אלתר מ[[חסידות קאשיווקא - דויד הורודוק|דויד הורודוק]]. בשנת [[תרפ"ו]] [[1926]], [[עלייה|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים"{{הערה|{{אוצר החכמה|י. הלר|המבשר תורני|192468|ראיון עם [[רבי נטע פריינד]]|כרך=72|עמוד דיגיטלי=8|כותרת=צדיק יסוד עולם}}
}}. הוא השתכן ב[[ירושלים]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], שכר שם דירה קטנה וחי בה בצניעות. נהג לנסוע באוטובוס. נודע כבעל מופתים. בירושלים הקים את ישיבת "בית מרדכי" על שם אביו רבי מרדכי מזוועהיל (הראשון). נפטר ב[[כ"ו באייר]] [[תש"ה]] ([[1945]]) ונטמן ב[[הר הזיתים]].

רבי שלמה הותיר את הרבנות בעיר זוועהיל לאחר עלייתו לבנו '''רבי [[גדליה משה גולדמן|גדליה משה]]''', ששימש שם כרב במשך כמה שנים. היה חתנו של רבי דוד שלמה מ[[חסידות קוברין|קוברין]]. נאסר על ידי הקומוניסטים. לאחר ששוחרר כיהן כרב בעיירה על יד [[מוסקבה]]. בשנת [[תרצ"ז]] ([[1937]]) [[עלייה|עלה]] לארץ ישראל. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו כאדמו"ר. נפטר כעבור כחמש שנים, בשנת [[ה'תש"י]] ([[1949]]). הוא נטמן ב[[שייח' באדר#בית העלמין|בית העלמין בשייח' באדר]].
===החסידות בישראל===
בנו של רבי גדליה משה, '''[[רבי מרדכי גולדמן (השני)|רבי מרדכי]]''' ([[תרס"ו]]-[[כ"ח בשבט]] [[תשל"ט]], [[1979]]-[[1905]]), כיהן שנים רבות בראש החסידות וביסס את מוסדות החסידות בישראל.
*'''[[אברהם גולדמן|רבי אברהם]]''' ([[ה'תרצ"ד]]-[[ה'תש"ע]], [[2009]]), בנו בכורו של רבי מרדכי (השני), מילא את מקומו לאחר פטירתו.
**[[הרב גדליה משה גולדמן (השני)|'''הרב גדליה משה''']], בנו בכורו של רבי אברהם, מכהן כאדמו"ר בירושלים וחצרו מכונה "קהילת זוועהיל". מוסדותיו כוללים ישיבה לצעירים, [[ישיבה גבוהה]], כוללים, ו[[בתי כנסת]] בירושלים וב[[ביתר עילית]]{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים|941831|28 בספטמבר 2018}}}}.
**[[רבי שלמה גולדמן (השני)|'''רבי שלמה''']] ([[ה'תשט"ז]]-[[ה'תשפ"ב]]), בנו השני של רבי אברהם, מונה בהלוויית אביו למלא את מקומו. כיהן ב[[אדמו"ר]]ות במשך כ-12 שנים עד לפטירתו הפתאומית.
***'''[[הרב משה נתן נטע גולדמן|הרב משה נתן נטע]]''', הוכתר לאחר פטירת אביו למלא את מקומו. מוסדותיו כוללים [[בית מדרש|בית המדרש]] הגדול שבירושלים, [[ישיבה קטנה]], [[ישיבה גדולה]], [[כולל אברכים|כוללים]] ו[[אולם שמחות|אולמי שמחות]], וכן שלשה בתי כנסת בביתר עילית.
***'''הרב יעקב לייב''', משמש כרב בית המדרש של חסידות זוועהיל בשכונת רמת אהרון בבני ברק.
**[[הרב שמואל דוד גולדמן|'''הרב שמואל דוד''']] ראש ה[[ישיבה קטנה]] של החסידות, ולאחר פטירת אחיו [[רבי שלמה גולדמן (השני)|רבי שלמה]] מונה ל[[רב]] הקהילה, לצד אחיינו שמונה ל[[אדמו"ר]].
*'''רבי יעקב לייב''' (נפטר [[כ"ד באלול]] [[ה'תשמ"ד]]), בנו של רבי מרדכי (השני), פתח בית כנסת זוועהיל ב[[בני ברק]] ושימש בו כרב. בזיווג ראשון היה חתנו של [[רבי משה ברגמן]] ובזיווג שני חתנו של רבי נתן אייכנשטיין האדמו"ר מ[[חסידות זידיטשוב#חסידות זידיטשוב אחרי השואה|זידיטשוב]] ב[[תל אביב]].
*'''רבי יוסף,''' (נפטר [[ט"ו באלול]] [[ה'תשמ"ג]]) ממקימי מוסדות זוועהיל.
*'''רבי דוד''', ממלא את מקום אחיו רבי יעקב לייב לאחר פטירתו, כרב חסידי זוועהיל בבני ברק.
*'''רבי [[שלמה גולדמן (זווהיל-צאנז)|שלמה]]''', חתנו של רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[חסידות_צאנז-קלויזנבורג|צאנז קלויזנבורג]], החל לאחר פטירת חותנו בשנת [[ה'תשנ"ד]] לכהן כאדמו"ר מצאנז-זווהיל בבית מדרשו של חותנו ב[[יוניון סיטי]] שב[[ארצות הברית]].

===החסידות בארצות הברית===

====נכדי רבי מרדכי השני מזוועהיל====
*'''[[הרב אליעזר גולדמן|הרב אליעזר]]''', בנו של רבי יעקב לייב וחתנו של האדמו"ר רבי [[דוד טברסקי (ניו סקוור)|דוד טברסקי]] מ[[חסידות סקווירה|סקווירה]], הוכתר לאדמו"ר מזוועהיל ארצות-הברית בשנת [[ה'תשע"ז]], לאחר פטירת דודו רבי שלמה ללא צאצאים{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הכירו את הממשיך: הרבי החדש מזוועהיל ארה"ב • פרופיל|121996|24 ביולי 2017}}}}.
*'''רבי שאול יהודה פריזנט''' לאחר פטירת גיסו רבי שלמה גולדמן ללא צאצאים, מונה לאדמו"ר בבית מדרשו ביוניון סיטי ומכהן בתור האדמו"ר מצאנז זוועהיל.

*'''הרב יעקב לייב''', בנו של הרב יוסף, מכהן כאדמו"ר מזוועהיל [[מונסי]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://zvhill.com/|כותרת=Cong Zvhill Monsey|אתר=Cong Zvhill|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-11-15}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://blogs.timesofisrael.com/leadership-lessons-the-zvhiller-rebbe-of-monsey/|כותרת=Leadership Lessons: The Zvhiller Rebbe of Monsey|אתר=blogs.timesofisrael.com|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-11-15}}}}.
[[קובץ:אדמו"ר זווהיל מאנסי שבארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|200 פיקסלים|הרב יעקב לייב גולדמן מזוועהיל-מונסי אצל דודו [[רבי שלמה גולדמן (זווהיל-צאנז)|רבי שלמה גולדמן]]]]
*'''הרב יחיאל מיכל''', בנו של הרב שמואל (חתנו של [[רבי משה ניישלאס]]), מכהן כ[[אב"ד]] זוועהיל במונסי.

====אדמו"רים נוספים בשושלת====
*'''רבי אלעזר אדלר''' חתן בתו של [[רבי שלמה גולדמן]], כיהן כאדמו"ר מזוועהיל ב[[לוס אנג'לס]].

===ישיבת זוועהיל בירושלים===
רבי שלמה מזוועהיל הקים את "ישיבת בית מרדכי" ב[[בית ישראל (שכונה)|שכונת בית ישראל]] בירושלים, בישיבה למדו כשישים תלמידים, ביניהם רבי מרדכי אהרן שיינברגר, רבי שלמה מימן את ההוצאות מרכושו הפרטי, רבי שלמה היה משלם לתלמידים מדי שבוע, לקראת שבת את הוצאות התלמוד תורה, הישיבה פעלה מדי ערב ולא במשך היום כמקובל בישיבות הרגילות. לאחר פטירתו עמדה בנשיאות בנו רבי גדליה משה, והמשיכה לפעול במשך שנות הנהגת אדמו"רי בית זוועהיל, כשבמשך השנים גדלה תלמידיה וכהיום קיימת ישיבה קטנה וישיבה גדולה של חסידות זוועהיל בנשיאות האדמו"ר הנוכחי הרב משה נתן נטע גודלמן, ראשי הישיבה הם הרב [[מיכל זילבר]] ו[[הרב שמואל דוד גולדמן]]. בעבר כיהן בישיבה הרב [[חיים ורנר]], ובהשפעתו הפכו כמה מחסידי זוויהל לחסידי [[חסידות סלונים|סלונים]], ביניהם גם האדמו"ר רבי שלמה (השני) שהתקרב בצעירותו לחסידות סלונים{{דרוש מקור}}.

לחסידות זוועהיל שבראשות הרב גדליה משה ישנה גם ישיבה קטנה וגדולה בשם "חכמת שלמה", על שם רבי שלמה מזוועהיל בירושלים.

==גזע זליחוב==
בנו השני של רבי יחיאל מיכל האדמו"ר השני מזוויהל, רבי יצחק שלמה מזליחוב, כיהן אף הוא כאדמו"ר. נולד בשנת [[תקע"ג]]. היה חתנו של [[משה אליקים בריעה הופשטיין|רבי משה]] מ[[חסידות קוז'ניץ|קוז'ניץ]]. עסק במסחר ואחר פטירת אביו החל לשמש כאדמו"ר בזוויהל, ב[[מגנושב|מגנישוב]] וב[[ז'לחוב|זליחוב]]. נפטר ב[[כ"ט בחשוון]] [[תרל"ב]] ([[1872]]).

בנו של רבי יצחק שלמה, רבי משה אליקים גולדברג מילא את מקומו. היה חתנו של [[רבי יהושע אשר רבינוביץ]] מ[[חסידות פוריסוב|פוריסוב]]. כסבו רבי יחיאל מיכל היה גם הוא מקרב את פשוטי העם. נפטר ב[[כ"ב בחשוון]] [[ה'תרס"ב]].

בנו של רבי משה אליקים, רבי יהושע דוד אשר מילא את מקום אביו. המשיך במסורת אבותיו בקירוב אנשים פשוטים. נפטר ב[[כ"ב בתשרי]]{{הערה|לפי [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]] ב[[כ"ג תשרי]]. ({{אוצר החכמה||אנציקלופדיה לחסידות|143453|עמ=עא|עמוד דיגיטלי=39|כרך=ב}})}} [[ה'תר"פ]]{{הערה|{{אוצר החכמה|הערשל שניידר|לאסקאזשעוו און סאבאלעוו|616990|עמוד דיגיטלי=89|עמ=93|כותרת=לאסקאזשעוו אין אנהייב פון אונדזער יארהונדערט}} {{שפת קישור|יידיש}}}}. אחיו רבי ישראל חיים מסטוצק שימש כ[[מו"צ]] בזליחוב ולאחר מכן כרב ב[[מודז'יץ]] וב[[סטוצק]] {{אנ|Stoczek, Lublin County}}. היה תלמידם של [[רבי יצחק מנשכיז]] ושל [[אברהם מטריסק|רבי אברהם]] מ[[חסידות טריסק|טריסק]]. נפטר ב[[ד' באלול]] [[תרפ"ד]] ([[1924]]){{הערה|בנו היה רבי יצחק שלמה מ[[קיעלץ]], חתנו של [[רבי חיים שמואל הורוביץ|רבי חיים שמואל]] מ[[חסידות חנטשין|חנטשין]].}}.

בנו של רבי יהושע אשר, '''[[רבי אברהם שלום גולדברג|רבי אברהם שלום]]''' מילא את מקומו בזליחוב. אחיו של רבי אברהם שלמה שימשו אף הם כאדמו"רים בעיירות סמוכות: רבי אלימלך ב[[ריקי (פולין)|ריקי]] ורבי יעקב ב[[לסקז'ב]]. שלשתם נרצחו ב{{ה|שואה}}. רבי אליעזר חיים, בן דודם רבי ישראל חיים, מילא את מקום אביו בסטוצק.

==לקריאה נוספת==
*[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''החסידות''', 1977, עמ' 57
*יעקב שלמה לוי. '''יסודי עולם''', תולדות חיי האדמו"ר רבי שלמה זי"ע וכל שושלת האדמורי"ם מזוועהיל, ירושלים תשע"ה, שני חלקים
*מכון "אל ההרים", '''צדיק יסוד עולם''', תולדות האדמו"ר רבי שלמה.
*מכון "אל ההרים", '''אורו של אברהם''', תולדות האדמו"ר רבי אברהם.

==קישורים חיצוניים==
*{{ויקישיתוף בשורה|Category:Zvhil (Hasidic dynasty)}}
{{עץ שושלת זווהיל|}}
{{חסידויות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חצרות חסידיות|זווהיל]]
[[קטגוריה:חסידות זווהיל|*]]
[[קטגוריה:בית זלוטשוב]]
[[קטגוריה:יהדות אוקראינה]]
{{וח}}
{{נבמ}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=חסידות זווהיל|גרסה=32415637|פריט=Q8075530}}