הצגת המקור של הדף "חנה שניאורסון"

'''חנה שניאורסון''' ([[כ"ח בטבת]] [[ה'תר"מ]], [[15 באוקטובר]] [[1879]] – [[ו' בתשרי]] [[ה'תשכ"ה]], [[12 בספטמבר]] [[1964]]) הייתה אשתו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]], מרבני העיר [[יקטרינוסלב]]. עסקה בענייני הציבור בהרחבה כבר לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] בסיוע לאלפי פליטים{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה חלק א' התוועדות ו' תשרי}}, ולאורך עשרות שנות רבנותו המקומית והציבורית של רבי לוי יצחק במחוז אוקראינה ב[[ברית המועצות]] עד מאסרו ערב השואה. היא אמו של רבי [[מנחם מענדל שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] השביעי של [[חסידות חב"ד]]. היא רשמה את זכרונותיה מבעלה ומשנות הילדות של בנה, והן פורסמו על ידי [[קה"ת]] בסדרת חוברות.

== קורות חייה ==
נולדה בעיר רומנובקה שב[[אוקראינה]], לרחל ולרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], לימים רבה של [[מיקולאייב|ניקולייב]]. הוריה היה חסידי חב"ד. היא ניחנה בכשרון מוזיקלי. לפני נישואיה הייתה עוסקת מיוזמתה גם בהעתקת מאמרי חסידות של האדמו"ר ה[[רש"ב]] כדי להפיצם{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"א ע"מ 11.}}. סב אביה הרב [[אברהם דוד לבוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה. בגיל עשרים שידך לה הרב [[שלום דובער שניאורסון]], הרבי מחב"ד, את [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] והם נישאו ב[[י"א בסיוון]] [[ה'תר"ס]] ([[10 ביוני]] [[1900]]), בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907).

לזוג נולדו שלושה בנים: רבי מנחם מנדל (לימים נשא את בתו של רבי יוסף יצחק מלובביץ' ובהמשך היה בעצמו לרבי), דובער וישראל אריה לייב. בשנת [[ה'תרס"ט]] ([[1909]]) עבר רבי לוי יצחק לשמש כרב בעיר [[דנייפרופטרובסק|יקטרינוסלב]]. 

לדברי בנה, הרב [[מנחם מנדל שניאורסון]], היה לה בתור רבנית חלק בעבודתו הציבורית של בעלה בעיר יקטרינוסלב שהייתה לדבריו העיר הראשית בנוגע לענייני היהדות במחוז אוקראינה בתקופה זו תחת הממשל הסובייטי{{הערה|תורת מנחם התוועדויות תש"נ ח"א, עמ' 62.}}.

לדברי בנה, בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה אמו מהעומדים בראש ועדים שהוקמו כדי לסייע לפליטים יהודיים שהגיעו לעיר{{הערה|תורת מנחם תשמ"ה חלק א' התוועדות ו' תשרי, עמ' 139}}, בהם גיסו של האדמו"ר מגור{{הערה|שיחות קודש תשל"ז, חלק א, עמ' 525.}}. חנה ובעלה אף גייסו כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שכבר אז היה הדבר כרוך לעיתים בסיכון אישי.

הרבי מלובביץ' שהקים לימים את [[שלוחי חב"ד|מפעל השלוחים העולמי]] של חב"ד, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בעניינים אלה של הנהגה ודאגה לכלל ישראל.

בשנת [[תרצ"ט]] ([[1939]]) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל פעולותיו להפצת [[יהדות]], שהיו אסורות על פי חוקי [[ברית המועצות]]. לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח ל[[גלות]] בכפר צ'אילי שב[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הקזחית|קזחסטן הסובייטית]] כשלצדו אשתו, שם שהו כארבע שנים{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות ניתן לראות בדברי בנה הרבי מליובאוויטש [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&st=&pgnum=82&hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 שלה] (סוף העמוד ואילך).}}. על אף שהדבר היה כמעט בלתי אפשרי הצליחה במסירות רבה לספק את הניתן על מנת להעלות את תורתו של הרב לוי יצחק על הכתב ושליחה בסתר של הנכתב מחוץ לידי השלטונות. עקב קשיי המאסר והגלות חלה הרב שניאורסון. לאחר סיום תקופת הגלות עבר לעיר [[אלמטי|אלמה-אטה]], ושם נפטר ב[[כ' באב]] [[ה'תש"ד]] ([[9 באוגוסט]] [[1944]]). בשנת [[תש"ו]] ([[1946]]) יצאה שניאורסון מברית המועצות, באחת מבריחות ה[[חסידים]] הגדולות באמצעות דרכון פולני מזויף, כשבאמתחתה חידושי התורה אותם כתב בעלה בגלות. לימים, [[לוי יצחק שניאורסון#תולדותיו|כתבים אלו הובאו לדפוס]] על ידי בנה. בשנת [[תש"ז]] ([[1947]]), לאחר שבנה הרבי הגיע לצרפת בשביל לבקרה, הגיעה ל[[ארצות הברית]], ושם חייתה לצד בנה הבכור עד פטירתה.

הרבנית חנה שניאורסון נפטרה ביום השבת [[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]] ([[12 בספטמבר]] [[1964]]). ונקברה ב[[בית הקברות מונטיפיורי|בית הקברות היהודי "מונטיפיורי"]] שב[[קווינס]], ליד [[אוהל חב"ד לובביץ'|האוהל]] שבו קבורים בנה ומחותנה. 

בכל שנה היה בנה מתוועד ביום השנה לפטירתה, והיה מעורר על שלוש המצוות שקשורים לנשות ובנות ישראל הקשורים בשמה: '''ח'''לה, '''נ'''דה, ו'''ה'''דלקת הנר.

כמה מוסדות נפתחו ונקראו על שמה לאחר פטירתה, בהן 'קרן חנה' המסייעת במימון נערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים. בשנת [[תשכ"ו]] ([[1966]]) ייסד בנה הרבי מלובביץ' את רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות. בשנת [[תשכ"ט]] ([[1969]]) ייסד את שכונת [[קריית מלאכי#שכונת נחלת הר חב"ד|'''נ'''חלת '''ה'''ר '''ח'''ב"ד]] בקריית מלאכי. בשנת [[תשל"ב]] ([[1972]]) נוסד 'מכון חנה' לבנות [[חזרה בתשובה|בעלות תשובה]].

בשנת תשע"א ([[2011]]) נחשפה מחברת ובה רשימותיה של הרבנית חנה. ברשימות, שהעלתה לכתב בין השנים [[תש"ח]]-[[תשכ"ג]] ([[1948]]-[[1963]]){{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_עכשיו_מותר_לפרסם_כך_נחשפו_זכרונות_הרבנית_חנה_מיוחד_71257.html עכשיו מותר לפרסם: כך נחשפו זכרונות הרבנית חנה ● מיוחד] COL, [[ז' בתשרי]] [[תשע"ג]].}} מספרת הרבנית בעיקר על קורות חייהם ב[[מיקולאייב|ניקולייב]], גלותם בצ'אילי וב[[אלמטי|אלמה-אטה]]. החל מיום השנה שלה ב[[ו' בתשרי]] [[תשע"ב]] יצאה לאור מדי שבוע על ידי "ועד הנחות בלה"ק" (מחלקה ב[[הוצאת ספרים קה"ת]]) חוברת המכילה כמה פרקים מתוך רשימת הזיכרונות{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_הראשלצ_העניק_לנשיא_קאזחסטן_את_זכרונות_הרבנית_חנה_וידאו_70401.html הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו] COL, כ' באב תשע"ב.|שם=קול}}. בסדרה יצאו לאור 39 חוברות בתרגום ל[[עברית]], [[יידיש]], [[אנגלית]], [[רוסית]], [[צרפתית]] ו[[ספרדית]].

בשנת 2012 בוועידה השנתית לענייני דת הנערכת ב[[קזחסטן]], העניק [[הראשון לציון]] הרב [[שלמה משה עמאר|שלמה עמאר]], במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן [[נורסולטן נזרבייב]] את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|שם=קול}}. 

אחיו של בעלה, [[שמואל שניאורסון (ניקולייב)|שמואל שניאורסון]], נשא את אחותה.
אחיו של בעלה, שלום שלמה שניאורסון היה אביה של המשוררת הישראלית [[זלדה]].

==עץ שושלת חב"ד ליובאוויטש==
{{עץ שושלת חב"ד ליובאוויטש}}

== לקריאה נוספת ==
* ספר '''אם בישראל''' בעריכת אליהו הכהן פרידמן, הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].
* '''הרבנית חנה שניאורסאהן: סקירה ביוגרפית''', ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (כפר חב"ד). תש"ס
* ספר '''אם המלכות''', אישיותה ופעלה בהוצאת הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשס"א
* קובץ '''אם המלכות''' בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]] תשס"ה
* קובץ '''אם המלכות,''' בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשס"ט
* מנחם הרמן, '''הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי''', 2014
* '''אדמור"י חב"ד ויהדות צרפת''', בעריכת הרב [[זושא וולף]], תשע"ו

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/748732 חיים של אומץ ומסירות], ביוגרפיה קצרה של הרבנית חנה ב[[אתר בית חב"ד]].
* זכרונות הרבנית חנה באתר [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2977537 ועד הנחות בלה"ק] (לקריאה בעברית, יידיש, אנגלית, צרפתית, ספרדית ורוסית), ובאתר [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1639660 'בית חב"ד'] (ערוך)
* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} בהפקת [[jem]].
* {{יוטיוב|kp_Ss-x7jx0|שם="ירושה לראש השנה"}} הרב יהודה לייב רסקין מספר על הרבנית חנה
* לקריאה אודות פטירתה, עלון '''ליובאוויטש שבליובאוויטש''' ([https://drive.google.com/file/d/0B3nAfRcVEbWwM0ZPbWpnSktGaDQ/view?usp=sharing גיליון 6, תשרי תשע"ג]) בהוצאת [[ועד תלמידי התמימים העולמי]]
* [https://www.youtube.com/watch?v=N2DgWMVRXr4 השיגיה של הרבנית חנה]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חב"ד}}
{{קרד|משתמש:Meni yuzevich/חנה שניאורסון}}
{{מיון רגיל:שניאורסון, חנה}}
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]
[[קטגוריה:רבניות חב"ד]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות מונטיפיורי]]
[[קטגוריה:המכלול: ערכים שנמחקו בוויקיפדיה]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]