הצגת המקור של הדף "חטיבה 188"

{{יחידה צבאית
| שם = חטיבה 188
| סמל = [[קובץ:Hativa188.PNG|170px]]
| כיתוב סמל = סמל היחידה, המשמש גם כ[[תג יחידה|תג היחידה]] שלה.
| מוטו = ברק בעיניים
| כינוי = עוצבת ברק
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיוך = {{סמל|צה"ל||+}}
| יחידת אם = {{סמל|עוצבת געש||+}}
| מקים היחידה =
| מלחמות = {{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}}[[האינתיפאדה הראשונה]]{{ש}}[[המערכה ברצועת הביטחון]]{{ש}}[[האינתיפאדה השנייה]]{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון השנייה||+}}{{ש}} [[מבצע עופרת יצוקה]]{{ש}}{{דרגה|מבצע צוק איתן||+}}{{ש}}
| כוח אדם =
| ציוד עיקרי = [[טנק]] [[מרכבה סימן 4|מרכבה סימן 4מ 400]].
| דרגת המפקד = {{דרגה|אלוף-משנה||+}}
| מפקד נוכחי = [[אור וולוז'ינסקי]]
| מפקדים = [[#מפקדי החטיבה|מפקדי החטיבה]]
| סוג = [[חטיבה|חטיבת]] [[חיל שריון|שריון]] סדירה
| תאריך הקמה = [[4 ביוני]] [[1969]]
| בסיס האם = עלקה
}}
'''חטיבה 188''', המכונה גם "'''עוצבת ברק'''", היא [[חטיבה|חטיבת]] [[חיל השריון הישראלי|שריון]] סדירה תחת פיקודה של [[עוצבת געש]] (אוגדה 36) ב[[פיקוד הצפון]] של [[צה"ל]]. כיום מפעילה העוצבה [[טנק מערכה|טנקי מערכה]] מדגם [[מרכבה סימן 4]].

החטיבה צמחה מתוך מפקדת [[ההגנה]] במרחב [[חיפה]] והמפרץ. תג החטיבה מסמל את המרחב ואת סמל מפקדת "ההגנה" בחיפה, להבדיל מ[[חטיבת כרמלי]] שצמחה גם היא מאותו מרחב אך הפכה לחטיבת [[חי"ש]] עצמאית בפברואר 1948. לאחר מלחמת סיני הפכה החטיבה ל'''חטיבה הממוכנת 45'''. החטיבה לחמה ב[[כיבוש צפון השומרון במלחמת ששת הימים|קרב עמק דותן]] וב[[רמת הגולן]] ב[[מלחמת ששת הימים]]. לאחר המלחמה הפכה החטיבה לחטיבת שריון וצוידה בטנקי [[צנטוריון|שוט קל]] אשר שימשו אותה עד שנת 1992, עת הוחלפו בטנקי מרכבה סימן 3. החטיבה לחמה ופעלה עם טנקי [[מרכבה סימן 3|מרכבה סימן 3ד ב"ז]] במשך 27 שנים. בסוף שנת 2019 החלה בהצטיידות ובתהליך הסבה ל[[מרכבה סימן 4מ|מרכבה סימן 4מ 400]] המצויד במערכת "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" ומענ"ק [[צי"ד|משואה 750]] וסיימה אותו בשנת 2021.

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] הייתה החטיבה פרושה ב[[רמת הגולן]] וב-12 השעות הראשונות של המלחמה, נשאה בעיקר עול [[חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים|הבלימה של הכוחות הסוריים ברמת הגולן]].

== מבנה החטיבה ==
החטיבה השתמשה בטנקי [[צנטוריון|שוט]] משנת 1969 עד 1992, אז עברה הסבה ל[[טנק]] מדגם [[מרכבה סימן 3]] ובכך הייתה החטיבה הסדירה האחרונה שהשתמשה בטנקי שוט, כאשר גדוד סופה היה הגדוד האחרון בחטיבה שנפרד מטנק השוט. ב-1995 שודרגו טנקי החטיבה לסימן 3ב [[ברק זוהר|ב"ז]] ובסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 נוסף לטנקים [[שריון לכלי רכב|שריון מודולרי]] קס"ג. החל מאוגוסט 2019 נמצאת החטיבה בתהליך הסבה לטנק [[מרכבה סימן 4מ]] (עם [[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]) שצפוי להמשך מספר חודשים, בכך היא למעשה חטיבת השריון הסדירה האחרונה העוברת לסימן 4מ (אחרי [[חטיבה 401]] ו[[חטיבה 7]]).

לחטיבה שלושה גדודי טנקים סדירים, גדוד טנקים מילואים וגדוד [[חיל ההנדסה הקרבית|הנדסה קרבית]] סדיר הנמצא ת"פ (תחת פיקוד) החטיבה:
*'''גדוד 53''' ("גדוד סופה")
*'''גדוד 71''' ("גדוד רשף")
*'''גדוד 74''' ("גדוד סער") - גדוד מרכבה סימן 4מ
*'''גדוד 275'''- גדוד מרכבה סימן 4, שעבר מ[[חטיבת מרכבות הפלדה|חטיבה 847]]{{הערה|[https://www.847.co.il/copy-of-תג-החטיבה גדוד 275] באתר עמותת חטיבת מרכבות הפלדה}}
*'''[[חיל ההנדסה הקרבית#גדודי הנדסה קרבית|גדוד 605]]''' ("גדוד המח"ץ") של [[חיל ההנדסה הישראלי|חיל ההנדסה]]

בנוסף, ת"פ (תחת פיקוד) החטיבה מספר יחידות נוספות:
{{עוגן|פלס"ר 188}}
* [[פלס"ר]] - פלוגת סיור (במילואים) האחראית לפעילות האיסוף והסיור הממוכן.
* [[פלחי"ק]] 358 ("החץ מברק") - פלוגת הקשר והמחשוב האחראית לקשר במפקדת החטיבה ובגדודים.
* יחס"ם - יחידת סיוע מנהלתי (במילואים) בפיקוד [[סגן-אלוף]]. במסגרתה פועלות: פלגת פינוי רפואי, פלגת ניוד, [[פלוגת החייאה קדמית]] ומחלקת שליטה בתנועות.

===גדוד 53 (סופה)===
[[קובץ:Idf-reg-sufa-53.svg|שמאל|ממוזער|220px|סמל גדוד סופה]]
[[קובץ:IDF-ground-forces002.jpg|ממוזער|220px|טנק [[מרכבה סימן 3]] ד של גדוד סופה, במהלך אימון החטיבה ברמת הגולן]]
'''גדוד 53 (סופה)''' התחיל את דרכו בתור גדוד 63 שהיה גדוד שריון ([[צנטוריון|צנטוריונים]]) ב[[חטיבה 14]]. הגדוד הגיע אל חטיבה 14 כתגבור מ[[בית הספר לשריון]] ערב [[מלחמת ששת הימים]]. במהלך המלחמה היווה הגדוד מרכיב חשוב בקרבות [[קרב אום-כתף]] וצומת [[אבו עגילה]] בגזרה המרכזית של [[חצי האי סיני]], כחלק מאוגדת [[אריאל שרון|שרון]] ומאמץ ההבקעה בציר המרכזי.

לאחר מלחמת ששת הימים, באוגוסט 1967, הועבר הגדוד ל[[חטיבה 7]] כאשר זו נפרדה מגדוד ה[[פטון (טנק)|פטון]] 79. חטיבה 7 בפיקודו של [[שמואל גונן|גורודיש]] הורכבה בשלב זה מגדוד 82 בפיקודו של [[אברהם רותם]] וגדוד 63 בפיקודו של [[יצחק בן-שהם]] (שניהם גדודי צנטוריונים). ב-1968 עלתה חטיבה 7 לגיזרת [[רמת הגולן]] שם נותרה למשך השנתיים הבאות. עם המעבר לרמת הגולן, שונה מספרו של גדוד 63 והוא הפך לגדוד 53.

לקראת סוף שנת 1969 חטיבת המילואים 45, בפיקודו של [[משה בר כוכבא]], הועברה לרמת הגולן כדי להחליף את חטיבה 7. החטיבה הורכבה מגדוד 74 שלא מכבר הפך לגדוד שריון (צנטוריונים) וגדוד המילואים 39 שהורכב מחדש. עם קבלת הגזרה החדשה והסימול החדש בתור חטיבת שריון סדירה, שונה שמה לחטיבה 188. חטיבה 7 שכאמור ירדה מרמת הגולן, השאירה שם את גדוד 53 בפיקודו של יהודה בכר, שצורף לחטיבה 188. בעת הזו גדוד 53 היה גדוד צנטוריונים ותיק ומנוסה בגיזרת רמת הגולן.

במהלך שש השנים שבין מלחמת ששת הימים לבין [[מלחמת יום הכיפורים]], ניהל הגדוד ימי קרב רבים, והיה כח שריון מרכזי בהגנה על רמת הגולן. גדוד 53 ישב בבסיס גדודי בבתי הכפר הנטוש בעליקה, המקום שלצידו, בסביבות יוני 1973 הועברה מפקדת החטיבה כולה (מבסיסה הקודם במחנה פילון). לאחר שהגדוד היה תחת פיקודו של יהודה בכר (בתקופה שאחרי ששת הימים), הפיקוד על הגדוד הועבר ל[[דן ורדי]] ובמאי 1972 הועבר פיקוד הגדוד ל[[יוסי בן-חנן]]. בן-חנן כיהן בתור מג"ד עד ל-15 באוגוסט 1973 כאשר קיבל את הפיקוד רס"ן עודד ארז, מי שעתיד לפקד על הגדוד במלחמת יום הכיפורים, רק כחודשיים לאחר כניסתו לתפקיד.

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] היה הגדוד אחד מבין שני הגדודים של החטיבה אשר בלמו יחד עם כוחות [[חטיבה 7]] את ההתקפה הסורית לאורך [[רמת הגולן]]. פלוגה ג' של הגדוד נפרסה באזור ה[[גבעת אורחה|ג'וחדר]] (דרום-מזרחית ל[[תל פארס]]) ובאזור תל עכשה (דרומית ל[[תל חזקה]]), פלוגה א' ישבה באזור הצפוני של [[רכס בשנית]] ובאזור [[הבוסטר]], [[פלוגת בזק|פלוגה ב' (פלוגת בזק)]] נפרסה באזור שיקרא לימים [[קרב עמק הבכא|עמק הבכא]]. מפקד הגדוד, עודד ארז ישב באזור הג'וחדר וכוחות המפקדה של הגדוד ישבו בעיקר ב[[חושנייה]], זאת משום שלמרות הפריסה לאורך כל הרמה, הגזרה של הגדוד הייתה בדרום רמת הגולן. הלחימה בגזרה הדרומית הייתה קשה במיוחד והובילה לחללים רבים, זאת משום ההצלחה הסורית בשבירת קו ההגנה הישראלי. לאחר המלחמה הוקמה [[אנדרטת גדוד סופה|אנדרטה גדודית]] לזכר 31 חללי הגדוד והיא ממוקמת בג'וחדר.

במהלך [[מבצע ליטני]], התקדם הגדוד בציר המערבי בתקיפה בלבנון. בצומת מנצורה ניהל הגדוד קרב אש לכיוון [[צור (לבנון)|צור]] ומחנה המחבלים בראשדיה.

ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], נכנס הגדוד יחד עם החטיבה בגזרה המרכזית של ציר ההתקדמות, כאשר המטרה הסופית הייתה הגעה לעיר צור. פלוגה א' של הגדוד נלחמה יחד עם גדוד של [[חטיבת גולני]] בטיהור מאחזי מחבלים. ביום הלחימה השלישי, הגיעה הפלוגה למבואות [[ביירות]] בחלדה, שם התנהל קרב קשה בו נפלו שבעה מלוחמי הפלוגה. לאחר הפסקת האש הראשונה של המלחמה, כאשר היא נכנסה לשלב השני, הועבר הגדוד לגזרה המזרחית ושם ניהל יום קרב אל מול כוחות [[צבא סוריה|סוריים]].

ב[[המערכה ברצועת הביטחון|מערכה ברצועת הביטחון]] אייש הגדוד מוצבים רבים ביניהם [[מוצב הבופור]] ו[[מוצב גלגלית]].

באפריל 1987 נעשה ניסיון מצד ארגון [[חזבאללה]] לתקוף את [[קרב מוצב שומריה|מוצב שומריה]] על ברך הליטאני. באותה העת איישה את המוצב [[פלוגה מסייעת]] מ[[גדוד 51]] ומחלקת [[טנק]]ים מהגדוד. חזבאללה שניסה לתקוף את המוצב עם עשרות מחבלים עם סיוע אש נהדף על ידי מחלקת הטנקים. בסופו של הקרב נמצאו בקרבת המוצב 18 גופות מחבלים, רובן ככולן נפגעו על ידי הטנקים.

בשנת 2003 קיבלה פלוגה ג' ('גולן') [[ציון לשבח|צל"ש]] אלוף (אלוף [[פיקוד הצפון]]) על הפעילות המבצעית בין השנים 2002–2003 בגזרת [[נצרים]], [[רצועת עזה]]{{הערה|{{אתר הגבורה|240948|תיאור קבלת הצל"ש באתר 'גבורה'}}.}}. בתקופה זאת פגעו כוחות הפלוגה בעשרות [[מחבל]]ים, אך גם איבדה שישה מלוחמיה. מפקד הפלוגה, [[דרגות צה"ל#סרן|סרן]] יניב מכלוף קיבל בתקופה זאת באופן אישי צל"ש מפקד אוגדה.

במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]] הגדוד הועבר משירות ב[[רצועת עזה]] והשתתף בלחימה בגזרה המזרחית של דרום לבנון. גדוד סופה השתתף בלחימה במהלך המבצעים השונים בגזרה המזרחית בהם קרבות סביב [[בינת ג'בייל]], מבצעי 'שינוי כיוון' ו-'קורי פלדה' ובהם [[מבצע שינוי כיוון 11]] ו[[הקרב על הסלוקי]]. במהלך הלחימה איבד הגדוד מספר חיילים, בהם צוות טנק שלם שנפל בסמוך לבינת ג'בייל. בנוסף לכך, היו גם פעולות גבורה רבות, ביניהם חילוץ כוח צנחנים שנעשה על ידי טנק מפקד פלוגה א' ('אלון') [[חנוך דאובה]] שקיבל על כך את [[עיטור העוז]].

ב[[מבצע צוק איתן]] פעל הגדוד תחת פיקוד החטיבה בגזרת ג'וחר א-דיק, הגדוד ספג אירוע פגיעת [[פצמ"ר]] 120 מ"מ ב[[נגמ"ש]] סיור, באירוע נפלו 5 מלוחמי הגדוד מהפלוגה המסייעת ׳אלון׳.

ב-25 בנובמבר 2021 הוענק לגדוד [[אות הערכה מטעם הרמטכ"ל|אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל]] על פעילותו ב[[מבצע שומר החומות]].{{הערה|{{אתר צה"ל||אלה היחידות הזוכות ב"אות הערכה מבצעי" של הרמטכ"ל|מאמרים/2021/ועדת-רמטכל-אות-הערכה-מבצעי-עיטורים-ציונים-לשבח-זוכות/|25 נובמבר 2021}}.}}

==== מפקדי גדוד 53 ====
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}
{| class="wikitable"
!{{הערה|{{צ-מאמר|שם=A Suggestion for Translating “אתח תרעה את־עמי את־שראל” in the Second Half of 2 Samuel 5:2 through the Study of Shepherd-King Ideology|קישור=http://dx.doi.org/10.28977/jbtr.2018.10.43.75|כתב עת=Journal of Biblical Text Research|שנת הוצאה=2018-10-31|עמ=75–97|כרך=43|doi=10.28977/jbtr.2018.10.43.75|מחבר=Keungjae Lee}}}}שם
!תקופת כהונה
!הערות
|-
|[[נתן ניר]] || 1967 - 1968 || מפקד הגדוד ב[[מלחמת ששת הימים]], עד פציעתו ביום השני (עדיין בשם גדוד 63 שהגיע מ[[ביסל"ש]])
|-
|[[יצחק בן-שהם]] || 1968 - 1969 || מפקד הגדוד בששת הימים, החל מהיום השני. בהמשך היה מפקד החטיבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]] במהלכה נפל
|-
|יהודה בכר || 1969 - 1970 || בהמשך היה סמח"ט 7, סמח"ט 600, מפקד חטיבה 292{{הערה|[http://bechar123.blogspot.co.il/2009/01/23.html תולדות חיי יהודה בכר] בבלוג של משפחת בכר, 21 בינואר 2009, באתר בלוגספוט}}
|-
|[[דן ורדי]] || 1971 - 1972 ||
|-
|[[יוסי בן-חנן]] || 1972 - 1973 || לימים [[קצין שריון ראשי]]
|-
|{{יזכור|97110|עודד ארז}} || 1973 - 1973 || מפקד הגדוד ב[[מלחמת יום הכיפורים]] עד לפציעתו. לימים סמח"ט 14. נהרג בתאונה בצאלים ב-1976
|-
|[[יוסי בן-חנן]] || 1973 - 1973 || ריכז מחדש את הגדוד ופיקד עליו במלחמת יום הכיפורים, לאחר פציעתו של עודד ארז
|-
|[[עוזי קרן (עין גב)|עוזי קרן]]{{הערה|אבירם ברקאי, על בלימה, עמ' 525}} || 1973 - 1973 || שימש בתפקיד למשך חודש לאחר הפסקת האש
|-
|[[משה ורבין]] || 1973 - 1975 ||
|-
|[[מיכאל ברקן]]
|1975 - 1977
|לימים מח"ט 188, ו[[נספח צה"ל]] ב[[פרו]]
|-
|[[יואל מרשק]]
|1977 - 1979
|מפקד הגדוד ב[[מבצע ליטני]]
|-
|[[אמי פלנט]]
|1979 - 1980
|בהמשך, מג"ד 82, מח"ט 7, קצין שריון ראשי
|-
|נח טימיאנקר
|1980 - 1982
|
|-
|חיים מורנו (מור) || 1982 - 1982 || מפקד הגדוד ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|-
|שמואל יכין ||1982 - 1983 || לימים [[ראש מפא"ת]]
|-
|[[אסף סלע]]
|1984 - 1983
|לימים סגן צבאי ל[[מבקר מערכת הביטחון]] בדרגת תא"ל
|-
|אבינועם ברוכין || ||
|-
|[[אריק דוידי]] || ||
|-
|[[דן ביטון (קצין)|דן ביטון]] || ||לימים אלוף בצה״ל, [[ראש אט"ל|ראש אט״ל]]
|-
| ירון גילן || 1989 - 1990 ||
|-
| רני ירום || 1990 - 1992 ||
|-
|[[גיא צור]] || || לימים [[מפקד זרוע היבשה]]
|-
|ארז לזובר || ||
|-
|[[זאב שרוני]] || 1997 - 1998 || לימים סגן [[דובר צה"ל]]
|-
|[[אילן לביא]] || 1998 - 2000 || לימים ראש מטה [[פיקוד הצפון]]
|-
|[[שמואל אולנסקי]] || || מפקד הגדוד ב[[מבצע חומת מגן]], לימים מפקד החטיבה ו[[קצין שריון ראשי]]
|-
|דותן רזילי || ||
|-
|משה כץ || || מפקד הגדוד ב[[מלחמת לבנון השנייה]]
|-
|[[אמיר חמוד]] || 2006 - 2008 || לימים מפקד [[חטיבה 679]]
|-
|[[גל שוחמי]] || 2008 - 2010 || לימים מפקד החטיבה, ומפקד [[אוגדה 319]]
|-
|מתן שפי || || לימים [[סגן מפקד]] [[מל"י]]
|-
|[[דביר אדרי]]|| || מפקד הגדוד ב[[מבצע צוק איתן]], לימים מפקד [[חטיבה 14]]
|-
|[[אלעד שוורץ]] || || לימים מפקד [[חטיבה 10]]
|-
|[[אלעד צורי]] || || בעל עיטור [[צל"ש אלוף]]
|-
|[[מאיר בידרמן]]|| 2017 - 2018 ||לימים [[סגן מפקד]] [[חטיבת הצנחנים]]
|-
|[[טל אלקובי]]|| יולי 2018 - 30 יוני 2020 ||לימים מפקד [[גדוד 195]] (בה"ח השריון), מפקד הגדוד ב[[מבצע מגן צפוני]] בו הגדוד לקח חלק משמעותי והשמדת מנהרת "נר שמיני" ביחד עם [[יחידת יהל"ם]]. במהלך תקופת פיקודו קיבל הגדוד אות הערכה מטעם מפקד [[אוגדה 80]] על סיכולים רבים בגזרת גבול מצרים.
|-
|דורון (דורי) סער|| יוני 2020 - יולי 2022 ||מ״פ פלוגת בזק ב[[מבצע צוק איתן]], [[קצין אג"ם|קצין אג״ם]] החטיבה לשעבר, מפקד הגדוד במבצע שומר החומות.
בתקופתו הגדוד עוטר באות ההערכה המבצעי מטעם הרמטכ״ל ובפרס הרמטכ״ל לשנת 2021–2022.
|-
|סלמאן חבקה
|יולי 2022 - 2 בנובמבר 2023
|מפקד הגדוד ב[[מלחמת חרבות ברזל]] עד נפילתו בקרב בצפון רצועת עזה
|}

===גדוד 74 (סער)===
[[קובץ:Idf-reg-saar-74.svg|שמאל|ממוזער|220px|סמל גדוד סער]]
'''גדוד 74 (סער)''' הוקם בשנת 1969, בשיאה של [[מלחמת ההתשה]] מתוך גדוד 53 (גדוד סופה) כגדוד השני ב[[חטיבה]].

במהלך מלחמת ההתשה הוצב הגדוד, יחד עם גדוד סופה, ב[[רמת הגולן]] על מנת לשמור על הביטחון השוטף של תושבי הרמה בעקבות הסתננויות של [[מחבל]]ים מכיוון [[סוריה]] וימי הקרב שיזמה סוריה בין השנים 1969 - 1972. כמו כן השתתף הגדוד בתקופה ההיא במספר פעולות תגמול שכללו פשיטות משוריינות לשטחי סוריה ו[[לבנון]], שהמפורסם בהם היה [[מבצע קיתון 10]], מבצע שנערך ב-26 ביוני 1970 בתגובה להפגזה המתמדת על יישובי רמת הגולן ותקריות האש היזומות מצד [[צבא סוריה]] אשר הסתיים בקריסת מערך הקו הראשון הסורי.

עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] בשבת ה-6 באוקטובר 1973 התפרס גדוד סער יחד עם גדוד סופה, שעלה לתגבר את גזרת רמת הגולן כשבוע ימים לפני, לכל אורך [[הקו הסגול]]. שתי [[פלוגה|פלוגות]] הגדוד, פלוגה ו' (בפיקודו של [[אבי רוניס]]) ופלוגה ז' (בפיקוד [[אורי מיכאל עקביה|אורי עקביה]]) התמקמו ב[[דרום]] הרמה והועברו להיות תחת פיקודו של מג"ד סופה, [[סא"ל]] עודד ארז. פלוגה שלישית של הגדוד, פלוגה ח' התמקמה ב[[צפון]] הרמה ונותרה תחת פיקודו של מג"ד סער, סא"ל יאיר נפשי שקיבל תחת פיקודו שתי פלוגות מגדוד סופה. במהלך ה[[מלחמה]] השתתף גדוד 74 בקרבות בלימה קשים תוך כדי ספיגת אבדות רבות בדרום ובצפון הרמה, בניסיון לבלום את ניסיונות הפריצה הסוריים. ב-11 באוקטובר במסגרת התקפת הנגד של [[צה"ל]] לכיבוש המובלעת בשטח הסורי, התארגנו כוחות מגדוד סער, סופה ורשף (הגדוד השלישי של חטיבת ברק שהוקם ערב המלחמה וסופח ל[[חטיבה 7]]) ו[[קרב תל א-שמס|כבשו את תל א-שמס]], דרום - [[מזרח]]ית למזרעת בית-ג'אן.

ב-14 במרץ 1978, במהלך [[מבצע ליטני]], שנועד לפגוע בתשתיות [[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור הפלסטיניים]] ב[[דרום לבנון]], התקדם גדוד סער עד ל[[נהר הליטני]] וכבש את ה[[כפר]]ים תל עברש, תל צחור ואבל א-סאקי הממוקם צפונית ל[[אל ח'יאם]].

במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה]] הועבר הגדוד תחת פיקודה של [[חטיבת גולני]] ולחם עימה תחילה בגזרה המרכזית ומאוחר יותר בגזרה ה[[מערב]]ית של דרום לבנון, כשהוא מתקדם לאורך ציר החוף הלבנוני. במסגרת הלחימה השתתף הגדוד בקרבות קשים בתוך [[מחנה פליטים פלסטינים|מחנה הפליטים]] [[עין אל חילווה]] הממוקם מספר [[ק"מ]] דרומית ל[[עיר]] [[צידון]], כאשר פלוגה ו' של הגדוד שפרצה אל תוך המחנה מחופה על ידי [[טנק]]י פלוגה ז' של הגדוד נתקלה בהתנגדות קשה בסמטאות הצרות של מחנה הפליטים. ב-8 ביוני 1982 קיבל הגדוד פקודה להתקדם צפונה לאורך [[כביש]] צידון - [[ביירות]] לעבר [[דמור]], כחלק מהמאמץ של חטיבת ברק. אולם לכשנכנסו לדמור כוחות החטיבה, גילוה נטושה. [[הקרב על כפר סיל|כפר סיל]], השוכן מס' ק"מ צפונית לדמור היווה צומת דרכים [[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגית]] במלחמה: הכפר אשר חולש על ציר החוף הלבנוני המוביל לעבר [[נמל התעופה הבינלאומי רפיק אל-חרירי|שדה התעופה הבינלאומי של ביירות]] ו[[פרבר]]יה הדרומיים שיכן כוחות גדולים של שריון, [[נ"ט]], [[חי"ר]] ו[[הקומנדו הסורי|כוחות קומנדו סוריים]]. על כן עלתה החשיבות בכיבושו. גדוד סער יחד עם גדודי החטיבה כמו כן גם עם [[גדוד 202]] של ה[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] וכוחות גולני השתתפו בכיבוש הכפר. לאחר שעות רבות של לחימה הצליחה החטיבה להשמיד כליל את הכלים הסוריים ולהשתלט בהצלחה על הכפר. עם גמר הכיבוש התארגן הגדוד באזור דמור עד לחודש אוגוסט 1982, בו החל צה"ל במאמץ להדק את [[המצור על ביירות]], אשר נועד לגרום לבריחת המחבלים מהעיר. בין הימים 2 - 3 באוגוסט תקף הגדוד את שדה התעופה של ביירות, יחד עם חיילי גדוד 12 של גולני. ההשתלטות על שדה התעופה אפשרה את כניסתם של הכוחות לשכונות הדרומיות בעיר. עם תום המלחמה המשיך גדוד סער לעסוק בפעילות הביטחון השוטף באזור [[רצועת הביטחון]], עד לנסיגה ממנו בחודש ב-24 במאי 2000.

עם פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] נטל הגדוד חלק פעיל בלחימה ב[[איו"ש]] ו[[אוגדת עזה]] והמשיך לעסוק במשימות הביטחון השוטף באזורים הללו ולאורך [[גבולות מדינת ישראל#הקו הכחול|הקו הכחול]]. במהלך [[תוכנית ההתנתקות]] היווה גדוד סער יחד עם גדודי החטיבה וכוחות [[חיל ההנדסה הקרבית|הנדסה]] חלק מהמעגל השלישי בפינוי, אשר תפקידו היה לאבטח את יישובי [[גוש קטיף]] ולמנוע כל ניסיון לבצע [[פח"ע]] כנגד הכוחות המפנים.

בחודש יולי 2006 הוקפץ הגדוד ל[[רצועת עזה]] כחלק מההכנות ל[[מבצע גשמי קיץ]] בעקבות חטיפתו של [[גלעד שליט]]. הגדוד השתתף במספר מבצעים באזור בית להיא ובשכונת אל-עטטרה שבצפון הרצועה, [[ציר כיסופים]] במרכז הרצועה וב[[נמל התעופה הבינלאומי יאסר ערפאת]] דרומית ל[[רפיח]] בדרום הרצועה.

[[קובץ:Gdud-74-Saar-2021-10-11-pic01.jpg|ממוזער|250px|[[טנק]] [[מרכבה סימן 4|מרכבה סימן 4מ 400]] של גדוד 74, 2021.]]
ב-30 ביולי, בעקבות ההחלטה להרחיב את פעילות צה"ל בדרום לבנון במהלך [[מלחמת לבנון השנייה]], הועלה גדוד 74 צפונה לגזרה המערבית בדרום לבנון, סמוך ליישובים [[זרעית]] ו[[שתולה]]. במהלכה של מלחמת לבנון השנייה הועבר הגדוד תחת פיקודה של [[חטיבת אלכסנדרוני]] והשתתף בקרבות לכיבוש הכפרים שיחין ורג'אמין. במסגרת המאמץ המלחמתי של חטיבת אלכסנדרוני התקדם הגדוד עד לכפר ראס ביאדה על ציר החוף שבין [[ראש הנקרה]] ל[[צור (לבנון)|צור]]. לאחר חתימת ההסכם ל[[הפסקת אש|הפסקת האש]], הועבר הגדוד לגזרה המזרחית בדרום לבנון ונותר שם עד לשלב יציאת כוחות צה"ל במקביל לכניסת [[צבא לבנון]] לאזור. לאחר מכן נותר הגדוד לעסוק בפעילות הביטחון השוטף לאורך הקו הכחול ורצועת עזה כשהוא נוטל תפקיד מרכזי במבצעים כגון [[מבצע חורף חם]] ו[[מבצע עופרת יצוקה]].

ב[[מבצע צוק איתן]] פעל הגדוד תחת חטיבה 188 בגזרת ג׳וחר א-דיק והיה שותף לאיתור [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרה התקפית]] שנחפרה לכיוון [[קיבוץ בארי]].

במרץ 2020 היה הגדוד הראשון בחטיבה לעבור הסבה ל[[טנק]]י [[מרכבה סימן 4|מרכבה סימן 4מ 400]] (הדגם החדש ביותר של המרכבה).

בדצמבר 2020 הגדוד קיבל [[אות הערכה מטעם הרמטכ"ל]] על תקופת פעילותו ב[[רצועת עזה|גזרת עזה]]{{הערה|{{אתר צה"ל|מערכת אתר צה"ל|אלה היחידות שיקבלו "אות הערכה מבצעי" מהרמטכ"ל|מאמרים/2020/אות-הערכה-מבצעי-מהרמטכל/|9 בדצמבר 2020}}}} בה רשם 26 פגיעות מדויקות במטרות טרור ו-0 החטאות{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הטנקים החדשים בצה"ל שלא מפספסים אף מטרה {{!}} תיעוד|58712500|9 בינואר 2021}}.}}.

==== מפקדי גדוד 74 ====
{{להשלים|נושא=ישראל|נושא2=צבא וביטחון}}
{| class="wikitable"
!שם
!תקופת כהונה
!הערות
|-
|[[צבי רם (קצין)|צבי רם]]
| 1962–1967
|מפקד הגדוד ב[[מלחמת ששת הימים]]
|-
|אורי ברז || 1969-1971||מקיים הגדוד הסדיר
|-
|[https://www.izkor.gov.il/בן%20ציון%20כרמלי/en_5ad1911efb918e064be348e9f973ec80 בן ציון (בנצי) כרמלי]|| 1971||נפל במלחמת ים כיפור, בהיותו מג"ד 87 ([[חטיבה 14]])
|-
| [[אהרון טל|אהרון טל (סטולר)]] || 8.1971-11.1972||קצין אגם אוגדה 143,מחט 600,ק אגם פיקוד צפון,רמ"ט גייס 466,מדריך במכללה לפיקוד ומטה. מעוטר באות המופת.
|-
|[[יאיר נפשי]]
|1972–1973
|מפקד הגדוד ב[[מלחמת יום הכיפורים]], מעוטר [[עיטור העוז]]
|-
|[[חיים ברק]]
|1973–1974
|לימים מפקד [[קורס קציני שריון]], מפקד [[חטיבה 211]] ומפקד [[עוצבת הפלדה|אוגדה 162]]
|-
|[[אמציה_חן|אמציה "פצי" חן]]
|1974–1975
|לימים מפקד [[סיירת שקד]]
|-
|[[דורון יזרעאלי]]
|1976–1977
|לימים סגן מפקד [[עוצבת געש|אוגדה 36]]
|-
|[[עוזי קרן (עין גב)|עוזי קרן]]
| 1977–1978
|מפקד הגדוד ב[[מבצע ליטני]]
|-
|[[עוזי דיין]]
| 1978–1980
|לימים מפקד [[סיירת מטכ"ל]], מפקד [[חטיבה 401]] ו[[סגן ראש המטה הכללי|סגן הרמטכ"ל]]. הודח מהתפקיד לאחר שקצין בגדוד נהרג בתרגיל אימונים.
|-
|שלום חוטר || 1980–1981 || מפקד פלוגה ח׳ בשנת 1974
|-
|[[עמירם לוין]]
|1981–1982
|מפקד הגדוד ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], לימים מפקד [[פיקוד הצפון]]
|-
|רפאל (רפי) לנדסברג || 1982–1983||
|-
|[[חנן ברנשטיין]] ||1983–1984
|לימים מפקד החטיבה ומנכ"ל עמותת [[יד לשריון]]
|-
|משה ברגר
|1985–1986
|
|-
|[[שי אביטל]]
|1986–1987
|לימים מפקד [[מפקדת העומק]]
|-
|אורי בן יהודה || 1987–1988||לימים סגן מפקד החטיבה
|-
|צביקה אביגדור || 1988–1989||מפקד פלוגה בגדוד ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|-
|יגאל דוכן||1989–1991||לימים סגן מפקד החטיבה
|-
|[[אריאל פלג]]
|1991–1993
|לימים מפקד החטיבה
|-
|יובל וייס ||1993–1995
|לימים סגן מפקד החטיבה
|-
|[[יעקב ברק]]
|1995–1996
|לימים [[מפקד זרוע היבשה]]
|-
|[[עפר צפריר]]
|1996–1998
|לימים [[קצין שריון ראשי]]
|-
|[[משה שטרית]]
|1998–2000
|לימים מפקד החטיבה
|-
|אדם בן טולילה
| 2000–2002
||
|-
|[[סער צור]]
|2002–2004
|לימים מפקד [[עוצבת הפלדה]]
|-
|[[שאול אבידב]]
|2004–2006
| מעוטר [[צל"ש אלוף]]
|-
|{{יזכור|517531|אורן סידי}} || 2006–2007 || נפטר ממחלה במהלך תפקידו
|-
|[[ניר בן דוד]]
|2007–2009
|לימים מפקד החטיבה
|-
|[[רלי מרגלית]]
|2009–2011
|לימים מפקד [[חטיבת קרייתי]] ומפקד [[מפקדת "אלון"]]
|-
|[[מולי כהן]]
|2011–2012
|לימים מפקד [[חטיבה 205]]
|-
|[[מורן עומר]]
|2012–2013
|לשעבר מפקד [[חטיבה 460]], כיום ראש [[מחלקת מבצעים]] ב[[אמ"ץ]]
|-
|[[רועי סבירסקי]]
| 2013–2015
|מפקד הגדוד ב[[מבצע צוק איתן]], לימים מפקד [[חטיבה 8]] ומפקד חטיבה 188
|-
|אריה ברגר
|2015–2017
|מעוטר [[צל"ש מפקד אוגדה]], לימים סגן מפקד החטיבה
|-
|[[אלעד צורי]]
|2017–2019
|מעוטר [[צל"ש]] מפקד [[פיקוד הצפון]]
|-
|איתי זעפרני

| 2019–2021 ||מפקד הגדוד בהסבה ל[[טנק מרכבה סימן 4|מרכבה סימן 4מ]], בתקופתו הגדוד עוטר [[אות הערכה מטעם הרמטכ"ל|באות הערכה המבצעי מטעם הרמטכ"ל]]{{הערה|{{אתר צה"ל||אלה היחידות שיקבלו "אות הערכה מבצעי" מהרמטכ"ל|כתבות-ועדכונים/2020/אות-הערכה-מבצעי-מהרמטכ-ל/|9 בדצמבר 2020}}}}
|-
|עופר טכורש
|2021–2023
|מפקד הגדוד במבצע "שובר גלים" ובמבצע "עלות השחר"{{הערה|אפרת פורשר, [https://www.israelhayom.co.il/military-life/article/10074464#:~:text=סא%22ל%20עופר%20טכורש%20(33)%20מראש%20העין%20הוא%20מפקד%20גדוד%2074%20בחטיבה%20188%20בחיל%20השריון סא"ל עופר טכורש (33) מראש העין הוא מפקד גדוד 74 בחטיבה 188], באתר [[ישראל היום]], 16 באפריל 2022}}
|-
|אורן שינדלר
|2023–
|}

===גדוד 71 (רשף)===
[[קובץ:Idf-reg-reshef-71-new.svg|שמאל|ממוזער|220px|סמל גדוד רשף]]
'''גדוד 71 (רשף)''' [[חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים#גדוד 71|הוקם ערב מלחמת יום הכיפורים]], ב-5 באוקטובר 1973. הגדוד נבנה בחופזה על בסיס מפקדים ומדריכים מבית הספר לשריון ב[[מחנה עמנואל|ג'וליס]], אליהם צורפו מדריכי שריון ממגמת שוט קל מ[[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה|מתקן 500]] (בסיס צאלים) וצוערי שריון מ[[בית הספר לקצינים של צה"ל|בית הספר לקצינים]]. הגדוד סופח ל[[חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים|חטיבה 7]] ונלחם תחתיה במהלך המלחמה. סא"ל [[משולם רטס]], מפקד קורס קציני שריון בבית הספר לשריון, מונה למפקד הגדוד, ורס"ן גדעון ויילר, מפקד מדור נט"ר (נהיגה) בבית הספר, מונה לסגנו.

ב-6 באוקטובר עלה הגדוד לרמת הגולן ונערך באזור צומת ווסט (האמיר). עם תחילת [[קרבות הבלימה והתקפת הנגד הישראלית ברמת הגולן|קרבות הבלימה]] ברמה לחם הגדוד בגזרה הצפונית והשתתף בקרבות באזור [[הר חרמונית]]. ב-9 באוקטובר לפנות בוקר נהרג הסמג"ד ויילר ובהמשך היום, במסגרת [[קרב עמק הבכא]], נפל גם המג"ד משולם רטס. הגדוד הפסיק להתקיים במסגרת גדודית והטנקים שנותרו סופחו לגדוד 77 והמשיכו את המלחמה תחתיו.

כאשר נכנסה הלחימה לשלב [[כיבוש המובלעת הסורית|הפריצה למובלעת הסורית]] קיבל כוח [[עמוס כץ]], שהורכב מלוחמים שחזרו מחו"ל, את המספר 71. הגדוד עלה לרמת הגולן והשתתף בקרב לכיבוש מזרעת [[בית ג'ן (סוריה)|בית ג'אן]] ובקרבות במובלעת הסורית. בסיום המלחמה הפך לגדוד סדיר בחטיבה 188 שספגה אף היא מכה קשה במלחמה והוקמה מחדש.

הפקודה להקמת גדוד 71 במסגרת החטיבה ניתנה ב-8 בנובמבר 1973. הגדוד הוקם על ידי סגן יצחק וימר במחנה ירדן, לאחר שהתבקש לעשות זאת על ידי סגן אלוף עמוס כץ שקיבל את הפיקוד על חטיבה 188, לאחר פציעתו של מפקד החטיבה סגן אלוף דני ורדי, ביומה האחרון של מלחמת יום הכיפורים. הגדוד התבסס בהקמתו על פלוגת חרמ"ש ו-5 טנקים שעברו מגדוד 74, ו-13 טנקים נוספים שעברו מגדוד 53. הגדוד עבר בהמשך לפיקודו של סגן אלוף רן גוטפריד.

בשנים הבאות נלחם הגדוד במסגרת [[מבצע ליטני]] ובקיץ 1981 השתתפו כוחות הגדוד בעשרה ימי קרב שכללו ירי תותחים לתוך [[לבנון]]. ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] לחם הגדוד בגזרה המרכזית בלבנון ולאחר מכן עבר לגזרה המערבית ונלחם כחלק מהמאמץ הצה"לי לאורך כביש החוף הלבנוני, בין היתר בקרבות בפאתי העיר [[צידון]], [[דמור]] ו[[הקרב על כפר סיל|כפר סיל]]. בהמשך המלחמה הועבר הגדוד ל[[בקעת הלבנון]], שם השתתף בין היתר בקרבות מול כוחות סורים בהם הושמדו כ-30 טנקים סורים. במהלך המלחמה נפלו שישה מחיילי הגדוד.

בחודשים האחרונים של [[רצועת הביטחון|צה"ל בלבנון]] לקראת ה[[נסיגת צה"ל מלבנון|נסיגה]], עסקו כוחות הגדוד בחיפוי שלבי הנסיגה, בין היתר הייתה לגדוד פלוגה שלטנקים שלה היו אמצעים מיוחדים ללחימה בלבנון. פלוגה זו; 'נחשול' קיבלה לאחר הנסיגה בשנת 2000 [[עיטורי צה"ל#צל"ש אלוף|צל"ש אלוף]] מ[[אלוף פיקוד הצפון]] על תרומתה ללחימה במסגרת חודשי צה"ל האחרונים בלבנון והנסיגה עצמה.

במשך השנים ביצע הגדוד מספר תקופות של פעילות מבצעית בגזרות השונות. בבוקר ה-26 ביוני 2006 במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה, הותקף אחד מטנקי הגדוד באזור [[מעבר כרם שלום]], במהלך התקיפה נהרגו שני אנשי הצוות [[סגן]] חנן ברק ו[[דרגות צה"ל#סמל ראשון|סמ"ר]] פבל סלוצקר, נהג הטנק נפצע והתותחן [[רב"ט]] [[גלעד שליט]] נחטף בידי החוליה ונלקח מעבר לגדר המערכת לתוך [[רצועת עזה]]. שליט הוחזק בידי ארגוני טרור שונים במשך מעל חמש שנים ושוחרר לבסוף במה שמוכר כ[[עסקת שליט]].

בין היתר, כתגובה לחטיפת שליט, יצא צה"ל למבצע רחב ברצועת עזה [[מבצע גשמי קיץ]]. כוחות הגדוד השתתפו במבצע יחד עם שאר גדודי החטיבה, אך כאשר התחילה [[מלחמת לבנון השנייה]] הועברו שני הגדודים האחרים של החטיבה צפונה ונכנסו ללבנון, בעוד שגדוד 71 נשאר בעזה למשך שארית המבצע. לגדוד היה תפקיד מרכזי במהלך מבצע עופרת יצוקה, במהלכו נהרג חייל מפלוגה ל' ('להב') על ידי ירי צלפים ב-8/1/2009.

בשנת 2014 השתתף הגדוד ב[[מבצע צוק איתן]] שם הוביל את כוחות [[חטיבת גולני]] בהתקפה על [[שג'אעיה|שג׳אעיה]] שבצפון הרצועה. על הגדוד פיקד [[ניר רוזנברג]]. במהלך ההתקפה אל תוך השכונה נפצע מפקד מחלקת טנקים והטען-קשר פינה אותו אל תוך הטנק והכווין כוחות פינוי לאחר מכן נטל הטען [[יהודה וישליצקי]] את הפיקוד על הטנק והובילו אל חזית הכוחות הלוחמים. על מעשהו זה עוטר ב[[צל"ש הרמטכ"ל|צל״ש הרמטכ״ל]].

==== מפקדי גדוד 71 ====
{| class="wikitable"
!שם
!תקופת כהונה
!הערות
|-
|[[משולם רטס]] || 1973 || נהרג ב[[מלחמת יום הכיפורים]], מעוטר [[עיטור העוז]]
|-
|[[עמוס כץ]] || 1973 || פיקד על הגדוד ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לימים מפקד החטיבה
|-
|רן גוטפריד
|נובמבר 1973–אפריל 1974
|
|-
|[[יונתן נתניהו]] || 1974–1975 || לימים מפקד [[סיירת מטכ"ל]], נפל ב[[מבצע אנטבה]]
|-
|דורון ביבר || ||
|-
|יאיר יחדיו || 1976 || נפל במהלך השירות הצבאי
|-
|[[שמואל בן שחר]]
|1978
|מפקד הגדוד ב[[מבצע ליטני]], לימים מפקד החטיבה
|-רפי נוי 1979 לימים מפקד אוגדת הבשן ורמ"ט פיקוד צפון
|[[איל בן ראובן]] || 1980–1982 || מפקד הגדוד ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], לימים מפקד [[אוגדה 162]] ומפקד [[המכללות הצבאיות]]
|-
|[[שוקי עזריה]] || 1982–1984 || 
|-
|[[אביגדור קליין]] || 1984–1986 || לימים [[קצין שריון ראשי]]
|-
|[[מאיר גחטן]] || || לימים מפקד החטיבה ו[[קצין שריון ראשי]]
|-
|[[דורון מיינרט]] || ||
|-
|{{יזכור|514264|פנחס פיני עבו}} || 1994–1995 || נהרג במהלך תפקידו כמפקד הגדוד
|-
|שלמה כהן || ||
|-
|[[עמיחי אברהמס]] || 1999–2001 || לימים מפקד [[חטיבה 8]]
|-
|[[צפריר אורפז]] || 2001–2003 || לימים מפקד [[חטיבה 27]]
|-
|[[עודד בסיוק]] || 2003-2004 || הודח בעקבות תאונה קטלנית במהלך תרג"ד. לימים ראש חטיבת התכנון
|-
|[[יואב טילן]] || 2004–2006 || לימים מפקד [[חטיבה 205]]
|-
|עומרי בורברג || 2007–2008 ||הודח בעקבות [[פרשת הירי בנעלין]]
|-
|[[חגי עמר]]|| | 2008–2010 || מפקד הגדוד ב[[מבצע עופרת יצוקה]], לימים מפקד [[חטיבה 10]] ומפקד [[מא"ט]] ב[[מל"י]]
|-
|[[רפי וולפסון]] || 2010–2012 || לשעבר מפקד [[חטיבה 679]], לימים סגן מפקד [[אוגדה 36]]
|-
|[[ניר רוזנברג]] || 2012–2014 || מפקד הגדוד ב[[מבצע צוק איתן]], לימים מפקד החטיבה
|-
|ברק צ'רני || 2014–2016 ||
|-
|[[אור וולוז'ינסקי]]|| 2016–2018 || לימים [[סגן מפקד]] [[עוצבת הפלדה]] ומפקד חטיבה 188
|-
|[[מיקי שרביט]]|| 2018–2020 ||מפקד פלוגת "להב" ב[[מבצע עופרת יצוקה]], לימים מפקד [[חטיבת קרייתי]]
|-
|עידן ניר || אוגוסט 2020– יולי 2022||סגן מפקד הגדוד במבצע ״צוק איתן״, בתקופתו הוסב הגדוד לטנק סימן 4מ' והוענקה לגדוד הצטיינות ממפקד פיקוד מרכז על מבצע 'שובר גלים'
|-
|ארז גבאי || יולי 2022 - היום||
|}

=== גדוד 605 (המח"ץ)===
{{הפניה לערך מורחב|גדוד 605}}
[[קובץ:Gdud605logo.png|ימין|75px|סמל גדוד המח"ץ]]
[[קובץ:Bulldozers-Gdud-605-Engineering-2021-I.jpg|ממוזער|250px|[[דחפור D9 משוריין]] ו[[מחפרים בשירות צה"ל|מחפר ממוגן]] של גדוד 605 מפנים [[שדה מוקשים|שדות מוקשים]] ב[[בקעת הירדן]], 2021]]
[[קובץ:Bulldozer-Gdud-605-Engineering-2021-III.jpg|ממוזער|250px|[[דחפור D9 משוריין]] ו[[מחפרים בשירות צה"ל|מחפר ממוגן]] של גדוד 605 מפנים [[שדה מוקשים|שדות מוקשים]] ב[[בקעת הירדן]], 2021]]
'''גדוד המח"ץ (605)''' ([[ראשי תיבות]] של "'''ה'''בקעה, '''מ'''יקוש, '''ח'''בלה, '''צ'''ליחה") הוא [[גדוד]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]] הכפוף מבצעית לחטיבה 188. הגדוד מפעיל פלוגות [[פלס (צבא)|פלס]]ים שלהן [[נגמ"ש]]י [[חיל הנדסה|הנדסה]] כבדים מדגמי [[פומ"ה]] ו[[מערך הצמ"ה של חיל ההנדסה הקרבית|פלוגת הצמ"ה]] "חתולי הפרא" המפעילה [[דחפור די-9 בשירות צה"ל|דחפורי D9 משוריינים]], [[מחפרים בשירות צה"ל|מחפרים ממוגנים]], אמצעי גישור וכלי [[צמ"ה]] ממוגנים אחרים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לפרוץ את הדרך לכוחות השריון והחי"ר, לפלס דרך תעלות ו[[מוקש|שדות מוקשים]], לנקות זירות מטענים, לחלץ כלים פגועים ולהכשיר עמדות ירי ו[[סוללת עפר|סוללות]] מגן ל[[טנק]]ים ול[[רק"מ]].

== היסטוריה ==
[[קובץ:M51-Isherman-latrun-1.jpg|250px|ממוזער|שמאל|טנק [[M51 שרמן]] מהסוג ששימש את החטיבה במהלך מלחמת ששת הימים.]]
=== מלחמת העצמאות ===
חטיבה 188 צמחה מתוך ארגון "[[ההגנה]]" של מרחב חיפה והמפרץ, דבר המשתקף בתג החטיבה עד ימינו, שהוא סימלה המקורי של "ההגנה" בחיפה.
צמיחת החטיבה הייתה בנפרד מזו של חטיבת ה[[חי"ש]] "[[חטיבת כרמלי|כרמלי]]", שנולדה גם היא במרחב חיפה. תג חטיבה 188 הוא סמל מרחב "ההגנה" בחיפה, בעוד תג החטיבה של "כרמלי" משקף את ראשית הולדתה בפברואר 1948 בלחימתה בעיר חיפה עצמה.

=== מלחמת סיני ===
לאחר הקמת המדינה לוכדו יחידות "ההגנה" במרחב חיפה והמפרץ ל'''חטיבה 18'''. ב[[מלחמת סיני|מבצע קדש]] ישבה העוצבה על גבול [[ירדן]] ולא נטלה חלק פעיל בלחימה. אולם [[מבצע קדש]] הוכיח כי חיל השריון הוא החיל המוביל ביבשה וכוח ההבקעה העיקרי. התוצאה הישירה לאחר המלחמה הייתה כי הצבא זקוק ליחידות שריון נוספות וחטיבה 18 הוסבה לחטיבה הממוכנת 45.

=== מלחמת ששת הימים ===
ב[[מלחמת ששת הימים]], לחמה חטיבה 45 באזור צפון השומרון. החטיבה, בפיקוד סא"ל [[משה בר כוכבא]], כללה 2 גדודי חרמ"ש - גדוד 25 בפיקוד סא"ל [[לוי מן]] וגדוד 74 בפיקוד סא"ל [[צבי רם]], גדוד טנקי שרמן - גדוד 39 בפיקוד סא"ל אדולף אברמוביץ' (הגדוד כלל 34 טנקים מדגם [[סופר שרמן|M-50]], ו-31 טנקים מדגם [[M51 שרמן|M-51]]), [[פלוגת סיור]] (סיירת) חטיבתית בפיקוד רס"ן אביתר יעקב, פלוגת הנדסה בפיקוד [[דרגות צה"ל#סרן|סרן]] [[אהרן טנא]], יחידות חטיבתיות וגדוד מרגמות כבדות.

ב-5 ביוני לפנות ערב, נכנסה החטיבה למבואות [[עמק דותן]] כדי למנוע פריצה של כוחות שריון ירדנים הנעים לעבר [[ג'נין]] ו[[שכם]]. החטיבה הצליחה חלקית לחסום את האזור ההררי מדרום לעמק והמשיכה בניסיון לכיבוש העיר ג'נין. מולה התייצבה חטיבת השריון 40 הירדנית והצליחה להפתיע את חטיבה 45 מכיוון שכם, דבר שאילץ את חטיבה 45 להקים מערך הגנה נחפז. בבוקר 6 ביוני איגפה [[עוצבת ראם|חטיבת השריון 37]] את החטיבה הירדנית, שחררה את חטיבה 45 מהכיתור והמשיכה לפיצוץ הגשרים בעמק [[יריחו]]. על פעולתו ב[[קרב עמק דותן]] הוענק ל[[גד רפן]], אחד מקציני חטיבה 45, [[עיטור הגבורה]].

עם תום הלחימה בשומרון הופנתה החטיבה לגזרת רמת הגולן, ובצהרי 8 ביוני החלה בתנועה לכיוון [[מחלף גולני|צומת גולני]]. ב-10 ביוני הוכנסה החטיבה ללחימה כדי לסייע בטיהור רמת הגולן עד מועד כניסת הפסקת האש. לפנות בוקר כבשה החטיבה ללא התנגדות את תל חמרה. בהמשך היום נעה החטיבה יחד עם גדוד מ[[חטיבת גולני|חטיבה 1]] אל עבר [[מסעדה (יישוב)|מסעדה]]. [[הצבא הסורי]] כבר נסוג בשלב זה והכוחות לא נתקלו בהתנגדות. עד הערב נערכה החטיבה באזור הכפר.

לאחר מלחמת ששת הימים הוחלט לפרק את החטיבה, אולם לבסוף הפכה החטיבה לחטיבה משוריינת המצוידת בטנקי [[צנטוריון|שוט קל]]. באפריל 1969 הועלתה החטיבה ממחנה מנסורה ל[[מחנה פילון]] ומספרה שונה ל-188. לחטיבה היו שני גדודים סדירים: גדוד 53 (שהועבר מחטיבה 7), גדוד 74 וגדוד 39 (מילואים). בשנת 1969, עם מעבר [[חטיבה 7]] לתעלה, קיבלה החטיבה את גזרת רמת הגולן, ובשנים הבאות לקחה חלק במבצעים רבים ([[מבצע קלחת 2|קלחת 2]], [[מבצע קלחת 4 מורחבת|קלחת 4]], [[מבצע קיתון 10|קיתון 10]]) ובימי קרב רבים מול השריון הסורי.

===מלחמת יום הכיפורים===
{{הפניה לערך מורחב|חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים}}
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] הייתה חטיבה 188 ("ברק"), בפיקודו של אל"ם [[יצחק בן-שהם]], חטיבת השריון העיקרית שנשאה בעול הבלימה ביום הראשון של המלחמה ב[[רמת הגולן]]. שני גדודי שריון של חטיבה 188, גדוד 74 בפיקודו של סא"ל יאיר נפשי וגדוד 53 בפיקודו של סא"ל עודד ארז (בסה"כ 77 [[טנק]]ים) היוו את כל כוחות השריון של צה"ל בקו הקדמי של רמת הגולן. גדוד 39 - הגדוד השלישי (המקורי) שלה - היה גדוד מילואים שגויס לאחר תחילת הקרבות ונלחם במסגרת [[חטיבה 4]] ([[חטיבה 7]] התרכזה בקו השני, כעתודה פיקודית, ונשלחה בתחילת הלחימה לגזרה הצפונית).

לוחמי חטיבה 188 נאלצו להתמודד עם [[חיל שריון|כוחות שריון]] [[סוריה|סוריים]] גדולים פי עשרה ויותר, ונשחקו בצורה קשה ביותר. 24 שעות מתחילת הלחימה נותרה החטיבה ללא הפיקוד הבכיר שלה לאחר שמפקד החטיבה [[יצחק בן-שהם]], סגנו [[דוד ישראלי]], וקצין האג"ם {{יזכור|/בנימין%20קצין/en_0d967f8a8f6fcfe6ed26f12597cc6942|בני קצין}} נהרגו במהלך [[הקרב על נפח]]. לסורים נפגעו בקרבות אלה מאות טנקים, כך שבלחימתם הנחושה תרמו לוחמי חטיבה 188 תרומה מכרעת לבלימת הצבא הסורי.

אחד מסיפורי הגבורה הנודעים של מלחמה זו הוא סיפורו של "[[כוח צביקה]]", כוח שמנה שלושה טנקים בפיקודו של [[דרגות צה"ל#סרן|סרן]] [[צביקה גרינגולד]], ופעל לבלימת התקדמות הסורים לעבר [[מחנה נפח|צומת נפח]]. שניים מהטנקים של הכוח נפגעו, והטנק בפיקודו של צביקה המשיך להילחם לבדו במשך שעות. על לחימתו קיבל גרינגולד את [[עיטור הגבורה]].

במהלך הלחימה מונה [[יוסי בן-חנן]] כמפקדה החדש של החטיבה לאחר שחזר מחו"ל. כשנפצע בן-חנן בניסיון כיבוש [[תל א-שמס]] מונה [[דן ורדי]] לפקד על החטיבה. לאחר פציעתו של ורדי במלחמה ב[[המובלעת הסורית|מובלעת הסורית]], מונה [[עמוס כץ]] לפקד על החטיבה.

בסה"כ נהרגו במלחמה 79 מחיילי החטיבה. על פועלם בקרבות ברמת הגולן קיבלו יצחק בן-שהם, יוסי בן-חנן, [[שמואל אסקרוב]] (סמג"ד 53) ואחרים את [[עיטור העוז]].

=== מלחמת לבנון ===
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - 13th Battalion of the Golani Brigade Holds drill at Golan Heights-1.jpg|ממוזער|250px|טנק מרכבה סימן 3 ב"ז של החטיבה במהלך אימון ברמת הגולן, 2012.]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - 188th Brigade Training Day, March 2008.jpg|ממוזער|250px|צילום מתוך יום כשירויות ברמת הגולן של חטיבת ברק]]

החטיבה בפיקוד אל"ם [[מאיר דגן]] (לימים ראש [[המוסד]]) כללה 3 גדודי טנקי [[שוט קל]]: גדוד 53 בפיקוד סא"ל חיים מורנו (מור), גדוד 74 בפיקוד סא"ל [[עמירם לוין]], וגדוד 71 בפיקוד רס"ן [[איל בן ראובן]]. החטיבה יחד עם [[חטיבת גולני]] התקדמה מכיוון [[אצבע הגליל]], חצתה את ה[[ליטני]] ב[[גשר עקיה]] ללא כל התנגדות, והמשיכה להתקדם צפונה לכיוון רמת [[נבטיה]]. ב-8 ביוני יומיים לאחר פרוץ הלחימה הגיעו גדודי החטיבה לאזור [[צידון]], שם לחמו יחד עם כוחות חטיבת גולני ו[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] לכיתור וכיבוש העיר. מאוחר יותר הופסקה הלחימה, מתוך הבנה ש[[לוחמה בשטח בנוי]] אינה מניבה את התוצאות שנתבקשו והלחימה מסוכנת מידי.

כוחות של גדוד 74 לחמו ב[[מחנה פליטים פלסטינים|מחנה הפליטים]] עין-חילוה, אחד ממחנות הפליטים הגדולים ב[[דרום לבנון]], תוך קרב קשה ועיקש בשטח בנוי.

ב-8 ביוני בערב התקדמו כוחות החטיבה צפונה לכיוון הכפרים הדרומיים ל[[ביירות]], כדי לסייע לכוחות שנחתו מהים. למחרת קיבלה החטיבה פקודה לכיבוש [[הקרב על כפר סיל|כפר סיל]], כפר החולש על כביש החוף הלבנוני המשמש עורק לעיר ביירות. בשל מיקומו וחשיבותו היה הכפר מבוצר ומוגן על ידי כוחות [[חיל שריון|שריון]] ו[[חיל רגלים|חי"ר]] [[צבא סוריה|סורי]]. הקרב היה קשה במיוחד והסתיים לבסוף רק בליל 10 ביוני. בקרב נהרגו 9 מלוחמי החטיבה. בסך הכל נפלו במלחמת לבנון הראשונה 25 לוחמי החטיבה.

לאחר שהפסקת האש הראשונה (שהושגה אחרי שבוע הלחימה הראשון) נכנסה לתוקפה התארגנו כוחות החטיבה בכפרים סיל, דומא ו[[דמור]] למשך כחודש. ב-12 ביולי עברו גדוד 53 וגדוד 71 ל[[הגזרה המזרחית במלחמת לבנון|גזרה המזרחית]] וניהלו לחימה מול [[צבא סוריה|הסורים]]. בתחילת חודש אוגוסט, חזרה החטיבה והתארגנה במאמץ להפעיל לחץ על העיר ביירות. החטיבה לחמה בצפון מערב ביירות תחת [[אוגדה 91]], וכבשה את מרכז העיר תוך 48 שעות, תוך שהיא פוגעת במחבלים רבים ומשתלטת על מפקדותיהם.

=== שנות ה-90 של המאה ה-20 ===
בשנות ה-90 של המאה ה-20 עברה החטיבה הסבה מ[[טנק]]י [[שוט קל]] (השבחה ישראלית ל[[צנטוריון]] הבריטי) לטנקי [[מרכבה סימן 3]] רמ"ח. ב-1995 שודרגו טנקי החטיבה למרכבה סימן 3 ב"ז בהם הותקנה מערכת [[בקרת ירי (יבשה)|בקרת ירי]] "[[ברק זוהר]]" מתוצרת [[אלביט מערכות]] הישראלית, ששיפרה את ביצועי הטנק באופן ניכר.

=== האינתיפאדה השנייה ואחריה ===
ב[[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדה השנייה]] לקחה החטיבה חלק ב[[לוחמה בטרור|פעילות הצבאית למניעת הטרור]]. גדוד המח"ץ (גדוד 605 של [[חיל ההנדסה הקרבית]]) שסופח לחטיבה זכה ב[[צל"ש הרמטכ"ל]] על לחימתו ב[[מבצע חומת מגן]] ובפעילות [[בט"ש]] לפניו. ב[[מבצע חורף חם]] נזקפו לחטיבה הצלחות שונות{{הערה|1=מיכל קליין, [[במחנה]], [http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64587&itemId=263&itemType=0 הקצין שבטנק ינצח], באתר [[יד לשריון]]}}.

ב[[מלחמת לבנון השנייה]] לחמו גדוד 53 בגזרה המזרחית וגדוד 74 בגזרה המערבית. הגדוד השלישי של החטיבה, גדוד 71, נשאר בדרום הארץ והשתתף ב[[מבצע גשמי קיץ]]. גדוד חה"ן 605 לחם תחת פיקוד [[אוגדה 91]] במרכז גזרת הלחימה בלבנון.

===מבצעי עופרת יצוקה וצוק איתן===
החטיבה השתתפה ב[[מבצע עופרת יצוקה]] וגדודיה פעלו לכל רוחב גזרת [[רצועת עזה]] והובילו את הכוחות המתמרנים, כאשר גדוד 'סער' 74 לחם ת"פ [[חטיבת הצנחנים]] בצפון הרצועה ב[[אל-עטטרה]], גדוד 'רשף' 71 וגדוד ההנדסה 605 ת"פ [[חטיבת גולני]] ב[[חארת' א-תופח]], וגדוד 'סופה' 53 ת"פ החטיבה בגזרת [[רפיח]]. במהלך המבצע נהרג סמל עמית רובינזון מפגיעת כדור [[צליפה|צלף]] עת ששהה בתא טען וסרק את השטח הקרוב לטנק, סמוך לבריכת המים בשכונת [[שג'אעייה]].

החטיבה נלחמה גם ב[[מבצע צוק איתן]]{{הערה|{{נענע10|אור הלר, אביב פרנקל|עזה סרט מלחמה: כתב חדשות10 עם צוות מרכבה בדיר אל-בלח|1072938|31 ביולי 2014||news}}{{קישור שבור|16.2.2020}}{{ש}}{{mako|שי לוי|עם הפגז בקנה בלב שטח אויב: עזה בעיני הטנקיסט|206940555b87741006|pzm-units/armored-corps|31 ביולי 2014}}}} וגם שם פעלה בראש הכוחות המתמרנים כאשר גדוד 'רשף' 71 פועל ת"פ [[חטיבת גולני]] ב[[שג'אעייה]], גדודים 'סער' 74 ו'סופה' 53 ת"פ החטיבה במרחב [[ג'וחר א-דיק]], שם חשפה החטיבה [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרת טרור התקפית]] שנחפרה לכיוון [[קיבוץ בארי]], וגדוד ההנדסה 605 ת"פ [[חטיבה 7]]. במהלך המבצע שבעה חיילים מהחטיבה נהרגו: שניים נהרגו על ידי מחבלים שחדרו לתוך שטח ישראל דרך מנהרה ושיגרו [[טיל נ"ט]] אל רכבי חבורת הפיקוד של המח"ט{{הערה|{{כלכליסט||קצין וחייל נהרגו בחדירת מחבלים ממנהרה; חמאס שלח מתאבד לפוצץ דחפור|3636380|20 ביולי 2014}}}} ו-5 חיילים נוספים נהרגו בשטח ישראל כתוצאה מפגיעת [[פצמ"ר]] 120 מ"מ פגיעה ישירה ב[[נגמ"ש]] סיור{{הערה|{{דובר צה"ל||חמישה חיילי צה"ל נהרגו אתמול בפעילות מבצעית בגבול רצע"ז|1133-21053|1 באוגוסט 2014}}}}. בסיום המבצע עוטר סמל [[יהודה וישליצקי|יהודה וישלצקי]] מגדוד 'רשף' 71 ב[[צל"ש רמטכ"ל]] לאחר שטיפל ופינה את מפקדו הפצוע, החביר כוחות רפואה אל הטנק, ואף נטל את הפיקוד על הטנק, כאשר אין מפקד בטנק, וחבר בחשכת הליל, כאשר זהו לו קרב ראשון בחייו, אל חזית הכוחות הלוחמים עם יתר אנשי הצוות שנותרו. על הטנק פיקד לבדו עוד כשש שעות עד שהובא מפקד מחליף אל הטנק.

==מורשת והנצחה==
לחטיבה 339 נופלים במערכות ישראל המונצחים במספר אנדרטות:[[קובץ:Barak brigade memorial site (10).JPG|250px|ממוזער|חלקו המרכזי של אתר ההנצחה, סמוך ל[[עליקה]].]]
[[קובץ:Brigade 188 memorial.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הכניסה לאתר מורשת חטיבת ברק במחנה עליקה.]]
[[קובץ:Barak monument.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אנדרטת גדוד 71 בצומת בשן, רמה"ג.]]
* [[אנדרטת חטיבה 188|אתר הזיכרון המרכזי]] לחללי החטיבה נמצא במחנה חטיבת ברק ב[[עליקה]], רמת הגולן.
*אנדרטת חטיבה 188 ב[[פארק עוצבות השריון]] סמוך ללטרון.
* [[אנדרטת גדוד 53 סופה|אנדרטת גדוד 53]] לחללי גדוד "סופה", נמצאת בסמוך ל[[גבעת אורחה]].
* [[אנדרטת גדוד 71]] לחללי גדוד "רשף", נמצאת באזור צומת בשן (ממזרח ל[[חושנייה]]).
* [[אנדרטת גדוד 74]] לחללי גדוד "סער" נמצאת בצפון רמת הגולן בסמוך לכפר [[בוקעאתא]] (אזור [[הר חרמונית]])
* אנדרטת גדוד הנדסה 605 במחנה ׳חומה׳.

=== מרוץ 188 ===
בשנתיים האחרונות מתקיים מרוץ חטיבה במסגרתו רצים כל חיילי החטיבה 188 ק״מ{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|במקצה ריצה של 188 ק"מ: חטיבה 188 מציינת 50 שנה של נחישות|news/israel/Article-722815|7 באוקטובר 2019}}}}. מתווה המסלול מתחיל ב[[מפרץ חיפה]] המציין את סמל החטיבה, המשכו ב[[נחל תבור]] דרכו נעו כוחות גדוד 39 במילואים שהיה שייך לחטיבה במלחמת יום כיפורים, ממשיך במעלה גמלא לכיוון תל-סאקי שם נלחם גדוד 53, עובר באנדרטת הגדוד בגבעת אורחה וממשיך לאנדרטת גדוד 71 בצומת בשן, משם ממשיך מסלול הריצה עד לציר-הנפט ומסתיים באנדרטאות המח״ט בן-שוהם והסמח״ט ישראלי שנהרגו סמוך למחנה נפח על ציר הנפט.

==סמל החטיבה ==
סיפורה של החטיבה שעברה גלגולים שונים לאורך השנים בא לידי ביטוי בתג עצמו שבו אין כל אזכור או רמז לחטיבת טנקים.

בעת ההחלטה על הקמת חטיבת השריון נקבע תג היחידה ככזה הזוכר חסד נעורים לאותה חטיבת חיל הרגלים המיתולוגית.

תג החטיבה, בו מופיע קו החוף של [[מפרץ חיפה]], הוא תג היחידה היחידי מהכוח הסדיר בצה"ל בו מצוירת מפה.

== מפקדי החטיבה ==
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#3C88D6"
|'''שם'''||'''תקופת כהונה כמפקד החטיבה'''||'''הערות'''
|-
| [[דן לנר]] || 1950–1964 || מפקדה כחטיבת מילואים 45
|-
| [[משה בר כוכבא]] || אפריל 1964 – מרץ 1971 || לימים [[מפקד פיקוד הדרום]]
|-
| [[אברהם ברעם]] || מרץ 1971 – יוני 1972 ||
|-
| [[אהרן פלד]] || יוני 1972 – יוני 1973 ||
|-
| [[יצחק בן-שהם]] || יוני 1973 – אוקטובר 1973 || נהרג ב[[מלחמת יום הכיפורים]]
|-
| [[יוסי בן-חנן]] || אוקטובר 1973 – אוקטובר 1973 || נפצע ב[[מלחמת יום הכיפורים]]
|-
| [[דן ורדי]] || אוקטובר 1973 – אוקטובר 1973 || נפצע ב[[מלחמת יום הכיפורים]]
|-
| [[עמוס כץ]] || אוקטובר 1973 – יוני 1975 || לימים [[קצין שריון ראשי]]
|-
| [[עמרם מצנע]] || יוני 1975 – יולי 1976 || לימים [[מפקד פיקוד המרכז]]
|-
| [[יאיר נפשי]] || יולי 1976 – אוקטובר 1977 || לימים רמ"ט פיקוד דרום
|-
| [[יום-טוב תמיר]] || אוקטובר 1977 – דצמבר 1978 ||לימים מפקד אוגדה 252
|-
| [[יהודה פלד|יהודה (יודק'ה) פלד]] || דצמבר 1978 – ספטמבר 1980 ||
|-
| [[יוסי מלמד]] || ספטמבר 1980 – מרץ 1982 ||
|-
| [[מאיר דגן]] || מרץ 1982 – נובמבר 1982 || לימים [[ראש המוסד]]
|-
| [[עמירם לוין]] || נובמבר 1982 – אוגוסט 1984 || לימים [[מפקד פיקוד הצפון]]
|-
|[[מיכאל ברקן]] || אוגוסט 1984 – ינואר 1986 ||לימים [[נספח צה"ל]] בפרו
|-
|[[שמואל בן שחר]]|| ינואר 1986 – יוני 1987 ||
|-
| [[בני לידור]] || יוני 1987 – פברואר 1989 || לימים מפקד אוגדה 36
|-
| [[יוסי רווה]] || פברואר 1989 – מרץ 1991 ||
|-
| [[איל בן ראובן]] || מרץ 1991 – אוקטובר 1992 || לימים מפקד [[המכללות הצבאיות]] וסגן מפקד פיקוד הצפון. בהמשך חבר כנסת ויו"ר ועדת חוץ וביטחון
|-
| [[מאיר גחטן]] || אוקטובר 1992 – מאי 1994 || לימים [[קצין שריון ראשי]]
|-
| [[חנן ברנשטיין]] || מאי 1994 – אוגוסט 1995 || לימים מפקד אוגדה 366, מכהן כיו"ר עמותת יד-לשריון ומנכ"ל אתר לטרון
|-
|[[מתי לשם]]|| אוגוסט 1995 – יוני 1997 ||
|-
|[[אריה טסלר]]|| יוני 1997 – מאי 1999 ||
|-
| [[אריאל פלג]] || מאי 1999 – מאי 2001 || לימים סגן מבקר מערכת הביטחון
|-
| [[בועז כהן (קצין)|בועז כהן]] || מאי 2001 – יולי 2003 ||
|-
| [[אגאי יחזקאל]] || יולי 2003 – ספטמבר 2005 || לימים [[קצין שריון ראשי]] וראש חטיבת התכנון באג"ת
|-
| [[משה שטרית]] || ספטמבר 2005 – יוני 2007 ||
|-
| [[עפר צפריר]] || יוני 2007 – יולי 2009 || לימים [[קצין שריון ראשי]]
|-
| [[אילן לביא]] || יולי 2009 – יולי 2011 || לימים ראש מטה [[פיקוד הצפון]]
|-
| [[שמואל אולנסקי|שמוליק אולנסקי]] || יולי 2011 – יוני 2013 || לימים [[קצין שריון ראשי]]
|-
| [[תומר יפרח]] || יוני 2013 – אוגוסט 2015 || לימים [[נספח צה"ל]] ב[[סינגפור]]
|-
| [[ניר בן דוד]] || אוגוסט 2015 – 23 ביולי 2017 ||
|-
| [[גל שוחמי]] || 23 ביולי 2017 – 20 באוגוסט 2019 || לימים ראש [[חטיבת תורה והדרכה]]
|-
| [[ניר רוזנברג]] || 20 באוגוסט 2019 – 25 באוגוסט 2021 ||
|-
| [[רועי סבירסקי]] || 25 באוגוסט 2021 – 31 במאי 2023 ||
|-
| [[אור וולוז'ינסקי]] || 31 במאי 2023 – || מפקד החטיבה הנוכחי
|}

== טנקי החטיבה לאורך ההיסטוריה ==

<gallery widths="200" heights="150">
קובץ:Centurion-Shot-Kal-Alef-latrun-2.jpg|[[שוט קל]] (1969–1992)
קובץ:Merkava-3-latrun-2.jpg|[[מרכבה סימן 3]] (1992–1995)
File:Merkeva Mk 3D - Israeli Tanks 2019-04-21 IZE-36.jpg|מרכבה סימן 3 ב/ד [[ברק זוהר|ב"ז]] (1995–2021)
File:Merkava Mk 4M 400 - Gdud 74 - pic01.jpg|[[מרכבה סימן 4מ 400]] (2020–היום)
</gallery>

==ראו גם==
* [[חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים]]

==לקריאה נוספת==
* איתן הבר (עורך), [https://archive.kippur-center.org/books/eh-barak-yomkippurwar-1979.pdf '''ברק: מלחמת יום הכיפורים, רמת הגולן, תשרי תשל"ד, אוקטובר 1973'''], הוצאת המשפחות השכולות של חטיבת השריון ברק, 1979. באתר [[המרכז למלחמת יום הכיפורים]]
* [[אבירם ברקאי]], '''[[על בלימה: סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום כיפור|"על בלימה", סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום כיפור]]''', ספרית [[מעריב]], 2009.
* [[אביעזר גולן]], '''אנשי הפלדה''' (סיפורה של חטיבה 45 במלחמת ששת הימים), הוצאת אותפז, 1969
* [[צביקה גרינגולד]], '''כוח צביקה: 24 שעות של גבורה במלחמת יום הכיפורים''', 2008.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:188th Barak Armored Brigade}}
* [https://www.idf.il/אתרים/חטיבה-188/ חטיבה 188 באתר צה"ל]
* [https://yadlashiryon.com/division/hativa188/ חטיבה 188] באתר [[יד לשריון]]
* {{nrg|[[אמיר בוחבוט]]|פרשת איוב של חטיבת השריון 188|572/197|22 באפריל 2007|1|1}}
* [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=399771 תמונות (וסרט) מיום כשירות של חטיבת ברק], פורום צבא וביטחון ב[[פרש (אתר)|פרש]]
* {{וידאו}} [http://www.youtube.com/watch?v=uDjH56RQKdg&feature=player_embedded המנון חטיבה 188] באתר [[יוטיוב]]
* {{וידאו}} [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1047104 בצה"ל כבר מתרגלים את האפשרות שהמלחמה הבאה תתקיים בגבול סוריה]{{קישור שבור|18 בינואר 2023}}- כתבה + וידאו, על אימון חטיבה 188 בגזרת הצפון, [[נענע10]]/[[חדשות 10]], 27 במרץ 2014
* {{אתר צה"ל|ליאור נוישטיין, מערכת אתר צה"ל|חטיבה 188 בתרח"ט מסכם אימון, ומסכם שנה. תיעוד מיוחד|אתרים/חטיבה-188/חטיבה-188-בתרחט-מסכם-אימון-ומסכם-שנה-תיעוד-מיוחד/|22 בדצמבר 2019}}
* {{הקלטה}} [[רן לוי (סופר)|רן לוי]], הסורים על הגדרות: חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים, [https://www.ranlevi.com/2018/10/14/ep254_hativa_188_part_1_mst/ חלק א'], [https://www.ranlevi.com/2018/10/28/ep254_hativa_188_part_2/ חלק ב'], [https://www.ranlevi.com/2018/10/28/ep254_hativa_188_part_3/ חלק ג'], בפודקאסט "[[עושים היסטוריה]]", 2018
* [https://archive.kippur-center.org/agranat-commission-testimonies/1975-383-75-OdedErez.pdf עדות סא"ל עודד ארז – מפקד גדוד 53, חטיבה 188 – 1.2.1974] בפני אוספי החומר של ועדת אגרנט באתר [[המרכז למלחמת יום הכיפורים]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{חטיבות שריון סדירות בצה"ל}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:חטיבה 188|*]]
[[קטגוריה:חטיבות שריון בצה"ל|188]]
[[קטגוריה:עוצבת געש|188]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=חטיבה 188|גרסה=37398500|פריט=Q2532181}}