הצגת המקור של הדף "זקן ממרא"

'''זקן ממרא''' הוא [[תלמיד חכם]] [[סמיכה לרבנות|סמוך]],{{הערה|משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ג', ה'.}} ש[[פסיקת הלכה|מורה הלכה למעשה]] בניגוד ל[[פסיקת הלכה]] של ה[[סנהדרין]] כשהיא במקום מושבה שב[[לשכת הגזית]],{{הערה|שם=רמב"ם ח'}} ובהרכבה המלא.{{הערה|שם=סנהדרין|שכללה 71 דיינים.}} הזקן מתחייב במיתה אך ורק אם הורה כך הלכה למעשה, וב[[תלמוד]] מובא [[עקביא בן מהללאל]] כדוגמה ל[[תנא]] שחלק על הסנהדרין, אך לא הורה כן הלכה למעשה.{{הערה|[[מסכת סנהדרין]], דף פ"ח, א'.}} ולכן לא דנו אתו כזקן ממרא אלא גזרו עליו נידוי{{הערה|לפי הדעה המרכזית ב[[משנה]] ב[[מסכת עדיות]] (ה', ו').}}.

התורה החמירה בדינו של הזקן, והוא מתחייב [[הוצאה להורג|מיתה]] ב[[ארבע מיתות בית דין|חנק]].{{הערה|כמו שנכתב בספר דברים: "ומת האיש ההוא". העובדה כי מיתה זו בחנק היא על פי המשנה במסכת סנהדרין המונה את הזקן הממרא בפרק 11 - "אלו הן הנחנקין".}} הזקן הממרא הוא אחד מתוך ארבעה מקרים ש"צריכים הכרזה", וההלכה רואה חשיבות רבה לפרסום המקרה למען יראו וייראו.{{הערה|כמו שנאמר בתורה: "וכל העם ישמעו ויראו".}} כחלק מגישה זו העונש היה מבוצע ב[[ירושלים]], ב[[שלוש רגלים|חג העלייה לרגל]] הסמוך לגזר דינו, כדי לפרסם את העניין בקרב כל העולים לרגל.{{הערה|שם=רמב"ם ח'|משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ג', ח'.}} בדומה לכך, נאסר על חכמי הסנהדרין למחול על כבודם ולוותר לזקן הממרא, כדי "שלא ירבו מחלוקות בישראל".{{הערה|על פי מסכת סנהדרין, דף פ"ח, א': "אמר רבי יאשיה, שלשה דברים סח לי זעירא מאנשי ירושלים: בעל שמחל על קינויו - קינויו מחול, בן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו - מוחלין לו, זקן ממרא שרצו בית דינו למחול לו - מוחלין לו. וכשבאתי אצל חברי שבדרום, על שנים הודו לי, על זקן ממרא לא הודו לי; '''כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל'''".}}

==מקור מקראי==
{{הדגשה|וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל: וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד|דברים יז|ספר דברים, פרק י"ז}}{{ש}}הזקן הממרא עובר על ה[[מצווה לשמוע לדברי חכמים]], הכוללת [[מצוות לא תעשה]] אחת: {{הדגשה|לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל|דברים יז יא|ספר דברים, פרק י"ז, י"א}}, ו[[מצוות עשה]] אחת: {{הדגשה|עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה|דברים יז יא|ספר דברים,פרק י"ז, י"א}}.

==פרטי הדינים==
קיימת מחלוקת [[תנאים]] מהו אותו דין עליו מתחייב זקן ממרא מיתה אם חלק על הסנהדרין.{{הערה|מסכת סנהדרין, דף פ"ז, א'.}} לשיטת [[רבי מאיר]] מדובר רק בדבר שב[[מזיד]] העונש עליו הוא [[כרת]] וב[[שגגה]] קרבן [[חטאת]]. לעומתו סבור [[רבי יהודה]] כי הדין עליו נחלקים הזקן והסנהדרין הוא פרשנות [[חז"ל]] על דין מדיני התורה, שאינה מתחייבת מהמקרא עצמו. ו[[רבי שמעון]] אומר שאפילו אם חלק הזקן על הסנהדרין בדין קל מדרבנן, הוא יכול להתחייב מיתה בגין כך. ההלכה למעשה נפסקה כשיטת רבי מאיר.{{הערה|{{רמב"ם|ממרים|ג|ה}}}}

על פי המשנה, היה צריך הזקן הממרא לעבור דרך שני בתי-הדין בירושלים, זה שהיה יושב בפתח [[הר הבית]] וזה שהיה בפתח [[העזרה|עזרת ישראל]], שבשניהם ישבו 23 דיינים. רק לאחר שלא קיבל את דעתם, היה מגיע הזקן לסנהדרין הגדולה שישבה ב[[לשכת הגזית]] שב[[העזרה|עזרת הכהנים]],{{הערה|שם=סנהדרין}} ומברר את ההלכה עימם. לעומת זאת מופיעה ב[[ספרי]] דעה שונה, לפיה אין הזקן חייב לחלוק על בית הדין הגדול שבירושלים, אלא אף אם הוא מורה נגד דעתם של הסנהדרין כששהתה ביבנה - דינו כזקן ממרא.{{הערה|[[ספרי]], קנ"ד. אולם עדיין נדרש כי בית-בין זה יהיה מקובל על כלל ישראל (חגי בן ארצי, ראה '''קישורים חיצוניים''').}}

==קישורים חיצוניים==
*[http://www.daat.ac.il/daat/toshba/sanhedrin/18.htm זקן ממרא] [[אתר דעת]]
*{{אנצ דעת|469}}
*[[חגי בן ארצי]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/hayahid-4.htm היחיד מול הממסד בחברה הלכתית], [[אתר דעת]]; פורסם לראשונה ב'''סיני''' (צ"ד), התשמ"ד.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{סנהדרין}}
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:משפט עברי: סדרי הדין]]
[[קטגוריה:משפט עברי: דיני נפשות]]
[[קטגוריה:מצוות שבדיבור]]