הצגת המקור של הדף "בית הכנסת הגדול (חיפה)"

{{מבנה
| שם = בית הכנסת הגדול בחיפה
| תמונה = 111007 haifa - central synagogue PikiWiki Israel.jpg
| עיר = חיפה
| מדינה = ישראל
| תאריך התחלה = [[1937]]
| מפעיל = [[חסידות בעלז]]
| רב בית הכנסת = [[הרב מאיר דב רכניצר]]
}}
[[קובץ:בית הכנסת הגדול של חיפה - הדר הכרמל (3).JPG|ממוזער|עיטור בצורת מגן דויד על קיר בית הכנסת הגדול של חיפה]]
'''בית הכנסת הגדול של חיפה''' הוקם במזרח שכונת [[הדר הכרמל]] בשנת [[1937]] ונפתח לתפילה בערב [[ראש השנה]] שנת תרצ"ט (ספטמבר [[1938]]). בית הכנסת היה פעיל ביותר עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20]], עת התדלדלה האוכלוסייה הדתית בשכונה. תקופה מסוימת היה בית הכנסת סגור עד שהופעל מחדש על ידי מניינים חרדיים.

==הקמה==
כבר בתחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] עלה צורך בבניית מבנה גדול יותר עבור בית הכנסת המרכזי של הדר הכרמל{{הערה|{{דואר היום|בחיפה|בית הכנסת המרכזי|1934/01/01|00403}}}}. בשנת 1935 התקיימה תחרות בין אדריכלים לתכנון בית הכנסת הגדול. בתחרות השתתפו 67 תוכניות, וזכה אדריכל מקס לב ועוזרו אדריכל [[מאיר בן אורי]]{{הערה|הארץ, 13 בנובמבר 1935}}. בפברואר [[1937]] הוצא מכרז לבחירת קבלן בנייה{{הערה|{{דבר||לבניין בית הכנסת המרכזי בהדר הכרמל|1937/02/21|00503}}}}. בשלב ראשון הוקם על אולם בית הכנסת תקרה זמנית בגובה של תשעה מטרים. בהמשך הורחב מבנה בית הכנסת. בית הכנסת נפתח לתפילה באולם הגדול בערב [[ראש השנה]] שנת תרצ"ט בספטמבר 1938{{הערה|שם=דבר38}}{{הערה|{{הצופה|חיפה|בניין ביהכנ"ס מתקרב לגמר|1938/09/13|00406}}}}{{הערה|{{הצופה||הבניין החדש של ביהכנ"ס לקראת הגמרו|1938/09/21|00410}}}}. ביולי [[1939]] סויד וטויח האולם הגדול{{הערה|{{הצופה||קבלת פני הראשון לציון בחיפה|1939/07/25|00416}}}}. עם זאת, לא נמצא תקציב לסיום בניית המבנה והוא עמד חצי גמור עד שהעירייה דרשה לסוגרו אם לא יפתח לו פתח נוסף וחלונות נוספים וייבנו לצידו מבנה של שירותים{{הערה|{{הצופה||להסיר את החרפה מעל הציבור העברי בחיפה|1940/02/12|00119}}}}{{הערה|{{הצופה|חיפה|מתי ייגמר בניין בית הכנסת?|1940/04/04|00303}}}}. במצבו זה לא משך בית הכנסת מתפללים והוא סבל מעזובה{{הערה|{{הצופה|חיפה|כ' הרבנים בבית הכנסת המרכזי|1940/11/18|00420}}}}. פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] סתם את הגולל על תקוות לסיום הבנייה וב[[ימים נוראים]] של תחילת שנת [[תש"א]] לא התקיימו בבית הכנסת תפילות בהוראת [[הג"א]] בהיעדר [[מקלט (מיגון)|מקלט]]{{הערה|{{הצופה||ענייני בית הכנסת המרכזי בסימן עלייה|1941/02/11|00305}}}}. אפ על פי שלא הושלם, היה בית הכנסת למרכז לכינוסים ציבוריים גדולים בימי שמחה ואבל, בהיותו מהאולמות הגדולים ביותר בחיפה{{הערה|{{הצופה||יחדל הזלזול בבית הכנסת המרכזי בחיפה|1943/03/26|00300}}}}. עם זאת, ועד בית הכנסת התקשה לממן את פעילותו השוטפת ולא הצליח לממן את החובות שנוצרו במהלך הבנייה. בשנת [[1943]] אף נעשה ניסיון למכור את ריהוט בית הכנסת כדי לכסות את החובות{{הערה|{{הצופה||תיק מספר 190/41|1943/03/10|00404}}{{ש}}{{הצופה||מכתבים למערכת|1943/04/05|00302}}}}. באביב [[1944]] חלה התעוררות להשלמת מבנה בית הכנסת. נדבן הבטיח לתרום לצורך הבנייה 10,000 [[לא"י]] אם הקהילה תתרום גם כסכום הזה{{הערה|{{הצופה||דרישה להשלמת בניין בית הכנסת המרכזי|1944/07/06|00308}}}}. הקהילה הטילה לצורך כך מס על צרכני המים{{הערה|{{הצופה||בניין בית הכנסת|1944/10/29|00301}}}}. בנוסף, הושג רישיון לקבלת חומרי בנייה{{הערה|{{המשקיף|חיפה|חמרי בניין לבית הכנסת|1944/05/18|00304}}{{ש}}{{המשקיף|חיפה|רשיון לבניין בית הכנסת|1944/07/13|00413}}}}. הבנייה החלה במרץ [[1945]]{{הערה|{{המשקיף||החלה בנית בית הכנסת המרכזי בחיפה|1945/03/07|00413}}}}{{הערה|{{הצופה||להשלמת ביהכנ"ס המרכזי בחיפה|1945/05/06|00303}}}} אולם כללה רק את השלמת הכניסה הראשית לבית הכנסת וחדר המדרגות מכיוון מערב{{הערה|{{חרות||מה יהיה על בניין בית הכנסת|1949/06/19|00301}}}}. בית הכנסת נותר במצבו החצי גמור, עם רצפת בטון לא מרוצף וגג עץ זמני, במשך שנים רבות{{הערה|{{חרות||בית הכנסת המרכזי|1951/05/09|00306}}}}. הקומה התחתונה, הפונה ל[[רחוב הרצל (חיפה)|רחוב הרצל]] לא הושלם והיה לאתר פסולת{{הערה|{{הצופה||מכרז קבלני להשלמת ביהכ"נ המרכזי בחיפה|1952/08/20|00300}}}}.

לאחר הקמת המדינה, באמצע [[1949]], החליט ועד הקמת בית הכנסת להשכיר את הקומה התחתונה לצורך גיוס כסף להשלמת בית הכנסת, אם לא תמצא דרך אחרת{{הערה|{{הצופה||לקידום בניית בית הכנסת המרכזי בחיפה|1949/07/05|00307}}}}. לבסוף, בנובמבר 1949 לקחת על עצמה עיריית חיפה להשלים את הבניין{{הערה|{{הצופה||עיריית חיפה תשלים את בניין בית הכנסת המרכזי|1949/11/10|00412}}}}. לצורך כך העניקה הכנסת לעיריית חיפה מלווה של 85 אלף לירות{{הערה|{{דבר||חיפה|1950/07/12|00406}}}}. בשנת [[1953]] הוחל בבניית בית הכנסת בשלושה שלבים. שלב ראשון נועד להשלים את הקומה התחתונה כאולם שמחות, שלב שני נועד להשלים את המבנה החיצוני ושלב שלישי לגימור הפנימי{{הערה|{{הצופה||ביהכ"נ בחיפה בבניינו|1953/03/10|00300}}}}. השלב הראשון היה לקראת סיום באוגוסט 1953{{הערה|{{הצופה||צפוייה הפסקה לבניית ביהכ"נ המרכזי בחיפה|1953/08/13|00308}}}}. במאי [[1955]] הושלם השלב השני{{הערה|{{הצופה||תמורות בנוף הבנוי|1955/05/08|00206}}}}, וביוני 1955 החליטה העירייה על הקצבה להשלמת השלב השלישי{{הערה|{{הצופה||עיריית חיפה אישרה מלווה|1955/06/28|00409}}}}. ביוני [[1956]] הוחל בשלב השלישי להשלמת בית הכנסת{{הערה|{{הצופה||החל שלב בנייה להשלמת בית הכנסת המרכזי|1956/06/12|00328}}}} והעבודות נמשכו מספר שנים{{הערה|{{דבר||9 מגרשי משחקים יתוספו בחיפה|1959/03/26|00420}}}}. בסוף שנת 1956 נערכה תחרות בין אמנים לקישוט חזית בית הכנסת בתבליט אבן בגודל 4 מטר גובה ו-10 מטר רוחב. בתחרות זכה האמן ישראל רובינשטיין. נושא התבליט היה " [[אתחלתא דגאולה]]", ובו מופיעים אליהו הנביא איש הכרמל, במרכבה ובה סמלי השבטים{{הערה|{{הצופה|מ. בן אורי|תבליט "אתחלתא דגאולה" בחזית ביהכ"נ המרכזי בחיפה|1956/12/18|00205}}}}.

==מבנה בית הכנסת==
[[קובץ:בית הכנסת הגדול של חיפה - הדר הכרמל (22).JPG|ממוזער|מבנה בית הכנסת הגדול של חיפה]]

מבנה בית הכנסת כולל שלוש קומות.
שטח האולם המרכזי של בית הכנסת הוא כ-1,000 מטרים רבועים והוא מכיל כ-1,100 מקומות ישיבה. גובה האולם הגיע ל-16 מטר, כשבחלקו הייתה תקרה בגובה של 4.5 מטר שהיווה רצפה של [[עזרת נשים (בית כנסת)|עזרת נשים]]. מבחוץ, גובה הבניין מ[[רחוב הרצל (חיפה)|רחוב הרצל]] היה כ-23 מטר ועל הבניין הוצבה כיפה{{הערה|שם=דבר38|{{דבר||בניין בית הכנסת המרכזי בהדר הכרמל|1938/10/13|00505}}}}.

==פעילות==
בשנים הראשונות נרשמו רק מעט מתפללים קבועים ובשנת תש"ב עמד מספרם על 286. תוך ארבע שנים עלה מספר המתפללים לכ-1,200{{הערה|{{HebrewBooks|חיפה|בית הכנסת המרכזי במזל עליה|28401|בית הכנסת, שבט תש"ז|עמוד=23}}}}. בשנת 1944 החל [[יצחק מן]] לכהן כחזן בית הכנסת{{הערה|{{דבר||חיפה - בביהכנ"ס המרכזי|1944/09/26|00613}}.}}. בשנים 1946–1947 היה [[אברהם ברון]] חזן בית הכנסת.

סביב בית הכנסת הגדול בין הרחובות הרצוג והרצל הוקמו מספר מוסדות עזרה ו[[ישיבה|ישיבות]], וקטעי רחובות באזור זה נסגרים ב[[שבת]] לתנועת כלי רכב.

מצב תחזוקתו של בית הכנסת לא היה מן המשופרים ובשנת [[1984]] ביקש [[יונה יהב]], אז חבר מועצת עיריית חיפה, מראש העיר, [[אריה גוראל]], לשפץ את המבנה{{הערה|[http://www.ladaat.info/article.aspx?artid=2624 חיפה לפני 28 שנה: יהב מבקש לשפץ את בית הכנסת הגדול], אתר לדעת, אלול תשע"ב}}.

עם השינוי בדמוגרפיה של שכונת [[הדר הכרמל]] נזנח בית הכנסת ונותר ריק. הקרן לחיפה בקשה לחדש את בית הכנסת במסגרת תוכנית להפוך את חלקו למרכז מורשת{{הערה|שמואל קופר, [http://archive.is/ZbnRm תחקיר: למי שייך בית הכנסת המרכזי של חיפה?], אתר צופר, 18 במרץ 2010}}. בשנת [[2006]] ביקש הרב [[שאר ישוב הכהן]] מ[[חסידות חב"ד]] להפעיל את בית הכנסת. לאחר זמן קצר ביקשה העירייה שאנשי חב"ד יפנו את המבנה באופן זמני לצורך שיפוצים כדי להכניס לתוכו את משרדי המועצה הדתית. בתום השיפוצים נכנסו אנשי [[חסידות בעלז]] למבנה, מתוקף הרשאה של עמותת בית הכנסת.   
[[קובץ:111008 haifa - central synagogue PikiWiki Israel.jpg|שמאל|ממוזער|פנים בית הכנסת]]
לאחר מכן נכנסו גם [[חסידי גור]] למבנה ולאחר מאבקים הושג הסדר על פיו חסידות בעלז קיבלה את האולם הגדול בעוד חסידי גור התפללו באחד החדרים בקומה התחתונה. באוקטובר [[2012]] פסק בית המשפט, לבקשת חב"ד, שסמכות ההחלטה על השימוש במבנה הוא בידי עיריית חיפה{{הערה|{{בחדרי חרדים|יקי אדמקר|תבוסה לבעלזא - תפונה מבית הכנסת הגדול בחיפה|45221|ספטמבר 2012}}}}. במהלך שנת [[2013]] נכנס מניין [[ליטאים (זרם)|ליטאי]] להתפלל באולם הספרייה התורנית בקומה הראשונה, שנותר ריק. בעקבות זאת, הם פונו בידי המשטרה{{הערה|{{כיכר השבת|[[ישראל כהן (עיתונאי)|ישראל כהן]]|חיפה: פקחים פשטו על בית הכנסת ופינו את המתפללים|חיפה-פקחים-פשטו-על-בית-הכנסת-ו|30 בספטמבר 2013}}}}. אך במהלך שנת 2021 הקצתה עיריית חיפה את האולם הריק לקהילה הליטאית בהדר.  

במהלך שנת [[2022]] נכנסה קהילת ויז'ניץ, בראשותו של הרב [[חיים מאיר גרינבוים]] להתפלל באולם התפילה בו התפללו חסידי גור, זאת בעקבות הוראתו של [[רבי יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]] לעזוב את העיר. כיום מתקיימת [[ברכת כהנים]] מדי יום באולם בית הכנסת של חסידות ויז'ניץ, זאת לאחר הוראתו של [[הרב ישראל הגר|האדמו"ר מויז'ניץ]].  

===ספרייה תורנית===
בשנת 1949 הוקם בבית הכנסת ספרייה תורנית{{הערה|{{הצופה||עם הספרייה תורנית מדעית|1951/01/14|00300}}}}. בשנת 1956 עברה הספרייה לקומה התחתונה{{הערה|{{הצופה||הספרייה התורנית למשכן קבע|1956/04/08|00300}}}}.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Hadar Central Synagogue (Haifa)}}
* [https://michaelarch.wordpress.com/2015/10/24/סיבוב-בבית-הכנסת-המרכזי-בשכונת-הדר-בחי סיבוב בבית הכנסת המרכזי בשכונת הדר בחיפה]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חיפה: מבני דת]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: בתי כנסת|חיפה]]
[[קטגוריה:מבנים ביישוב - בתי כנסת]]
[[קטגוריה:אתרי מורשת במחוז חיפה]]
[[קטגוריה:חסידות בעלז]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=בית הכנסת הגדול (חיפה)|גרסה=23806969|דרגה=נקי}}