S band

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

S-Band (תרגום מאנגלית: פס S) היא הגדרה של המכון למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה (IEEE) עבור חלק תחום תדרי המיקרוגל בספקטרום האלקטרומגנטי המכסה את התדרים 2–4 ג'יגה הרץ (GHz). לפי הגדרה זו, הרצועה למעשה חוצה את הגבול המקובל בין הרצועות UHF ו-SHF ב-3.0 GHz.

רצועת S משמשת מכ"ם פיקוח על שדה תעופה לבקרת תעבורה אווירית, מכ"ם מזג אוויר, מכ"ם של ספינות וכן כמה לווייני תקשורת, במיוחד כאלה המשמשים את נאס"א לתקשורת עם תחנת החלל הבינלאומית. הפס הקצר, בן ה-10 ס"מ של מכ"ם נע בערך בין 1.55 ל־5.2 GHz.

ההגדרה S-Band מכילה גם את 2.4–2.483 GHz שהם תדרים ללא רישוי, בשימוש נרחב, למשל:

  • מכשירי מיקרוגל
  • אוזניות אלחוטיות (Bluetooth)
  • רשת אלחוטית (WiFi)
  • פתיחת דלתות מוסך מנעולים לרכב ללא מפתח
  • צגים לתינוקות (Baby Monitors)
  • מכונות רפואת דיאתרמיה
  • תנורי מיקרוגל (בדרך כלל ב-2.495 GHz)
  • רשת הניווט הלווינית האזורית של הודו (IRNSS) - משדרת ב-2.483778 עד 2.500278 GHz.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34004361S band