Refactoring
ארגון הקוד מחדש (נקרא גם Refactoring, שפרוק[דרוש מקור] או צחצח והברק[דרוש מקור]) משמעו שיפור קוד קיים על ידי שימוש בטכניקות שנועדו לשפר את המבנה הפנימי של הקוד מבלי לשנות את ההתנהגות החיצונית שלו.
שפרוק יכול להיעשות במספר טכניקות, כגון החלפת סדר פרמטרים, חילוץ קוד למתודות חדשות, ושינוי שמות משתנים או פונקציות. לדוגמה, לעיתים כדאי לפצל מתודה גדולה למספר מתודות קטנות יותר על מנת לפשט את הקוד ולשמר תכנות מונחה עצמים.
ישנן תוכנות, כגון Visual Studio, המספקות כלים לביצוע refactoring באופן אוטומטי או אוטומטי-למחצה.
תהליך ה-Refactoring מורכב משלושה שלבים:
- זיהוי נקודות פוטנציאליות ל-Refactoring
- החלת טכניקת ה-Refactoring הרלוונטית לאותה נקודה
- בדיקה שההתנהגות החיצונית של הקוד לא השתנתה
יתרונות שיפרוק לעומת בניית הקוד מחדש:
- שיפרוק אורך פחות זמן באופן משמעותי מתכנות מחדש, בהתחשב בעובדה שהמשפרק מכיר היטב את הקוד ואת הפונקציונליות שלו
- אי יצירת באגים חדשים
- המשך שיווק התוצר בכל שלב
- לו"ז צפוי (לאחר הערכה על פי קטע קוד קטן)
היסטוריה
בעבר לא בוצע שיפוץ בשלבי פיתוח. דוגמה אחת היא קובץ CVS (משנת 1984) לא מתאר שינוי או העברה של קבצים ותיקיות. אף על פי ששיפרוק קוד היה מוכר לפני שנים רבות, וויליאם פ. אופדיק ידוע בתור הראשון שבחן נושא זה, הגם שהתאוריה והמיכון היו זמינות לפני כן.
מרטין פאולר בספרו: שיפור העיצוב של קוד נוכחי הוא התייחסות קנונית. השימוש הידוע הראשון במושג "שפרוק" הוצא לאור לספרות בספטמבר 1990, מאמר של וויליאם פ. אופדיק וראלף א. ג'ונסון. בתיזה של אופדיק שפורסמה ב-1992, הוא השתמש שנית במונח זה. מונח השפרוק היה בשימוש בשפת התכנות Forth מאז שנות השמונים המאוחרות של המאה הקודמת. פרק שש בספרו של ליאו ברודי מוקדש לנושא זה. בשיטת ה-eXtreme Programming, חילוץ מתודה בשיטת השפרוק הוא נחוץ כמו ב-Forth, שבירת המתודה למתודות קטנות יותר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Visual Studio Express–יכולות Refactoring
- Sniff Out That Smelly Code
- צחצח והברק מאת יואל ספולסקי
- הגדרה של Refactoring - מאת וייס שי
- הנדסת תוכנה - Refactoring - שקף 67 בהרצאה בנושא עבודה עם קוד קיים - מאת ראובן יגל