Psychological refractory period

המונח psychological refractory period (ובקיצור: PRP) מתייחס בנוירופסיכולוגיה לפרק הזמן שבו תגובה לגירוי שני מואטת באופן מובהק משום שהגירוי הראשון עדיין נמצא בשלבי עיבוד. לעיכוב כזה בזמן תגובה, כשאדם נדרש לחלק קשב, יש השפעות שליליות שניכרות בתחומי מחקר רבים. ניתן לעשות שימוש בתופעת ה-PRP כדי לחקור תהליכים הדורשים חלוקת קשב כגון קריאה בקול, שימוש בשפה או נהיגה ודיבור בטלפון בו-זמנית. היחסים שבין תופעת ה-PRP לבין אישיות, גיל וצריכת אלכוהול וקפאין הם מושא למחקר גם כן.

התופעה

תופעת ה-PRP היא תוצר של פרדיגמה בה שני גירויים שונים מוצגים זה אחר זה במהירות, כאשר נדרשת תגובה מהירה לכל אחד מהם. הפרדיגמה שתוצג לשם הדגמה היא של מודל צוואר הבקבוק (central bottleneck model) המסביר את תופעת ה-PRP. ישנם מודלים שונים המסבירים תופעה זו שיוצגו בהמשך.

רשימת המונחים בפרדיגמה הניסויית

• Perceptual Analysis- עיבוד תפישתי. זהו משך הזמן מרגע הצגת הגירוי ועד לרגע בו הוא נתפש ומעובד. למען הפשטות, בפרדיגמה הבסיסית שמוצגת כאן הזו אנו מניחים שזמן העיבוד התפישתי הוא זהה לכל אחד משני הגירויים.
• stimulus onset asynchrony- SOA. זהו משך הזמן מרגע הצגת הגירוי הראשון ועד לרגע הצגת הגירוי השני. בפרדיגמה זו, המשתנה SOA משמש כמשתנה הבלתי תלוי.
• Response Selection'- בחירת תגובה. זהו משך הזמן מרגע שהגירוי נתפש ועובד ועד הרגע בו הנבדק מגיב. במהלך הזמן הזה המערכת הקוגניטיבית בוחרת את התגובה המתאימה לגירוי שנתפש. לדוגמה, אם יתבקש הנבדק ללחוץ על מקש הרווח כשהוא מבחין בריבוע כחול, זמן בחירת התגובה יהיה משך הזמן מרגע שהנבדק הבחין בריבוע כחול ועד לרגע בו התחיל להזיז את ידו לעבר מקש הרווח.
• Execution'- ביצוע התגובה. זהו משך הזמן מרגע שהנבדק החליט על התגובה המתאימה ועד לרגע השלמת ביצועה.
• Delay- עיכוב בעיבוד. זהו למעשה ה-PRP.
• זמן התגובה לגירוי הראשון- סכום הזמנים של שלושה שלבים: העיבוד התפישתי, בחירת התגובה וביצוע התגובה.
• זמן התגובה לגירוי השני- סכום הזמנים של ארבעה שלבים: העיבוד התפישתי, העיכוב בעיבוד, בחירת התגובה וביצוע התגובה. שלב העיכוב בעיבוד (Delay) יכול לקבל ערכים חיוביים (להאריך את זמן התגובה לגירוי השני) או את הערך 0 (לא להשפיע על זמן התגובה לגירוי השני), כתלות במשתנה SOA. משום שמשתנה זמן התגובה לגירוי השני תלוי ב-SOA (המשתנה הבלתי תלוי), זהו המשתנה התלוי בפרדיגמה זו.

הפרדיגמה הניסויית

מודל צוואר הבקבוק כהסבר לתופעת ה-PRP. ההנחה במודל זה היא כי שלב בחירת התגובה (Response Selection) יכול להתמקד במטלה אחת בלבד בכל זמן נתון. לכן, שלב בחירת התגובה של המטלה השנייה מתעכב עד ששלב בחירת התגובה של המטלה הראשונה מסתיים.

להלן דוגמה לפרדיגמה ניסויית של PRP. בפני הנבדק שתי מטלות. המטלה הראשונה דורשת מהנבדק ללחוץ על מקש האות 'מ' במקלדת באמצעות האצבע הימנית כאשר על המסך מופיע ריבוע ירוק. המטלה השנייה דורשת מהנבדק ללחוץ על מקש האות 'ה' במקלדת באמצעות האצבע השמאלית כאשר על המסך מופיעה הספרה '3', וללחוץ על האות 'ב' באמצעות האמה השמאלית כאשר על המסך מופיעה הספרה '4'.

לאורך מספר ניסיונות, הזמן שבין הופעת הגירוי של המטלה הראשונה לבין הופעת אחד מהגירויים של המטלה השנייה (SOA) משתנה. כך לדוגמה, ערך המשתנה SOA יהיה לעיתים 150 מ"ש ולעיתים 1000 מ"ש. זמן התגובה למטלה השנייה יהיה ארוך יותר כאשר ה-SOA יעמוד על 150 מ"ש מאשר הוא יעמוד על 1000 מ"ש. משתנה העיכוב בעיבוד (Delay) מתאפס דווקא כאשר ה-SOA הוא ארוך ולא קצר.

כאשר ה-SOA מתארך דיו כך ששלב העיבוד התפישתי (Perceptual Analysis) של המטלה השנייה מסתיים עם שלב בחירת התגובה (Response Selection) של המטלה הראשונה, משתנה העיכוב בעיבוד (Delay) מתאפס, וזמן התגובה למטלה השנייה זהה לזה של המטלה הראשונה

ראו גם

• זיכרון עבודה
• עומס קוגניטיבי
• היצף מידע

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29413226Psychological refractory period