Nginx

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nginx
מפתח איגור סיסוייב
סוג רישיון רישיון BSD (שני סעיפים)
קטגוריה שרת HTTP

Nginx (או nginx, מבוטא "engine X" אנג'ין-אקס) הוא שרת אינטרנט שמתמקד בעיקר בשימוש בזיכרון מועט ובביצועים גבוהים. בנוסף, הוא יכול לשמש כשרת פרוקסי הפוך עבור הפרוטוקולים HTTP, SMTP, HTTPS, POP3 ו-IMAP. פותח על ידי איגור סיסוייב בשנת 2002, ורץ על windows, לינוקס, BSD variants, OS X, AIX, HP-UX ושוחרר לראשונה ב-4 באוקטובר 2004, הוא מופץ בקוד פתוח תחת רישיון BSD.

שרתי nginx נפוצים בעיקר בקרב אתרים גדולים המספקים תוכן רב, משום שnginx מתוכנת לטיפול במספר רב של בקשות תוך צריכת פחות משאבים[1][2][3]. נכון לאוגוסט 2011 כעשירית מהאתרים באינטרנט משתמשים ב-nginx[4].

תיאור

Nginx יכול להיפרס כדי לשרת תוכן HTTP דינמי ברשת, בעזרת FastCGI. הוא משתמש ב-SCGI בתור מפעיל שפת תסריט, ובמודולים של שרתי WSGI. בנוסף, הוא יכול לשמש כמאזן עומסים באפליקציות מסוימות[5].

Nginx משתמש בגישה אסינכרונית מבוססת-אירועים (Event-Driven) כדי לטפל בבקשות, זאת במקום המודל של Apache HTTP Server שגישתו הדיפולטיבית משתמשת בתהליכונים, כאשר כאן האירוע עצמו נדרש בשביל לעבד בצורה א-סינכרונית את הבקשה. הארכיטקטורה המודולרית של גישתו מבוססת-האירועים של Nginx[6], יכולה לספק לנו ביצועים צפויים תחת עומסים גבוהים. כלומר, נוכל לחזות בדיוק בכמה משאבים נצטרך להשתמש כאשר העומס יהיה גדול.

לפי סקר[7] שרתי האינטרנט של חברת Netcraft, שפורסם באוקטובר 2015, Nginx נמצא במקום השני כשרת האינטרנט הנפוץ ביותר לאורך כל האתרים ה"פעילים" (15.33% מכל האתרים שנסקרו), וגם עבור מיליון האתרים ה"עסוקים" ביותר (האתרים שמכילים הכי הרבה כניסות, סה"כ 23.66% מהאתרים שנסקרו). לפי W3Techs, השתמשו בו 29.7% אתרים מתוך רשימת טופ-מיליון האתרים, 39.5% מתוך רשימת טופ 100,000 האתרים, ו-47.6% מתוך רשימת טופ 10,000 האתרים[8]. לפי BuiltWith, השתמשו בו 36.6% מתוך רשימת טופ 10,000 האתרים, והחלק שלו בטופ 10,000, 100,000 ומיליון האתרים הפעילים, גדל משמעותית[9]. ויקיפדיה משתמשת ב-Nginx בתור ה-SSL termination proxy[10]. החל משחרור OpenBSD, גרסת 5.2 (1 בנובמבר 2012), Nginx הפך חלק מבסיס מערכת ההפעלה OpenBSD, כאשר הוא נותן אלטרנטיבה לפיצול של המערכת המקורית מ-Apache 1.3, אותה הוא היה אמור להחליף[11], אבל בסופו של דבר הוחלף על ידי httpd[12].

ארכיטקטורה ותהליך הקונפיגורציה

שרתי nginx כוללים ארכיטקטורת רכיבים (modules) שמכתיבים את התנהגות השרת. התנהגותם של רכיבים אלה מתקבלת על ידי הנחיות (directives)[13].

הרכיב המרכזי בין הרכיבים הוא main אשר כולל את events ו-http[13]. הרכיב server נכלל בתוך http והרכיב location נכלל בתוך server[14].

ניתן לעשות את כל הקסטומיזציה לרכיבים השונים בתוך הקובץ nginx.conf או שניתן לפצל את הקסטומיזציה לקבצים נוספים (כמו default.conf או ה site-confs השונים). נכון לגרסה 1.10.3 החלוקה הטבעית (כלומר זו שנתונה מיד לאחר ההתקנה) היא nginx.conf ו default.conf. בכל מקרה, הראשון בהיררכיה הזו nginx.conf והשני הוא default.conf כאשר האחרון בהיררכיה משכתב הגדרות של קובץ קודם בה (bottom top) ותפיסה זו של "מאוחר מבטל קודמו" נכונה גם כשעובדים עם קובץ אחד.

כתיבת ההנחיות

ההנחיות נכתבות בקבצים השונים בתוך בלוקים. ההנחיות הנוגעות לכל רכיב נכתבות בבלוק (block) עם שם זהה לרכיב (למשל, ההנחיות ל server ייכתבו בבלוק בשם server ומכאן הכינוי "server block")[13].

תכונות פרוקסי ושרת HTTP

  • היכולת להתמודד עם יותר מ-10,000 חיבורים סימולטניים, כאשר משתמשים במעט מאוד זיכרון (~2.5 מגה בייט עבור 10,000 חיבורים בתצורת "השאר בחיים" - Keep Alive)
  • טיפול בקבצים סטטיים, קובצי אינדקס ואינדוקס אוטומטי
  • פרוקסי הפוך והטמנת זיכרון
  • איזון עומסים עם בדיקת תקינות פנימית[15]
  • עמידות בפני תקלות
  • TLS/SSL עם SNI, בעזרת OpenSSL.
  • תמיכה ב-FastCGI, SCGI, uWSGI עם הטמנה.
  • כתובת IP ושם מבוססי שרתים וירטואליים
  • תמיכה ב-IPv6
  • תמיכה בפרוטוקולי התקשורת HTTP/2[16] ו- SPDY[17]
  • Websockets כתכונה מובנית, ותמיכה בכותרת HTTP/1.1 Upgrade header[18]
  • סטרימינג של FLV[19] ובנוסף גם MP4[20]
  • אימות כניסה לדפים ברשת (מנגנון בקרת אימון)
  • כיווץ והרחבה בעזרת gzip[21]
  • כתיבה מחודשת של כתובת URL[22][23][24]
  • כיווץ יומני לוג במהלך הריצה הסטנדרטית[25]
  • הגבלות על כמות החיבורים המקביליים[26]
  • הגבלת קצב טיפול בבקשות[27]
  • ויסות רוחב פס[28]
  • כתובת IP מבוססת מיקום גאוגרפי - גאולוקיישן[29]
  • מעקב אחר משתמשים
  • בניית סקריפטים מוטבעת בשפת Perl[30]

תכונות דואר פרוקסי

תכונות אחרות כוללות עדכון קובצי exe, והגדרות מערכת מחדש ללא איבוד חיבורים[31], בנוסף קיימת ארכיטקטורה שמבוססת על תמיכה במודולים (חיבור וניתוק פשוט) גם צד שלישי[32] וגם רשמיים (Core)[33] המוצר Nginx Plus, שהוא הגרסה בתשלום של המוצר הרגיל, כוללת תכונות כמו איזון עומסים מתקדם[34] וניטור מתקדם של ביצועי השרת[35].

היסטוריה

סוסייב החל את הפיתוח של Nginx בשנת 2002[36]. במקור, התוכנה פותחה כדי למלא את החוסרים עבור שרתים כמו Rambler, שהיה משרת מעל 500 מיליון בקשות בכל יום, נכון לספטמבר 2008[37] החברה, Nginx inc, נוסדה ביולי 2011 על ידי סוסייב, זאת כדי לספק מוצרים לשימוש מסחרי, ולספק תמיכה לתוכנה שפיתח[38]. המיקום העיקרי של החברה הוא בסן פרנסיסקו, קליפורניה[39]. החברה הציעה תמיכה מסחרית במוצר בפברואר 2012[40][41], ותמיכה במוצר Nginx Plus באוגוסט 2013[42]. באוקטובר 2013, דווח על השקעה של 10 מיליון דולר, על ידי New Enterprise Associates בחברה[43]. מבין המשקעים האחרים בחברה, ניתן למצוא את אהרון ליווי (מקים שירות הענן Box)[44], את אוטומטיק (החברה שפיתחה את פלטפורמת הבלוגים וורדפרס) ואת MaxCDN[45].

גרסה תאריך שחרור מקורי גרסה אחרונה תאריך שחרור סטטוס נוכחי
0.5 2006-12-04 0.5.38 2009-09-14[46] Legacy
0.6 2007-06-14 0.6.39 2009-09-14[47] Legacy
0.7 2008-05-19 0.7.69 2011-07-19[48] Legacy
0.8 2009-06-02 0.8.55 2011-07-19[49] Legacy
1.0 2011-04-12 1.0.15 2012-04-12[50] Legacy
1.2 2012-04-23 1.2.9 2013-05-13[51] Legacy
1.4 2013-04-24 1.4.7 2014-03-18[51] Legacy
1.6 2014-04-24 1.6.3 2015-04-07[52] Legacy
1.8 2015-04-21 1.8.0 2015-04-21[53] Stable
1.9 2015-04-28 1.9.6 2015-10-27[54] Mainline

משתמשים

nginx פותחה במקור עבור פורטל אינטרנט גדול בשפה הרוסית בשם רמבלר. התכנה התבררה כנוחה והפכה לשרת אינטרנט פופולרי הנמצאת בשימוש באתרים גדולים רבים ביניהם וורדפרס. קום.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Nginx בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ זהר ארד, שלום Apache – ברוך הבא NGINX, באתר גיקטיים, ‏31 במרץ 2011
  2. ^ Use NGINX as a Front-end Proxy and Software Load Balancer, Linode Guides & Tutorials, ‏2023-03-09 (באנגלית)
  3. ^ Survey, July 2023 Web Server Survey | Netcraft, www.netcraft.com, ‏2023-07-31 (ב־American English)
  4. ^ סקר המרשתת של אוגוסט 2011 של חברת Netcraft
  5. ^ https://www.linode.com/docs/uptime/loadbalancing/how-to-use-nginx-as-a-front-end-proxy-server-and-software-load-balancer/
  6. ^ http://www.aosabook.org/en/nginx.html
  7. ^ http://news.netcraft.com/archives/2015/10/16/october-2015-web-server-survey.html
  8. ^ http://w3techs.com/technologies/cross/web_server/ranking
  9. ^ http://trends.builtwith.com/Web-Server/nginx
  10. ^ ראו כאן
  11. ^ www.openbsd.org/faq/upgrade52.html#nginx
  12. ^ http://undeadly.org/cgi?action=article&sid=20140827065755
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 Nginx - Beginner's guide, at nginx.org.
  14. ^ NBG
  15. ^ http://nginx.org/en/docs/http/ngx_http_upstream_module.html
  16. ^ http://nginx.org/en/docs/http/ngx_http_v2_module.html
  17. ^ http://mailman.nginx.org/pipermail/nginx-devel/2012-June/002343.html
  18. ^ https://trac.nginx.org/nginx/changeset/5073/nginx
  19. ^ http://nginx.org/en/docs/http/ngx_http_flv_module.html
  20. ^ http://nginx.org/en/docs/http/ngx_http_mp4_module.html
  21. ^ http://nginx.org/en/docs/http/ngx_http_gunzip_module.html
  22. ^ http://nginx.org/en/docs/http/ngx_http_rewrite_module.html#rewrite
  23. ^ http://mailman.nginx.org/pipermail/nginx/2013-February/037592.html
  24. ^ http://mdoc.su/
  25. ^ http://nginx.org/en/docs/http/ngx_http_log_module.html#access_log
  26. ^ http://nginx.org/en/docs/http/ngx_http_limit_conn_module.html
  27. ^ http://nginx.org/en/docs/http/ngx_http_limit_req_module.html
  28. ^ http://nginx.org/en/docs/http/ngx_http_core_module.html#limit_rate
  29. ^ http://nginx.org/en/docs/http/ngx_http_geoip_module.html
  30. ^ http://nginx.org/en/docs/http/ngx_http_perl_module.html
  31. ^ http://nginx.org/en/docs/control.html
  32. ^ https://www.nginx.com/resources/wiki/community/
  33. ^ http://nginx.org/en/docs/
  34. ^ https://www.nginx.com/products/application-load-balancing/
  35. ^ https://www.datadoghq.com/blog/how-to-monitor-nginx/
  36. ^ http://www.freesoftwaremagazine.com/articles/interview_igor_sysoev_author_apaches_competitor_nginx
  37. ^ http://www.linuxjournal.com/article/10108
  38. ^ https://www.nginx.com/company/
  39. ^ http://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1588848/000158884813000001/xslFormDX01/primary_doc.xml
  40. ^ http://www.eweek.com/c/a/Linux-and-Open-Source/NGINX-Launches-Commercial-Support-for-OpenSource-Web-Server-457321
  41. ^ http://www.zdnet.com/article/commercial-support-now-available-for-the-open-source-nginx-web-server/
  42. ^ http://nginx.com/news/nginx-inc-launches-nginx-plus/
  43. ^ www.eweek.com/servers/nginx-raises-10-million-in-new-funding-for-server-development.html
  44. ^ http://venturebeat.com/2013/10/15/nginx-ties-up-a-sweet-10m-funding-deal-and-hundreds-of-millions-of-users/
  45. ^ http://www.cnet.com/news/nginx-upgrade-funded-by-fans-of-googles-spdy-web-protocol/
  46. ^ http://nginx.org/en/CHANGES-0.5
  47. ^ http://nginx.org/en/CHANGES-0.6
  48. ^ http://nginx.org/en/CHANGES-0.7
  49. ^ http://nginx.org/en/CHANGES-0.8
  50. ^ http://nginx.org/en/CHANGES-1.0
  51. ^ 51.0 51.1 http://nginx.org/en/CHANGES-1.2
  52. ^ http://nginx.org/en/CHANGES-1.6
  53. ^ http://nginx.org/en/CHANGES-1.8
  54. ^ http://nginx.org/en/CHANGES
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=Nginx&oldid=2409571"