MIL-STD-461

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

MIL-STD-461[1] הוא תקן של צבא ארצות הברית, המתאר כיצד לבדוק ציוד לתאימות אלקטרומגנטית.

מחלקת ההגנה של ארצות הברית הוציא לאור את MIL-STD-461 בשנת 1967 כדי לשלב תאימות אלקטרומגנטית בשלב המחקר והפיתוח של טכנולוגיית תקשורת ביטחונית.[2]

עם השנים, פורסמו מהדורות שונות של MIL-STD-461. חוזים צבאיים רבים דורשים עמידה ב-MIL-STD-461E או מאוחרת יותר. הגרסה האחרונה (נכון ל-2021) מכונה "MIL-STD-461G". בשנת 1999, MIL-STD-462 אוחד עם MIL-STD-461D ונוצרה הגרסה MIL-STD-461E.

אף שטכנית לא נדרשת עמידה ב-MIL-STD-461 מחוץ לצבא ארצות הברית, גם מחוץ לארצות הברית, ארגונים אזרחיים וביטחוניים (כגון התעשייה האווירית לישראל) רבים משתמשים גם במסמך זה.[3]

היסטוריית גרסאות

במהלך השנים פורסמו 7 גרסאות של התקן:

  • MIL-STD-461A (1968)
  • MIL-STD-461B (1980)
  • MIL-STD-461C (1986)
  • MIL-STD-461D (1993)
  • MIL-STD-461E (1999)
  • MIL-STD-461F (2007)
  • MIL-STD-461G (2015)

לקריאה נוספת

  • Mazzola, S. (2009). "MIL-STD-461: The basic military EMC specification and it's evolution over the years". 2009 IEEE Long Island Systems, Applications and Technology Conference. pp. 1–9. doi:10.1109/LISAT.2009.5031566. ISBN 978-1-4244-2347-7.
  • Pierce, James D. (2009). Electromagnetic Compatibility (EMC) Requirements for Military and Commercial Equipment (Master's thesis.). Monterey, CA: Naval Postgraduate School.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31903079MIL-STD-461