שיטת ספריית הקונגרס
שיטת המיון של ספריית הקונגרס (באנגלית: (Library of Congress Classification (LCC) היא שיטת מיון ספרים בספריות שפותחה בידי ספריית הקונגרס של ארצות הברית. השיטה נפוצה במרבית הספריות האקדמאיות בארצות הברית ובמספר מדינות נוספות. מרבית הספריות הלא אקדמיות בארצות הברית עושות שימוש בשיטת דיואי.
את השיטה פיתח הרברט פטנאם (Putnam) ב-1897, זמן קצר לפני שהתמנה לספרן ספריית הקונגרס. השיטה תוכננה לשרת את צורכי ספריית הקונגרס, ולהוות תחליף לשיטת המיקום הקבוע שהנהיג תומאס ג'פרסון. היא הושפעה בעיקר משיטת קטר המתפשטת (Cutter Expansive Classification), שפיתח צ'ארלס אמי קטר, העושה שימוש במחלקות מאותיות בלבד, ומשיטת דיואי, העושה שימוש במחלקות ממוספרות בלבד. כאשר עזב פטנאם את משרת הספרן, בשנת 1939, פותחו כל המחלקות, להוציא את המחלקה "K" (חוק) ואת המחלקה "B" (פילוסופיה ודת). השיטה אינה מציעה שיטת מיון גלובלית, אלא שיטה למיון הספרים שנמצאים בספריית הקונגרס של ארצות הברית בפועל.
על השיטה נמתחה ביקורת על כך שהיא אינה מבוססת דיה מבחינה תאורטית, ועל כך שהחלטות מיון רבות נבעו מצרכים פרקטיים מיוחדים, ולא מתוך שיקולים של אופן הצגת מגוון הידע האנושי.
השיטה
מחלקות המיון הראשיות הן:
| אות | מחלקה |
|---|---|
| A | עבודות כלליות |
| B | פילוסופיה, פסיכולוגיה ודת |
| C | מדעי עזר להיסטוריה |
| D | היסטוריה כללית ושל העולם הישן |
| E | היסטוריה של אמריקה |
| F | היסטוריה של ארצות הברית, של אמריקה הלטינית ושל בריטניה, הולנד וצרפת באמריקה |
| G | גאוגרפיה, אנתרופולוגיה ופנאי |
| H | מדעי החברה |
| J | מדעי המדינה |
| K | חוק |
| L | חינוך |
| M | מוזיקה |
| N | אמנויות יפות |
| P | שפה וספרות |
| Q | מדע |
| R | רפואה |
| S | חקלאות |
| T | טכנולוגיה |
| U | תורה צבאית |
| V | תורת הצי |
| Z | ביבליוגרפיה, ספרנות, ומקורות מידע כלליים |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שיטת ספריית הקונגרס באתר ספריית הקונגרס (באנגלית)