LOAL
Lock-On After Launch, (באנגלית: יכולת נעילה לאחר שיגור). הוא מושג המתאר יכולת של מערכות נשק מונחה מתקדמות, המסוגלות לרכוש את המטרה או להחליפה לאחר השיגור (ממטוס או מכלי אחר), להבדיל ממערכות נשק מונחה ישנות יותר, שהיו תלויות במערכת השיגור ברכישת מטרות, ולא יכלו להחליף את המטרה לאחר השיגור.
היכולת מתחלקת לשני סוגים: רכישה עצמאית, ורכישה ממערכת חיצונית.
רכישה עצמאית מתבצעת בעזרת ראש ביות אקטיבי-עצמאי. כך למשל, טיל אוויר-אוויר יכול להיות משוגר אל מעבר לטווח הנראה של מכ"ם המטוס המשגר, ולחפש בעצמו מטרות. היתרון הגדול בשיטה זו הוא היכולת של המטוס להשאר פסיבי, ללא שידור אקטיבי, וכך לא להתגלות על ידי מערכות איתור שונות.
רכישה חיצונית מתבצעת באותה השיטה שבה נרכשת מטרה באופן רגיל, בעזרת ראש ביות חצי אקטיבי/פסיבי, אלא שהכל מתבצע לאחר השיגור, בעזרת יכולת קישור בין המערכת המשגרת אל החימוש המשוגר. כך למשל, בדוגמה שלעיל, הטיל משוגר, ורק לאחר מכן מופנה לעבר מטרה בעזרת המערכת המשגרת. היתרון בשיטה זו הוא יכולת להשאר עם שידור אקטיבי קצר זמן, המגדיל את שרידות המערכת המשגרת, ויכולת להחליף מטרות לאחר השיגור (שגר ועדכן).
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: LOAL |