LAGEOS
 | |
| הלוויין LAGEOS-1 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| יצרן | נאס"א |
| תאריך שיגור | 4 במאי 1976 |
| משגר | דלתא 2000 |
| אתר שיגור | בסיס חיל החלל ונדנברג |
| משימה | |
| סוג משימה | לוויין מחקר |
| לוויין של | כדור הארץ |
| מסלול | MEO |
| נטייה | 109.83° |
| אפואפסיד | 5,947.69 ק"מ |
| פריאפסיד | 5,838.33 ק"מ |
| זמן הקפה | 225.70 דקות |
| הקפות | 1,440 |
| משך המשימה | עד 4 בינואר 1958 (3 חודשים) |
| מידע טכני | |
| משקל | 83.6 ק"ג |
LAGEOS (קיצור של Laser Geodynamics Satellite לוויין גיאודינמיקה לייזר), הינה סדרה של שני לווייני מחקר מדעיים שנועדו לספק אמות מידה לטווחי לייזר סובב עבור מחקרים גיאודינמיים של כדור הארץ. כל לוויין הוא רפלקטור לייזר פסיבי בצפיפות גבוהה במסלול לווייני בינוני.
מפרט ופעילות
הלוויינים הינם כדורי פליז מכוסי אלומיניום בקטרים של 60 סנטימטרים ובעלי מסות של 400 ו-411 קילוגרמים (882 ו-906 פאונד), מכוסים ב-426 מחזירי אור בפינת קובייה, המעניקים להם מראה של כדורי דיסקו.[1][2][3] מתוך רפלקטורים אלה, 422 עשויים מזכוכית סיליקה מותכת ואילו 4 הנותרים עשויים מגרמניום כדי לקבל מדידות באינפרא אדום לצורך מחקרים ניסיוניים של רפלקטיביות וכיוון לוויין.[4] אין להם חיישנים או אלקטרוניקה על הסיפון, והם אינם מבוקרים בגישה.
הם מקיפים בגובה של 5,900 קילומטרים (3,700 מייל),[5] הרבה מעל מסלול נמוך של כדור הארץ והרבה מתחת למסלול גאוסטציונרי, בנטיות מסלול של 109.8 ו-52.6 מעלות.
המדידות מבוצעות על ידי העברת קרני לייזר פועם מתחנות קרקע כדור הארץ ללוויינים. לאחר מכן, קרני הלייזר חוזרות לכדור הארץ לאחר פגיעה במשטחים המחזירים; זמני הנסיעה נמדדים במדויק, מה שמאפשר לתחנות קרקע בחלקים שונים של כדור הארץ למדוד את ההפרדות ביניהן עד לאינץ' אחד באלפי קילומטרים.
לווייני LAGEOS מאפשרים לקבוע מיקומי נקודות על פני כדור הארץ בדיוק גבוה במיוחד בשל יציבות מסלוליהם. היחס הגבוה בין מסה לשטח והגאומטריה המדויקת והיציבה של לווייני LAGEOS, יחד עם מסלוליהן הקבועים ביותר, הופכים את הלוויינים הללו להפניות המיקום המדויקות ביותר הקיימות.
משימות
המשימות העיקריות של לוויני LAGEOS:
- ביצוע מדידה מדויקת של מיקום הלוויין ביחס לכדור הארץ.
- קביעת צורת כוכב הלכת (גאואיד).
- קביעת טקטוניקת הלוחות הקשורות לסחף יבשתי.
תחנות מעקב קרקע הממוקמות במדינות רבות (כולל ארצות הברית, מקסיקו, צרפת, גרמניה, פולין, אוסטרליה, מצרים, סין, פרו, איטליה ויפן) מקבלות מידע מהלוויינים ונתונים מתחנות אלו זמינים ברחבי העולם לחוקרים החוקרים את קרום כדור הארץ.
שני לוויינים שוגרו במסגרת תוכנית LAGEOS, הראשון LAGEOS-1 ששוגר ב-1976 ו-LAGEOS-2 ששוגר ב-1992. החל משנת 2023, שני לוויני LAGEOS נמצאים במעקב שגרתי על ידי רשת SLR העוקבת אחרי לווייני לייזר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Missions - LAGEOS 1&2 - NASA Science". Science.nasa.gov. 1976-05-04. נבדק ב-2016-02-22.
- ^ Kramer, Herbert J. (2013) Observation of the Earth and its Environment: Survey of Missions and Sensors Springer מסת"ב 9783662090381 p149
- ^ LAGEOS Characteristics NASA Historical Data Book Volume III Table 4-166 SP-4012
- ^ "International Laser Ranging Service". Ilrs.gsfc.nasa.gov. נבדק ב-2016-02-22.
- ^ "JPL Mission and Spacecraft Library, Lageos". space.jpl.nasa.gov. אורכב מ-המקור ב-2011-07-21. נבדק ב-31 במרץ 2011.
{{cite web}}: (עזרה)
38797078LAGEOS