הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות
 סמליל הפדרציה הבינלאומית של ארגוני ספריות ומוסדות | |
| מדינה |
 הולנד |
|---|---|
| יושב ראש | כריסטין מקנזי |
| מזכיר כללי | ג'רלד לייטנר |
| תקופת הפעילות | 1927–הווה (כ־97 שנים) |
הפדרציה הבינלאומית של ארגוני ספריות ומוסדותיהן (באנגלית: The International Federation of Library Associations and Institutions, בראשי תיבות: IFLA) היא איגוד בינלאומי של ארגוני ספריות. היא כלי הביטוי הגלובלי של ספריות ומקצוע המידענות, והכינוס השנתי שלה מספק מקום מפגש לספרנים ללמוד אחד מהשני. פורום IFLA מקדם שיתוף פעולה בינלאומי, מחקר והתפתחות בתחומים הקרובים לפעילות ספרנית.
היסטוריה
IFLA נוסדה באדינבורו סקוטלנד ב-1927 כאשר איגודי ספריות מ-14 מדינות באירופה וארצות הברית חתמו על החלטה בזמן חגיגות היובל של איגוד הספריות של בריטניה. איזק קולין (Isak Collijn) מנהל הספרייה הלאומית של שוודיה נבחר כנשיאה הראשון. החוקה הראשונה אושררה ברומא ב-1929 בזמן הקונגרס העולמי לספרנות וביבליוגרפיה.[1]
בשנות ה-30 הצטרפו הספריות הראשונות שלא באירופה או ארצות הברית: סין, הודו, יפן, מקסיקו והפיליפינים. עד 1958 גדל מספר החברות ל-64 אגודות מ-42 מדינות. הוקמה מזכירות קבועה ב-1962. ב-1970 היו 250 חברים מ-52 מדינות. המזכירות הועברה להאג ב-1971. ב-1974 הפכה IFLA לארגון עולמי עם 600 חברים ב-100 מדינות.[1] החל משנת 1974, הפדרציה חברה עמיתה במועצת המדע הבינלאומית.
ב-1976 הורחבו הקריטריונים לחברות וכללו גם מוסדות, כלומר, ספריות, בתי ספר לספרנות ומוסדות ביבליוגרפיים. באותה תקופה הוספה המילה מוסדות לשם הארגון. מאז נוספו קטגוריות חדשות לחברות בארגון וכללו גם שלוחות אישיות.[1]
IFLA גדלה ובעשור השני של המאה ה-21 מספר חבריה עולה על 1,500 ואלו מגיעים מ-150 מדינות. המרכז שלה נמצא בספרייה הלאומית של הולנד בהאג.
שותף קרוב של IFLA הוא אונסק"ו. חלק מגילויי הדעת שהוכנו על ידי ועדות של IFLA הוכרו כגילויי דעת של אונסק"ו.[2]
הנשיאה הנוכחית של הארגון היא כריסטין מקנזי (אוסטרליה).
אסטרטגיית האיגוד לשנים 2024-2019.[3]
ייעוד
מטרות IFLA הן:
- ייצוג ספריות בנושאים בעלי עניין בינלאומי
- קידום לימודי המשך של עובדים בספריות
- פיתוח, שימור וקידום קווים מנחים לשירותי ספרייה
IFLA היא חלק מהוועדה הבינלאומית של המגן הכחול (International Committee of the Blue Shield -ICBS) שפועלת על מנת להגן על מורשת התרבותית העולמית ומאוימת על ידי מלחמות ואסונות טבע.
ערכי הליבה
היעדים מעודכנים על ידי ערכי הליבה הבאים:
- תמיכה בעקרונות חופש הביטוי המגולם בסעיף 19 של ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
- האמונה שאנשים, קהילות וארגונים זקוקים לגישה הוגנת למידע, רעיונות ויצירות דמיוניות עבור רווחתם החברתית, החינוכית, התרבותית, הדמוקרטית והכלכלית.
- ההכרה שמתן שירותי ספרייה ומידע ברמה גבוהה מבטיח גישה זו.
- ההתחייבות לאפשר לכל חברי הפדרציה לעסוק וליהנות מכל פעילויותיה בלי התייחסות לאזרחות, מוגבלות, מוצא אתני, מגדר, מיקום גאוגרפי, שפה, דעות פוליטיות, גזע או דת.
אחת מפעילויות הליבה של IFLA היא הוועדה לגישה חופשית למידע וחופש הביטוי (FAIFE) המנטרת את מצב החופש האינטלקטואלי בתוך קהילת הספריות ברחבי העולם, תומכת במדיניות הפיתוח של IFLA ומשתפת פעולה עם ארגוני זכויות אדם אחרים. כמו כן היא מגיבה להפרות של גישה חופשית למידע ופגיעה בחופש ביטוי.
הארגון מקדם בנייה ופיתוח ספריות במדינות המתפתחות. במסגרת זו ליובה בטן (שפעלה בפרויקט כ-20 שנים) גייסה כ-0.5 מיליון $ וחילקה אותם לפרויקטים ב-54 מדינות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Henry, Carol. "International Federation of Library Associations and Institutions", World Encyclopedia of Library and Information Services ed. Wedgeworth, Robert. 3rd ed. 1993. Pages 378–382. מסת"ב 0-8389-0609-5, מסת"ב 978-0-8389-0609-5.
- ^ IFLA: The International Federation of Libraries
- ^ IFLA, IFLA Strategy 2019 – 2024, ifla.org
32625264הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות