F-1 (מנוע רקטי)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מנוע F-1 בתצוגה | ||||||||||||||||
ייעוד | S-IC | |||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
יצרן | רוקטדיין | |||||||||||||||
ארץ ייצור | ארצות הברית | |||||||||||||||
שימוש | S-IC (סטורן V) | |||||||||||||||
טיפוס | חצי קריוגני | |||||||||||||||
היסטוריית שיגורים | ||||||||||||||||
סטטוס | לא בשימוש | |||||||||||||||
יכולת | ||||||||||||||||
כוח (בגובה פני הים) | 6.77 מגה-ניוטון | |||||||||||||||
מתקף סגולי (בגובה פני הים) | 263 שניות | |||||||||||||||
זמן בעירה | 165 שניות | |||||||||||||||
|
ה-F-1 היה מנוע רקטי שפותח על ידי חברת רוקטדיין לשימוש בסטורן V. חמישה מנועי F-1 הורכבו בשלבו הראשון (S-IC) של המשגר העצום, ששימש לשיגור המשימות המאוישות אל הירח במסגרת תוכנית אפולו של נאס"א. ה-F-1 הוא מנוע הדלק הנוזלי בעל תא בעירה יחיד החזק בעולם, עם דחף של 6.77 מגה-ניוטון. ל-RD-170 יש מעט יותר כוח, אך הוא מורכב מ-4 נחירי פליטה מאוחדים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ה-F-1 באנציקלופדיה אסטרונאוטיקה (באנגלית)