BYOD

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

BYOD (ראשי תיבות באנגלית: Bring Your Own Device), מונח המתאר את הנטייה החדשה בקרב עובדים, סטודנטים או תלמידים להביא לארגון מכשירים ממוחשבים שבבעלותם, כגון טלפונים חכמים ומחשבים ניידים, ולעשות בהם שימוש לצורכי עבודה או לימוד.

סיכונים

BYOD יכול להוות סיכון אבטחה לארגונים. כמו כן נתוני הארגון, ניתנים לבקרה חלקית או חסרה. חיבור מכשירי BYOD לרשת הפנימית של הארגון עלול להיות מנוצל לרעה לצורכי ריגול, או אף לשיבוש הפעילות הקיימת בארגון על ידי החדרת וירוסים. BYOD גם מנוגד לאסטרטגיה לסטנדרטיזציה של תשתיות IT. ישנו גם חשש שעם מורכבות BYOD עלויות התפעול, התמיכה והשירות של מחלקת ה-IT בארגון יעלו.

בנוסף לבעיות אבטחת BYOD מעורר בעיות משפטיות. הפרטיות של מידע אישי מהעובד, אל מול סודות תפעוליים והעסקיים. יש צורך להבהיר בתוך הארגון את האחריות המשפטית במקרה שמכשירי BYOD יפגעו בתפעול הארגוני (למשל על ידי החדרת וירוסים לרשת הארגונית, במקרה שבו עובד מאבד דיסק און קי ובו נתוני החברה, או במקרה הפוך שבו החברה מנטרת תכתובת אימייל פרטיות הנשלחות ממחשבו האישי של העובד על גבי הרשת הארגונית)

במדיניות BYOD לארגון מקובצים חסמים המותרים בשימוש כגון רשתות VPN, הצפנת דיסק, או אפילו שירותים מקוונים (דסקטופ וירטואלי, שרת מסוף, דואר מבוסס רשת וכדומה).

חינוך

בתי ספר רבים ניהלו בעבר, וחלקם עדיין מנהלים מדיניות של איסור שימוש במכשירים ניידים בכיתה. מאידך, לאחרונה מתפתחת מגמה הפוכה המאפשרת הבאת מכשירים ניידים אישיים לבית הספר ואף מעודדת את השימוש בהם לצורכי הוראה ולמידה.[1] כך למשל, במרץ 2015, מנהל החינוך של העיר ניו יורק ביטל את האיסור על הבאת מכשירים ניידים לבית הספר.[2] זאת בהתאמה לכך שבשנים האחרונות ישנה עלייה מתמדת במספר התלמידים ועובדי ההוראה המביאים ומשתמשים במכשירים ניידים אל בית הספר, כפי שנצפה במדינות מערביות.[3]

מוסדות חינוך המקיימים סביבת BYOD נהנים מהיתרון של אי הצורך בהדרכת והרגלת התלמידים בשימוש במכשירים חדשים או תוכנות חדשות. כמו כן, נחסכת ההשקעה הציבורית במחשבים אישיים בבתי הספר כאשר חלק נכבד מן השימוש הטכנולוגי עובר למכשירים האישיים.[4]

השימוש במכשיר נייד מצד תלמידים מביא עמו אפשרויות למידה חדשות. אפליקציות המשמשות מערכות חינוכיות כוללות מאפיינים של צילום במסך וידאו (screencasting), שיתוף מדיה, כתיבת הערות, תקשורת במסגרת של כיתה/ הרצאה, יצירת מצגות ועוד.[5]

להפיכת בית הספר למסגרת תומכת בBYOD עשויות להיות השלכות גם לתפקיד המורה ולמבנה הכיתה. לשימוש במכשירים ניידים יש את הפוטנציאל לעבודה אישית והפיכת התלמיד לחוקר ולומד עצמאי, בעוד המורה מלווה ומנחה את התהליך אותו עובר התלמיד.[6]

היום כבר קיימים בתי ספר אשר נבנו כסביבות BYOD כאשר השימוש במכשירים ניידים בהם הוא חלק בלתי נפרד מהשגרה הלימודית בהם.[7]

הגבלות אישיות

לשימוש במכשירים שמביא עובד מביתו יש השלכות רבות ומורכבות על הארגון. דוגמאות להשלכות הללו:

  • תמיכה: אתגר של תמיכה של מערכות הארגון במגוון רחב של יחידות קצה ומכשירים שונים, הן ברובד הטכנולוגי והן ברובד הארכיטקטוני.
  • אבטחת מידע: איבוד או גנבת המכשיר שבתוכו מידע ארגוני רגיש, וירוס מחשב, הגנה מפני דליפת נתונים
  • זמינות העובד בכל מקום ובכל שעה: היבט זה מאפשר פנייה מידית לעובד וטיפול בנושאים דחופים בכל שעה ומכל מקום, אולם גם מקשה על העובד לבצע הפרדה בין חייו המקצועיים וחייו הפרטיים.
  • זמינות העובד לעניינים פרטיים גם במהלך העבודה
  • שליטה מוגבלת של המעביד
  • העברת האחריות על רכישת ותפעול המכשיר מהארגון לעובד

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא BYOD בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28745658BYOD