2 על 1 מחייבת למשחק מלא
2 על 1 מחייבת למשחק מלא היא שיטת הכרזה בברידג'. הרעיון המרכזי בשיטה הוא שלאחר פתיחה בגובה 1 בסדרת מיג'ור, משמעות הכרזה של שותפו בגובה 2 היא שהזוג ישחק בחוזה של משחק מלא לפחות. השיטה פותחה בארצות-הברית כשינוי והרחבה של שיטת ההכרזה האמריקאית הסטנדרטית, במטרה להתמודד עם הקבוצה הכחולה. 2 על 1 מחייבת למשחק מלא היא שיטת הכרזה פופולרית בארצות הברית ובארצות אחרות.
היסטוריה
בשנות ה-50 של המאה העשרים שלטה הקבוצה הכחולה בברידג' העולמי. שיטת ההכרזה של האיטלקים התבססה על הכרזה מלאכותית בסדרת
ה ♣ המתארת יד חזקה. שחקנים בארצות אחרות ניסו ליצור שיטות הכרזה אחרות, שיאפשרו להם להתחרות עם האיטלקים. מהניסיונות של שחקנים בארצות-הברית לבנות שיטת הכרזה צמחה הכרזת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא.
השחקנים האמריקאים Alvin Roth ו Tobias Stone פיתחו שיטת הכרזה שלמה. שיטת ההכרזה כללה גם הכרזת 1NT של שותפו של הפותח המחייבת לסיבוב הכרזה אחד (הפותח אינו מכריז Pass בהכרזה הבאה שלו). חידוש נוסף בשיטת Roth-Stone היה הכרזה של ♥1 או ♠1 עם לפחות חמישה קלפים בסדרה במקום ארבעה כפי שהיה מקובל קודם. אדגר קפלן (Edgar Kaplan) ואלפרד שינוולד (Alfred Sheinwold) המשיכו לפתח את השיטה.
בשנות ה-70 המשיכו מספר שחקנים מקליפורניה לפתח את השיטה: Rhoda Walsh ,Richard Walsh, John Swanson ו Paul Soloway. בשלב זה התווספה לשיטה הכרזה מחייבת בגובה 2 המחייבת למשחק מלא, לאחר פתיחה של השותף בגובה 1. השיטה נקראה Walsh או Western Roth-Stone, בגלל שפותחה במערב ארצות-הברית. מאוחר יותר שונה שמה ל 2 על 1 מחייבת למשחק מלא.
יסודות שיטת ההכרזה
לאחר שהשותף פתח ♥1 או ♠1, הכרזת סדרה אחרת בגובה 2 מחייבת להכריז משחק מלא לפחות. הכרזה בגובה 2 מתארת יד עם 12 נקודות לפחות.[1] באמצעות ההכרזות לאחר ההכרזה בגובה 2 של שותפו של הפותח, מתארים שני השותפים את חלוקת וכוח הקלפים שברשותם. ברוב המקרים מכריזים בגובה הנמוך ביותר האפשרי (עיקרון ההכרזה הזולה) על מנת לאפשר המשך תיאור מדויק ככל האפשר של ידי שני השותפים.
כללי ההכרזה לאחר הכרזה בגובה 2
- הכרזת 2NT של הפותח מבטיחה עוצרים בשתי הסדרות שלא הוכרזו. הכרזה כזו של הפותח מראה 12-14 נקודות או 18-19 נקודות. אם לפותח 18-19 נקודות, הוא יראה זאת בסיבוב ההכרזה הבא. גם הכרזת 2NT של המשיב מחייבת עוצרים בסדרות שלא הוכרזו. למשל: הפותח פתח ♠1 השותף שלו ענה ♣2. הכרזתו השנייה של הפותח הייתה ♠2. על מנת שהשותף יכריז 2NT חייבים להיות לו עוצרים ב ♦ וב ♥.
- הכרזת סדרה שלישית מתארת כוח בסדרה.
- הכרזת סדרה רביעית, מבקשת מהשותף עוצר בסדרה. הכרזת סדרה רביעית אינה הכרזת צבע רביעי מחייב, משום שהכרזת סדרה בגובה 2, כבר מחייבת משחק מלא.
- בחלק מהמצבים אין לפותח ברירה, אלא לחזור על הסדרה שהכריז עם חמישה קלפים. הכרזה כזו נקראת: עיקרון פח הזבל.
- הכרזת Reverse Bid מראה 15 נקודות או יותר לעומת 17 נקודות או יותר בשיטת ההכרזה הרגילה.[2]
- הכרזה מידית בגובה של משחק מלא, שוללת ניסיון להכרזת סלאם. עיקרון זה מכונה באנגלית Fast Arrival.[3]. המשמעות של עיקרון זה היא שהכרזה בגובה נמוך יותר ממשחק מלא, מראה יד חזקה יותר. כך למשל אם לאחר פתיחה של ♥1 הכריז המשיב ♦2 ולאחר♣3 של הפותח הכריז המשיב ♥3 הוא מראה יד חזקה יותר מאשר במקרה בו הכריז ♥4.
- שיטת המשחק כוללת גם את הקונבנציות Bergen Raises ו Jacoby NT. המשמעות היא שתמיכה בסדרת המייג'ור של הפותח בגובה 3 מתארת יד עם עד 5 נקודות וארבעה קלפים בסדרה שהוכרזה, משום שבקונבנציית Bergen Raises יש הכרזות מלאכותיות לתיאור התאמה של 4 קלפים בסדרת הפותח ו 6 עד 11 נקודות.
- הכרזת ♠1 לאחר פתיחה של ♥1 אינה שוללת משחק מלא. הכרזה זו מעבירה מידע נוסף של 4 קלפים לפחות בסדרת ה ♠1 ומחייבת סיבוב הכרזה אחד (One Round Forcing) של הפותח.
הכרזת 1NT מחייבת לסיבוב הכרזה אחד
המשמעות של הכרזת 1NT של המשיב לאחר פתיחה של ♥1 או ♠1 היא 6-11 נקודות. הכרזה כזו מחייבת לסיבוב הכרזה אחד (One Round Forcing). משמעות ההכרזה במקרה זה שונה מהמשמעות בשיטת ההכרזה הסטנדרטית, בה תשובה של 1NT מתארת יד עם 6-9 נקודות. הסיבה לשוני היא שבשיטת 2 על 1 לא ניתן להכריז בגובה 2 עם 10 או 11 נקודות, בעוד שבשיטת הכרזה סטנדרטית המשיב יכול להכריז בגובה 2 גם עם 10 או 11 נקודות.
מדוע הכרזת 1NT מחייבת לסיבוב הכרזה אחד?
נדגים זאת באמצעות היד הבאה של המשיב לאחר פתיחה של ♠1.
AJ6 ♠
K983 ♥
K1083 ♦
42 ♣
לאחר שהמשיב הכריז 1NT והפותח חויב להכריז פעם נוספת המשיב יוכל להראות את ההתאמה בסדרת ה ♠ ולהזמין את הפותח למשחק מלא של ♠4. אם לפותח יש 14 נקודות או יותר הוא יענה בוודאות להזמנה.
לאחר הכרזת 1NT, עשוי הפותח להכריז בלית ברירה, ♣2 או ♦2 גם עם 3 קלפים בסדרה ובמקרים נדירים גם עם שניים.
דוגמה:
KQJ6 ♠
AK543 ♥
83 ♦
42 ♣
לאחר שפתח ♥1 ושותפו הכריז 1NT, הפותח נאלץ להכריז ♣2 עם שני קלפים. הכרזת 2♠, תתפרש כ Reverse Bid, המראה 17 נקודות לפחות כשלפותח רק 13 נקודות.
יתרונות השיטה
- היות שלאחר ההכרזה המחייבת משחק מלא בגובה 2 לא ניתן להכריז בגובה של פחות ממשחק מלא, יש מרחב הכרזות גדול על מנת לתאר בדיוק את הידיים של שני השחקנים ולהגיע לחוזה האופטימלי של משחק מלא.
- האפשרות להכריז לאט ללא חשש להכרזת Pass לפני משחק מלא, מגדילה את הסיכוי להגיע לחוזה של סלאם כאשר צריך ולהימנע מהגעה לחוזה כזה, במקרים שזו טעות. כמו כן המידע הרב המועבר עשוי לפעמים להגיע לחוזה סלאם אופטימלי כאשר עשויים להיות מספר חוזי סלאם אפשריים (גובה 6 או גובה 7, בסדרה או ללא שליט).
חסרונות השיטה
- נדרשת הערכת יד ברמה גבוהה יחסית של המשיב, על מנת להחליט בהכרזתו הראשונה האם יש או אין משחק מלא. המשמעות של טעות בהערכה היד, עלולה להיות החמצת משחק מלא או התחייבות למשחק מלא כאשר אינו ניתן לביצוע. כך למשל ישנן ידיים עם חלקות מיוחדות בהן ניתן וצריך להגיע למשחק מלא גם אם למשיב יש פחות מ 12 נקודות.[4]
- לאחר הכרזת 1NT של השותף אין אפשרות לעצור. בחלק מהמקרים בהם למשיב יש מספר נקודות בחלק הנמוך של טווח 6-11 נקודות, ולפותח יש פתיחה מינימלית, עלולים להגיע לחוזה בגובה גבוה מ 1 הנועד לכישלון, בעוד חוזה של 1NT ניתן לביצוע.
אסכולות בשיטה
בין המומחים לשיטה לא תמיד יש הסכמה על אופן ההכרזה. בפיסקה זו יוצגו בעיות שבהן יש חילוקי דעות בין מומחים.
חזרה על סדרת מייג'ור על ידי הפותח לאחר הכרזה בגובה 2 של השותף
האסכולה של מרטי ברגן גורסת כי חזרה על סדרת מייג'ור על ידי הפותח מחייבת שישה קלפים בסדרה. בהיעדר שישה קלפים ובהיעדר סדרה אחרת עם ארבעה קלפים לפעמים אין מנוס מהכרזת 2NT. הבעיה בשיטה זו היא שלפעמים אין לפותח עוצרים בשתי הסדרות או באחת מהן.[5].
על פי האסכולה של מייק לורנס, אפשר לחזור על סדרת הפותח גם עם חמישה קלפים בסדרה. הכרזת 2NT מחייבת עוצרים בשתי הסדרות שלא הוכרזו. הבעיה בשיטה היא שלא ניתן לדעת האם לפותח יש חמישה קלפים בסדרת המייג'ור בה פתח או שיש לו שישה קלפים.
ג'ון שולר הציע שינוי הפותר את הבעיות בשתי האסכולות. השינוי נקרא The Schuler Shift. אופן ההכרזה במקרה של פתיחה במייג'ור וחוסר בסדרה ארוכה להכרזה. על פי שולר חזרה על הסדרה פירושה חמישה קלפים בדיוק בסדרה, ללא סדרה נוספת של ארבעה קלפים. הכרזת 2NT היא הכרזה מלאכותית המראה 6 קלפים בסדרת המייג'ור שהוכרזה.
הכרזת ♣2 של השותף אחרי פתיחה של ♦1
ההכרזות של 2 על 1 מחייבת למשחק מלא, מתייחסות לפתיחה בסדרת מייג'ור. שאלה לגביה יש מחלוקת היא האם הכרזת ♣2 של השותף לאחר פתיחה של ♦1 מחייבת אף היא למשחק מלא?
יש מומחים הגורסים כי ההכרזה מחייבת למשחק מלא. לעומתם טוענים אחרים שהמשמעות של ההכרזה, זהה למשמעות של הכרזה כזו כאשר משחקים בשיטה סטנדרטית, כלומר: זו הכרזה המזמינה למשחק מלא, המבטיחה 11 נקודות.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אלדד גינוסר, ברידג' הכרזת 2 על 1 מחייבת למשחק מלא,הוצאת רותם הפקות, 2012
- גבי לוי, " שיטת " 2 מעל 1 מחייבת למשחק מלא " באתר " מגזין ברידג'-טיפים וכתבות " (לא-מסחרי)
- Audrey Grant: "2 Over 1 Game Force"; מסת"ב 0-939460-84-X
- Max Hardy: "Two-Over-One Game Force"; מסת"ב 0-910791-35-X
- Paul Thurston: "Bridge: 25 Steps to learning 2/1",July 2002
- "Mike Lawrence: "Workbook on the Two Over One System
- "Marty Bergen: "Understanding 1NT Forcing
- "(Audrey Grant&Eric Rodwell: "2 Over 1 Game Force (The Official Better Bridge
קישורים חיצוניים
- אלדד גינוסר,מדוע כדאי לאמץ שיטת "2 אובר 1 מחייב למשחק מלא" (2over1 game forcing)?, מועדון ברידג' השרון
- Introduction to the 2 over 1 Game Force System - Part1, hondobridge
- Eric Rodwell Two over One Game Force, Better Bridge
- Two over One Introduction, Bridge Guys
הערות שוליים
- ^ הכרזה בגובה 2, לאחר הכרזת Pass ופתיחה של השותף, היא הכרזה טבעית שאינה מחייבת למשחק מלא.
- ^ למעט ידיים עם שתי סדרות ארוכות, שבהן גם בשיטת הכרזה רגילה בהן אפשר להכריז Reverse Bid גם עם 15 נקודות.
- ^ השותף עדיין יכול לנסות להגיע להכרזת סלאם עם 19 נקודות או יותר או עם יד חלוקתית חזקה במיוחד.
- ^ ידיים העונות על חוק העשרים הן דוגמה למצב כזה. על פי חוק זה אם מספר הקלפים בשתי הסדרות הארוכות ומספר הנקודות מסתכמים לעשרים או יותר, ניתן לפתוח כאילו יש לפחות 12 נקודות. באופן דומה, משיב שברשותו יד ובה פחות מ 12 נקודות אבל עונה על חוק ה 20, צריך ברוב המקרים להכריז בגובה 2 לאחר ששותפו פתח בסדרת מייג'ור.
- ^ The Schuler Shift, Andrew's Bridge Blog
