תשדיר החרצית

תשדיר החרצית (באנגלית: Daisy; לעיתים Daisy Girl או Peace, Little Girl) הוא כינוי לתשדיר במסגרת תעמולת בחירות של נשיא ארצות הברית המכהן לינדון ג'ונסון, בבחירות של 1964. התשדיר הופק על ידי היועץ האסטרטגי לענייני תעמולה של ג'ונסון, טוני שוורץ.

בקמפיין זה נוסתה כמעט לראשונה גישה, שלפיה תעמולה אינה יכולה ליצור עמדות אשר אינן קיימות בציבור, אלא רק לחזק נטיות קיימות. בהתאם לכך נעזר שוורץ בסקרים על מנת למצוא את הדימוי של המועמד המתחרה, בארי גולדווטר, ומצא כי מיוחסת לו פזיזות. בנוסף, היה זה אחד הקמפיינים הראשונים שתפס את כוחה העולה של הטלוויזיה ואת השפעתה על חברת ההמונים.

על רקע האִיום במלחמה גרעינית בין הגוש המערבי לגוש הקומוניסטי ששרר באותה תקופה, יצר שוורץ סדרת תשדירים שהציגו את גולדווטר כמחרחר מלחמה. בתשדירים השתמש שוורץ בהגברת חרדה על מנת לקדם את הפחד מפני המתחרה של ג'ונסון, בארי גולדווטר.

תשדיר החרצית היה הבוטה והמניפולטיבי ביותר בקמפיין. הוא שודר רק פעם אחת במהלך הקמפיין ברשת NBC, ב-7 בספטמבר 1964. התשדיר הורד מיד לאחר מכן עקב ההד הציבורי השלילי שליווה אותו וביקורת כלפי ג'ונסון על הפחדת הציבור. אף על פי כן, רבים מייחסים דווקא לתשדיר זה את נקודת המפנה במערכת הבחירות של 1964.

בתשדיר החרצית, נראית ילדה קטנה (Monique Luiz) התולשת עלי חרצית וסופרת אותם בסדר עולה. במהלך הספירה מתקרבת המצלמה לעינה הימנית של הילדה, ומצטרף קול גברי מאיים של ספירה לאחור. בתוך עינה של הילדה משתקף שיגור טיל גרעיני. בתום הספירה נשמע פיצוץ חזק, ועל רקע תמונת פטרייה גרעינית נשמע הטקסט: ”אלה האפשרויות: ליצור עולם בו כל ילדי האלוקים יוכלו לחיות, או ללכת אל החשכה. עלינו לאהוב זה את זה, או שגורלנו למות”. לסיכום התשדיר הוצגה הדרישה: ”הצביעו לנשיא ג'ונסון ב-3 בנובמבר. הסיכונים גדולים מדי כדי להישאר בבית”.

הבחירות הסתיימו בניצחון מוחץ של ג'ונסון בפער של יותר מ-20%. התשדיר הפך לאבן דרך בשפה השיווקית הטלוויזיונית והשפיע רבות על תרבות השיווק והתעמולה בארצות הברית.