תרמוסטט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תֶרְמוֹסְטָט (מיוונית: תרמוס = חום, סטטוס = יציב) הוא מכשיר לבקרת הטמפרטורה של מערכת. מטרת התרמוסטט לגרום למערכת להימצא בתחום רצוי של טמפרטורה.
מעגל הבקרה מורכב ממדידת הטמפרטורה ושינוי שלה אם נדרש. שינוי הטמפרטורה מתבצע על ידי הפסקת פעולת החימום או הקירור של המכשיר, או שינוי קצב זרימת החום.
מגוון הסוגים והשימושים של תרמוסטטים רחב מאוד. בין השימושים הבולטים: בקרה של מערכות מיזוג אוויר, מקררים, חימום מים וקיטור, מנועים ועוד.
את תרמוסטט החדר החשמלי הראשון המציא וורן ג'ונסון (Warren S. Johnson) בשנת 1883. [1] [2]
טכנולוגיות לחיישני הטמפרטורה כוללות:
- פס דו-מתכת חשמלי או מכני
- גופי שעווה מתרחבים
- תרמיסטורים אלקטרוניים והתקני מוליכים למחצה
- צמד תרמי
- שסתום רדיאטור תרמוסטטי (TRV)
טכנולוגיות מוקדמות יותר כללו מדי-חום מכספית לתוכו הוחדרו אלקטרודות, כך שמעגל חשמלי נסגר בטמפרטורה מסוימת.
אמצעים לשינוי הטמפרטורה יכולים להיות מכניים, חשמליים או פנאומטיים.
