תערוכת האימפריה הבריטית

תערוכת האימפריה הבריטית (באנגלית: British Empire Exhibition) היא תערוכה קולוניאלית שנערכה בוומבלי שבמידלסקס ב-1924 וב-1925.

התערוכה נפתחה על ידי המלך ג'ורג' החמישי ב-23 באפריל, יום חגו של סנט ג'ורג'. האימפריה הבריטית הורכבה מ-58 מדינות באותה תקופה, ורק גמביה וגיברלטר לא נטלו חלק בתערוכה. עלות התערוכה הייתה כ-12 מיליון לירות שטרלינג, והיא הייתה התערוכה הגדולה ביותר שנערכה במקום כלשהו ברחבי העולם עם 26 מיליון מבקרים^[1].

מטרתה הרשמית של התערוכה הייתה "לעורר את הסחר, לחזק קשרים בין מדינת האם לאחיותיה ובנותיה, להביא למגע קרוב יותר של איש עם רעהו, לאפשר לכל אלו שנאמנים לדגל הבריטי להיפגש על בסיס משותף וללמוד להכיר איש את רעהו". מתכנן הפרויקט היה האדריכל מקסוול איירטון. שלושת הבניינים העיקריים שבהם נערכה התערוכה היו ארמונות התעשייה, ההנדסה והאמנויות. ארמון ההנדסה היה מבנה הבטון המזוין הגדול ביותר בעולם. לצורך התערוכה נבנו שלוחה מיוחדת של מסילת רכבת ותחנת רכבת, על מנת לחבר את האתר לתחנת לונדון מרילבון. המבנים השונים של האתר חוברו באמצעות רשת מסילות רכבת קלה.

רוב האולמות שבהם נערכה התערוכה היו אמורים להיות זמניים ולהיהרס לאחר סיומה, אך ארמון ההנדסה וביתן ממשלת בריטניה שרדו עד שנות ה-70, בין השאר בגלל העלות הגבוהה של הריסת מבני בטון. בריכת האימפריה הפכה לארנה של ומבלי, ולפי הצעת יושב ראש ועדת התערוכה, סר ג'יימס סטיבנסון, הוחלט לשמור גם את אצטדיון האימפריה; מבנה זה הפך לאצטדיון ומבלי הישן, שהיה מגרש הבית של נבחרת אנגליה בכדורגל עד 2000, אז הוא נסגר והוחלף על ידי אצטדיון ומבלי החדש שנפתח ב-2007.

התערוכה הייתה גם האירוע הראשון שעבורו הנפיק שירות הדואר הבריטי בול זיכרון. הבולים הונפקו ב-23 באפריל 1924, והדפסה שנייה הונפקה ב-9 במאי 1925. בנוסף לבולים הונפקו גם מזכרות רבות אחרות כגון מעטפות וגלויות. ב-21 ביולי 1924 נערכה תהלוכת האימפריה באצטדיון האימפריה, שעבורה חיבר סר אדוארד אלגר את "מארש האימפריה" ואת הלחן עבור סדרת שירים שנכתבו על ידי אלפרד נויס.

הנהלת התערוכה ביקשה מוועדת המחקרים האימפריאלית של המכון הקולוניאלי המלכותי לסייע לה בהיבטים החינוכיים של התערוכה, וכתוצאה מכך יצא לאור בלונדון ב-1924 הספר בן 12 הכרכים The British Empire: A survey.