תסמינים וגטטיביים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תסמינים וגטטיביים הם הפרעות בתפקודים אנושיים בסיסיים הנחוצים לשמירה על חיים תקינים (תפקודים וגטטיביים). תסמינים אלה נראים לרוב בהפרעות מצב רוח, והן חלק מהקריטריונים האבחוניים לדיכאון, אך מופיעים גם במצבים אחרים.[1]

תסמינים וגטטיביים בחולה עם דיכאון טיפוסי (מלנכולי) כוללים:[2]

תסמינים וגטטיביים הפוכים כוללים שינה מוגברת ("היפרסומניה") ואכילת יתר ("היפרפגיה"). תכונות אלו אופייניות ל"דיכאון לא טיפוסי".

היו מחקרים[3] שטענו שתסמינים אלו לבדם מספיקים כדי לאבחן מצב של דיכאון לא טיפוסי.

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ Griffin, JB Jr. (1990). "Chapter 205: Psychological Disturbances of Vegetative Function". In Walker, HK; Hall, WD; Hurst, JW (eds.). Clinical Methods: The History, Physical, and Laboratory Examinations (3rd ed.). Boston: Butterworths.
  2. ^ Carey, William. "Physician's Guide to Recognition and Treatment of Depression". Cleveland Clinic. נבדק ב-4 בספטמבר 2014. Detection of an MDE in the context of debilitating medical illness is often difficult because the vegetative symptoms of depression (anorexia, insomnia, fatigue, and impaired attention) can occur as manifestations of severe medical or surgical illness itself. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Benazzi, Franco (בדצמבר 2002). "Can only reversed vegetative symptoms define atypical depression?". Eur Arch Psychiatry Clin Neurosci. 252 (6): 288–93. doi:10.1007/s00406-002-0395-0. PMID 12563537. {{cite journal}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39383128תסמינים וגטטיביים