תסמונת איגל
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. תסמונת איגל (באנגלית: Eagle Syndrome, מכונה גם תסמונת הסטיילו-היודית[1], תסמונת סטיילויד,[2] או תסמונת הסטיילו-קרוטידית ותסמונת הנשר) היא תופעה נדירה יחסית המאופיינת בדרך כלל (אך לא מוגבל) בכאב בעצם הלסת ובמפרק הלסת, בחלק האחורי של הגרון ובבסיס הלשון, המופעל על ידי בליעה, הזזת הלסת או הזזת הצוואר.
תסמונת זו תוארה לראשונה על ידי האוטורינולרינרגולוג האמריקני ואט וויימס איגל בשנת 1937,[3] המצב נגרם כתוצאה מפרוצס סטיילואידי (חתיכת העצם דקיקה ומחודדת מתחת לאוזן) ארוך מהרגיל או בעל צורה לא-תקינה, או כתוצאה של הסתיידות של הרצועה הסטיילו-היודית אשר מפריעים לתפקוד האזורים הסמוכים בצוואר וגורמים לכאב. מכיוון שעצבים וכלי דם רבים עוברים דרך אזור זה, לעיתים תסמינים אקראיים לכאורה נגרמים כתוצאה מתסמונת זו[1].
תסמינים
תסמינים אפשריים כוללים:
- כאב חד באזור הלסת, בגב הגרון, בבסיס הלשון[1], באוזניים, בצוואר או בפנים[4].
- קושי בבליעה[4].
- תחושת עצם זר בגרון[4].
- כאב בזמן לעיסה, בזמן בליעה, בתזוזת צוואר, או בנגיעה בגב הגרון.
- טינטון.
תסמונת איגל נוכחת לרוב בצד אחד בצוואר (ימין או שמאל) אך לעיתים נדירות נוכחת בשני צדדי הצוואר.[4]
בתסמונת איגל מהסוג הווסקולרי, הפרוצס הסטילואיידי המוארך בא במגע עם עורק הקרוטיס שבבסיס הגולגולת. במקרים אלה תנועת ראש עלולה לגרום לדחיסה של העורק או לקרע בתוך כלי הדם, דבר המגביל את זרימת הדם למוח ועלול להוביל להתקף איסכמי חולף (TIA) או לשבץ מוחי.[4] לעיתים דחיסה של הווריד הצווארי הפנימי יכולה להתרחש ועלולה להוביל ללחץ תוך גולגולתי מוגבר.[5][6][7]
גורמים
תסמונת איגל מתרחשת כתוצאה מהתארכות הפרוצס הסטיילואידי או כתוצאה מהסתיידות של הרצועה הסטיילו-היודית. עם זאת, הסיבה להתארכות לא ידועה בבירור. תופעה זו יכולה להתרחש באופן ספונטני או יכולה להיווצר מאז הלידה. בדרך כלל אורך הפרוצס הסטיילואידי הוא 2.5-3 ס"מ. אם הפרוצס הסטיילואידי ארוך מ-3 ס"מ, הוא מסווג כפרוצס סטיילואידי מוארך.[8]
טיפול
הטיפול לרוב הוא כירורגי. כריתה חלקית של הפרוצס הסטיילואידי (Styloidectomy) היא הגישה המועדפת. ניהול רפואי לא-פולשני עשוי לכלול שימוש בתרופות נגד כאב ותרופות אנטי דלקתיות, תרופות נוגדות דיכאון או קורטיקו סטרואידים. אחוז ההצלחה הכולל בטיפול הוא כ-80%.[9]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Steven D. Waldman, MD JD, Atlas of Uncommon Pain Syndromes: Expert Consult - Online and Print, Elsevier Health Sciences, 2013-06-06. (באנגלית)
- ^ Axel Bumann, Ulrich Lotzmann, James Mah, TMJ Disorders and Orofacial Pain: The Role of Dentistry in a Multidisciplinary Diagnostic Approach, Thieme, 2002. (באנגלית)
- ^ Branko Petrović, Djordje Radak, Vladimir Kostić, Nadezda Covicković-Sternić, [Styloid syndrome: a review of literature], Srpski Arhiv Za Celokupno Lekarstvo 136, 2008-11, עמ' 667–674 doi: 10.2298/sarh0812667p
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Ahmed Kamal, Rashed Nazir, Muhammad Usman, Badar-us- Salam, Eagle syndrome; radiological evaluation and management, JPMA. The Journal of the Pakistan Medical Association 64, 2014-11, עמ' 1315–1317
- ^ Min Li, Yuan Sun, Chong Ching Chan, Chunqiu Fan, Internal jugular vein stenosis associated with elongated styloid process: five case reports and literature review, BMC Neurology 19, 2019-06-04 doi: 10.1186/s12883-019-1344-0
- ^ Shervin R. Dashti, Peter Nakaji, Yin C. Hu, Don F. Frei, Styloidogenic jugular venous compression syndrome: diagnosis and treatment: case report, Neurosurgery 70, 2012-03, עמ' E795–799 doi: 10.1227/NEU.0b013e3182333859
- ^ Elcin Aydin, Huseyin Quliyev, Celal Cinar, Halil Bozkaya, Eagle Syndrome Presenting with Neurological Symptoms, Turkish Neurosurgery 28, 2018, עמ' 219–225 doi: 10.5137/1019-5149.JTN.17905-16.6
- ^ Deepika Raina, Rajesh Gothi, Sriram Rajan, Eagle syndrome, The Indian Journal of Radiology & Imaging 19, 2009-04, עמ' 107–108 doi: 10.4103/0971-3026.50826
- ^ Eagle syndrome | Genetic and Rare Diseases Information Center (GARD) – an NCATS Program, rarediseases.info.nih.gov
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "תסמונת איגל".
26730660תסמונת איגל