תמ"א 16
תמ"א 16 היא תוכנית המתאר הארצית (תמ"א) לסילוק אשפה שאושרה בממשלת ישראל בשנת 1989. התוכנית קבעה את ההליך התכנוני הנדרש להקמת אתרי פסולת, קבעה סטנדרטים גבוהים להקמת תשתיות טיפול בפסולת וסייעה בסגירת אתרים שלא עמדו בסטנדרטים אלו.[1]
רקע
תוכנית המתאר הארצית לסילוק אשפה (תמ"א 16 המקורית) נכתבה בשנות השבעים על מנת להסדיר את הטיפול בפסולת בארץ.
התכנית מסייעת בסגירת אתרי הטמנה בלתי מוסדרים והקמה של אתרי הטמנה גדולים ומרכזיים שהחליפו את האתרים שנסגרו. תוכנית זו נועדה להמשיך ולאפשר את הסדרת הטיפול בפסולת המוצקה בישראל כחלק מיישום תוכנית האב לטיפול בפסולת המוצקה אשר אומצה על ידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה באוגוסט 2006.
הוראות תמ"א 16
התוכנית מתבססת על שילוב אמצעים ושיטות טיפול וסילוק פסולת וזאת במטרה לצמצם את כמויות הפסולת המיועדת להטמנה, בהתחשב בשיקולים כלכליים וחברתיים: צמצום כמויות, שימוש חוזר, מיחזור, הפקת אנרגיה מפסולת והטמנה.
התוכנית כוללת תשריטים כלליים ל-28 אתרים:
- 3 אתרי הטמנה מרכזיים
- 16 אתרי הטמנה מקומיים
- אתר הטמנה זמני יחיד
- אתר חירום
- אתר פסולת רעילה
- 7 אתרי טיפול בפסולת
באתרי הטיפול יכולה להתבצע כל פעילות שמטרתה טיפול וצמצום כמויות הפסולת המיועדת להטמנה: מתקני מיון, מפעלי מחזור, אתרי קומפוסטציה, מפעלי פסולת לאנרגיה. הקמת אתרים חדשים תתאפשר כאשר מתוך התשריטים יגזרו תוכניות מפורטות בליווי תסקיר השפעה על הסביבה.
תיקונים לתמ"א 16
תיקון 4
תיקון מאוקטובר 2011 שנועד להתאים את המדיניות הממשלתית למציאות הסביבתית העדכנית. מטרת התיקון היא יצירת מסגרת תכנונית להקמת אתרי פסולת וייעול ההליכים הסטטוטוריים להקמת מתקני טיפול, וכן קביעת הוראות והנחיות לעריכת תוכניות מפורטות והיתרי בנייה לאתרי הפסולת תוך שמירה על בריאות הציבור, איכות הסביבה, איכות מים עיליים ומי תהום, שטחים פתוחים, ערכי טבע ונוף ושמירת משאבי הקרקע לדורות הבאים.
עיקרי התוכנית המתוקנת[2]-
- חיוב אתרי הטמנה קיימים בשיקום: תמ"א 16 מחייבת אתרי הטמנה שכבר קיימים ופעילים בישראל להכין תוכנית שיקום מקיפה שתאפשר עם סיום יישומה לאחר שנים שימוש אחר ובטיחותי מכל הבחינות בקרקע. זאת בנוסף להנחיות שיקום כלליות שינוסחו ויקודמו במסגרת תוכנית המתאר הארצית.
- ייעול הליכי תכנון למתקני טיפול בפסולת במגזר התעשייתי: תמ"א 16 כוללת סעיפים הנוגעים לייעול ושיפור תהליכי התכנון והאישור להקמתם של מתקנים חדשים לטיפול בפסולת באזורי תעשייה למיניהם. התמ"א תאשר קבלת היתר בנייה על סמך אישור של ועדה מקומית בלבד וללא צורך בשינוי תוכניות. חלק זה יבוצע באופן ספציפי לכל אתר ומתקן אחרי ביצוע בדיקה מקיפה ומקצועית לגבי היתכנות נזקים חריגים והשפעות סביבתיות (סקר סביבתי) של המתקן וכמובן פרסום ההקמה לידיעת הציבור.
- ועדות משנה לטיפול בפסולת במסגרת הוועדות המחוזיות: תוקמנה ועדות משנה במסגרתן של הוועדות המחוזיות וועדות משנה אלו יופקדו על טיפול בפסולת והסדרת העניין בכל אזור רלוונטי. בכך תמ"א 16 הופכת גם את מוסדות התכנון המחוזיים לחלק מהפתרון ומונעת מצב שבו הרשויות המקומיות ורשויות התכנון יפטרו את עצמן מטיפול במפגעים ואתרי פסולת בתירוץ שזוהי הבעיה והאחריות של המשרד להגנת הסביבה.
- כל תוכנית הרחבה תחייב פתרון לטיפול בפסולת: תמ"א 16 קובעת כי כל תוכנית להרחבה משמעותית של יישובים או אזורי תעשייה תחייב מתן פתרון מוסכם ומאושר לטיפול בפסולת – בתוכניות מקומיות ותוכניות להרחבות.
קישורים חיצוניים
- תוכנית מתאר ארצית לטיפול בפסולת באתר המשרד להגנת הסביבה
- תמ"א 16 באתר פורטל המחזור
- מסמך הוראות תמ"א 4/16 - נוסח משולב
הערות שוליים
תמ"א 1629802720Q30526900