תלפינו
|
תֵלִפִּינוּ או תֵלִפִּינוּש[1] היה מלך החתים בין השנים 1525–1500 לפנה"ס. הוא היה חותנו של חוזיה הראשון.
שמועות הגיעו לאוזני תלפינו שחוזיה הראשון תכנן לרצוח אותו. הוא אמנם הצליח להנצל, אך אשתו אִישְתַפָרִיַה (אחותו של חוזיה הראשון) מצאה את מותה באותו ניסיון ההתנקשות. תלפינו הגיב ביד קשה על האירוע והיגלה את חוזיה הראשון יחד עם חמשת אחיו הצעירים לפרובינציות שונות בממלכה, וכך בעצם השתלט על כס המלוכה החתי.
חוזיה הראשון יחד עם חמשת אחיו נרצחו בשנים הראשונות לשלטונו של תלפינו על ידי תַנוּוַה, עוזרו האישי של תלפינו. בעקבות האירוע הזה נערך משפט לתנווה ולשותפיו להתנקשות. הם הורשעו בדינם אך המלך חנן אותם והפכם לאיכרים.
תלפינו ירש ממלכה חלשה, שאיבדה שטחים נרחבים והתכווצה עד לממדים שלפני כיבושי לברנה הראשון. עם זאת ניתן לומר בוודאות כי תלפינו השתתף במספר מסעות מלחמה ואף הצליח לכבוש שטחים מעטים מממלכת מיתני על ידי כריתת חוזה ידידות עם החורים של כיזוואתנה (אנטוליה של היום). עובדות אלה נזכרו בהצהרת תלפינו, מסמך בעל ערך היסטורי שנכתב בזמן שלטונו.
עם מותו נכנסה הממלכה החתית לתקופה בת כ-70 שנה שחלק מהחוקרים מכנים "הממלכה החתית התיכונה". התקופה התבטאה בעיקר בחוסר יציבות שלטונית ואובדן שטחים נוספים.
לקריאה נוספת
- Michael Roaf, Cultural Atlas Of Mesopotamia and the Ancient Near East, 1991.
קישורים חיצוניים
- תלפינו, באתר על מלכי החתים
- החתים, באתר היסטוריית העולם
- הצהרת תלפינו, באתר על מלכי החתים
- תלפינו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ שמות חתיים של מקומות, אלים ואנשים יכולים להיות מתועתקים עם סיומת ־ש, המציינת את יחסת הנושא (nominative case), או בצורה הבסיסית ללא היחסה; בספרות המקצועית רווחת יותר השיטה השניה. ראו איתמר זינגר, החתים ותרבותם, מוסד ביאליק, 2009, עמ' ט.
| הקודם: חוזיה הראשון |
מלכי החתים | הבא: אלוומנה |
תלפינו37965625Q357111