תלמי הראשון
 | |||||||||||
| פסל תלמי ה-I במוזיאון הלובר | |||||||||||
| לידה |
367 לפנה"ס מוקדון | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
283 לפנה"ס (בגיל 84 בערך) אלכסנדריה, מצרים | ||||||||||
| מדינה | מצרים התלמיית | ||||||||||
| שושלת תלמי | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
תַלְמַי הראשון, המכונה גם תלמי סוטר (ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ, "תלמי המושיע"; 367 לפנה"ס – 283 לפנה"ס), היה דיאדוך ומלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי.
תלמי אחד ממצביאיו של אלכסנדר הגדול, וכאשר נכבשה מצרים ב-332 לפנה"ס, הקים אלכסנדר עיר חדשה, לה קרא אלכסנדריה, ומינה את תלמי לסטראפ (נציב) מצרים.
מוצא וראשית חייו
תלמי נולד בשנת 367 לפנ' במקדון שבצפון יוון, לבן-אצולה מקדוני בשם לאגוס, ולבת-אצילים (אולי ממשפחת המלוכה) בשם ארסינואה[1]. עם זאת, לפי פאוסניאס רווחה בקרב המקדונים שמועה, לפיה היה תלמי בעצם בנו של פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר הגדול. לפי אותה שמועה נשׂא לאגוס את ארסינואה לאשה, כשכבר הייתה הרה[2]. אין ודאות בקשר למקור השמועה. ייתכן שתלמי עצמו, או אחד מקהל תומכיו, עודד שמועה זו כדי לחזק את מעמדו במסגרת מלחמות הדיאדוכים. לפי סיפור שהשתמר אצל פלוטרכוס[3] רווחה שמועה גם לגבי מוצאו הנחות של לאגוס, אבי-תלמי.
לטענת אליס, סביר להניח שתלמי בילה את נעוריו בחצר המלך פיליפוס, כצוער וכבן-ערובה בו-זמנית[1].
בימי אלכסנדר
תלמי היה אחד הקצינים של אלכסנדר הגדול במסעות כיבושיו באימפריה הפרסית, אשר הייתה תחת כס דריווש השלישי. כשהגיע צבאו של אלכסנדר להליקרנסוס במטרה לכבשה, ממנון, האחשדרפן מטעם הפרסים, נס מהעיר. כשאלכסנדר יצא למרדף, הוא מינה את תלמי להחזיק באקרופוליס העיר[4].
תלמי השתתף בקרב איסוס בנובמבר 333 ובמסעו של אלכסנדר למקדש בסיווא. בנוסף, השתתף בבזיזתה של פרספוליס, “עיר הפרסים”, בהוראת אלכסנדר. בדצמבר 330 מונה תלמי לשמש כאחד משבעת שומרי ראשו של אלכסנדר, ששימשו לו לסגנים[5].
לפי פאוסניאס, תלמי היה משמעותי ביותר במלחמתו של אלכסנדר באוקסידרקאה[6]. ניתן לראות ראיות לקרבתו של תלמי לאלכסנדר בכתבים עתיקים המספרים על פציעתו של אלכסנדר[7].
במצרים
כשהגיע אלכסנדר למצרים, היא הייתה תחת השלטון הפרסי. המצרים לא אהדו את השלטון הזה, הם הימרו על הכוח החדש במיוחד לאור נטייתו של אלכסנדר לסובלנות דתית אשר סייעה לו רבות ברכישת בעלי ברית על פני אויבים[8]. מצרים באותה תקופה הייתה ירוקה, עשירה ומפותחת. כשנפלה לידי אלכסנדר הייתה ארץ זו למקור ההכנסה הגדול ביותר שלו והניבה לו עד שישים אלף טאלנטים מדי שנה[9]. התבואה שגשגה בה הודות להצפותיו השנתיות של הנילוס[10].
בתקופת שלטונו של תלמי הראשון, הפכה אלכסנדריה לעיר גדולה ומפוארת. במהלך מלחמות הדיאדוכים לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון, כרת ברית עם סלאוקוס הראשון. במשך כ-100 שנה (301 – 198 לפנה"ס) שלטה שושלתו גם על שטחי ארץ ישראל (עד שנכבשה על ידי הממלכה הסלאוקית), ובמשך כ-220 שנה שלטה על האי קפריסין (עד שנכבש על ידי הרומאים).
שושלת תלמי, בעלת האוריינטציה ההלניסטית, שלטה במצרים כ-300 שנה. למרות השליטה על מצרים, בניה אינם מצריים, וחלקם אף לא ידעו את שפת העם. שלטונם היה נגוע ביריבויות קשות בין האצילים, ומתנגדים רבים הוגלו ונרצחו.
חייו האישיים
לתלמי הראשון היו ארבע נשים. אשתו הראשונה תיאיס הייתה הטאירה אתונאית. אשתו השנייה הייתה ארטקמה, נסיכה פרסית לה נישא בטקס נישואין המוני וכפוי על ידי אלכסנדר בשושן שבפרס (324 לפנה"ס). אשתו השלישית הייתה אורידיקה בתו של אנטיפטרוס מושל מקדוניה לה נישא בנישואים פוליטיים בעקבות מלחמות הדיאדוכים. אשתו הרביעית הייתה ברניקי הראשונה אשר בנה תלמי השני מלך אחריו.
לקריאה נוספת
- Ian Worthington, Ptolemy I: King and Pharaoh of Egypt, Oxford University Press, 2016
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אליס 1994, עמ 3
- ^ פאוסניאס 1.6.2
- ^ Plutarch, Moralia, "Concerning the Cure of Anger. A Dialogue", 9
- ^ דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, תשמ"ג (מהדורה ראשונה), ירושלים: מאגנס, עמ' 18, מסת"ב 9652234109
- ^ דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, תשמ"ג (מהדורה ראשונה), ירושלים: מאגנס, עמ' 100–105, מסת"ב 9652234109
- ^ פאוסניאס 1.6.2
- ^ אריאן, אנבסיס 6.9
- ^ גולן, עמ' 26
- ^ גולן, עמ' 28
- ^ דיודורוס 1.36
| הקודם: אין, הוא מייסד השושלת |
בית תלמי | הבא: תלמי השני |
30598467תלמי הראשון