תוכנה חופשית
תוכנה חופשית היא תוכנה בעלת סטטוס משפטי התומך באפשרות של כל אדם להשתמש בה, לשכפלה, להפיצה, להתאימה, לשנותה ולשפרה כפי רצונו, באופן חופשי, אך תחת תנאים מסוימים המבטיחים את זכויותיהם של שאר המשתמשים.
את המושג תוכנה חופשית טבע ריצ'רד סטולמן, מייסד המוסד לתוכנה חופשית, בשנת 1984.
איפיונה של תוכנה חופשית
ניתן להגדיר תוכנה חופשית כתוכנה המעניקה למשתמש בה מספר חרויות בסיסיות:
- החופש להשתמש בתוכנה לכל מטרה (חירות 0).
- החופש ללמוד את דרכי פעולת התוכנה ולהתאים אותה לצרכיו (חירות 1). כדי לממש את חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.
- החופש להפיץ מחדש עותקים של התוכנה לאנשים אחרים כדי לסייע להם (חירות 2).
- החופש לשפר את התוכנה ולשחרר את השיפורים לציבור כדי שכל הקהילה תרוויח מכך (חירות 3). כדי לממש חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.
בשונה מקוד פתוח, תוכנה חופשית מתייחסת למובן המהותי של החופש, קרי - לא הפרקטיקה של הפיתוח כפי שהיא מתבטאת במאמרים כמו הקתדרלה והבזאר אלא למובן האידאולוגי-סוציאלי. קוד פתוח מחויב מעצם קיומה של תוכנה כחופשית. היותה של תוכנה פתוחת-קוד אינו מחייב את היותה של התוכנה חופשית.
יתרונות
סטולמן מתנגד לשימוש בתוכנה לא חופשית מסיבות אידאולוגיות: "תוכנה צריכה להיות חופשית". אולם רבים מהדוגלים בשימוש בתוכנה חופשית מעדיפים אותה מסיבות מעשיות לחלוטין.
בתוכנה קניינית (כלומר: תוכנה לא חופשית, תוכנה שהיא קניינו של מישהו. בדרך כלל מפתחהּ) בעל התוכנה נמצא בעמדת כוח מול המשתמש. רק הבעלים יכול לספק תמיכה ותיקונים לתוכנה. מבחינה זו, תוכנה חופשית היא חסרת-בעלות במובן הקנייני: אין גוף שיכול למנוע ממתכנת מוכשר לבצע תיקונים והרחבות בתוכנה. לפיכך, תוכנה חופשית היא מודל פיתוח עדיף עבור המשתמש.
כמעט תמיד תוכנה חופשית זמינה להתקנה בחינם. הסיבה לכך היא פשוטה: עלות ההפצה היא זניחה וצריך רק למצוא מישהו שיארוז את התוכנה להתקנה פעם אחת כדי שהיא תהיה זמינה בחינם בצורה נוחה. אולם יש מקרים שבהם, על אף זמינות קוד המקור, תוכנה חופשית נמכרת:
- בשנים הראשונות של פרויקט גנו, ריצ'רד סטולמן התפרנס בין השאר ממכירת עותקים של תוכנות גנו ב־150$ לעותק.
- גרסת הלינוקס ה"ארגונית" שחברת RedHat מוכרת במאות דולרים לרישיון שימוש ניתנת למעשה להורדה מאתר החברה (בצורת קוד מקור). קוד המקור של כל החבילות, כולל העדכונים, ניתן להורדה מאתר החברה שמפרסמת איך בדיוק מותר להשתמש בתוכנה בלי לפגוע בסימנים הרשומים שלהם. ישנן חברות אחרות (כדוגמת סטארקום הישראלית) שגרסת הלינוקס שלהם מתבססת על אותו קוד מקור.
קופילפט
ערך מורחב – קופילפט
לכל תוכנה חופשית תנאים מסוימים לשימוש בה המוגדרים ב"רישיון" שלה. קיימים מספר רישיונות נפוצים, מגבילים יותר ומגבילים פחות. ההגבלות מטרתן בעיקר להבטיח את זכויות שאר המשתמשים בתוכנה, בעבר ובעתיד. המונח הכולל לתנאים אלו הוא copyleft (תעתיק עברי: קופילפט) בפרפרזה למונח copyright שמגביל את חופש השימוש באינפורמציה (באנגלית: right - זכות, וגם ימין. על כן השימוש במילה left, באנגלית: שמאל וגם נשאר - זכות השימוש - בידי המשתמש).
הגדרות
ישנן שלוש הגדרות מקובלות ושקולות למדי לתוכנה חופשית:
- הגדרת התוכנה החופשית של המוסד לתוכנה חופשית
- הגדרת המונח קוד פתוח על ידי ה־Open Source Institute
- הנחיות התוכנה החופשית של פרויקט דביאן.
ההגדרה של המוסד לתוכנה חופשית היא משנת 1984. ההגדרה של פרויקט דביאן נוסחה בשנת 1996 ואילו המונח קוד פתוח נוסח והוגדר ב־1998.
היסטוריה
בראשית התפתחות המחשבים, יצרני המחשבים פיתחו בעצמם את כל התוכנה שהמחשבים היו צריכים ומכרו אותה למשתמשיהם כחלק מהמחשב. התוכנה נתפסה בסה"כ כעוד משהו שצריך לפתח כדי לגרום למערכת לעבוד ולא הייתה מניעה למשתמשים להעביר תוכנה מאחד לשני. רק בשנות השבעים החלו מכירות תוכנה כמוצרים עצמאיים ויצרני התוכנה החלו להטיל מגבלות הפצה ושימוש על המוצרים.
בשנת 1983 פרש סטולמן מעבודתו במעבדת הבינה המלאכותית ב־MIT והקים את המוסד לתוכנה חופשית. בתחילת 1984 הוא ייסד את פרויקט גנו כדי ליצור מערכת שלמה אשר משתמשת בתוכנה חופשית.
בשנת 1990 כבר הייתה מערכת גנו בסיסית למעט ליבת המערכת. פרויקט גנו החל לכתוב את Hurd, אבל בינתיים בשנת 1991 כתב לינוס טורבלדס ליבת מערכת הפעלה משלו ובשנת 1992 שחרר אותה עם רישיון GPL. זו הייתה מערכת הפעלה שלמה שכללה תוכנה חופשית.
תוכנות חופשיות נפוצות
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו למכלול ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: יותר מדי דוגמאות, והפרדה תמוהה בין מערכות הפעלה לתוכנות. רוב הדוגמאות תחת "מערכות הפעלה" אינן מערכות הפעלה כלל.בעקבות תנועת התוכנה החופשית נכתבו תוכנות חופשיות מקבילות לרוב התוכנות בעלות הקניין, בכל קטגוריות התכנות: מערכות הפעלה ופלטפורמות, כלים לכתיבת תוכנות, ניהול אתרים, ניהול משרדי, שירות לקוחות ועוד. התוכנות החופשיות מתאימות גם לסוגי החומרה השונים: שרתים, מחשבים אישיים וניידים, טבלטים, טלפונים חכמים, ואביזרים ממוחשבים. חלק ניכר מהתוכנות החופשיות כתוב בשפות קוד פתוח. דוגמאות:
מערכות הפעלה - פלטפורמות
- לינוקס - מערכת הפעלה
- אנדרואיד - מערכת הפעלה
- VirtualBox - תוכנות ליצירת מכונה וירטואלית
- אפאצ'י - אוסף תוכנות חופשיות, שהעיקרית שבהן תוכנה לניהול שרת אינטרנט
- מוזילה - אוסף תוכנות בהם דפדפן (פיירפוקס) ולקוח אימייל (ת'נדברד), ועוד
- דרופל - מערכת ניהול תוכן
- ג'ומלה - מערכת ניהול תוכן
- וורדפרס - מערכת ניהול תוכן
- מדיה-ויקי - תוכנת ניהול ויקי
תוכנות
- 7ZIP - תוכנה לדחיסת ופתיחת קבצים
- VLC - נגן מוזיקה ווידאו
- ClamAV - תוכנת אנטי וירוס
- Pidgin - תוכנת מסרים מידיים
- אסטריסק - שרת טלפוניה
- Eclipse - סביבת פיתוח של תוכנות
- אימיול - תוכנה לשיתוף קבצים
- ליברה אופיס - אוסף תוכנות לניהול משרד, מתחרה של תוכנת האופיס של מיקרוסופט
- ביטקוין - מטבע דיגיטלי (המימוש הסטנדרטי ורוב שאר המימושים הנפוצים)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- המוסד לתוכנה חופשית
- פרויקט גנו
- עמותת המקור לתוכנה חופשית וקוד מקור פתוח
- ההגדרה של תוכנה חופשית