תאג'
תַאג' (בערבית: تاج - כתר. ברבים: תִיגַ'אן) הוא השם של יהודי תימן[1] לספר הנקרא 'כתר תורה' ובו חמשה חומשי תורה עם תרגום אונקלוס, וההפטרות. הוא יצא בהוצאות שונות בשינויים שונים.
יהודי תימן משתמשים בו בשביל לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום, ובשביל להתכונן לקריאה בתורה, וגם בקריאת התורה עצמה הציבור משתמש בתאג'.
בחלק מהוצאות נוספו אליו חיבורים שונים, בהם: תרגום רב סעדיה גאון הנקרא "תפסיר" (-בעברית, פרשנות. מילה המשמשת לתיאור פרשנות על כתבי הקודש), "חלק הדקדוק" על המקרא מאת מהרי"ץ, פירוש רש"י לתורה.
בעבר היו מוסיפים לפעמים גם: ספר "צדה לדרך" - מדרש על התורה מהרב יחיא אלצ'אהרי, ספר "מרפא לשון" על תרגום אונקלוס מאת הרב יחיא קרח; והערות לתפסיר מאת הרב עמרם קרח.
את התאג' הראשון שיצא בדפוס של יהדות תימן הוציא הרב אברהם אלנדאף בשני כרכים (ספר בראשית וספר שמות בכרך הראשון וספר ויקרא, ספר במדבר וספר דברים בכרך השני) בשנים ה'תרנ"ד-ה'תרס"א, 1894–1901. דפוס זה של הרב אלנדאף נשאר יסוד לשאר מהדורות התאג' בשנים הבאות.[2]
תיג'אן נפוצים
- תאג' "תורת אבות" - בעריכת הרב נתנאל אלשיך.
- תאג' "תורה קדומה" - בעריכת הרב יואב פנחס הלוי.
- תאג' "יכין ובועז" - בעריכת הרב בועז דחבש.
- תאג' "כתר תימן" - בהוצאת חנות "נוסח תימן", בעריכת הרב מרדכי רמתי.
- תאג' "פרשה מפורשה" - ע"פ "מסורת מדויקת" של הרב יוסף צוברי.
הערות שוליים
- ^ יצאו מספר חולקים על שם זה, שמקורו ככל הנראה בהדפסה הראשונה של הרב אלנדאף. ראו הערתו של הרב עמרם קורח מתוך "סערת תימן" עמ' צח המובאת במאמרו של שמעון גרידי, "שש הדפסות ראשונות של עולי תימן בירושלים", בתוך: ספר ימים ידברו, אדר התשנ"ה ינואר 1995, תל אביב יפו, עמ' 63: "וקראוהו 'תאג' ואין שם זה הולמו, כי אין בו תואר 'תאג' בסדרו ולא בדקדוקו". גרידי מעיר כי שמו היה צריך להיות "פרשה" לפי הגדרת יהודי תימן.
- ^ שמעון גרידי, "שש הדפסות ראשונות של עולי תימן בירושלים", בתוך: ספר ימים ידברו, אדר התשנ"ה ינואר 1995, תל אביב יפו, עמ' 63
